קורונה מלוניות קורונה ומאחורי הקלעים- התלבטתי אם לשתף

מאמרים אחרונים

מה משותף לסיגריה וויסקי ואלי אקספרס -הכל על יום הרווקים הסיני שמתקרב עם מבצעי הענק...
יום הרווקים הסיני הוא יום ה- 11 לחודש נובמבר בכל שנה ביום זה המבצעים באלי אקספרס עולים לרמת שיא ובשונה מ''מבצעים'' אחרים כאן המבצעים אמיתיים...
הפתעה לאיתמר גור, עושים כבוד למרצה האהוב בפרוג
את איתמר גור המרצה לעיצוב ותקשורת חזותית מכירים כאן כבר מאות בוגרי קורסי עיצוב. בשיעורי המיתוג הוא אוהב להציג תמיד את מיתוג בקבוקי היין הרבים...
יתומי חשוון זועקים לעזרה: ההבטחה הנדירה של מרן שר התורה שליט''א
ליתומים הללו, אין להם מאומה, שלא לדבר על צלם, תזמורת, קייטרינג ושמלת כלה. מדברים על המינימום. אין להם כסף לביגוד מינימלי, אין להם כסף לנדוניה...
סיפור קורע לב: האבא נפטר, האמא חלתה במחלה והילד עומד לפני יום חתונתו
<<<<בעוד כשבוע יצחק צריך להינשא, להיכנס תחת לחופה, היום הכי מרגש בחייו, אך אביו נפטר לפני כמעט שנה מותיר אותו להתמודד עם אמו האלמנה שחלתה במחלה...

בת של מלך:)

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
התחבטתי שעות אם ראוי להעלות את הדברים על הכתב.
לחשוף קצת את עצמי ואת שחוויתי
או להשאיר את הדברים בינינו ולהבליג.

הגיע הערב ולא יכולתי יותר...
החלטתי לשתף ולנסות להעלות מעט מודעות בקרב הציבור.
(מקרה אמיתי! בטשטוש מעט פרטים כדי לא לחשוף על במה זו)

כידוע, אני מפעילה מערך התנדבותי של סיוע למבודדים ולמחלימים בבתים ובמלוניות השונות מנסיוני בחוויה זו ובהעדר מידע נגיש.

כבר מס' חודשים שכל פניה המגיעה אלי מקבלת בד''כ מקסימום מענה וסיוע ככל יכולתי. לצערי, יש פעמים שלאכזבתי אין באפשרותי לסייע אך את שלי בכ''ז מתאמצת לנסות.

בחודש האחרון פנתה אלי משפחה ברוכה בבידוד, אחת מתוך מאות הפניות.
"תשלחי לנו תעסוקה" 3 מילים...!
ביררתי מולם את הרכב הילדים וכתובתם. וכבר באותו היום הונח להם מאחורי הדלת שקית עמוסה ב: יצירות יהלומים, חדרים מיניאטוריים לבניה, משחק קופסא לילדים, הפתעות ויצירות נוספות.

משפחה אנונימית לחלוטין!


ההמשך היה מקומם.

אחרי מס' ימים החליטו להתפנות למלונית. מדובר היה במקרה חריג של פינוי שלא עמד בקריטריונים ופעלתי רבות עם אחד ממנהלי קשרי הלקוחות של קופת החולים שלהם על מנת לאשר להם פינוי לאור נתונים מסויימים. במשך יומיים קיבלתי לא פחות מ-60 הודעות (!) עם שאלות ובקשות. הצעות ולחצים... על הכל עניתי בסבלנות ובמאור פנים.
אחרי הרבה מאמצים הם פונו בשע''ט לאחת המלוניות המבוקשות ביותר!!!

