מיומנו של מופנם...

[!music]

לאחר שיחה ארוכה שערכתי עם בחור שקט ומופנם
ניסיתי להעלות את רגשותיו ע''ג הכתב
מקווה שהצלחתי
אשמח לקבל כל חו''ד...

שקט ומופנם קראו לו כולם
בודד ומתבודד לא מתקשר עם העולם
אותו נידו ובחברתו לא רצו
הוא לא מדבר, לעצמם מלמלו
והוא יושב בודד לעצמו ולאיטו קמל
אף אחד אליו לא שת, לא מסתכל ואף לא מתעניין
והוא לבדו יושב ומתכווץ, לעצמו חי בלי מכר וגואל
בלילות הוא צורח לתוך הכרית מתייפח
אך אף אחד אינו שומע אף אחד אינו מבין
אתם קוברים אותי בחיי ,הורגים אותי בלי משים
אך כולם בחייהם ממשיכים אותו כביכול דורסים והולכים
והוא ממשיך לצעוק ובשעות הקטנות גם באות הדמעות
אך אף אחד אינו שומע אף אחד אינו מבין, הוא שקט ומופנם הם מצטדקים והולכים
שימו לב אל הנשמה!

 

[ניוזמן]

עד כאן דברי המופנם אך צריך גם לכתוב את הצד האמיתי
הצד שלנו שרואים אותו [בטעות ללא שהוא מתכוין לזה]מקיף את עצמו במין חומה קשה לחדירה אף אחד לא רוצה ברעתו

 

[שפריץ]

משמעות המילה מופנם היא מפנים את רגשותיו.

מופנם יכול להיות גם מלך הכיתה וגם במרכז החברה ועדיין להיות מופנם.

למה שכתבת תוכל לקרוא מיומנו של ילד בשולי הכיתה.
או מיומנו של ילד שקט.

 

[מרכז שטרן להורות קלה]

משמעות המילה מופנם היא מפנים את רגשותיו.

מופנם יכול להיות גם מלך הכיתה וגם במרכז החברה ועדיין להיות מופנם.

זו צרה הרבה יותר גדולה.
מי שמופנם ולא מראה כלל את מה שבליבו, ולכן הוא שקט, עליו רק לצאת מהשקט - והרי הוא לפניך.
אבל, מי שמחצין רגשות הסותרים לרגשותיו הפנימיים - חי בעצם חיים כפולים.
ש לו עבודה כפולה, גם לצאת המדמות שהוא 'בנה' לעצמו וגם לשוב אל תוך עצמו ולהיות אמיתי...

 

[!music]

אשמח לקבל חוות דעת וביקורת על הכתיבה עצמה
בתודה מראש!

 

[דוכסוסטוס]

לאחר שיחה ארוכה שערכתי עם בחור שקט ומופנם
ניסיתי להעלות את רגשותיו ע''ג הכתב
מקווה שהצלחתי
אשמח לקבל כל חו''ד...

שקט ומופנם קראו לו כולם
בודד ומתבודד לא מתקשר עם העולם
אותו נידו ובחברתו לא רצו
הוא לא מדבר, לעצמם מלמלו
והוא יושב בודד לעצמו ולאיטו קמל
אף אחד אליו לא שת, לא מסתכל ואף לא מתעניין
והוא לבדו יושב ומתכווץ, לעצמו חי בלי מכר וגואל
בלילות הוא צורח לתוך הכרית מתייפח
אך אף אחד אינו שומע אף אחד אינו מבין
אתם קוברים אותי בחיי ,הורגים אותי בלי משים
אך כולם בחייהם ממשיכים אותו כביכול דורסים והולכים
והוא ממשיך לצעוק ובשעות הקטנות גם באות הדמעות
אך אף אחד אינו שומע אף אחד אינו מבין, הוא שקט ומופנם הם מצטדקים והולכים
שימו לב אל הנשמה!

אני הייתי מוותר על חריזה במקרה כזה ולא משתמש בחריזה ארעית ולא מוקפדת
גם הגזמה כמו צורח בלילות הייתי בוחר להשמיט ולהפסיד חרוז שגם כך אינו מושלם

הדמות המתוארת די מוגזמת ולא באמת מחוברת למופנמים שאנו מכירים כשרבים מהם די מרוצים ממיקומם החברתי, כוונתך כנראה כפי שהסיקו מגיבים קודמים למנודה חברתית, תופעה שנפוצה יותר בגיל ילדות, בגילאים מאוחרים יותר נוצר מגוון חברתי ולרוב מוצא מין את מינו או לחלופין מתחשל ונבנה בסגנון אישיות שאינו צורך פעילות חברתית משמעותית

 

[גדי ישראלי]

אכן, כתיבה טובה. לגבי חריזה כמו שהעירו - או שתעשה את זה עד הסוף או שלא תחרוז בכלל. לקריאת חרוזים מתלווה כמין ניגון לפי קצב החרוז, וכשהחריזה משובשת זה מטריד.

תיאור ספרותי לדעתי אינו מתיימר להיצמד לגמרי למציאות היבשה. דווקא הגזמות קלות מוסיפות חיות, כדרך שאומרים שכל הדגמה נעשית ע"י הקצנה לצורך הבנה. בפרט שישנם הרבה מופנמים שמסתכלים כל הזמן לעולם שמסביבם והם כלואים בתוך עצמם. לדעתי התיאור יפה מאד.

 

[דוכסוסטוס]

תיאור ספרותי לדעתי אינו מתיימר להיצמד לגמרי למציאות היבשה. דווקא הגזמות קלות מוסיפות חיות, כדרך שאומרים שכל הדגמה נעשית ע"י הקצנה לצורך הבנה. בפרט שישנם הרבה מופנמים שמסתכלים כל הזמן לעולם שמסביבם והם כלואים בתוך עצמם. לדעתי התיאור יפה מאד.

גם הגזמה כמו זו? צורח בלילות, נניח מתייפח, דמעות אבל צורח זו הפרזה לא קשורה להבנה

גם הגזמות כמו טס במהירות שמשתווה לטיל ועוד כהנה, לעניותי, מומלץ להתנזר מהן

 

[גדי ישראלי]

כן ולא. במילה צורח ישנה הפרזה אבל לא מצד התיאור, אלא מבחינה ספרותית. כמו שאתה בעצמך מסכים ש"מתייפח בלילות" זה בסדר.

כתבתי בכוונה 'הגזמות קלות', אכן גוזמאות מופרזות בעיקר בדימויים נותנות הרגשה של נסיון להרשים. אפרופו דימויים, אני לא מחבב בלשון המעטה דימויים ספרותיים שחוקים כמו 'קפץ כנשוך נחש' וכדו', אני נהנה מאד מדימויים יצירתיים.

נ.ב. וכאן זה המקום להזכיר שזהו פורום כתיבה ולא פורום כותבים, כך שכל אדם פשוט [כמוני] יכול לכתוב כאן את דעתו האישית בפוסטים/תגובות ללא צורך בנסיון או הכשרה מוקדמת. משום מה זה נראה שכולם קוראים כאן ורק ניקים מסויימים כותבים או מגיבים. [מסקנה פשוטה מהפער בין כמות הצפיות לתגובות/לייקים, גם אחרי שלקחתי בחשבון שמספר הצפיות איננו מספר האנשים].

 

[חנהלה1]

לאחר שיחה ארוכה שערכתי עם בחור שקט ומופנם
ניסיתי להעלות את רגשותיו ע''ג הכתב
מקווה שהצלחתי
אשמח לקבל כל חו''ד...

שקט ומופנם קראו לו כולם
בודד ומתבודד לא מתקשר עם העולם
אותו נידו ובחברתו לא רצו
הוא לא מדבר, לעצמם מלמלו
והוא יושב בודד לעצמו ולאיטו קמל
אף אחד אליו לא שת, לא מסתכל ואף לא מתעניין
והוא לבדו יושב ומתכווץ, לעצמו חי בלי מכר וגואל
בלילות הוא צורח לתוך הכרית מתייפח
אך אף אחד אינו שומע אף אחד אינו מבין
אתם קוברים אותי בחיי ,הורגים אותי בלי משים
אך כולם בחייהם ממשיכים אותו כביכול דורסים והולכים
והוא ממשיך לצעוק ובשעות הקטנות גם באות הדמעות
אך אף אחד אינו שומע אף אחד אינו מבין, הוא שקט ומופנם הם מצטדקים והולכים
שימו לב אל הנשמה!

הכתיבה יפה, קשה להתחבר לקטע מכמה סיבות
1. הוא לא ברור עם עצמו יש מישהו שמציקים לו ויש מישהו שלא מתייחסים אליו, השורות כאן עושות מיקס בין שתי התופעות:
'אתם קוברים אותי בחיי ,הורגים אותי בלי משים'
'בלילות הוא צורח לתוך הכרית מתייפח'
2. מקטע כזה לא היינו מצפים לחריזה, היא רק מגבילה ותוקעת מצד אחד ולא משבחת מצד שני.