מכתב לשדכנים (לאור אשכולות השידוכים למינהם והפולמוסים העצבניים) כולל וידויון וגם בקשה

[20 דנייר]

בעיקר לא
אני, אחי הנשוי ואחותי שבשידוכים קיבלנו כ"כ הרבה הצעות הזויות על גבול המטורפות רק כי מישו 'זרק' רעיון כזה או אחר ולא חשב יותר מידי.
לפעמים הן היו אפילו מעליבות...
ותכל'ס התארסנו עם כאלו שלא רק השדכנים הכירו, אלא גם אנחנו בעצמנו, רק לא חשבנו על הרעיון לבד...

 

[מצוי]

זה הדבר שהכי חמור בעיניי
(גם שיחת טלפון זה טורח והקדשת זמן אבל עדיין..)
להגיד לבן אדם שעד שהוא לא בא לפגישה פנים מול פנים אין אפשרות להציע לו
כשאותו שדכן יודע בוודאות שהוא אכן לא רציני ולא מתכוון לשבת אח"כ ולפחות לנסות לראות ולהציע משהו.

לא מספיק כל העוגמת נפש שמשודכים 'חוטפים' במהלך כל הדרך הארוכה והמייגעת עד לחופה
צריך גם לייסר ולהוסיף על קשייהם?

ושלא לדבר על זה שלעיתים אותו בחור\ה עושים מאמץ ובאים מרחוק
רק כי תולים תקוות\חושבים שהשדכן\ית אכן רציניים

תוסיפו לזה את אלו שמבקשים שישלחו סכום מסוים כדי שיסתכלו לכיוונכם.
ובסוף לא מציעים או מקריאים את הראשון ברשימה ...
או לא עונים לטלפון ..
או אומרים שיחשבו , וגם לאחר שנה לא גמרו לחשוב..

 

[חיולה]

לא יודעת
אבל זה הרושם כאן

רוב השידוכים לא נעשו על ידי השדכנים הם רק היו השליחים
אני מכירה הרבה בחורים ובחורות שנפגשן ולא התאים... ולכן הציעו לחבר/ה דרך שדכן/ית ואכן הלך

אמא שלי למשל לא אוהבת לעשות שידוך אם היא לא מכירה את אחד הצדדים לפחות

אף אני, רוב ההצעות הרלוונטיות שהוצעו לי הגיעו תמיד ממכרים, לא מ"שדכנים מקצועיים".

אבל בעיקר כאלו שהכירו טוב את שני הצדדים

 

[וו החיבור]

את השורות הבאות כתבתי בפינה מוצנעת בפעקל'ע, כי אני לא מת להיחשף ככה.
אבל אחרי כל הדיונים העצבניים בסמוך, חשבתי שכדאי להעלות אותם גם פה, בפומבי, לתועלת העניין. אולי יהיו לדברים תועלת גם לאנשים אחרים, והיה זה שכרי...

*

ראשית - הבהרה.
*** הדברים להלן נכתבו לגמרי מהזווית האישית שלי (גרוש שנמצא כמעט תשע שנים על המדף). חס וחלילה לי מלהטיל אשמה על כלל השדכנים, אלא רק להציג את הדברים מנקודת מבטי הלחלוטין מוטית ולא אובייקטיבית ***

שנית - וידוי. קטן. וִידוּיוֹן.
אני חייב לספר לכם על השדכנים המתים.

לפני תקופה נזכרתי בשדכנית אחת שדיברה איתי המון, וחודשים לא שמעתי ממנו ולו קמצוץ של שידוך.
סתם בשביל הקריזה, שלחתי לה שאלה. שלום וברכה, האם יש חדש.
כלום. לא הגיעה תשובה. לא הופתעתי, כמובן. שדכנים הם עם שסובל מאחוזי תמותה גבוהים מאוד. הכרתי בחיי עשרות או מאות שדכנים, כולם מתו עם הזמן. כלומר, אולי הם המשיכו לחיות בעולם הזה, ללעוס ולדבר וללכת ולעשות את מה שהם עושים - אני על כל פנים לא שמעתי מהם.
מתו.
הפכו לז"ל.

הפעם הזו, לא יודע למה, לא חושב שיש בכלל סיבה או הסבר - החלטתי להתעקש.
אז שלחתי אחרי כמה ימים סימן שאלה. כאומר - שאלתי משהו, למה אין מענה. מענה כלשהו, כל דבר שהוא.

נאדה, דממה.