מהרגע שהם הגיעו הם לא פסקו להתקשר:
איכס... מה זה החדר הדוחה הזה ? (הם קיבלו חדר ענק ומפואר!)
בושה... איזה מן אוכל מגישים? הילדים שלי לא נוגעים בכלום (מלונית עם בר מגוון מאוד!)
משעמם... למה אין תוכניות לילדים? (מדגישה לכולם כי בעלי המלון אינם מחוייבים לספק כלל וכלל תעסוקה וכי חובה להביא מהבית)

וכן על זה הדרך.

השיא היה היום!

הייתי בשלבי שחרור מאשפוז בבית החולים מעניין מסויים... (אהה, כל המאות האנשים שקיבלו מענה בימים האחרונים היו ממיטת חוליי... ב''ה אני בסדר ויהיה טוב בעז''ה)

ולא הייתי מוכנה לבאות:

טלפון נזעם מהמשפחה הנ"ל. הם שוחררו בשעה טובה. חזרו הביתה..
תוכן השיחה: קיתונות של תלונות, צרורות של ביקורת וחיצים על כך שאני מטעה את הציבור ונותנת מידע שגוי ולא נכון. מאדירה את המלוניות שעה שהשהות בה נוראית ומזוויעה!

האמת, לקחתי את זה קשה מאוד!

לא ידעתי איך להגיב.

הבהרתי איתה בעדינות כמה דברים, התנצלתי על החוויה השלילית שלהם. וניתקתי בתחושה איומה. (במאמר מוסגר אציין כי המשפחה קיבלה סיוע מקיף לכל אורך הדרך בהרבה מישורים. מפני צנעת הפרט וקנאה:) העדפתי לא לפרט)

ולא, אני לא מצפה לתודות ממש לא (ואל תתחילו להחמיא וכדו')
לא מצפה לשיתוף בחוויות ובהנאה
לא ביקשתי תרומות או מענק בתמורה
גם לא מילה טובה ועוד.

משתדלת להתעדכן לפחות אחת לשבוע על כל המלוניות.
חלקן בדקתי באופן אישי.
אני בעצמי שהיתי באחת מהמלוניות בתנאי בידוד קשים מאוד!! (בידוד ולא קורונה) במשך 3 שבועות רצופים!!! והיה לנו רק מילים טובות לצוות...
בנינו רשימה מדוייקת וברורה להקל על האריזה,
משתדלת לתת מידע מדוייק ומיהמן על המלונות השונות ככל האפשר. לפעמים אפילו מצרפת תמונות לאלה שהצלחתי להשיג.
וכו' וכו'.

ולמרות זאת-

מהשיחה הזאת לא מצליחה להרגע!

רק אל תהיו כפויי טובה!!!

אין שום מדינה בעולם המספקת בתי מלון למחלימים. ההיפך, חונקים בבית עם אכיפה כבדה וקנסות (לא נכנסת לעניין הטיפול הכושל במדינה!) הייתם מעדיפים כך?
מתפנים אלפים ביום! אלפי אנשים עומדים מאחורי כל פינוי ופינוי
נותנים לכם את המקסימום!!! באמת.
יש צי אנשים, עובדים והמון המון מתנדבים שעושים הכל כדי להנעים ולרכך את השהות.
יהודים יקרים שנותנים לב, נשמה וכסף למענכם.
שמתרוצצים, חושבים, הוגים, יוזמים, מסייעים, משנעים, רוכשים, מבררים, מתייעצים
לרוב אין מושג אפילו עד כמה.

האם זאת התודה שמגיע להם? לנו?

מועקה כבדה

ולפעמים דמעות?

תוהה, אולי טועה.
בכלל, שוקלת מחדש לאן צעדי....
שלא למכור לאנשים 'מידע שגוי'
שלא להיות שליחה בפינוי 'אנשים חולים! לצינוק בבתי כלא' (ציטוט!)
לא יודעת, שאלה לרב.

לא שואלת מה הדעות כאן.

סתם שאלות רטורית, לא רוצה מענה.

רק נקודות למחשבה.

ואם מנעתי מיהודי אחד עגמת נפש בהקשר הזה- והיה זה שכרי.
 
