מידע שימושי מכתב מהרבנית קולדצקי בענין הלחץ בבתי הספר ובבית

[rutt]

המכתב כתוב בכתב ידה, יהיה מאד מועיל אם מאן דהו יהיה מוכן להקלידו לטובת כולם

 

[לייב - מיתוג פרסום ויח"צ]

תודה על השיתוף.
לאיזה 'יום עיון' זה נכתב?

 

[rutt]

תודה על השיתוף.
לאיזה 'יום עיון' זה נכתב?

אשלח את הנוסח בו קיבלתי את המייל עם המכתב:

"בשבוע שעבר נערך יום עיון למנהלות ומורות בבתי הספר של החינוך העצמאי (שאורגן על ידי עזר מציון בשיתוף עיריית ב"ב והתוכנית הלאומית לנוער בסיכון 360) בהשתתפותה של הרבנית ל. קולדצקי שתחי' שדיברה על נושא ה'לחצים' של הילדים.
אמנם הדברים נאמרו למנהלות ומורות, אך כל הורה יוכל ללמוד מתוך הדברים את חשיבות השראת הרוגע בבית בכל שעות היממה.
תודה לרב אלחנן קרביץ, יו"ר ארגון 'שבילים' ששלח דפים אלו".

 

[YRN]

מרגש עד דמעות. תודה על השיתוף

 

[sara gold]

תודה על השיתוף, צריך לפרסם זאת בעיתונים...

 

[פיר]

המכתב כתוב בכתב ידה, יהיה מאד מועיל אם מאן דהו יהיה מוכן להקלידו לטובת כולם

ממש ישר כח
נקוה שמי שצריך יפנים

 

[גלבוע]

אשלח את הנוסח בו קיבלתי את המייל עם המכתב:

"בשבוע שעבר נערך יום עיון למנהלות ומורות בבתי הספר של החינוך העצמאי (שאורגן על ידי עזר מציון בשיתוף עיריית ב"ב והתוכנית הלאומית לנוער בסיכון 360) בהשתתפותה של הרבנית ל. קולדצקי שתחי' שדיברה על נושא ה'לחצים' של הילדים.
אמנם הדברים נאמרו למנהלות ומורות, אך כל הורה יוכל ללמוד מתוך הדברים את חשיבות השראת הרוגע בבית בכל שעות היממה.
תודה לרב אלחנן קרביץ, יו"ר ארגון 'שבילים' ששלח דפים אלו".

אמנם הרבנית איתרה בעיה ופנתה למי שיכול לפתור אותה,
אבל למה לא לזרוק, כמו תמיד, את האחריות על ההורים?
הרבה יותר קל.

 

[nori]

אמנם הרבנית איתרה בעיה ופנתה למי שיכול לפתור אותה,
אבל למה לא לזרוק, כמו תמיד, את האחריות על ההורים?
הרבה יותר קל.

הילדים הם שלנו. ואנחנו האחראים הראשונים. אני אפילו לא רוצה להסיר אחריות. הרבנית כאיש ציבור לקחה את האחריות שלה, המנהלים אני מצפה שילכו אחריה. אבל אנחנו ההורים בהחלט מחותנים ראשיים.
והמכתב חשוב מאד לכל הורה.
אני ממש קבלתי ממנו תובנות.

 

[רפ]

הילדים הם שלנו. ואנחנו האחראים הראשונים. אני אפילו לא רוצה להסיר אחריות. הרבנית כאיש ציבור לקחה את האחריות שלה, המנהלים אני מצפה שילכו אחריה. אבל אנחנו ההורים בהחלט מחותנים ראשיים.
והמכתב חשוב מאד לכל הורה.
אני ממש קבלתי ממנו תובנות.

ואני קיבלתי ממנו נקיפות מצפון מייאשות.

 

[גלבוע]

הילדים הם שלנו. ואנחנו האחראים הראשונים. אני אפילו לא רוצה להסיר אחריות. הרבנית כאיש ציבור לקחה את האחריות שלה, המנהלים אני מצפה שילכו אחריה. אבל אנחנו ההורים בהחלט מחותנים ראשיים.
והמכתב חשוב מאד לכל הורה.
אני ממש קבלתי ממנו תובנות.

אנחנו האחראים הראשונים.
מסכימה.
קוראת 'ילדה נוף' בהמבשר?
את יכולה לקרוא בין השורות כמה תוספת לחץ בית הספר תורם להתמודדות.
וזה נכון לעוד המון סוגים של התמודדויות.

 

[nori]

אנחנו האחראים הראשונים.
מסכימה.
קוראת 'ילדה נוף' בהמבשר?
את יכולה לקרוא בין השורות כמה תוספת לחץ בית הספר תורם להתמודדות.
וזה נכון לעוד המון סוגים של התמודדויות.