שבוע אחר כך נזכרתי, והתעצבתי. מה, אין אני רואי ליחס? למענה? היא יכולה לכתוב 'אין לי הצעות כרגע', וזה בסדר גמור. אבל למה להתעלם למה. אז שלחתי שוב סימן שאלה.
דממה.
דממה.

עבר שבוע, שבועיים, פתאום נזכרתי שעוד לא קיבלתי מענה, שלחתי שוב... סימן שאלה.
ואחרי שבוע - שוב.
הבנתם את העיקרון, הפכתי להיות קוץ.

אחרי סדרה של אולי שבע סימני שאלה כאלו, זכיתי למענה. אמנם לקוני, אמנם קריר, אמנם מרוחק, אמנם חצי מאשים, אבל מענה:
...שלום רב. כאן בעלה. אשתי לא עוסקת יותר בתחום. בהצלחה.

כל כך שמחתי שהתעלול הצליח.
הנה, קיבלתי יחס.
לא, אני לא ציני. פשוט שמחתי לקבל יחס.

במשך השנים הרבות בהם אני 'בביזנס', כבר נתקלתי לא מעט בשדכנים שפשוט נמאס להם, והחליטו שאין להם יותר כוח - ופרשו.
האמת? לא רק זכותם, אלא שאני מבין אותם. מה, צריך לגוון בחיים. כמו שלפועל בניין יש זכות לעזוב את התפקיד - בוודאי שלשדכן יש זכות כזו!
אלא מה? תהיה בן אדם. אתה רואה שגרוש מסויים, כזה שדיברתם במצטבר שעות על גבי שעות עם השנים, ושאלת אותו כל מה שעולה בדעתך (אתה הרי שדכן. מותר לך לחטט לבנאדם כמה שבא לך בלי לתת דין וחשבון), לא מודע לכך שפרשת, וממשיך להתקשר אליך?
אתה רואה פעם בכמה שבועות טלפון ממנו?
אז תהיה בנאדם. מינימום הגינות אישית. תרים את השיחה, תענה, תסביר שאתה כבר לא בתחום, וזהו זה. קלי קלות. למה להתחמק?
מי נתן לך רשות לרדת ככה למסתור, לבונקר, ולא לענות לשום טלפון? אם היה לך כוח לשאול ולחטט ולהציק ולהכאיב בלי סוף עם דברים שאתה חייב לדעת כדי לשדך - שיהיה לך גם קורט אומץ כדי לומר שפרשת.

רגע, אבל אלו השדכנים הנעלמים, ואני בכלל רציתי לדבר על השדכנים המתים.
האמת שכבר התעייפתי להיום, קבלו תקציר.
יש כל כך הרבה שדכנים שמתו. הכרתי מאות מהם, במצטבר. אנשים שלקחו פרטים, הנהנו בנימוס, ומתו.

ואם תשאלו אותי, הקוראים, ידידיי - מדוע אתה ממורמר? פנית לשדכן, או שהוא פנה אליך, הוא לקח ממך פרטים בסיסיים - ולא היו לו רעיונות. נו, קורה. מה אתה רוצה מהחיים שלו.
שאלה טובה!
והתשובה, פשוטה:
כי אם אתה לא בטוח שיש לך הצעות - אל תחטט. אל תציק. אל תרחרח. אל תטריח. אל תבזבז את הזמן. אל תיתן תקווה.
ואם אתה מדבר על עצמך המון ("אני עשיתי בחיים שמונים שידוכים"), ומקשקש בלי סוף כמה שיש לך פנקסים מלאים בשמות מכל סוג, ואם יש לך סקרנות גדולה ועצומה שגורמת לך לשאול בחוסר טאקט כל פרט שתרצה לדעת - אין לך רשות למות צעיר.
אין לך רשות להטריח אדם התולה בך תקוות, ליטול את זמנו, לדרוש ממנו להפגש איתך פנים אל פנים (כן, קרה גם קרה) - ואז למות צעיר. בקול דממה דקה.
תנסה, תנבור, תרענן את הפנקסים שלך. תחפש, תתאמץ. תנסה למצוא שמות, רעיונות. תציב לעצמך יעד הגיוני: להציע לכל מישהו שהטריח את עצמו ובא לפגוש אותך - לפחות הצעה אחת! כן, אפילו הצעה מעליבה, אפילו לא מתאימה, אפילו כנראה חסרת סיכוי. העיקר - להציע. להיות הוגן, פייר, להעריך את הזמן ואת האנרגיה הנפשית שנטלת מהמשודך שלך.