נערך לאחרונה ב:

נערה יהודיה

משתמש פעיל
האמת זה עצוב ומקומם לשמוע את מה שכתבת
לא מצדיקה אותם כלל וכלל
אבל זה מה שהקורונה עשתה לאנשים הפכה אותם למי שהם כן או לא
הקורונה הפכה הרבה אנשים למרירים ובודדים
במיוחד כאשר בן אח בבידוד או חולה בתוך חדר אחד או בית מרגיש שעומד להשתגע..
מערכיה מאוד את מה שאת עושה!!!!!!
מלא אנשים בדכ שוכחים שכשהם מקבלים משהו מאדם מסויים עומד מאחורי זה המון טרחה בלאגן
ולפעמים אפילו כאבי ראש....
אני מבינה אותך מאוד על ההרגשה שקיבלת אבל לדעתי בגלל כזה דבר את לא צריכה להפסיק את המעשה הנאצל והנצרך ביותר בעולם !!!
בטוחה שיש לך גם הרבה תגובות חיוביות מהצד השני - למרות שלפעמים כשטוב לאנשים הם שוכחים להודות
למי שהיה השליח שלהם.. שזה חבל מאוד
 

שרה דייטש

משתמש צעיר
@בת של מלך:)
כשמה כן היא
מה הוא רחום אף אתה רחום
בכיתי מהתרגשות על המעשים הגדולים
ומצד שני על הכאב
אבל לפום צערא אגרא,
תזכרי שכמה זכיות שיעלו לך על כף הזכות בראש השנה מהמעשים הגדולים, בכאלו תנאים מהבית חולים וכו'
בדיוק ככה יעלה לכף זכות הצער והעגמת נפש

רק משפט אחת לסיום,
את נכנסת לראש השנה עם המון זכיות, תתפללי על כל עם ישראל

כתבתי רק על קצה המזלג כמובן
 

MDG

משתמש צעיר
כשמתעסקים עם עזרה לאנשים, לפעמים נדרש מאיתנו לעטות עור של פילים
כבר מאז משה רבינו, כך היה

אשרייך שזכית לעזור לאנשים, ועוד במסירות נפש
ישלם ה' פעלך, ומשכורתך תהיה שלמה מאיתו יתברך
 

זהבית87

משתמש מקצוען
ממש כואב הלב שיש כאלו אנשים כפויי טובה.
זה אופי של אנשים והם רק סובלים מזה.
תבורכי על כל הטוב שאת עושה ומתאמצת ושתהיה לך תמיד בריאות איתנה!
אל תרפי ידיים בגלל אנשים כאלה. בדכ אנשים לא חוזרים להודות אלא רק לקטר, אבל ברור שיש המון שמודים לך בליבם.
יש לך המון זכויות שיעמדו לך ביום הדין.
 

itsuvit

משתמש פעיל
מנוי פרימיום
התחבטתי שעות אם ראוי להעלות את הדברים על הכתב.

לחשוף קצת את עצמי ואת שחוויתי

או להשאיר את הדברים בינינו ולהבליג.



הגיע הערב ולא יכולתי יותר...

החלטתי לשתף ולנסות להעלות מעט מודעות בקרב הציבור.

(מקרה אמיתי!)



כידוע, אני מפעילה מערך התנדבותי של סיוע למבודדים ולמחלימים בבתים ובמלוניות השונות מנסיוני בחוויה זו ובהעדר מידע נגיש.



כבר מס' חודשים שכל פניה המגיעה אלי מקבלת בד''כ מקסימום מענה וסיום ככל יכולתי. לצערי, יש פעמם שלאכזבתי אין באפשרותי לסייע אך את שלי בכ''ז מתאמצת לנסות.



בחודש האחרון פנתה אלי משפחה ברוכה בבידוד, אחת מתוך מאות הפניות.

"תשלחי לנו תעסוקה" 3 מילים...

ביררתי מולם את הרכב הילדים וכתובתם. וכבר באותו היום הונח להם מאחורי הדלת שקית עמוסה ב: יצירות יהלומים, חדרים מיניאטוריים לבניה, משחק קופסא לילדים, הפתעות ויצירות נוספות.


