החתם סופר מפרש בכמה מקומות את מאמר הגמרא בברכות: אמרו מלה"ש היאך אתה נושא פנים לישראל וכו', שהם מדקדקין על עצמן עד כזית ועד כביצה.
שאין הכוונה שהכניסו עצמם לספק ברכה לבטלה בכזית וכביצה [שהרי מדאורייתא צריך כדי שביעה],
אלא שהסתפקו במועט, ואכילת כזית וכביצה השביעה אותם.
על פי זה - ראיתי מי שמביא,
התיר החתם סופר לקדש בבוקר יום השבת על יי"ש פחות מרביעית.
כי שביעה משתנה בכל אדם וכדברי החינוך במצוות ברכת המזון, וכנ"ל בגמ' החמירו על עצמן כזית וכביצה,
וממילא ביי"ש פחות מרביעית הוי כדי שביעה.
שאלתי ובקשתי:
א. מחיפושי ראיתי בספרי ליקוטים כי החתם סופר דווקא לא התיר לקדש על פחות מרביעית? מה נכון?
ב. האם החתם סופר קישר בין רביעית שתיית יי"ש לדברי הגמרא 'והם דקדקו עצמן עד כזית ועד כביצה'?
ג. האם יש מישהו אחר שקישר בין הדברים?
אודה על כל בדל מידע בנושא זה.
תזכו למצוות
שאין הכוונה שהכניסו עצמם לספק ברכה לבטלה בכזית וכביצה [שהרי מדאורייתא צריך כדי שביעה],
אלא שהסתפקו במועט, ואכילת כזית וכביצה השביעה אותם.
על פי זה - ראיתי מי שמביא,
התיר החתם סופר לקדש בבוקר יום השבת על יי"ש פחות מרביעית.
כי שביעה משתנה בכל אדם וכדברי החינוך במצוות ברכת המזון, וכנ"ל בגמ' החמירו על עצמן כזית וכביצה,
וממילא ביי"ש פחות מרביעית הוי כדי שביעה.
שאלתי ובקשתי:
א. מחיפושי ראיתי בספרי ליקוטים כי החתם סופר דווקא לא התיר לקדש על פחות מרביעית? מה נכון?
ב. האם החתם סופר קישר בין רביעית שתיית יי"ש לדברי הגמרא 'והם דקדקו עצמן עד כזית ועד כביצה'?
ג. האם יש מישהו אחר שקישר בין הדברים?
אודה על כל בדל מידע בנושא זה.
תזכו למצוות