אגב, המוות תוקף שדכנים בכל מיני שלבים.
יש כאלו שמתים מייד לאחר שלקחו פרטים, אותם הכי קל לשכוח. מי זוכר אותם בכלל. פעם ניסיתי לגבש לעצמי רשימה של כל האנשים שלקחו ממני פרטים, ראיתי שבקושי נגעתי בקצה קציה. הנחתי לזה.
אך יש כאלו שמרגיזים הרבה יותר. אנשים שנראים רגילים, מדברים בהגיון, אבל הם לא כאלה. חסרה להם אכפתיות מינימלית. אלו הם השדכנים שמתים באמצע העבודה.
מתקשר שדכן (או שדכנית!), מציע משהו, מביא קצת פרטים יסודיים, מציע משהו, ואז - מת.
ככל הנראה עקב כך שקיבל תשובה שלילית ממשפחת המועמדת.
ואני שואל - מי נתן לך רשות?
הצעת משהו? נטעת תקווה בלב, מסרת טלפונים, אנשים הקדישו זמן כדי לברר? תהיה בנאדם. תתקשר, תגיד שהם לא רוצים. לא מתאים, משהו. שנינו יודעים ששנינו לא יודעים ול נדע אף פעם את הסיבה האמיתית. פשוט תתקשר ותעדכן.
אל תמות, שדכן. תחיה.

ומפה, קריאה לקוראים.
אתם בוודאי מכירים בסביבתכם אדם המחכה לישועה. בחורה מבוגרת, רווקה, גרושה כלשהו, בחור מתבגר. מישהו.
אנשים כאלו משוועים להצעות.
נסו להקדיש להם שתי דקות מידי יום. חשבו, אולי אתם מכירים מישהו שנשמע לכם מתאים?
נסו להציע להם. מה יש לכם להפסיד? אולי תשמעו 'לא', ואולי תהיו השליחים הטובים, אלו שהמשודכים שלכם יזכרו לכל החיים וגם יספרו עליכם לילדיהם?

(וכן, קחו בחשבון שאולי תציעו משהו שיכול להיחשב כמעליב. אין לדעת. לכן - טיפ ממני - תגידו מראש לפני כל הצעה שאתם לא יודעים אם היא מתאימה, ואין לכם מושג, ואתם שואלים את זה מתאים... וככה אף אחד/ת לא ייעלב)

לעצמי אני תוהה
מדוע שלחת שורה של סימני שאלה לאותה שדכנית בדימוס
במקום לשלוח את המכתב הכנה והנוגע ללב שמנוסח בצורה מיוחדת
אם או בלי תגובה שלה או בעלה, זה יזיז לה משהו...
בטוח.

 

[Natan Galant]

תוסיפו לזה את אלו שמבקשים שישלחו סכום מסוים כדי שיסתכלו לכיוונכם.
ובסוף לא מציעים או מקריאים את הראשון ברשימה ...
או לא עונים לטלפון ..
או אומרים שיחשבו , וגם לאחר שנה לא גמרו לחשוב..

שכחתי לכתוב עליהם. אלו הזויים לגמרי.
כאלו שמבקשים כסף כדי להיכנס לרשימה היוקרתית שלהם.

וכן, מבקש מאוד להמנע מויכוחים והאשמות הדדיות, מאוד אצטער אם האשכול יימחק.

 

[שפריצרית]

@אסתררר בקשר למה שכתבת על שידוכים של ילדות קטנות.
כשאני הייתי בת תשע עשרה, ניסיתי להציע איזה שידוך. קרוב משפחה לאיזו ידידה רחוקה.
אף אחד מהצדדים לא חזר אלי ושכחתי מכל הענין. חשבתי שגם הם.
לאחר תקופה, כשאחד הצדדים התארס והגעתי לאירוסין, האמא מקבלת אותי בשמחה ואומרת לי-
אוווו!!! זו את שכמעט אירסת לנו אותו....
אני שואלת מי מה מו
ולתדהמתי התברר ששני הצדדים מאד התלהבו מהרעיון בזמנו, אבל פחות התאים להם הרעיון של שדכנית בת תשע עשרה.
הם דילגו עלי בלי לספר אפילו, בלי ששמעתי בכלל שהם שמעו את ההצעה שלי ושוקלים בחיוב.
פנו לשדכנית מקצועית ונפגשו כמה פגישות.
גם אם לא יצא בסוף, היה לי ממש קשה לסלוח על זה.
כי שידוך זה לא רק כסף.
שידוך זה רעיון שהבריק וזכויות יוצרים.
ואני מבקשת - לעולם אל תזלזלו בשידוכים של ילדים/ות.
גם אם לא מתאים לכם שילדה בת תשע עשרה תנהל לכם את השידוך, דברו איתה על זה ותגיעו להסכם שיהיה מקובל גם עליה.

 

[yonatanr]

@אסתררר בקשר למה שכתבת על שידוכים של ילדות קטנות.
כשאני הייתי בת תשע עשרה, ניסיתי להציע איזה שידוך. קרוב משפחה לאיזו ידידה רחוקה.
אף אחד מהצדדים לא חזר אלי ושכחתי מכל הענין. חשבתי שגם הם.
לאחר תקופה, כשאחד הצדדים התארס והגעתי לאירוסין, האמא מקבלת אותי בשמחה ואומרת לי-
אוווו!!! זו את שכמעט אירסת לנו אותו....
אני שואלת מי מה מו
ולתדהמתי התברר ששני הצדדים מאד התלהבו מהרעיון בזמנו, אבל פחות התאים להם הרעיון של שדכנית בת תשע עשרה.
הם דילגו עלי בלי לספר אפילו, בלי ששמעתי בכלל שהם שמעו את ההצעה שלי ושוקלים בחיוב.
פנו לשדכנית מקצועית ונפגשו כמה פגישות.
גם אם לא יצא בסוף, היה לי ממש קשה לסלוח על זה.
כי שידוך זה לא רק כסף.
שידוך זה רעיון שהבריק וזכויות יוצרים.
ואני מבקשת - לעולם אל תזלזלו בשידוכים של ילדים/ות.
גם אם לא מתאים לכם שילדה בת תשע עשרה תנהל לכם את השידוך, דברו איתה על זה ותגיעו להסכם שיהיה מקובל גם עליה.

על פי ההלכה, במקרה הזה, מגיע כסף למציעת ההצעה.
אני מכיר מקרה שבחורה צעירה העלתה הצעה מסויימת, וההורים של הבחורה ניהלו את השידוך עד לסיומו הטוב.

 

[אסתררר]

@אסתררר בקשר למה שכתבת על שידוכים של ילדות קטנות.
כשאני הייתי בת תשע עשרה, ניסיתי להציע איזה שידוך. קרוב משפחה לאיזו ידידה רחוקה.
אף אחד מהצדדים לא חזר אלי ושכחתי מכל הענין. חשבתי שגם הם.
לאחר תקופה, כשאחד הצדדים התארס והגעתי לאירוסין, האמא מקבלת אותי בשמחה ואומרת לי-
אוווו!!! זו את שכמעט אירסת לנו אותו....
אני שואלת מי מה מו
ולתדהמתי התברר ששני הצדדים מאד התלהבו מהרעיון בזמנו, אבל פחות התאים להם הרעיון של שדכנית בת תשע עשרה.
הם דילגו עלי בלי לספר אפילו, בלי ששמעתי בכלל שהם שמעו את ההצעה שלי ושוקלים בחיוב.
פנו לשדכנית מקצועית ונפגשו כמה פגישות.
גם אם לא יצא בסוף, היה לי ממש קשה לסלוח על זה.
כי שידוך זה לא רק כסף.
שידוך זה רעיון שהבריק וזכויות יוצרים.
ואני מבקשת - לעולם אל תזלזלו בשידוכים של ילדים/ות.
גם אם לא מתאים לכם שילדה בת תשע עשרה תנהל לכם את השידוך, דברו איתה על זה ותגיעו להסכם שיהיה מקובל גם עליה.

ממש מגיע לך הכסף וזה בעיה רצינית לא לשלם
אני מכירה זוג שאחרי כמה שנים ללא ילדים חיפשו את מי שהעלתה את ההצעה שלהם ולא שולם לה...
חבל להגיע לכאלו מצבים
דמי שדכנות זה דבר מסוכן!!

אני מכיר מקרה שבחורה צעירה העלתה הצעה מסויימת, וההורים של הבחורה ניהלו את השידוך.

זה מה שקורה בדר"כ
השאלה היא האם ההורים בקטע לנהל שידוכים
במקרה שלי - ההורים שלי לא בנויים לזה....

 

[רוחי ברג]

על פי ההלכה, במקרה הזה, מגיע כסף למציעת ההצעה.
אני מכיר מקרה שבחורה צעירה העלתה הצעה מסויימת, וההורים של הבחורה ניהלו את השידוך עד לסיומו הטוב.

על פי ההלכה אסור לעקוף אותה!
רק אם היא מסכימה לכך שילכו למיששהו אחר זה מותר. וגם, היא מקבלת כסף על הרעיון ועל ההצעה.

 

[רוחי ברג]

ממש מגיע לך הכסף וזה בעיה רצינית לא לשלם
אני מכירה זוג שאחרי כמה שנים ללא ילדים חיפשו את מי שהעלתה את ההצעה שלהם ולא שולם לה...
חבל להגיע לכאלו מצבים
דמי שדכנות זה דבר מסוכן!!

זה מה שקורה בדר"כ
השאלה היא האם ההורים בקטע לנהל שידוכים
במקרה שלי - ההורים שלי לא בנויים לזה....

מכירה גם כמה סיפורים כאלה אישית.
כדאי להיזהר בדמי שדכנות.

 

[שפריצרית]

לא דיברתי על הכסף, השידוך הרי לא יצא בסוף ואני לא גובה תשלום פר פגישה...
דיברתי על תחושת הזלזול הנוראית שהרגשתי כרק לאחר תקופה נודע לי שהזוג נפגש ולא טרחו אפילו ליידע אותי, או לכל הפחות להודות על הרעיון.
רק למפרע זה נודע לי.

 

[Sefi T]

מה שמעניין אותי או יותר נכון מדאיג אותי. למה לבחורות צעירות בנות 19 יש כל - כך הרבה הצעות, אחריהן שדכניות רודפות.
אבל מה עם אלה המבוגרות יותר? שבשבילן כל הצעה הרבה יותר קריטית, מהם שכחו. זה לא שהשדכניות פרשו, הן מעדיפות להתעסק עם הדור הצעיר יותר, וזה כואב. כי לבחורה צעירה בת 19 לא יקרה כלום, אם לא תקבל ים הצעות. אבל לבחורה בת 26 - 25 כל הצעה, אפילו אחת חשובה, אבל עם הגיל, השדכנים שוכחים אותך, וכך לפחות זה נראה.

 

[חיולה]

מה שמעניין אותי או יותר נכון מדאיג אותי. למה לבחורות צעירות בנות 19 יש כל - כך הרבה הצעות, אחריהן שדכניות רודפות,
אבל מה עם אלה המבוגרות יותר? שבשבילן כל הצעה הרבה יותר קריטית, מהם שכחו. זה לא שהשדכניות פרשו, הן מעדיפות להתעסק עם הדור הצעיר יותר, וזה כואב. כי לבחורה צעירה בת 19 לא יקרה כלום, אם לא תקבל ים הצעות. אבל לבחורה בת 26 - 25 כל הצעה, אפילו אחת חשובה.

כל מילה!

 

[שפריצרית]

למה לבחורות צעירות בנות 19 יש כל - כך הרבה הצעות

זה עניין מתמטי נטו.
לבנות ה 19 יש מבחר יותר גדול, ולכן אוטומטית תהיינה להן יותר הצעות.
במגזר שלנו בדכ לא מציעים הצעות עם הפרשי גילאים דרמטיים, ולכן בחורה שמחפשת באזור גיל ה 25 26 תקבל פחות הצעות.
ותאמיני לי שכשיש מה להציע, רודפים אחריהם לא פחות.
לפעמים אפילו בצורה מגוחכת -
יש לי בחור נהדר!!
בן 27!!
כשפה פחות או יותר זה מסתכם.
לפעמים בגילאים האלה, ההתאמה היחידה שמבצעים זו ההתאמה הגילאית.

 

[Natan Galant]