משפחה אנונימית לחלוטין!



ההמשך היה מקומם.

אחרי מס' ימים החליטו להתפנות למלונית. מדובר היה במקרה חריג של פינוי שלא עמד בקריטריונים ופעלתי רבות עם אחד ממנהלי קשרי הלקוחות של אחת מהקופ''ח לאשר להם פינוי. במשך יומיים קיבלתי לא פחות מ-60 הודעות (!) עם שאלות ובקשות. הצעות ולחצים על הכל עניתי בסבלנות ובמאור פנים.
אחרי הרבה מאמצים הם פונו בשע''ט לאחת המלונית המבוקשות ביותר!!!

מהרגע שהם הגיעו הם לא פסקו להתקשר:

איכס... מה זה החדר הדוחה הזה ? (הם קיבלו חדר ענק ומפואר!)

בושה... איזה מן אוכל מגישים? הילדים שלי לא נוגעים בכלום (מלונית עם בר מגוון מאוד!)

משעמם... למה אין תוכניות לילדים? (מדגישה לכולם כי בעלי המלון אינם מחוייבים לספק כלל וכלל תעסוקה וכי חובה להביא מהבית)

וכן על זה הדרך.



השיא היה היום!

הייתי בשלבי שחרור מאשפוז בבית החולים מעניין מסויים... (אהה, כל המאות האנשים שקיבלו מענה בימים האחרונים היו ממיטת חוליי... ב''ה אני בסדר ויהיה טוב בעז''ה)

ולא הייתי מוכנה לבאות:

טלפון נזעם מהמשפחה הנ"ל. הם שוחררו בשעה טובה. חזרו הביתה..

תוכן השיחה: קיתונות של תלונות, צרורות של ביקורת וחיצים על כך שאני מטעה את הציבור ונותנת מידע שגוי ולא נכון. מאדירה את המלוניות שעה שהשהות בה נוראית ומזוויעה!

האמת, לקחתי את זה קשה מאוד!

לא ידעתי איך להגיב.

הבהרתי איתה כמה דברים וניתקתי בתחושה איומה. (במאמר מוסגר אציין כי המשפחה קיבלה סיוע מקיף לכל אורך הדרך בהרבה מישורים. מפני צנעת הפרט וקנאה:) העדפתי לא לפרט)



ולא, אני לא מצפה לתודות ממש לא (ואל תתחילו להחמיא וכדו')

לא מצפה לשיתוף בחוויות ובהנאה

לא ביקשתי תרומות או מענק בתמורה

גם לא מילה טובה ועוד.

משתדלת להתעדכן לפחות אחת לשבוע על כל המלוניות.

חלקן בדקתי באופן אישי.

אני בעצמי שהיתי באחת מהמלוניות בתנאי בידוד קשים מאוד!! (בידוד ולא קורונה) במשך 3 שבועות רצופים!!! והיה לנו רק מילים טובות לצוות...

בנינו רשימה מדוייקת וברורה להקל על האריזהמשתדלת לתת מידע מדוייק ומיהמן על המלונות השונות ככל האפשר. לפעמים אפילו מצרפת תמונות לאלה שהצלחתי להשיג.

וכו' וכו'.

ולמרות זאת-

מהשיחה הזו לא מצליחה להרגע!



רק אל תהיו כפויי טובה!!!

אין שום מדינה בעולם המספקת בתי מלון למחלימים. ההיפך, חונקים בבית עם אכיפה כבדה וקנסות (לא נכנסת לעניין הטיפול הכושל במדינה!) הייתם מעדיפים כך?

מתפנים אלפים ביום! אלפי אנשים עומדים מאחורי הפינוי הזה

נותנים לכם את המקסימום!!! באמת.

יש צי אנשים, עובדים והמון המון מתנדבים שעושים הכל כדי להנעים ולרכך את השהות.

