הנושאים החמים
הנושאים החמים
השיתוף הקודם שלי עשה טעם של עוד.
מאיפה נתחיל? הכי טוב להתחיל מההתחלה.
נעשה את זה מסודר.
לסטודיו שלנו יש את זכות גדולה, ללוות את הפעילות של סגן ראש העיר התותח והנמרץ של ביתר, הרב דוד זלץ
שמלבד היותו מסור לציבור בכל רמ"ח ושס"ה הוא אדם יצירתי מאוד, והעבודה איתו היא מאתגרת מעצם היותו יצור קריאטיבי מאין כמותו... אז קשה להפתיע אותו.
ובכן, האירוע המרכזי בחנוכה מתפרס על פני יום שלם בו יש אירוע לנשים ונערות, לילדים, ולקינוח האירוע המרכזי לבחורים מישי"ק וישי"ג
כל אירוע מצריך מיתוג בפני עצמו, כרזות, ניירת ושילוט ועוד...
רציתי לספר לכם על האירוע המדהים והיצירתי לבחורים. הקונספט היה "בימים ההם בזמן הזה"
והאמנים שנבחרו להופיע היו מהימים ההם, עם טוויסט מהזמן הזה.
לא, לא הבאנו הולוגרמה של קרליבך.
אחד מכוכבי הזמר החסידי של שנות ה90 הוא מיכאל שטרייכר, ביני לבין עצמי הגדרתי אותו "הרועה" של נכסי צאן הברזל במוסיקה החסידית. באיזה קעמפ שלא תלך, ישבו כמה ישיבשערס מרובעי כיפה עם חולצה בחוץ חמושים בגיטרה וישירו "מחליף את הזמנים". ו"אין ערוך" הוא הבייסיק של "קל אדון", נראה שאנשי כנסת הגדולה כתבו את "קל אדון" לפי התווים של "אין ערוך", קיצר - למי שזוכר הוא היה בשורה אחת עם הלהיטים הגדולים של תור הזהב במוסיקה החסידית.
אז שלפו אותו מהנפתלין.
ויחד איתו האחים ברונר. כמי שחתומים על להקת "חסידיש" שהביאה בכנפיה משב רוח רוקיסטי מרענן באותם ימים. ולא היתה חתונה בווגשל בה לא עמד שמואל ברונר כשהמקלדת מונחת על כריסו והוא מנגן במרץ, ואחיו - אריה (רבוייס מחשובוייס) ברונר שחתום על להיטי הרוק הגדולים של שנות ה90 המאוחרות במוסיקה החסידית. את הנגיעה של ה"זמן הזה" הביא בכנפיו המוסיקאי המחונן הידוע בכינויו "המאסטרו" יואלי דיקמן.
צמד מפיקים נמרצים לוהק כדי לייבא לארץ את שטרייכר במצב שיאפשר פרזנטציה הוגנת על הבמה.
ועכשיו למודעה. אז זו היתה סדרת מודעות.
התחלתי באיתור השראות. אז הפוסטרים של שנות ה80 וה90 במוסיקה החסידית היו יותר ממזעזעים ומאבדי השראה. האמת שלקראת סוף שנות ה90 כן היו דברים נחמדים, אבל עדיין זה היה אנמי. עצם החיפוש של כרזות מוסיקה חסידית מהשנים האלו היה אתגר מעניין.
התוצאה היתה מאכזבת, על כן פניתי לחיפוש פוסטרים מוסיקליים מהעולם... וזה חיפוש שהניב תוצאות מדהימות ומטריפות. בביקור שערכתי בשיקגו לפני כמה שבועות מצאתי גם פוסטרים וכרזות שתוייגו אצלי כ"אוצר" שצילמתי למאגרי ההשראה שלי. מכאן הלכתי למסגרת שראיתי אותה חוזרת על עצמה בפוסטרים רבים.
חיפשתי פונט מתאים, שיהיה גם רטרו, וגם עכשווי. משום מה נתקעו לי בראש כמה מהחדשים של פונטביט, אחרי שיטוט ארוך בקטלוגים הגעתי למסקנה שאם יש חדש - למה לחפש ישנים?
סידרתי לעצמי 3 דוגמאות. העליון הוא רידינג, חדש של פונטביט.
מתחתיו זה בלטה, גם היא חדשה של פונטביט.
ולמטה יידישקייט, החינמי של פונטימונים יחד עם פרקטיקה צר.
