שיתוף מעשן ורע לו

הנושא בפורום 'קהילת כתיבה מקצועית' פורסם ע"י שי"ג, ‏23/6/19.

  1. שי"ג

    שי"ג משתמש סופר מקצוען כתיבה ספרותית עיצוב גרפי

    הצטרף:
    ‏27/9/18
    הודעות:
    438
    תודות :
    2,390
    נקודות:
    222
    למעשנים בלבד!

    בוא אחי, בוא נצא לסיגריה..

    יעקובוביץ, יש'ך סיגריה בשבילי?...

    ככה זה, כל יום, שעה שאני יוצא לסיגריה.

    זה התחיל כך. היה זה כשהייתי בשיעור ג' ישי"ק, בתקופה בו נבחנים לישיבה גדולה, ובין שטייגען לשטייגען, בין מבחן למבחן, ישבנו אני וחבריי לשיעור – על כוס קפה, שוחחנו על דא ועל הא, ואופסס.. איצ'ה מאייר מוציא סיגריה, ככה בשקט באין רואים, חוץ מאתנו כמובן. בתחילה נחרדנו. כן, נחרדנו מעצם המחשבה שיש כאן מישהו צעיר כל כך שמעשן, ומהאפשרות שהמשגיח שליט"א יתפוס אותנו בשעת מעשה או לאחריה - יריח משהו לא טוב. וידענו, שאחת דינו של איצ'ה מאייר וכל מי שנחשד בעבירה זו, לומר שלום בפעם האחרונה לספסלי בית המדרש הזה. ונצטרך להרבה רחמי שמים על עתידנו בשנה הבעל"ט. עם זאת, הרגיע אותנו איצ'ה מאייר, כי זה למעלה מחצי שנה שהוא מעשן, וטרם נתפס ע"י המשגיח.

    איצ'ה מאייר, שבעיניי נחשב בחיר החבורה עורר בי את קנאתו. וכבר בשעת צהריים תכננתי לחפש את הדבר המפחיד הזה. לא היה לי כסף, אך שמועה שמעתי, כי בישיבתו של ר' זלמן הסמוכה לישיבתנו, מוכרים סיגריה בשקל וחצי. כשיצאתי מבית הוריי לאחר ארוחת צהריים, לקחתי איתי חבילת גפרורים קטנה, כזו שלא תעורר את תשומת ליבם של הוריי. יצאתי לכיוון הישיבה, בעצם רצתי לשם, נכנסתי, ורכשתי לי סיגריה מסוג מלבורו תוצרת מוסקבה. הלכתי למקום נסתר מעיני מכיריי, הוצאתי את הגפרורים בדחילו ורחימו, והדלקתי את הסיגריה בהתלהבות. אפילו לא השתעלתי, כי פשוט לא ידעתי מה עושים עם זה. בכל אופן המשכתי 'לעשן'. למחרת חזרתי על התהליך, וכבר הרגשתי 'מכור', נהניתי ללקק את האצבעות מלאות העשן. בארוחת ערב, התיישבתי למזלי הפחות טוב באותו היום, על יד גלויברמן, גלויברמן הוא בחור חשדן, חשדן מאד הייתי אומר. והוא כבר הריח והסיק מסקנות. רגע אחד לאחר מכן, לא היה בחור בכל הישיבה כולה שלא ידע שאני מעשן כרוני, כזה שמחסל חפיסות שלמות ביום. ואני, הביישן והעדין, לא ידעתי אם לצחוק או לבכות, מצד אחד, הרגשתי גדול, אני כבר לא מאלו שעומדים תמיד בצד, אני בעניינים, אני מעשן. אך מצד שני רעדתי. מאד. אם ישמע זאת המשגיח – אני עתיד למצוא את עצמי ללא ישיבה, ואף ללא ישיבה גדולה. מאז אותו יום, אחרי כל סיגריה שטפתי את ידיי ואת הפה היטב היטב, שלא יגיע הריח רחוק. למזלי, על אף שהריח לא נמוג מפי ולו לרגע אחד, נותרתי בישיבה, ואף התקבלתי לישיבה גדיילה מהשורה הראשונה.