יהודים יקרים שנותנים לב, נשמה וכסף למענכם.

שמתרוצצים, חושבים, הוגים, יוזמים, מסייעים, משנעים, רוכשים, מבררים, מתייעצים

לרוב אין מושג אפילו עד כמה.



האם זאת התודה שמגיע להם?לנו?

מועקה כבדה

ולפעמים דמעות?



תוהה, אולי טועה.

אולי צריכה לשקול מחדש לאן צעדי.

לא למכור לאנשים 'מידע שגוי'

לא להיות שליחה בפינוי 'אנשים חולים! לצינוק בבתי כלא' (ציטוט!)

לא יודעת, שאלה לרב.

מה הדעות כאן?



סתם שאלה רטורית, לא רוצה מענה.

רק נקודה למחשבה.

ואם מנעתי מיהודי אחד עגמת נפש בהקשר הזה- והיה זה שכרי.
קראתי. קראתי. ושוב... קראתי.
כן. שוב ושוב.
המומה וכואבת.
כואבת עליך, שנותנת ומקדישה כ''כ מתוך רצון טוב ומקבלת עגמת נפש כזו.
כואבת על אנשים שמתקשים לראות בחיים את הטוב.
לא יודעת על מי הכאב גדול יותר.
לראות את הטוב בכל דבר זו מתנה, ומי שלא זכה בה, לא מתמודד בקלות בכללל
ואת, שמתאמצת, עוזרת, מקשרת, מנדבת ו'זוכה' למשוב מצער, אין לי אלא להציע לך- מהמקום הזה שלך, 'הנעלבים ואינם עולבים' שאי תפילה, עליך, על משפחתך ועל כלל עם ישראל.
ותזכרי ששכרך רב, ועכשיו פי כמה.
תזכי לכל הטוב שבעולם.
תמשיכי לעשות חיל, תהיי תמיד מן הנותנים, ותפגשי תמיד רק אנשים 'חיוביים'.
 

פאלאפל עם חריף

משתמש צעיר
התחבטתי שעות אם ראוי להעלות את הדברים על הכתב.
לחשוף קצת את עצמי ואת שחוויתי
או להשאיר את הדברים בינינו ולהבליג.

הגיע הערב ולא יכולתי יותר...
החלטתי לשתף ולנסות להעלות מעט מודעות בקרב הציבור.
(מקרה אמיתי! בטשטוש מעט פרטים כדי לא לחשוף על במה זו)

כידוע, אני מפעילה מערך התנדבותי של סיוע למבודדים ולמחלימים בבתים ובמלוניות השונות מנסיוני בחוויה זו ובהעדר מידע נגיש.

כבר מס' חודשים שכל פניה המגיעה אלי מקבלת בד''כ מקסימום מענה וסיום ככל יכולתי. לצערי, יש פעמם שלאכזבתי אין באפשרותי לסייע אך את שלי בכ''ז מתאמצת לנסות.

בחודש האחרון פנתה אלי משפחה ברוכה בבידוד, אחת מתוך מאות הפניות.
"תשלחי לנו תעסוקה" 3 מילים...!
ביררתי מולם את הרכב הילדים וכתובתם. וכבר באותו היום הונח להם מאחורי הדלת שקית עמוסה ב: יצירות יהלומים, חדרים מיניאטוריים לבניה, משחק קופסא לילדים, הפתעות ויצירות נוספות.

משפחה אנונימית לחלוטין!


ההמשך היה מקומם.

אחרי מס' ימים החליטו להתפנות למלונית. מדובר היה במקרה חריג של פינוי שלא עמד בקריטריונים ופעלתי רבות עם אחד ממנהלי קשרי הלקוחות של אחת מהקופ''ח לאשר להם פינוי. במשך יומיים קיבלתי לא פחות מ-60 הודעות (!) עם שאלות ובקשות. הצעות ולחצים על הכל עניתי בסבלנות ובמאור פנים.
אחרי הרבה מאמצים הם פונו בשע''ט לאחת המלונית המבוקשות ביותר!!!

מהרגע שהם הגיעו הם לא פסקו להתקשר:
איכס... מה זה החדר הדוחה הזה ? (הם קיבלו חדר ענק ומפואר!)
בושה... איזה מן אוכל מגישים? הילדים שלי לא נוגעים בכלום (מלונית עם בר מגוון מאוד!)
משעמם... למה אין תוכניות לילדים? (מדגישה לכולם כי בעלי המלון אינם מחוייבים לספק כלל וכלל תעסוקה וכי חובה להביא מהבית)

וכן על זה הדרך.

השיא היה היום!

הייתי בשלבי שחרור מאשפוז בבית החולים מעניין מסויים... (אהה, כל המאות האנשים שקיבלו מענה בימים האחרונים היו ממיטת חוליי... ב''ה אני בסדר ויהיה טוב בעז''ה)

ולא הייתי מוכנה לבאות:

טלפון נזעם מהמשפחה הנ"ל. הם שוחררו בשעה טובה. חזרו הביתה..
תוכן השיחה: קיתונות של תלונות, צרורות של ביקורת וחיצים על כך שאני מטעה את הציבור ונותנת מידע שגוי ולא נכון. מאדירה את המלוניות שעה שהשהות בה נוראית ומזוויעה!

האמת, לקחתי את זה קשה מאוד!

לא ידעתי איך להגיב.

הבהרתי איתה כמה דברים וניתקתי בתחושה איומה. (במאמר מוסגר אציין כי המשפחה קיבלה סיוע מקיף לכל אורך הדרך בהרבה מישורים. מפני צנעת הפרט וקנאה:) העדפתי לא לפרט)

ולא, אני לא מצפה לתודות ממש לא (ואל תתחילו להחמיא וכדו')
לא מצפה לשיתוף בחוויות ובהנאה
לא ביקשתי תרומות או מענק בתמורה
גם לא מילה טובה ועוד.
משתדלת להתעדכן לפחות אחת לשבוע על כל המלוניות.
חלקן בדקתי באופן אישי.
אני בעצמי שהיתי באחת מהמלוניות בתנאי בידוד קשים מאוד!! (בידוד ולא קורונה) במשך 3 שבועות רצופים!!! והיה לנו רק מילים טובות לצוות...
בנינו רשימה מדוייקת וברורה להקל על האריזהמשתדלת לתת מידע מדוייק ומיהמן על המלונות השונות ככל האפשר. לפעמים אפילו מצרפת תמונות לאלה שהצלחתי להשיג.
וכו' וכו'.

ולמרות זאת-

מהשיחה הזו לא מצליחה להרגע!

רק אל תהיו כפויי טובה!!!

אין שום מדינה בעולם המספקת בתי מלון למחלימים. ההיפך, חונקים בבית עם אכיפה כבדה וקנסות (לא נכנסת לעניין הטיפול הכושל במדינה!) הייתם מעדיפים כך?
מתפנים אלפים ביום! אלפי אנשים עומדים מאחורי הפינוי הזה
נותנים לכם את המקסימום!!! באמת.
יש צי אנשים, עובדים והמון המון מתנדבים שעושים הכל כדי להנעים ולרכך את השהות.
יהודים יקרים שנותנים לב, נשמה וכסף למענכם.
שמתרוצצים, חושבים, הוגים, יוזמים, מסייעים, משנעים, רוכשים, מבררים, מתייעצים
לרוב אין מושג אפילו עד כמה.

האם זאת התודה שמגיע להם?לנו?

מועקה כבדה

ולפעמים דמעות?

תוהה, אולי טועה.
אולי צריכה לשקול מחדש לאן צעדי.
לא למכור לאנשים 'מידע שגוי'
לא להיות שליחה בפינוי 'אנשים חולים! לצינוק בבתי כלא' (ציטוט!)
לא יודעת, שאלה לרב.

מה הדעות כאן?

סתם שאלה רטורית, לא רוצה מענה.