נכון, גם על קריאת ילדת נוף אני לא מוכנה לוותר.
אבל כשאני קוראת אותה אני נהנית מצד אחד מאידך לא מרגישה שזה קשור אלי. כי ב"ה אין לי ילד כזה.
אבל הרבנית ממש חדשה לי שיש המון לחץ, בחינוך הרגיל, לילדים רגילים. זה כבר לא תופעה של חריגים אלא התמודדות בהקפים אחרים עד כדי שהיא קוראת כזו קריאה לשינוי.
ואני שמחה לקרא ולדעת, גם אם הילדים שלי מתמודדים עם זה כרגע בכבוד ולא משקפים שזה קשה להם. לפחות אדע שהם מתמודדים יפה ולא אחשוב שהם כל היום מבלים במוסדות.ואכיל אותם ואזכור יותר להגיד להם שהם מקסימים ואולי מדי פעם להגיד אני שמחה על הציון, אבל בסדר לי גם פחות מזה. וכו' וכו'. כל אחת במקום שלה.

וגם אפשר להבין כמה היא רואה בלחץ גורם משפיע ומשמעותי ומזיק (וגם אם זה ידוע לכל תמיד טוב להתרענן), ואז מעלה לי מחשבות שיש תחומים שגם אני מלחיצה אותם כמו נקיון וסדר, או עזרה בבית.
לי זה גרם להמון מחשבות.

 

[גלבוע]

אבל הרבנית ממש חדשה לי שיש המון לחץ, בחינוך הרגיל, לילדים רגילים. זה כבר לא תופעה של חריגים אלא התמודדות בהקפים אחרים עד כדי שהיא קוראת כזו קריאה לשינוי.

טוב, אז אני חושבת שהייתי מאד מודעת לזה גם קודם. פשוט קראתי והנהנתי והנהנתי שוב...
אבל הכותרת 'הלחץ בבית' לא ממש קשורה לה שהרבנית כתבה.
היא כתבה, חד משמעית, על הלחץ בבתי הספר.

 

[nori]

ואני קיבלתי ממנו נקיפות מצפון מייאשות.

חבל.
תכלס אין לנו המון איך לעזור (לכן זה פחות מיאש בעיני, לא יותר). אבל לחבק ולהכיל תמיד אפשר. זה המסר הכי חשוב והוא לא כל כך קשה ליישום.

 

[nori]

טוב, אז אני חושבת שהייתי מאד מודעת לזה גם קודם. פשוט קראתי והנהנתי והנהנתי שוב...
אבל הכותרת 'הלחץ בבית' לא ממש קשורה לה שהרבנית כתבה.
היא כתבה, חד משמעית, על הלחץ בבתי הספר.

כמה ששמעתי קצת אמהות מתלוננות בגינה. זה בהחלט נתן לי מימד אחר לתופעה.
תמיד יש את אלו שיותר מודעים ואת אלו שפחות...
ונכון שהיא כתבה על הלחץ בבתי ספר. אבל ברגע שהיא כותבת כמה משמעותי ומזיק זה הלחץ כל אחד יכול לחשוב איפה זה פוגש אותו ואת ילדיו. ובאמת זה בחירה שלנו איך להתיחס לדברים כאלו ומה אפשר ללמוד מהם.

 

[GRN]

שמעתי על יום העיון הזה מפי אישה שהייתה מבין היוזמות והמפיקות.
זהו ערב חשוב ללא ספק, אולי יריית פתיחה למשהו הרבה יותר גדול, כי הציבור שלנו צריך הרבה אומץ לעמוד מול הדברים. יכול להיות שבדור של היום יוצאות החוצה מצוקות שנסחבו מדור לדור.

אם כותבים במכתב פומבי כזה על אובדנות, כנראה שהמצב באמת חמור.



מצרפת את הטקסט של המכתב שהובא לעיל.

כסלו תש"פ

מנהלות, מחנכות, מורות יקרות וכל צוות חינוכי של בנותינו שיחיו'

אני מתרגשת ומתביישת לכתוב דברים לצוות כל כך חשוב וכל כך מלומד, אבל היות ובזמן האחרון מצב הבנים והבנות מגיל צעיר ועד החתונה (סיום הלימוד) באים אלי הורים בוכים עם ילדים רועדים פשוט שלקו בנפשם וזה לא אחד ולא שנים. בזמן האחרון המצב ממש כמו מגפה ל"ע. בנים מוכשרים ממשפחות מצוינות גיל 18 ופחות, מישיבות הכי טובות. בנות מוכשרות, יפות וצדיקות וצנועות מגיל 12-18 בערך, פשוט לא יאומן פתאום לא ישנים בלילה. אין להם תאבון. יש להם פחדים נוראיים. לא יכולים להתפלל ולא ללמוד. לא מרוכזים... רוצים לישון כל היום "רוצים להתאבד".מה קרה בדור שלנו!!!!