    אך מאז אותו היום השתנו חיי. למדתי כיצד לעשן לקול תרועת חבריי, ואף התמכרתי לעניין. אך כסף מניין? אז התחלתי לגלגל, לא, לא סיגריות, גילגלתי חובות. קניתי חפיסה ליום בקושי רב, ואז מגיע מוישלה ידידי, וככה מבקש בעדינות, סיגריה אחת, מה זה כבר סיגריה? שקל שלושים... לא יכולתי לסרב. אחריו בא עוד מוישלה וביקש גם כן סיגריה, גם אליו לא יכולתי לסרב, ואחריו עוד אחד, ועוד אחד... ברירה אחרת לא נותרה לי, והתחלתי לגלגל, הפעם גילגלתי סיגריות מסוג וורג'יניה. היה להם לסיגריות טעם של מלח ופלדה, אך לא היתה לי כל ברירה. אך גם כשגילגלתי זה לא הפסיק, נו... באמת, תן לגלגל אחד, כולה חצי שקל. וגם כעת לא יכולתי לסרב, כולה חצי שקל אמרנו. התחלתי ללמוד ליל שישי, ובשישי במקום לישון, ניקיתי בתי כנסיות. גם טוב יצא מזה, התחלתי ללמוד, מכמה מבחנים בשבוע מכניסים עוד כמה שקלים, איכשהו הצלחתי לשרוד.

    גם זמני הגיע, ונישאתי בשעטו"מ, חזרתי לעשן סיגריות רגילות, כי היה לי כסף. עד שנמאס לי. נמאס לי לעשן, יש דבר כזה, וזה קורה לכל אחד שמפסיק לעשן כמה עשרות פעמים בחייו. אז זהו, למחרת בבוקר קמתי בהחלטה נחושה, מהיום והלאה, אני לא רואה יותר, ולא מריח יותר, ובטח שלא נוגע יותר בסיגריות. לפני התפילה פניתי להכין לי כוס קפה כהרגלי, אך נאלצתי לוותר, כיצד אשתה קפה בלי סיגריה? לאחר התפילה, פניתי להכין לי כוס קפה כהרגלי, אך גם כעת נאלצתי לוותר. אכלתי בוקר, משהו כבר התחיל לדגדג לי בבטן או בחזה, חסר שם משהו. שעה אחרי תחילת הסדר, הדגדוג הפך להיות מציק, מאוחר יותר זה התחיל לכאוב, ואפי' לכאוב מאד, ואני מ ת פ ו צ ץ... פשוט משתגע, ראשי הפך להיות סחרחר, אי אפשר לדבר איתי, ואני לא יכול לעשות כלום. פשוט כלום. מאוחר יותר לקחתי מחבר שכטה קטנטנה מסיגריה אלקטרונית, וזה הרגיע קצת את רוחי, לא כמו סיגריה, אבל אפעס, משהו.

    אז שתדעו, שהיום אני מעשן סיגריות רגילות, יש לי מידי פעם מיחושים בבטן, וקצת נקיפות מצפון. גם מתעצבן לפעמים, ולא מבין מדוע עדיין לא מכירים בנו – המעשנים, כקבוצה מיוחדת, כמו שיש זן של שחורים, יש גם זן של מעשנים. אף אחד לא נלחם למען הזכויות שלנו, ורק מחפשים כיצד להציק. מסתירים לנו את הסיגריות, מחליפים את הצבע של החפיסה, מעלים מיסים, ועוד ועוד. אתם מוזמנים להצטרף למפלגה שתדאג לזכויותנו כמעשנים...

    איך בא לי סיגריה...
     
  2. יאן

    יאן משתמש מקצוען כתיבה ספרותית

    הצטרף:
    ‏2/10/14
    הודעות:
    313
    תודות :
    3,168
    נקודות:
    149
    היה לי חבר מעשן כבד, שמי שהיה משנורר אותו, היה אומר לו, אני לא צריך לממן לך את מה שאתה לא מוכן לממן לעצמך.

    והחכם השני היה אומר, נשארו לי 19 אחרונות.
     
  3. yonatanr

    yonatanr משתמש מקצוען כתיבה ספרותית עורך תורני

    הצטרף:
    ‏25/12/18
    הודעות:
    276
    תודות :
    1,476
    נקודות:
    149
    השאלה היחידה היא מה אותו מעשן יעשה כשימצא את עצמו בלי סיגריה.
    נדמה לי שכיום קהילת המעשנים היא קהילה סגורה - קומונה, שכולם 'שואלים' מכולם.
     
    8695 ו-שי"ג אוהבים את זה.
  4. יאן

    יאן משתמש מקצוען כתיבה ספרותית

    הצטרף:
    ‏2/10/14
    הודעות:
    313
    תודות :
    3,168
    נקודות:
    149
    הוא מוכן לשלם. מדובר באלה שמעשנים רק "על פי קבלה".
     
    8695, ב.א., צלצולית ו-3 משתמשים נוספים הודו על התגובה.
  5. דוכסוסטוס

    דוכסוסטוס משתמש מקצוען כתיבה ספרותית

    הצטרף:
    ‏17/11/16
    הודעות:
    693
    תודות :
    2,399
    נקודות:
    149
    1. אזהרת הקריאה למעשנים בלבד כמובן לא מיושמת בפועל, אני לדוגמה לא עישנתי מעולם, אבל אני מעריך שמעשנים רבים יתקשו להזדהות עם המסר הפותח המתאר את שלביה הראשונים של ההתמכרות כסחף ואילוץ חברתי. שאר הנתונים אותנטיים ומוכרים גם לי כלא מעשן.

    2. על שלוש שורות הפתיחה הייתי מוותר, התיאור נפתח היטב בלעדיהם.

    3. תמיד מומלץ להשחיל אנטרים בין שאכטה לשאכטה.

    4. הציפייה הטבעית של הקוראים היא לסיים את הסיפור בגמילה אמיצה, כך ששורת הסיום 'איך בא לי סיגריה' מצליחה להפתיע. דווקא עשוי להתאים לאתגר חישוב המסלולים.

    5. נדמה לי שפייגלין התחייב לבטל את ההגבלות על עישון הסיגריות ועישון ממכרים נוספים.
     
  6. שי"ג

    שי"ג משתמש סופר מקצוען כתיבה ספרותית עיצוב גרפי

    הצטרף:
    ‏27/9/18
    הודעות:
    438
    תודות :
    2,390
    נקודות:
    222
    תודה.
    הדבר אכן שנוי במחלוקת. כתבתי כך בכו"א, ויש על מי לסמוך.
    אכן צפוף מידי, נלמד להבא.
    (מה לעשות, לא הצלחתי לעשן כ"כ רצוף...)
    אכן הסתפקתי האם מתאים, לא נורא.
     
    דוכסוסטוס ו-שני זאת אני :) אוהבים את זה.
  7. ב.א.

    ב.א. משתמש מקצוען כתיבה ספרותית

    הצטרף:
    ‏29/8/18
    הודעות:
    303
    תודות :
    1,296
    נקודות:
    149
    מוצלח מאוד!
     
    שי"ג הודה על התגובה.
  8. ב.א.

    ב.א. משתמש מקצוען כתיבה ספרותית

    הצטרף:
    ‏29/8/18
    הודעות:
    303
    תודות :
    1,296
    נקודות:
    149
    גם אני כנ"ל.
    אבל איך אבי שליט"א אומר: זה מתחיל בגאווה ונהפך לתאווה. לדעתי בדר"כ תחילת העישון בקרב הצעירים מהחוגים החרדיים כן מתחיל מהרגשת ה"גדלעס", ה"קוליות" (ניקוד שורוק בו') וה"ישיבישקייט". ובמילים פשוטות - מתחושת הגאווה שהעישון מקנה. בהמשך התאווה עושה את (השמות. ניקוד פתח בש') שלה.
     
    מהנדסת עוגות, דוכסוסטוס ו-שי"ג הודו על התגובה.
  9. ב.א.

    ב.א. משתמש מקצוען כתיבה ספרותית

    הצטרף:
    ‏29/8/18
    הודעות:
    303
    תודות :
    1,296
    נקודות:
    149
    צריך לתת את המאמר הזה לבחורים בישיבה קטנה (אבל לא לשיעור א'!)
     
    שי"ג הודה על התגובה.
  10. שי"ג

    שי"ג משתמש סופר מקצוען כתיבה ספרותית עיצוב גרפי

    הצטרף:
    ‏27/9/18
    הודעות:
    438
    תודות :
    2,390
    נקודות:
    222
    לא מאמין שיואיל משהו, גם אני כשהייתי שם.. הפחידו אותי בתרחישים מפחידים יותר. יש דברים שגוברים על הפחד.
     
  11. ב.א.

    ב.א. משתמש מקצוען כתיבה ספרותית

    הצטרף:
    ‏29/8/18
    הודעות:
    303
    תודות :
    1,296
    נקודות:
    149
    פונקט פארקערט. אני חושב שדווקא בגלל שזה מגיע מזווית סתמית ולא מטיפה, יתכן שזה יועיל.
     
    שי"ג הודה על התגובה.
  12. שי"ג

    שי"ג משתמש סופר מקצוען כתיבה ספרותית עיצוב גרפי

    הצטרף:
    ‏27/9/18
    הודעות:
    438
    תודות :
    2,390
    נקודות:
    222
    יתכן. ואדרבה אם בחור ישי"ק ימנע מלעשן עקב המאמר הזה, יהיה זה שכרי.
    (אגב, עלי אישית (אני כבר לא בישי"ק) השפיעו דברים אחרים, וזה למעלה משנה שאני מעשן רק אלקטרוני. גם משהו).
     
  13. ב.א.