רק נקודה למחשבה.

ואם מנעתי מיהודי אחד עגמת נפש בהקשר הזה- והיה זה שכרי.
דבר אחד יש לי להגיד לך----אין לך מושג איזה חסד את עושה!!!
 

נתל'ע

משתמש סופר מקצוען
אוהו אוהו כמה שקשה להשתקם משיחה כזו, נותר לנו רק להתחזק ולדעת שהכרת הטוב היא ממידותיו של הקב"ה וכפיות טובה היא היא חורבן הבית - כמו שכתוב בגמ' בבא מציעא דף פה ע"ב 'על מה אבדה הארץ - שלא ברכו בתורה תחילה' ואח' הפירושים משום שלא ברכו = פשוט לא אמרו תודה לבורא עולם ומשם התגלגלו מדחי אל דחי עד לחורבן הבית.

ומאידך המכירים טובה זוכים לנחלה בלי מיצרים כפי שהיטיב להגדיר זאת חיים ולדר וכך הוא מספר - אבי שיחי' אומר כי הכרת הטוב היא חוב. ובני אדם אינם אוהבים להיות בעלי חוב ולכן הם מנסים להתכחש לטובה – ולחוב שבגינה. הדרך להתמודד עם זה הוא "לאהוב את החוב" ששמו הכרת הטוב. לאהוב, לשמר ולייקר אותו, בשמחה ואפילו בגאווה. אם מישהו עשה לך אי פעם טובה, הזכר לעצמך ולו ולילדיך ולילדיו שהוא עשה לך טובה ושאתה חייב לו. מנסיון, מי שפועל בדרך זו לא רק שאינו מפסיד, אלא עושה לעצמו שם של מישהו שזוכר טובות שעשו לו וממילא בני אדם שמחים להיטיב עמו.

אאחל שתתוגמלו מאת בורא עולם על מעשיכם עין בעין ותזכו להנות בעולם הזה ולעולם הבא מהטוב הצפון לצדיקים.
 

נתל'ע

משתמש סופר מקצוען
הם עוד לא יודעים מה את עובדת! הלם! אולי תגידי להם בעדינות, שיירגעו!
לעולם לא להגיד !
אנשים רעים או כאלו שרע להם ימצאו את הדרך להפוך את היסורים של זה שעושה להם טוב לאבן משחית.

חסרים אנשים שאמרו לעסקני רפואה - אם אתה לא מרגיש טוב אז למה נכנסת לתיק הזה ??? הרי בדיוק בשל כך הוא מסייע...
 

תהילה ר

משתמש רשום
אפילו שביקשת שלא, כאחת שהתפנתי למלונית בעזרתך ולאחר ההמלצות שלך (וגם כמה ממשפחתי בהמשך) אני יכולה להעיד כמה את מדייקת במתן האינפורמציה ולא סתם משבחת ומהללת. לא הופתענו מכלום. אני בהלם מההתנהלות של האנשים האלו אבל לצערנו תמיד קיימים שוליים. המשיכי בבקשה בפועליך הברוכים למען החולים שבמיוחד בתחילת המחלה, כשחלשים ותשושים וכל הפינוי כ"כ מסובך ומלא ביוקרטיה עם אפס מידע מהשטח, זה ממש מקל ומציל שיש אותך שאת עונה על השאלות ועוזרת במה שצריך. חזקי ואמצי!
 

bracha

משתמש סופר מקצוען
איור וציור מקצועי
עיצוב גרפי
"העוסקים בצרכי ציבור באמונה, הקב"ה ישלם שכרם"
למה הקב"ה? כי מהאנשים תקבלי רק ביקורת....

אין מה לעשות עם כאלה אנשים, בולעים, נושמים עמוק, וממשיכים הלאה.
ב"זכותם" את מגיעה לראש השנה במקום הרבה יותר טוב.....
 

לוח נדל"ן | למכירה והשכרה

לוח מודעות | קניה מכירה

לוח דרושים

למעלה