אז השניים העליונים הם רטרו למעצבים. או אם נדייק - רטרו ישראלי. לגבי הצבע - טוב ששאלתם. הוא סתם בשביל האווירה. אז בגדול יצאתי עם האחרון. שהוא באווירה יהודית חמה ומשדר רטרו. למילים "בזמן הזה" בחרתי את "גמלוני" כפרה עליו, ויחד יצא משהו נורא נחמד:
אז כן, חיברתי את הן' לה' והקו הנחמד הזה עוזר לשמור על הרצף.
ולאט לאט התחלנו לראות מודעה מול העיניים:
טוב, התחלנו עם הרבה יותר טקסט. אותיות רבות פרחו באוויר או נותרו על רצפת חדר העריכה. נשארנו עם הטקסט דלעיל.
עכשיו הגיע הזמן לתת לאמנים ייצוג. ככל שזה קשור ל"איגוד בני הישיבות" עניין האמנים הוא רגיש מאוד, לאחר המופע המעורב בבנייני האומה הרגישות גדלה מאוד.
כיוון שגם ככה הארכתי עד כאן מאוד, נחסוך את כל הסקיצות והנסיונות שהיו, ונגיע ללוז העניין.
בכל מופע של בחורים מגיעים אברכים רבים לצפות, חלקם צעירים מאוד רק עכשיו יצאו מהישיבה ועדיין שייכים לאווירה, חלקם רכזים של איגוד בני הישיבות. הפעם היה משהו שונה. מישהו הדליף את אופי האירוע, וכאש בשדה קוצים פשטה השמועה "שטרייכר חוזר". לא האמנתי שזה יהיה כל כך דרמטי.
וכשזה הגיע - בא הרעיון הנחמד הזה, למקם את הזמרים במקום הכי טבעי ללהיטי שנות השמונים והתשעים:
על קלטת.
וזו התוצאה:
אז היה חסר ליטוש וברק
והנה התוצאה הסופית:
עוד אלומת אור נעימה בתוך הכותרת, שטפנו את המודעה בברק של כוכבים ויצאנו לדרך!
האמת? לא האמנתי איזו כמות של פידבקים תגיע. המודעה הופצה בהמון פלטפורמות, ומכולן הגיעו פידבקים. והמון!
כשנכנסתי בשבת לבית הכנסת ראיתי אברך בגילאי ה20 מסביר לבן הפיצי שלו, איך היו מכניסים עיפרון ומחזירים את ה"חוט החום הזה".
המראה של הקלטת הדליק משואה נוסטלגית בלבבות של המון אנשים. ואחרי שה"מאסטרו" סיפר על המופע בתכניתו, זה נהיה ויראלי.
התחלנו לקבל טלפונים ובקשות "תשמרו לנו מקום" עד שהתבקשנו להתנות את הכניסה בכרטיסים.
למעשה שטרייכר סיפק את הסחורה ובגדול, יש לו את זה. גם סגנון השירה של שנות ה90 הוא הרבה יותר דרמטי מהיום. מהרגע שהוא עלה לבמה - היה חשמל באוויר.
טוב, לא חשמל של ישי ריבו, חשמל מסוג קצת שונה. אבל כשהוא על הבמה - זה עד הסוף, כולל כותרות שיצאו אחר כך על הזמר שפרץ בבכי וכו'...
היו רגעים שהוא שאג על הבמה, מעוצמת הדציבלים חששתי לשלומם של החלונות באולם ובשדרת הבתים הסמוכה להם.
האחים ברונר נתנו את המיטב שלהם, ולמרות המראה - כוחם המוסיקלי בהחלט במותניהם, והם הזכירו לרבים את התקופה הזוהרת שלהם במוסיקה החסידית.
האולם היה בתפוסה מרשימה. המון אברכים שבאו להתרפק על שירים נוסטלגיים, וגם בחורים רבים שהכירו את כל הרפרטואר של שטרייכר והאחים ברונר. בשידור החי צפו כמות עצומה.
מה שהביא את המפיקים המוכשרים מוישי מילר ויוסי פרנקל להרים מהרגע להרגע מופע נוסף שגם הוא התמלא מהר מאוד. כאן היינו צריכים להכין מודעה תוך שעתיים.
נגיעות קטנות של רטרו, ברקע ובסגנון הפונטים, אבל אחרת לגמרי. כאן כבר בסגנון שונה, עם תמונות של האמנים כשלאף אחד מהם אין תמונות יח"ץ, ומבחינתם יח"ץ קשור רק לפסח. למעשה זו התוצאה:
זהו...
הייתי משתף בשלל הכרזות והפרסומים שהיו אבל הארכתי דיי.