    ב.א. משתמש מקצוען כתיבה ספרותית

    הצטרף:
    ‏29/8/18
    הודעות:
    303
    תודות :
    1,296
    נקודות:
    149
    יפה!
    תרצה לשתף כאן מה השפיע עליך? יתכן שזה יועיל למישהו.
     
    שי"ג הודה על התגובה.
  14. אפשוטער איד

    אפשוטער איד משתמש מקצוען פרסום וקופירייטינג כתיבה ספרותית

    הצטרף:
    ‏2/11/17
    הודעות:
    246
    תודות :
    1,821
    נקודות:
    159
    אני למדתי בישיבה קטנה מסוימת שהמג"ש בשיעור ג' היה יהודי בר אוריין ת"ח עצום שנון ומבריק וגם... מעשן.

    הוא היה יכול לגמור חפיסת סיגריות תוך ניסיון נואש להנחיל לתלמידיו פשט בר' שימען.
    היו מקרים שבהם בלהט השיעור גילה כי תמו להם הסיגריות והתאדה הניקוטין, היה מפסיק את השיעור, יוצא החוצה ומבקש שתוך מספר דקות הוא רוצה לראות על השולחן שלו כמות סיגריות שתספיק לו עד סוף השיעור....
    אח איזה חינוך נפלא...

    ברגע של בדיחות הדעת באחד מהמסיבות כשנשאל ע"י תלמידיו אם אינו חושש מהסכנה שבסיגריות אמר: "עדיף לחיות 70 שנה עם סיגריות מאשר 80 שנה בלי"
     
  15. שי"ג

    שי"ג משתמש סופר מקצוען כתיבה ספרותית עיצוב גרפי

    הצטרף:
    ‏27/9/18
    הודעות:
    438
    תודות :
    2,390
    נקודות:
    222
    לא משהו מידי מיוחד, פשוט אשתי הייתה בהריון, ועשיתי זאת למענה.
     
    RACHELIZ, yonatanr ו-ב.א. הודו על התגובה.
  16. vhsvchch

    vhsvchch משתמש מקצוען

    הצטרף:
    ‏30/4/17
    הודעות:
    389
    תודות :
    2,542
    נקודות:
    149
    שילוב של עבודה זרה (אפיקורסות) עם שפיכות דמים, נפלא.
     
    RACHELIZ, ראש לשועלים ו-שי"ג הודו על התגובה.
  17. ב.א.

    ב.א. משתמש מקצוען כתיבה ספרותית

    הצטרף:
    ‏29/8/18
    הודעות:
    303
    תודות :
    1,296
    נקודות:
    149
    @vhsvchch לא צריך להגזים... (אא"כ כוונתך ג"כ בבדיחות הדעת...)
     
    שי"ג הודה על התגובה.
  18. ב.א.

    ב.א. משתמש מקצוען כתיבה ספרותית

    הצטרף:
    ‏29/8/18
    הודעות:
    303
    תודות :
    1,296
    נקודות:
    149
    למעשה, זה שנים שאני טוען שעישון סיגריות הוא בזבוז כסף כדי למות בייסורים...
    ל"ע.
    (הטענה של 70 שנה עם וכו', איננה נכונה מסיבה פרקטית, היות וכמעט ולא ניתן למצוא מי שמעשן 70 שנה מתוך כיף, וברגע אחד הוא מת. זה תהליך כואב ומייסר. ואין כוונתי לאותו ר"מ שאמר זאת בבדיחות, כוונתי לאותם בחורים צעירים שמתכוונים לכך ברצינות מטופשת).
     
    שי"ג ו-אשר שרבר אוהבים את זה.
  19. ב.א.

    ב.א. משתמש מקצוען כתיבה ספרותית

    הצטרף:
    ‏29/8/18
    הודעות:
    303
    תודות :
    1,296
    נקודות:
    149
    האמת היא שקשה מאוד לשפוט מי שהתרגל שנים ע"ג שנים לעשן "כבד".
     
    שי"ג ו-אשר שרבר אוהבים את זה.
  20. אשר שרבר

    אשר שרבר משתמש מקצוען כתיבה ספרותית

    הצטרף:
    ‏31/8/17
    הודעות:
    1,416
    תודות :
    6,448
    נקודות:
    174
    אני מזדהה בצורה כזו או אחרת אם הקטע, וכתבתי בעבר כאן על חלק אחר של ההתמכרות.
    המסר עובר וזה נפלא.

    בקטע הזה, חבל לי.
    אפשר להפסיק. אסור לייאש.
    אחד הסיבות שאנשים מפחדים להפסיק זה בגלל הידיעה שהם מכורים, ומכורים לא יכולים להפסיק, אז כן הם יכולים אם הם יאמינו בעצמם. יום אחד זה יקרה.
     
    שי"ג הודה על התגובה.