הנושאים החמים
הנושאים החמים
לא נעים. אבל בשתיים עשרה וחצי בלילה נשמעו דפיקות בדלת. רצתי לפתוח. בטח זה עוד משפחת נופשים עם תינוקת אדומה בוערת ששכחו למרוח לה מסנן קרינה לפני שיצאו לחצי יום של בילוי בחיק הגיהנום שבחוץ. כעת הם ככל הנראה באים לבקש אם יש בגמ"ח התרופות משחה כל שהיא שתקל על ייסוריה.
פתחתי את הדלת. בפתח עמדה אשה חסידית בערך בת 40+ אוחזת בחצאיתה מיושבת: "ההאם, הרבנית שלך נמצאת?".
שלחתי את "הרבנית שלי" לדלת.
באמת שלא נעים אבל גברת+ רכבה על אופניים מן ההשכרה המקומית, חצאיתה נתפסה בשרשרת ו... נאבעך, היא דפקה על הדלת הראשונה שנקרתה בדרכה וכעת היא מבקשת האם יש לרבנית שלי חוט ומחט לתפור את החצאית הסוררת.
תוך כדי שאני כולא את עצמי בחדר הפנימי ומחכה שהרבנית שלי תסיים לתפור את שמלתה של הרבנית הנבוכה, אני שומע את אשתי שואלת אותה: "תגידי, בירושלים את גם רוכבת לפעמים על האופניים? אם למשל את צריכה לקפוץ רגע למכולת, או סתם ביום של כיף עם הילדים בפארק?!"
- "חס וחלילה, מה פתאום!" - הזדעקה הרבנית. "זה לא צנוע שאשה תרכב בעיר על אופניים".
"וכאן?" - מנסה אשתי להבין את ההבדל.
- "הא, כאן אנחנו בנופש. שילמנו על הצימר וגם על ההשכרה של האופניים אז אנחנו מנצלים את זה, את מבינה?"
לא, אני לא מבינה.
אולי אתם מבינים את זה?
פתחתי את הדלת. בפתח עמדה אשה חסידית בערך בת 40+ אוחזת בחצאיתה מיושבת: "ההאם, הרבנית שלך נמצאת?".
שלחתי את "הרבנית שלי" לדלת.
באמת שלא נעים אבל גברת+ רכבה על אופניים מן ההשכרה המקומית, חצאיתה נתפסה בשרשרת ו... נאבעך, היא דפקה על הדלת הראשונה שנקרתה בדרכה וכעת היא מבקשת האם יש לרבנית שלי חוט ומחט לתפור את החצאית הסוררת.
תוך כדי שאני כולא את עצמי בחדר הפנימי ומחכה שהרבנית שלי תסיים לתפור את שמלתה של הרבנית הנבוכה, אני שומע את אשתי שואלת אותה: "תגידי, בירושלים את גם רוכבת לפעמים על האופניים? אם למשל את צריכה לקפוץ רגע למכולת, או סתם ביום של כיף עם הילדים בפארק?!"
- "חס וחלילה, מה פתאום!" - הזדעקה הרבנית. "זה לא צנוע שאשה תרכב בעיר על אופניים".
"וכאן?" - מנסה אשתי להבין את ההבדל.
- "הא, כאן אנחנו בנופש. שילמנו על הצימר וגם על ההשכרה של האופניים אז אנחנו מנצלים את זה, את מבינה?"
לא, אני לא מבינה.
אולי אתם מבינים את זה?
