קורונה מישהו יודע מי זה שמארגן את התפילה בגג ברח' הרצוג בבני ברק?

  • פותח הנושא rutt
  • פורסם בתאריך

rutt

משתמש מקצוען
יש יהודי יקר שמארגן מנין בגג ביתו [- על ידי שיתוף של דיירים מבניינים / דירות נוספות] ומזכה את הרבים בתפילה בציבור. [נוסח ע.מ.].
אשמח לדעת אם יש מישהו שמכיר אותו, ויכול לתת לי טל' שלו. אשמח גם בפרטי.
 

rutt

משתמש מקצוען
אסרו קיום תפילה במניין, לא???
מקווה שאתם מחפשים את הטלפון שלו כדי להתריע על העברת המידע למשטרה

יש איסור להתפלל בקול בבית שלך והשכנים יענו לך אמן? הקורונה 'עוברת' מאחד לאחד רק 'במנין'??...
 

sheen

משתמש מקצוען
אופס, סליחה
לא הבנתי שלזה הכוונה :(
חשבתי שאנשים מתאספים אצלו בגג...
 

rutt

משתמש מקצוען
אף אחד לא מכיר? זה ממש חשוב לנו. [רצינו שמעט יגביה את הקול, אנחנו בקושי שומעים!]
 

lmaof

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
אצלינו ארגנו גם כזה מניין
ושמו רמקול כך שכולם שומעים
 

rutt

משתמש מקצוען
אצלינו אחד השכנים אמר שעם רמקול זה בעיה הלכתית
כדאי לבדוק את הנושא

זה נכון, כשהוא מוציא ידי חובה. כאן הוא לא מוציא ידי חובה, אלא רק עונים קדישים, ומצטרפים למנין בתפילת הלחש[לזה לא צריך רמקול...]. לעניית קדישים ואמן דברכות מספיק שיודע איזה ברכה מברך, כדי לענות, גם אם לא שומע אותו כלל.
[לכן גם אפשר לענות אמנים אלו דרך הרדיו בשידור חי כשאין 'דיליי'].
 

rutt

משתמש מקצוען
נקודה נוספת שיש לשים לב אליה בתפילה במרפסות - הצירוף למנין.
קיבלתי כעת תשובה של הגר"ש רוזנבליט - רבה דב"ב, בענין זה. [מי שירצה את התשובה המלאה - אעלה אותה]
וזו מסקנת דבריו:

צירוף עשרה במרפסות.jpeg
 

rutt

משתמש מקצוען

עוד הלכות 'תפילת מרפסת' - מהרב שלום כהן שליט"א [מאתר 93]​

פסקי הלכה ממרן ראש הישיבה נשיא מועצת חכמי התורה חכם שלום כהן שליט"א לגבי צירוף עשרה לתפילה בציבור בשעת הדחק גדולה כמו בימים אלו שבהם אפשר להתקבץ ולשהות במקום אחד עשרה אנשים:

1. כאשר נמצאים עשרה אנשים במרפסות באותו בנין, וכולם רואים זה את זה, מצטרפין למנין.

2. וכן ניתן להצטרף מכמה בנינים כאשר אין רשות מבדלת ביניהם, – ורשות מבדלת היינו כביש או שביל מעבר בין בנין לבנין. אמנם אם יש חצר או גינה המבדלת ביניהם עדיין מצטרפים.

3. כאשר יש רשות מבדלת בין בנין לבנין אין מצטרפין.

4. אם נמצאים חלק במרפסת וחלק בחצר הבנין או בחניון מצטרפין, כל זמן שאין רשות אחרת מבדלת ביניהם.

5. אם יש בבנין אחד עשרה שמצטרפין ביניהם, יכולין גם אחרים שנמצאים בבנין אחר להצטרף עימהם, אפילו אם יש רשות אחרת המבדלת ביניהם, ובתנאי שאין טינוף או גוי שמפסיקין ביניהם.

6. כל הנ"ל מועיל גם לגבי צירוף לברכת כהנים.

7. לגבי קריאת התורה, אם יש שלושה שיכולין לעלות ולקרוא בספר תורה מה טוב. ואם אין אפשרות, ניתן בשעת הדחק לסמוך על שיטת הגר"א שאומרים שומע כעונה גם לגבי קריאת התורה, ויכול אחד לברך אף שאינו קורא בספר תורה וישמע היטב את הבעל קורא ויכוין לצאת ידי חובה בקריאתו. מרן שליט"א חוזר ומזהיר שיש להקפיד על כל ההוראות של משרד הבריאות, חמירא סכנתא מאיסורא, וכל המפר את ההוראות הוא בגדר פושע.
 

rutt

משתמש מקצוען
תוספת לנ"ל - פסקי הלכה מהגר"מ שטרנבוך שליט"א [אתר כל רגע]:

המשך מכתבו קובע הגר"מ שטרנבוך כי המתפללים ביחידות בעקבות המצב, מקבלים שכר כאילו התפללו בציבור: "בוודאי הקב"ה נותן שכר לאותם הנמנעים בעת הזאת מלהתפלל בציבור, כאילו התפללו בציבור, וכמו שאמרו חז"ל (קידושין מ' ע"א) "חשב אדם לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה".