אני חושבת שזה לחץ חזק חברתי. לחץ לימודים. שיעורי בית רבים וקשים. מבחנים קשים. האמהות עובדות, חוזרות מהעבודה, במקום שהבנות יעזרו קצת להורים אחר הצהרים או קצת ינוחו, הכל הפוך: שיעורים, מבחנים, אסיפות, מבצעים, תכניות, טיולים (כמובן צריך דברים לשמח את הבנות אבל נראה לי שגם זה מוגזם). ילדות מהגן – שיעורי בית (וכמובן השיעורים לאמא) או הולכות לחברות ללמוד או חברות באות ללמוד למבחנים, במקום שההורים יהנו מהילדים, ידברו איתם, יפנקו אותם אחר הצהרים, כל הזמן מתח, תעשי שיעורים, למדת למבחן...

בנותינו בנות מלכים, נסיכות, כולנו רגישות, כולם היום חלשים בגוף ובנפש. אין כח להתמודד. כצעו בכל הבתים דור ביאת המשיח. יש לחץ. מחלות ל"ע. פרנסה קשה, זיווגים – בכל בית כמה ילדים מבוגרים (אני לא צריכה להגיד את הלחץ שבבית), בירורים, פגישות, תשובות שליליות של השידוכים.. שלומי בית...

וכל זה משפיע על כל הבית והילדים.

חייבים לעשות משהו לפני שיהיה מאוחר ח"ו.

א. להוריד מלחץ השיעורי בית אחר הצהרים (אולי שיעור אחרון בביה"ס זה לעשות שיעורי בית).

ב. להוריד מלחץ המבחנים. לעשות שאלות חזרה ומזה לעשות את המבחן (זה מקל מאוד גם על ההורים וגם על התלמידות)

ג. לעשות מבחנים קלים שכולם יצליחו.

ד. לתת ציונים טובים. להתחשב, לעודד. בסוף המבחן: מילים טובות, מחמאות גם לחלשות, כמה שאפשר.

ה. ילדות שמאחרות בבוקר כמה דקות, לא להכניסם ללחץ ופחדים.

כמובן, צריך שיהיה משטר, אבל רוב הילדות שמאחרות זה לא מעצלות. רוב הפעמים זה קשיים בבית. האמא יוצאת לעבודה, הילדים צריכים לחלק האחים במוסדות לימודים וכו. לברר למה מאחרים ולא לגעור בילדות. לדון לכף זכות.

ו. ביום גשום להתחשב במאחרות (לוותר)

ז. לילדות שמגיעות בזמן ומתנהגות טוב (זה לא מובן מאליו) גם הן משתדלות ומתאמצות – לתת הרבה מחמאות ועידוד וכח להמשיך הלאה.

ח. היום גם הורים צריכים מחמאות, שהילדות מגיעות מטופחות, מגוהצת, מסודרות בזמן, מותר לכתוב לאמא מכתב יפה "אשרי יולדתה", "אשת חיל מי ימצא", "רבות בנות עשו חיל", זה נותן להורים כח ושמחה להמשיך בתפקיד החשוב ביותר שלנו.

ט. בבתים שיש איזה מצוקה, או להבדיל שמות (כמו לידה של אמא), חתונה במשפחה וכל שמחה, נא להתחשב מאוד.


זכינו שלקחו על עצמם אנשים חשובים וצדיקים לטפל בכל הנושא החשוב הזה. הרב חנניה צ'ולק עמוד החסד שיחי'. מחלקת ילדים ונוער באגף החינוך בעיריה ועזר מציון שגם הם שומעים ועוזרים מהבוקר עד ליל לכל המצוקות הנפשיות הנוראות, ומבינים שמצב כזה לא יכול להמשיך.


מנהלות יקרות!

חשוב מאוד להעביר את כל המסר החשוב הזה לכל צוות המורות והסייעות וכל צוות ביה"ס והסמינרים ולטפל בנושא כמה שיותר מהר.

וכל העוסקים בצרכי ציבור באמונה הקב"ה משלם שכרם, מסיר מהם כל מחלה, מרפא לכל גופם, סולח לכל עוונם ושולם ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם.

שנזכה כולנו לבריאות איתנה, אריכות ימים ושנים, פרנסה בשפע וכבוד, נחת מכל הצאצאים, זיווגים הגונים במהרה, זרע קודש בריאים ושלמים, שלום בית בכל הבתים, בריאות הגוף והנפש, אושר ועושר ושמחה כל החיים.

שימלא ה' כל משאלות כולם לטובה.

שנזכה בקרוב לגאולה השלימה במהרה אמן.

בברה והצלחה

ובאהבה

ש. קולדצקי.


נ.ב. אבי מורי הרב קנייבסקי שליט"א בירך את כל המשתתפים והשותפים ביום עיון חשוב זה, בכל הברכות הכתובות בתורה.