תודה שהייתם איתנו.
מאיפה נתחיל? הכי טוב להתחיל מההתחלה.
נעשה את זה מסודר.
לסטודיו שלנו יש את זכות גדולה, ללוות את הפעילות של סגן ראש העיר התותח והנמרץ של ביתר, הרב דוד זלץ
שמלבד היותו מסור לציבור בכל רמ"ח ושס"ה הוא אדם יצירתי מאוד, והעבודה איתו היא מאתגרת מעצם היותו יצור קריאטיבי מאין כמותו... אז קשה להפתיע אותו.
ובכן, האירוע המרכזי בחנוכה מתפרס על פני יום שלם בו יש אירוע לנשים ונערות, לילדים, ולקינוח האירוע המרכזי לבחורים מישי"ק וישי"ג
כל אירוע מצריך מיתוג בפני עצמו, כרזות, ניירת ושילוט ועוד...
רציתי לספר לכם על האירוע המדהים והיצירתי לבחורים. הקונספט היה "בימים ההם בזמן הזה"
והאמנים שנבחרו להופיע היו מהימים ההם, עם טוויסט מהזמן הזה.
לא, לא הבאנו הולוגרמה של קרליבך.
אחד מכוכבי הזמר החסידי של שנות ה90 הוא מיכאל שטרייכר, ביני לבין עצמי הגדרתי אותו "הרועה" של נכסי צאן הברזל במוסיקה החסידית. באיזה קעמפ שלא תלך, ישבו כמה ישיבשערס מרובעי כיפה עם חולצה בחוץ חמושים בגיטרה וישירו "מחליף את הזמנים". ו"אין ערוך" הוא הבייסיק של "קל אדון", נראה שאנשי כנסת הגדולה כתבו את "קל אדון" לפי התווים של "אין ערוך", קיצר - למי שזוכר הוא היה בשורה אחת עם הלהיטים הגדולים של תור הזהב במוסיקה החסידית.
אז שלפו אותו מהנפתלין.
ויחד איתו האחים ברונר. כמי שחתומים על להקת "חסידיש" שהביאה בכנפיה משב רוח רוקיסטי מרענן באותם ימים. ולא היתה חתונה בווגשל בה לא עמד שמואל ברונר כשהמקלדת מונחת על כריסו והוא מנגן במרץ, ואחיו - אריה (רבוייס מחשובוייס) ברונר שחתום על להיטי הרוק הגדולים של שנות ה90 המאוחרות במוסיקה החסידית. את הנגיעה של ה"זמן הזה" הביא בכנפיו המוסיקאי המחונן הידוע בכינויו "המאסטרו" יואלי דיקמן.
צמד מפיקים נמרצים לוהק כדי לייבא לארץ את שטרייכר במצב שיאפשר פרזנטציה הוגנת על הבמה.
ועכשיו למודעה. אז זו היתה סדרת מודעות.
התחלתי באיתור השראות. אז הפוסטרים של שנות ה80 וה90 במוסיקה החסידית היו יותר ממזעזעים ומאבדי השראה. האמת שלקראת סוף שנות ה90 כן היו דברים נחמדים, אבל עדיין זה היה אנמי. עצם החיפוש של כרזות מוסיקה חסידית מהשנים האלו היה אתגר מעניין.
התוצאה היתה מאכזבת, על כן פניתי לחיפוש פוסטרים מוסיקליים מהעולם... וזה חיפוש שהניב תוצאות מדהימות ומטריפות. בביקור שערכתי בשיקגו לפני כמה שבועות מצאתי גם פוסטרים וכרזות שתוייגו אצלי כ"אוצר" שצילמתי למאגרי ההשראה שלי. מכאן הלכתי למסגרת שראיתי אותה חוזרת על עצמה בפוסטרים רבים.
חיפשתי פונט מתאים, שיהיה גם רטרו, וגם עכשווי. משום מה נתקעו לי בראש כמה מהחדשים של פונטביט, אחרי שיטוט ארוך בקטלוגים הגעתי למסקנה שאם יש חדש - למה לחפש ישנים?
סידרתי לעצמי 3 דוגמאות. העליון הוא רידינג, חדש של פונטביט.
מתחתיו זה בלטה, גם היא חדשה של פונטביט.
ולמטה יידישקייט, החינמי של פונטימונים יחד עם פרקטיקה צר.