בדבריו ממשיך: "אכן באתי בזה לעורר בדבר כמה הלכות הנוהגים למתפללים בתוך ביתם", ובשלב זה עובר זקן הפוסקים למקורות ההלכה בנושא צירוף דרך המרפסות, כשמסקנת הדברים מכריע במכתבו שישה כללים בסיסים לצירוף דרך המרפסות:

א] עשרה שכנים הרואים אלו את אלו דרך החלון או מרפסת ביתם, וכולם שומעים את הש"ץ, מצטרפים למניין, וראוי שהש"ץ יוסיף תנאי שאם אין מצטרפין תהא תפילתו נדבה.

ב] באופן שיש שביל המפסיק בין הבתים, אותם העומדים במרפסות הגבוהות למעלה מעשרה טפחים יש להקל עכשיו שמצטרפים, אבל אותם העומדים מתחת עשרה טפחים אינם מצרפים למניין כשיש שביל המפסיק ביניהם.

ג] אם הש"ץ רואה את כולם די בזה, וחשיב רואין אלו את אלו, אבל אם אין הש"ץ רואה את כולם, לא מהני מה שיש אחד מתוך המניין הרואה את כולם.

ד] בקריאת התורה כשמצטרפים באופן הנ"ל על ידי מרפסות, יעלה לתורה תחילה הבעל קורא או אחרים הנמצאים בבית זה, ולאחריהם אפשר לכבד בעליות את השכנים הנמצאים בשאר המרפסות ששומעים את קריאת התורה.

ה] לדעת הרבה פוסקים מצוות קריאת התורה היא חובת ציבור ולא חובת יחיד, ולדעתם המתפלל בביתו ביחידות אינו חייב מעיקר הדין לשמוע בקריאת התורה.

ו] במניינים אלו הנערכים במרפסות, מוטב לעת עתה שיסלקו הכהנים עצמם מהמניין לפני "רצה", ולא יקראו להם לעלות לישא כפיהם.

את מכתבו חותם הגר"מ שטרנבוך בדברי התעוררות על חובת התפילה בימים אלו:
"העיקר יש לזכור שמקור הישועה תלוי בתשובה והתפילה והצדקה שהם מעבירים את רוע הגזירה, וכמה שמוטל עלינו חיוב השתדלות לקיים תקנות הרופאים וכמו שנאמר "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", הרי ביותר מוטל עלינו חיוב להרבות בתפילות ותחנונים, ועל כן בימים אלו יש להרבות בצדקה לעניים ובני תורה שמגן ומציל כתריס מפני הפורענות, וכמו כן ראוי לכל אחד להוסיף בכל יום תפילת "אבינו מלכנו" בשחרית סמוך לתפילה, שתפילת "אבינו מלכנו" כלול בה כל התפילות המועילות לביטול הגזירה, וכמו כן יש לומר תהלים לאחר כל תפילה, להחדיר אמונתינו כי הכל מיד ה' ואין כאן מכה טבעית בעלמא ח"ו.

במכתבו הוסיף לעורר על נתינת הצדקה בימים אלו:
"הקב”ה שלח לנו מכה כזאת שאין לה תרופה להראות שאנו תלויים אך ורק בהקב”ה ואין מקרה בעולם כלל, ובפרט לעמו ישראל שתלויין בהשגחה פרטית אין דרך להינצל אלא על ידי רחמי שמים, ועלינו להרבות בצדקה וחסד, שכל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים, ובזה נזכה להימלט ממידת הדין ולהיות ניצולים במידת הרחמים, וכבר נפסק בשו"ע (סי' תכ"ט ס"א) שחוב גמור מן הדין לתת מעות חיטין לנזקקים שיהא להם כל צרכיהם לחוג את הפסח בשמחה, ובפרט בימים אלו שרבים מטה ידם ואין ידם משגת להביא לחם לפי הטף לכלכל את בני ביתם דבר יום ביומו, ועל אחת כמה וכמה שאין בידם לקנות את צרכי החג, הרי בוודאי החובה מוטלת עלינו לדאוג לעניים, ועי"ז הקב"ה ישמור אותנו.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכב

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יְהוָה נֵלֵךְ:ב עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם:ג יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו:ד שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם יְהוָה:ה כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִיד:ו שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ:ז יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ:ח לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ:ט לְמַעַן בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ:
נקרא  11  פעמים

לוח מודעות

למעלה