 

[michal2100]

תכלס אין לנו המון איך לעזור (לכן זה פחות מיאש בעיני, לא יותר). אבל לחבק ולהכיל תמיד אפשר. זה המסר הכי חשוב והוא לא כל כך קשה ליישום.

בסוף המכתב ממש כתוב "תלוי איך ההורים מגיבים"...

בנתונים האלה, ברור שגם אנחנו יכולות לעזור לילדים, להחליק עניינים, לכתוב פתקים יותר בקלות, לא "להתאכזב" מילד שלא מביא ציונים גבוהים, להיות איתם יותר בעומס הלימודי שלהם.
גם אם מידי פעם נשארו בבית "בסתם" בעיני זה לא נורא בכלל...

בנים אפשר לתגמל יותר כשיוצאים ללימודי אחה"צ (רק בתור עידוד)

 

[חיה וקיימת]

זה מצב מורכב
כותבת כאן בתמציתיות
יש הרבה מה להאריך על כל סעיף:
1. הבתים עמוסים עד מאד
בלי השוואה לדורות עברו
כמה מאיתנו גדלו בבית של אמא עקרת בית וכמה עקרות בית יש היום
הורים מחרפים נפש על הפרנסה
היום יום בבית סטנדרטי עמוס מאד
והבתים בפירוש יושבים על עזרת הבנות!
2. מוסדות הלימוד מעמיסים מאד
ידע לימודי, תוכניות ואירועים
וגם החברה מזמנת לחצים ומתחים
3. חלק מהבעיה בסמינרים
זה ההתנהלות מול הבנות כאילו אין להן סדר יום
ואין עוד מחויבויות בחיים
קובעים ומבטלים לימודים/חזרות/תוכניות/מבחנים
כלאחר יד ממש
מטרטרים את הבנות ואת הבתים בעקבותיהם.
ומי שיש לה בנות בסמינר בטח מזדהה איתי
4. שוק העבודה נעשה תובעני מיום ליום
ואם נוריד לחץ ונלמד את הבנות ש'אפשר לוותר' ו'אפשר להבין'
ו'ללמד זכות'
מה הן תלמדנה ותתרגלנה?
ואיך הן תצאנה לשוק העבודה?
מה הבוס יגיד?
היה מאד מענין אותי לשמוע מה הרבנית ואנשי המקצוע עונים על השאלה המהותית הזו!
כי יש המון בנות שנופלות דווקא בשלב היציאה לחיים
ההלם שהן מקבלות מהפער בין המציאות בסמינר
למציאות הקורעת בשוק החיים.

רק העליתי את הנקודות.
בעיני הן בוערות ממש.

 

[tzivya7]

@חיה וקיימת כתבת דברי טעם,אבל תרשי לחלוק על כך ששוק העבודה יותר תובעני מפעם,ממש לא נכון!!! גם פעם אף מעסיק לא הסכים שהעובדים יתבטלו ,אולי היום הם כבר מיואשים שכל אחד איפונו בידו ועושה מה שליבו חפץ...

בזמני ואני לא כ"כ זקנה... לא היה את הלחץ שיש היום,שאנחנו שיחקנו -שיחקנו מה שרצינו ולא משחקים עם מטרות דידקטיות והיינו ילדים והייתה לנו ילדות וזה כיף!!
בהמשך -בסמינר כמובן שצריך לדרוש יותר כי הבנות גם מסוגלות לכך ,אבל לא בעומס ובלחץ

ותאמיני לי שגם בלי לחץ ועומס לימודי רב -בת שמתרגלת לקום ללימודים בזמן -גם לעבודה תגיע בזמן
בת שעומדת במטלות לימודיות -גם במטלות שהבוס נותן היא תעמוד.

ואין שום צורך להכביד ולהעמיס עוד ועוד לימודים,אני לא רואה שהנוער של היום יותר מלומד מאיתנו-הנוער שלפני עשור.....
להפך-שגוזלים מהילדים את הילדות-אז פתאום בגיל 20-30 היא תתפרץ במקרה הטוב
או שיתפרצו בעיות נפשיות וכו'

 

[סימפטי]

דברים כאלה פשוטים וברורים, היה צריך לצעוק את זה כבר לפני עשרים שנה.

לא מובן, ציבור ענק עם מלא רבנים אדמו"רים עסקנים ואף אחד לא מתריע רק רבנית אחת.

 

[גלבוע]

לא מובן, ציבור ענק עם מלא רבנים אדמו"רים עסקנים ואף אחד לא מתריע רק רבנית אחת.

דווקא מובן מאד.
לא חושבת שרבנים, אדמו"רים ועסקנים מכירים מקרוב או מודעים למה שקורה בבית ספר של בנות. מטבע הדברים.