@אסתררר בקשר למה שכתבת על שידוכים של ילדות קטנות.
כשאני הייתי בת תשע עשרה, ניסיתי להציע איזה שידוך. קרוב משפחה לאיזו ידידה רחוקה.
אף אחד מהצדדים לא חזר אלי ושכחתי מכל הענין. חשבתי שגם הם.
לאחר תקופה, כשאחד הצדדים התארס והגעתי לאירוסין, האמא מקבלת אותי בשמחה ואומרת לי-
אוווו!!! זו את שכמעט אירסת לנו אותו....
אני שואלת מי מה מו
ולתדהמתי התברר ששני הצדדים מאד התלהבו מהרעיון בזמנו, אבל פחות התאים להם הרעיון של שדכנית בת תשע עשרה.
הם דילגו עלי בלי לספר אפילו, בלי ששמעתי בכלל שהם שמעו את ההצעה שלי ושוקלים בחיוב.
פנו לשדכנית מקצועית ונפגשו כמה פגישות.
גם אם לא יצא בסוף, היה לי ממש קשה לסלוח על זה.
כי שידוך זה לא רק כסף.
שידוך זה רעיון שהבריק וזכויות יוצרים.
ואני מבקשת - לעולם אל תזלזלו בשידוכים של ילדים/ות.
גם אם לא מתאים לכם שילדה בת תשע עשרה תנהל לכם את השידוך, דברו איתה על זה ותגיעו להסכם שיהיה מקובל גם עליה.

את ה"טיפול" הכי נעים בשידוכים העניק לי לפני שנים רבות חבר יקר, שהציע לי הצעות עוד כשהיה בחור בן 19.
היה כל כך כיף לעבוד איתו.
התקשר, עדכן, בירר, עדכן בכל תזוזה לפה או לפה.

 

[שמחה לשמח]

בעיקר לא
אני, אחי הנשוי ואחותי שבשידוכים קיבלנו כ"כ הרבה הצעות הזויות על גבול המטורפות רק כי מישו 'זרק' רעיון כזה או אחר ולא חשב יותר מידי.
לפעמים הן היו אפילו מעליבות...
ותכל'ס התארסנו עם כאלו שלא רק השדכנים הכירו, אלא גם אנחנו בעצמנו, רק לא חשבנו על הרעיון לבד...

לא התכונתי לאלה שזורקים שמות רק כי הם מכירים בחור שצריך שידוך ובחורה שצריכה שידוך.
אני מתכוונת שאחרי שמבררים את הפרטים הבסיסיים וחושבים שאולי זה מתאים,ש'יזרקו' את השם....

 

[חיולה]

את ה"טיפול" הכי נעים בשידוכים העניק לי לפני שנים רבות חבר יקר, שהציע לי הצעות עוד כשהיה בחור בן 19.
היה כל כך כיף לעבוד איתו.
התקשר, עדכן, בירר, עדכן בכל תזוזה לפה או לפה.

הלוואי שכל החברים\ות היו כאלה
והיה אכפת להם מחבריהם\חברותיהם עד כדי עזרה מעשית כזאת.

 

[שלמה וייס]

זה עניין מתמטי נטו.
לבנות ה 19 יש מבחר יותר גדול, ולכן אוטומטית תהיינה להן יותר הצעות.
במגזר שלנו בדכ לא מציעים הצעות עם הפרשי גילאים דרמטיים, ולכן בחורה שמחפשת באזור גיל ה 25 26 תקבל פחות הצעות.
ותאמיני לי שכשיש מה להציע, רודפים אחריהם לא פחות.
לפעמים אפילו בצורה מגוחכת -
יש לי בחור נהדר!!
בן 27!!
כשפה פחות או יותר זה מסתכם.
לפעמים בגילאים האלה, ההתאמה היחידה שמבצעים זו ההתאמה הגילאית.

קראתי בראיון עם שדכן מסויים, שאחוזי ההצלחה שלו בשידוכי צעירים (טריים בשוק ממש), שואף ל50%!, ואילו בשידוכי המבוגרים צונח ל0%...

 

[אייזיק]

זה עניין מתמטי נטו.
לבנות ה 19 יש מבחר יותר גדול, ולכן אוטומטית תהיינה להן יותר הצעות.
במגזר שלנו בדכ לא מציעים הצעות עם הפרשי גילאים דרמטיים, ולכן בחורה שמחפשת באזור גיל ה 25 26 תקבל פחות הצעות.
ותאמיני לי שכשיש מה להציע, רודפים אחריהם לא פחות.
לפעמים אפילו בצורה מגוחכת -
יש לי בחור נהדר!!
בן 27!!
כשפה פחות או יותר זה מסתכם.
לפעמים בגילאים האלה, ההתאמה היחידה שמבצעים זו ההתאמה הגילאית.

זה ממש לא מדויק הנתון הזה. אני מכירה בחור בן 28 שיש לו יםםםם של הצעות מעולות!!!

 

[חיולה]

זה ממש לא מדויק הנתון הזה. אני מכירה בחור בן 28 שיש לו יםםםם של הצעות מעולות!!!

אצל בחור
אבל אצל בחורות?
בד"כ המצב גרוע יותר