הלכנו עם כמה ילדים לטיפול רגשי
ואני ממליצה ומצדיעה לכל הורה שמחפש איך לעזור לילד שלו
יש כאלו שהצלחנו יותר וראינו ממש שינויים מפליגים
ויש כאלה שפחות והדרך היתה ארוכה ומיגעת
יש כאלה שהספיק רק טיפול אחד ממוקד
יש כאלה שהספיק רק הדרכת הורים (אגב זה לא רק זה המון. לפני הכל מומלץ תמיד ללכת להדרכת הורים. כי ילד מקבל מההורים הכי הרבה חוסן רגשי יותר מכל מטפל מומחה או פסיכולוג)
יש כאלה שעברנ כמה מטפלים ומהלכים ונסיונות
ויש כאלה שתוך חצי שנה הדרך ללב שלהם היתה פתוחה
מה שחשוב לי לאמר זה שאף פעם אל תחשבו שעשיתם דיי
כי כל מה שאתם משקיעים כיום בילדים חוזר אליכם אח"כ ובגדול
גם אם נראה לכם שהמטפל דפק אתכם או שלא יצא מזה כלום או שהילד לא התחבר לתחום הטיפול או שנהיה יותר גרוע או שנגמר הכסף ותם הכח ונמאס ואין התקדמות וכו'
אז תנסו משהו אחר, תבדקו דרכים חלופיות, תתיעצו שוב אבל אל תאמרו נואש ואל תאמרו דיי
טיפול בילד זה לא דגם אחד שעוזר לכולם
זה הרבה ניסוי טעיה ותהיה והמון המון סעיתא דשמיא ותפילות
וכמובן לא לשכוח את הילדים החלקים להתפלל שהטוב הזה ימשיך תמיד
לגבי השאלות:
- באיזה שיטת טיפול השתמשו?
- האם עזר או לא?
- במידה והתשובה על שאלה 2 היא שעזר: איך הוכחתם לעצמכם שזה באמת עזר, ולא זרקתם כסף לפח?
1. שיחות, טיפול באומנות, טיפול במשחק (מCBT יש לנו טראומה - אם כי אני לא שוללת את השיטה. ספציפית לנו זה לא עזר. אני גם פחות מאמינה בזבנג וגמרנו)
2. הודו להשם - כפי שכתבתי לעיל חלק עזר מעבר למה שציפינו כלומר התקדמות בתחוים שלא חשבנו שהם קשורים כמו רמה לימודית וכו' ויש כאלה שלקח יותר זמן
3. הילד הוא ההוכחה הכי טובה
הרי לא חשבנו על טיפול כי הכל היה חלק ובסדר
יש נקודות שמפריעות כשזה הצטבר לכתם גדול שמפריע אז ניסינו לעזור לילד ולנו כדי למנוע תסכולים נוספים
זה כמו סכר סדוק כל זמן שזה טיפות לא חושבים על טיפול ומנסים לסתום לבד אבל כשזה מתחיל זרם אז מתחילים לחפש פתרונות
בהצלחה במה שתחליטו