אז השניים העליונים הם רטרו למעצבים. או אם נדייק - רטרו ישראלי. לגבי הצבע - טוב ששאלתם. הוא סתם בשביל האווירה. אז בגדול יצאתי עם האחרון. שהוא באווירה יהודית חמה ומשדר רטרו. למילים "בזמן הזה" בחרתי את "גמלוני" כפרה עליו, ויחד יצא משהו נורא נחמד:
אז כן, חיברתי את הן' לה' והקו הנחמד הזה עוזר לשמור על הרצף.
ולאט לאט התחלנו לראות מודעה מול העיניים:
טוב, התחלנו עם הרבה יותר טקסט. אותיות רבות פרחו באוויר או נותרו על רצפת חדר העריכה. נשארנו עם הטקסט דלעיל.
עכשיו הגיע הזמן לתת לאמנים ייצוג. ככל שזה קשור ל"איגוד בני הישיבות" עניין האמנים הוא רגיש מאוד, לאחר המופע המעורב בבנייני האומה הרגישות גדלה מאוד.
כיוון שגם ככה הארכתי עד כאן מאוד, נחסוך את כל הסקיצות והנסיונות שהיו, ונגיע ללוז העניין.
בכל מופע של בחורים מגיעים אברכים רבים לצפות, חלקם צעירים מאוד רק עכשיו יצאו מהישיבה ועדיין שייכים לאווירה, חלקם רכזים של איגוד בני הישיבות. הפעם היה משהו שונה. מישהו הדליף את אופי האירוע, וכאש בשדה קוצים פשטה השמועה "שטרייכר חוזר". לא האמנתי שזה יהיה כל כך דרמטי.
וכשזה הגיע - בא הרעיון הנחמד הזה, למקם את הזמרים במקום הכי טבעי ללהיטי שנות השמונים והתשעים:
על קלטת.
וזו התוצאה:
אז היה חסר ליטוש וברק
והנה התוצאה הסופית:
עוד אלומת אור נעימה בתוך הכותרת, שטפנו את המודעה בברק של כוכבים ויצאנו לדרך!
האמת? לא האמנתי איזו כמות של פידבקים תגיע. המודעה הופצה בהמון פלטפורמות, ומכולן הגיעו פידבקים. והמון!
כשנכנסתי בשבת לבית הכנסת ראיתי אברך בגילאי ה20 מסביר לבן הפיצי שלו, איך היו מכניסים עיפרון ומחזירים את ה"חוט החום הזה".
המראה של הקלטת הדליק משואה נוסטלגית בלבבות של המון אנשים. ואחרי שה"מאסטרו" סיפר על המופע בתכניתו, זה נהיה ויראלי.
התחלנו לקבל טלפונים ובקשות "תשמרו לנו מקום" עד שהתבקשנו להתנות את הכניסה בכרטיסים.
למעשה שטרייכר סיפק את הסחורה ובגדול, יש לו את זה. גם סגנון השירה של שנות ה90 הוא הרבה יותר דרמטי מהיום. מהרגע שהוא עלה לבמה - היה חשמל באוויר.
טוב, לא חשמל של ישי ריבו, חשמל מסוג קצת שונה. אבל כשהוא על הבמה - זה עד הסוף, כולל כותרות שיצאו אחר כך על הזמר שפרץ בבכי וכו'...
היו רגעים שהוא שאג על הבמה, מעוצמת הדציבלים חששתי לשלומם של החלונות באולם ובשדרת הבתים הסמוכה להם.
האחים ברונר נתנו את המיטב שלהם, ולמרות המראה - כוחם המוסיקלי בהחלט במותניהם, והם הזכירו לרבים את התקופה הזוהרת שלהם במוסיקה החסידית.
האולם היה בתפוסה מרשימה. המון אברכים שבאו להתרפק על שירים נוסטלגיים, וגם בחורים רבים שהכירו את כל הרפרטואר של שטרייכר והאחים ברונר. בשידור החי צפו כמות עצומה.
מה שהביא את המפיקים המוכשרים מוישי מילר ויוסי פרנקל להרים מהרגע להרגע מופע נוסף שגם הוא התמלא מהר מאוד. כאן היינו צריכים להכין מודעה תוך שעתיים.
נגיעות קטנות של רטרו, ברקע ובסגנון הפונטים, אבל אחרת לגמרי. כאן כבר בסגנון שונה, עם תמונות של האמנים כשלאף אחד מהם אין תמונות יח"ץ, ומבחינתם יח"ץ קשור רק לפסח. למעשה זו התוצאה:
זהו...
הייתי משתף בשלל הכרזות והפרסומים שהיו אבל הארכתי דיי.
תודה שהייתם איתנו.
קבצים מצורפים
נערך לאחרונה ב:
