מחפש מידע חיובי בנוגע להחשש של ADE בחיסונים

מאמרים אחרונים

עת ספוד! עת לבכות! ההתייחסות לאסונות באספקלריא תורנית.
הַאִם לִשְׁכֹּחַ וְלִשְׂמֹחַ אוֹ לִזְכֹּר וְלִבְכּוֹת (מתוך שירו האלמוותי 'שקעה חמה' של הרב אברהם אליהו קפלן זצ''ל) הכותב לא השאיר ברירה אחרת אם...
רוצים חיזוק בעקבות האירוע במירון
בצעד לא שגרתי התקיימה אמש בפרוג הרצאה מרתקת וייחודית מאת הרב חיים הורוביץ רבה של שכונת צהלה בתל אביב ומרצה מבוקש. בהרצאה שלשם שינוי לא הייתה...
עת לשתוק!
מכתב לאמא
מכתב לאמא// אמא, כשהתקשרת והטלפון צלצל, היכן שהוא בסמטאות ההר, אז כבר ראיתי אותך מלמעלה, הרגשתי את ליבך הפועם, היוצא מחרדה, שמעתי את הדיבורים...

שיקול דעת

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
אין לי כח וזמן לקרות כל האשכולות על קורונה וחיסונים, וגם לרבות הויכוחים.

גם אבקש שאף אחד לא יחווה כאן דעה על החיסונים.

מה שאני מחפש כרגע, מאמר שמסביר מדוע אין חשש ADE בחיסונים.

מי שאינו יכול לעזור לי בענין, נא ונא לא להגיב כאן.
 

סערצע

משתמש מקצוען
ADE וחיסוני הקורונה
עמית בנימין, קולו אור | כ"א בשבט תשפ"א (3 בפברואר 2021) | זמן קריאה: 12 דקות

מהי "הגברה תלוית נוגדנים"? מה הקשר שלה לזיהומים נגיפיים? האם יש סיבה של ממש לחשוש מפניה בחיסונים נגד COVID-19?

נכון להיום, יותר משלושה מיליון ישראלים קיבלו את המנה הראשונה של החיסון נגד נגיף הקורונה, SARS-CoV-2. כמעט שני מיליון מהם קיבלו גם את המנה השנייה, ובעולם כולו חוסנו כבר כמאה מיליון איש. המירוץ לחיסון הביא עימו תקוות גדולות, אך לצידן גם חששות, תהיות ולא מעט דיסאינפורמציה.
לאחרונה מופצות ברשתות החברתיות הודעות שמביעות חשש שמא החיסון גורם ל"הגברה תלוית נוגדנים" (ADE, ראשי תיבות של Antibody-Dependent Enhancement). בקצרה, זהו תהליך שבו אדם שיש בגופו נוגדנים לגורם מחלה מסוים עלול לסבול מתגובת יתר של מערכת החיסון בפעם הבאה שבה יידבק באותו גורם. במצב כזה, במקום שהנוגדנים שבגופו ישפרו את המצב, הם יובילו דווקא למחלה חמורה יותר.
הפחדות שמופיעות ברשתות החברתיות, דוגמת דיבורים על "התמכרות לחיסונים" או טענות כי "ירידת נוגדנים תוביל תוך שישה חודשים למחלה הסופנית ADE", נשענים על חצאי אמיתות, על ליקוט מידע בררני נטול הקשר ועל חוסר הבנה. תופעת ה-ADE מוכרת, ידועה והייתה על השולחן כבר בשלבי המחקר והפיתוח המוקדמים של החיסון. לא מדובר בנושא חדש או בסוד שמנסים להסתיר ומתנהלים סביבו מחקר ודיון מדעיים רבים כבר מהשלבים הראשונים של התפרצות הקורונה. חשוב גם להבין שמדובר בתכונה של המחלה, לא של החיסון נגדה, ושנכון להיום ממצאי המומחים מעידים שהתופעה הזאת אינה קיימת במחלת COVID-19.
כדי להבין במה מדובר, יש להבין תחילה מעט יותר כיצד פועלת מערכת החיסון.

נגיף, נוגדנים והחיסון שביניהם
נגיפים אינם מסוגלים להתרבות בעצמם ועושים זאת בתא מאחסן. הם נקשרים לתא וחודרים אליו באמצעות החלבונים שעל המעטפת החיצונית שלהם. לדוגמה, לנגיף הקורונה SARS-CoV-2, מחולל המגפה העולמית שאיתה אנו מתמודדים כעת, יש חלבון המכונה "ספייק" (זיז), שנקשר לחלבון בשם ACE2 הנמצא בצד החיצוני של חלק מהתאים שלנו. ה"מנעול" וה"מפתח" האלה קובעים לאילו תאים יהיה הנגיף מסוגל להיקשר ולחדור. אלו הם התאים שבהם הוא מתרבה ומפיץ עותקים חדשים של עצמו לרחבי הגוף.
כשמערכת החיסון הנרכשת שלנו פוגשת מחולל מחלה בלתי מוכר, היא לומדת אותו ומייצרת נוגדנים ותאי חיסון ייעודיים נגדו. התהליך הזה עשוי להימשך בין שבועיים לשלושה שבועות, בפרק זמן ממושך שבמהלכו מחולל המחלה עלול לגרום נזק רציני. לכן, נוסף על ייצור הנוגדנים עצמם, המערכת מייצרת ומאחסנת גם תאי זיכרון. כך, אם אותו מחולל מחלה יפלוש לגוף פעם נוספת, תאי הזיכרון יאפשרו תגובה מהירה: ברגע שהפולש יזוהה יוזעקו תאי הזיכרון המתאימים לו וייצרו במהירות שוב את הנוגדנים המותאמים אליו. כך הוא ינוטרל ויפורק לפני שיספיק לגרום נזק. זהו זיכרון חיסוני.
חיסוני הקורונה הנוכחיים, ובכלל זה החיסונים של החברות פייזר ומודרנה, מעוררים את מערכת החיסון להגיב כלפי אותו חלבון ספייק, כך שהיא מייצרת נוגדנים ותאי חיסון נגדו בלי שנדבקנו בנגיף עצמו. אם ניחשף לנגיף בפועל, כבר יהיו בגופנו התאים והנוגדנים הדרושים כדי להילחם בו בצורה מדויקת ויעילה מיד עם חדירתו לגוף, והמחלה תימנע.
בתהליך זה של יצירת הזיכרון החיסוני מיוצרים בין השאר נוגדנים המכונים "מנטרלים". תפקידם למנוע מחלבון הספייק להיקשר ל-ACE2 וכך לסכל את חדירת הנגיף לתא. פרט לנטרול, נוגדנים שנקשרו לנגיף מזעיקים תאים מחסלים, שבולעים את הנוגדן עם הנגיף שקשור אליו (פַגוֹצִיטוֹזָה).
"הגברה תלוית נוגדנים", ADE, היא תופעה שבה נוכחות של נוגדנים עלולה במקרים מסוימים להעצים את חומרתן של הדבקות בנגיפים. התופעה דווחה לראשונה בתגובה החיסונית של הגוף לנגיף דֶנְגִי כבר לפני כ-20 שנה, ונמצאה גם ב-HIV (מחולל מחלת האיידס), בקדחת צהובה, זיקה, קדחת הנילוס המערבי ובכמה נגיפים של דרכי הנשימה.
ADE עלול להתרחש בשני מנגנוני פעולה. האחד נגרם כשהנוגדנים אינם יעילים מספיק בנטרול גורם המחלה, ובאחר כשנוגדנים נקשרים לנגיף באופן שמעורר תגובת יתר של מערכת החיסון ודלקת. המנגנון שיופעל תלוי בסוג הנגיף שבו מדובר.

תגובה משולבת: תא B עם נוגדנים (אדום) ותא T מסייע (טורקיז) תוקפים נגיף קורונה (למעלה) | איור: ANATOMIC GROOVE / SCIENCE PHOTO LIBRARY

תגובה משולבת: תא B עם נוגדנים (אדום) ותא T מסייע (טורקיז) תוקפים נגיף קורונה (למעלה) | איור:
ANATOMIC GROOVE / SCIENCE PHOTO LIBRARY


הדבקה מוגברת בזכות שימוש בנוגדנים
תפקידם של נוגדנים שאינם מנטרלים הוא להיקשר למעטפת הנגיף ולאותת לתאי חיסון בולעניים לבוא ולעכל את הפולש. הנוגדן משמש מעין עוגן, או גשר, בין תא החיסון לבין הנגיף. אצל נגיפים שתוקפים תאים של מערכת החיסון עצמה, העוגן מסייע לנגיף להתקרב לתא החיסון וכך להדביקו. במקרה כזה, לא רק שהתא אינו מעכל את הנגיף ומפרק אותו, אלא שהנגיף אף מצליח להתרבות בתוכו. כך התאים הבולעניים נהיים מטרה קלה יותר לנגיף, ובמקום שיהיו חלק מהפתרון הם דווקא מחריפים את חומרת המחלה.
נגיף דֶנְגִי, שתוקף תאים בולעניים של מערכת החיסון, הוא דוגמה קלאסית למנגנון כזה של "סוס טרויאני". אם הנוגדנים אינם מתאימים באופן מדויק לנגיף, הם אינם מצליחים לנטרל אותו ביעילות מלאה, והוא מצליח להתרבות בתוך התאים הבולעניים. ה-ADE נגרם במקרה הזה מכיוון שיש ארבעה זנים של נגיפי דנגי: כשיש בגוף נוגדנים לזן אחד, הם אינם מנטרלים ביעילות מספקת את הנגיפים מהזנים האחרים, אם נידבק במקרה באחד מהם.
בקובה, למשל, הייתה בשנת 1977 התפרצות של נגיף דנגי מזן אחד. כעבור עשרים שנה, ב-1997, התפרץ באי זן אחר. מחקרים הראו שבהתפרצות השנייה שיעור התחלואה היה גבוה הרבה יותר אצל מי שחלו בעבר בדנגי מהזן הראשון. לרוע מזלם של הקובנים, בשנת 2001 הגיע למדינה זן שלישי של הנגיף, וכמעט כל אלה מהנדבקים מ-1977 שנדבקו כעת מחדש, חוו הפעם מחלה קשה.

נגיפי דנגי בדם | איור:  SCIEPRO / SCIENCE PHOTO LIBRARY

מצליחים לחמוק מהשמדה בתאי מערכת החיסון ואף להתרבות בתוכם. נגיפי דנגי בדם | איור:
SCIEPRO / SCIENCE PHOTO LIBRARY



הפעלה מוגברת של מערכת החיסון
כשנוגדנים שאינם יעילים מספיק נקשרים לנגיף, הם עלולים ליצור צְבָרִים שנקראים קומפלקסים חיסוניים. הקומפלקסים יכולים להצטבר ברקמות המודבקות (לדוגמה בתאי ריאה) ולעורר תגובה דלקתית חזקה שמגבירה את עוצמת המחלה. המנגנון הזה קיים למשל אצל נגיפים נשימתיים כמו RSV (או Respiratory Syncytial Virus) הגורם לדלקת שעלולה להוביל לחסימה בדרכי הנשימה ואף למצוקה נשימתית. המנגנון הדלקתי עצמו הוא חלק חיוני ממערכת החיסון, אבל כשהאיזון מופר הדלקת ממשיכה להתפתח באופן לא מבוקר כמו שקורה ב-ADE, ורואים החמרה בתסמיני המחלה.
מנגנון כזה של ADE נצפה למשל בחצבת, כאשר קופים שחוסנו בנגיף מומת ואז הודבקו בחצבת חוו מחלה חמורה יותר.
מאחר שחיסונים מדמים "מקרה קל" של המחלה, עשוי להתפתח ADE לא רק אחרי הידבקות חוזרת במחלה עצמה אלא גם כשאדם נדבק בנגיף אחרי שחוסן נגדו. על כן תופעת ה-ADE עוררה בעיה בפיתוח חיסונים נגד נגיפי דנגי, אבולה, HIV, RSV ואף כמה נגיפים ממשפחת הקורונה. מכאן נבע בתחילת המגפה הנוכחית החשש שמא התופעה עלולה להתרחש גם כלפי נגיף SARS-CoV-2, ולכן עלולה לשבש את פיתוחו של חיסון יעיל למחלה.

 נגיף הצטננות (Rhinovirus) עטוף נוגדנים | הדמיית מחשב: THOMAS SMITH / DANFORTH CENTER / SCIENCE PHOTO LIBRARY

צברים שמעוררים תגובה דלקתית: נגיף הצטננות (Rhinovirus) עטוף נוגדנים | הדמיית מחשב:
THOMAS SMITH / DANFORTH CENTER / SCIENCE PHOTO LIBRARY



ADE ונגיפי קורונה
יש נגיפים ממשפחת הקורונה שהתגלו בהם תופעות דמויות דנגי אצל בעלי חיים. ADE תואר למשל בנגיף ממשפחת הקורונה בשם FIPV, התוקף חתולים (Feline Infectious Peritonitis Virus), שחודר לתאים בולעניים בשם מַקְרוֹפָגִים. במקרה הזה פעל המנגנון הראשון של הדבקה מוגברת בעזרת נוגדנים.
אבל למרות קרבתו המשפחתית ל-FIPV, נגיף הקורונה הנוכחי, SARS-CoV-2, אינו תוקף את אותם תאים בגוף. מחקרים הראו שהוא אומנם מסוגל לחדור לעיתים למקרופגים, אבל אינו מתרבה בתוכם. למעשה, התאים הבולעניים ממלאים תפקיד חיובי במאבק במחלה בנוכחות נוגדנים, משום שהם עוזרים להפחית את העומס הנגיפי. אם כן, נראה שהמנגנון של ADE המושתת על חדירת הנגיף לתאי מערכת החיסון אינו רלוונטי לנגיף הקורונה הנוכחי.
בדומה לבני משפחתו, נגיף הסארס (SARS-CoV-1) והמֶרס (MERS-CoV), נגיף SARS-CoV-2 מתמחה בחדירה לתאי אֶפִּיתֶל, הנמצאים בשכבה הדקה המפרידה בין איברים לסביבתם. הוא תוקף בעיקר את תאי האפיתל ברֵיאות, וכך גורם למחלה נשימתית. לכן החשש במה שנוגע לנגיף הנוכחי היה מהמנגנון השני של ADE – גרימת דלקת שמפעילה את מערכת החיסון בדרכי הנשימה באופן לא מידתי ועלולה להוביל למצוקה נשימתית.
בניסויים שנעשו בפיתוח חיסונים נגד נגיפי מֶרְס ונגיפי סארס, שהתבססו על נגיפים מומתים או מהונדסים, נוצר בחלק מהמקרים ADE במפגש עם הנגיף החי. בניסיונות טרום-קליניים עלה חשש מפני התופעה הזאת, בעיקר בעכברים ובניסויי מבחנה (in vitro), אך במקרים אחרים לא נתקלו בתופעה. מחקרים הראו שסוג המִמְרָץ (adjuvant), החומר שמוסיפים לתרכיב החיסון כדי להגביר את יעילותו, הוא גורם חשוב בשאלת הופעתה של ADE בעקבות החיסון, וכך גם אופן ההמתה (אינאקטיבציה) של הנגיף בחיסון.
בהמשך הוצעו פתרונות, ואף הושלמו מחקרים על קופי רזוס וקופי מקוק שהראו כי תופעת ה-ADE אינה מתרחשת אצלם בעקבות החיסון. בסופו של דבר נראה שפיתוח החיסונים נגד סארס ומֶרס לא נעצר בגלל חשש מ-ADE, אלא עקב היעדר עניין והשקעה בהם מצד חברות התרופות, עם דעיכת האיום ממחלות אלה, כשמחלת הסארס נעלמה והתברר שמֶרס לא מידבקת כמעט מאדם לאדם.
עם תחילת פיתוח החיסונים נגד SARS-CoV-2 ראו החוקרים בניסויים רמות גבוהות של נוגדנים מנטרלים. על פי מה שנלמד במהלך פיתוח החיסונים נגד סארס, נראה היה שיש סיכוי גבוה להצלחה וסיכון נמוך ל-ADE. החיסונים של מודרנה ושל פייזר אומנם פועלים על אותו מנגנון של ייצור נוגדנים מנטרלים כלפי חלבון הספייק, אך הם משתמשים בטכנולוגיית RNA שאינה דורשת כלל ממרץ. העובדה הזאת מקטינה עוד יותר את הסיכון ל-ADE שהתעורר בחלק מניסויי החיסונים הפוטנציאליים נגד סארס.

נגיפי SARS-CoV-2 (צהוב) בצילום במיקרוסקופ אלקטרונים | מקור: CDC / SCIENCE PHOTO LIBRARY

בינתיים אין ראיות להגברה תלוית נוגדנים במחלת קורונה. נגיפי SARS-CoV-2 (צהוב) בצילום במיקרוסקופ
אלקטרונים | מקור: CDC / SCIENCE PHOTO LIBRARY



ADE והחיסון לקורונה
תופעת ה-ADE תלויה כאמור במנגנון המחלה, ולא בחיסון. אילו הייתה ADE במחלת הקורונה, היינו מצפים לראות אותה אצל אנשים שנדבקו בנגיף בפעם השנייה ולא רק בחיסון, אולם תופעה כזאת לא נצפתה עד כה באופן מובהק.
אפשר גם היה לצפות שמתן קוקטיילים של נוגדנים נגד SARS-CoV-2 יעורר אותה סערה של ADE. בפועל, מחקרים טרום-קליניים הראו שהנוגדנים הגנו על עכברים ואוגרים סוריים, בלי שנראתה החמרה בזיהום או במחלה, וגם טיפולים בחולי קורונה ששילבו קבלת נוגדנים ממחלימים (טיפולי פלזמה) הצביעו על בטיחות גבוהה ואף שיפרו את מצב החולים.
למרות הסימנים המוקדמים שהעידו כי אין ADE במחלת הקורונה, החשש מהתופעה קיים תמיד כשמפתחים חיסון חדש, וחיסוני הקורונה הנוכחיים לא יצאו מהכלל. על כן, במהלך פיתוח החיסונים נערכו בדיקות, מחקרים וניסויים רבים לבדיקת האפשרות להגברה תלוית נוגדנים, התנהל דיון אקדמי מקיף ומאמרים לא מעטים עסקו בעניין, כמו זה שפורסם ב-PNAS באפריל, ב-Science במאי, או סקירות מקיפות ב-Nature ביולי ובספטמבר.
הנושא נבדק שוב ושוב במהלך השלבים הטרום-קליניים והקליניים של פיתוח החיסונים. בחודש מרץ 2020 אף התכנסה ועידה מדעית גדולה בהשתתפות מומחים בתחום מכל העולם, בהובלת CEPI (או Coalition for Epidemic Preparedness Innovations) שעסקה בלעדית בנושא בטיחות חיסוני הקורונה בהקשר של ADE.
בניסויים שנעשו על עכברים, חולדות וקופים, ובהם חיסון בנגיף מומת, לא נראו סימנים ל-ADE, אף שלהלכה בחיסון מומת אמור להיות הסיכון הגבוה ביותר לתופעה הזאת מכיוון שהוא מעורר יצירת נוגדנים לחלבונים רבים של הנגיף, ולא רק לחלבון הספייק כמו בחיסונים של מודרנה ופייזר. כך הוא פותח טווח אפשרויות רחב יותר לייצור נוגדנים לא מנטרלים.
באישור החירום שמינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) העניק לחיסון של פייזר, יש התייחסות מפורשת ל-ADE (עמוד 49): "הנתונים שנאספו עד כה לא מצביעים על סיכון להגברה תלוית נוגדנים. נהפוך הוא, הם מצביעים על יעילות במניעת מחלה חמורה בטווח הזמן שנבדק. עם זאת, מידת הסיכון להגברה תלוית נוגדנים עם הזמן, שאולי תלויה בדעיכת הכיסוי החיסוני, עדיין אינה ידועה ויש להמשיך להעריך אותה בניסוים הקליניים ובתצפיות המשך". כלומר, נכון להיום לא רק שלא נראתה תופעה כזאת, אלא שהנתונים שנאספו עד כה מעידים שהיא אינה קיימת. אבל רשויות הבקרה ממשיכות לעקוב לאורך זמן כדי לוודא שלא יהיו הפתעות בלתי צפויות.


השורה התחתונה
ADE היא תופעה שמאפיינת מחלות נגיפיות מסוימות, שבהן הדבקה חוזרת גורמת לעיתים למחלה להופיע בצורה קשה יותר. היה חשש כי התופעה הזאת תתרחש גם במחלת COVID-19, לכן מומחים רבים חקרו את הנושא.
עד כה התופעה לא נראתה אצל בני אדם, לא נמצאה באופן מובהק בהדבקות חוזרות במחלה עצמה, לא בטיפולי פלזמה שניתנו למחלימים, לא בניסויי שלב 3 של החיסונים על עשרות אלפי אנשים, ולא במבצעי החיסון העצומים. ממשיכים כמובן לעקוב אחר החולים, המחלימים והמתחסנים, ועושים ניסויים נוספים בבעלי חיים, כדי לוודא שלא ניתקל בהפתעות בלתי צפויות.
חשוב לזכור כי COVID-19 היא מחלה חדשה. ככל שיתפשטו זנים חדשים של הנגיף נוכל לבחון אם מבחינים במקרים של ADE בהדבקות חוזרות בזנים שונים. ממצאים ראשוניים הנוגעים לווריאנט הבריטי של הקורונה, למשל, הראו שאין כנראה תופעה כזאת אצל הנדבקים בו.
אי אפשר לקבוע בצורה חד משמעית שהסיכון ל-ADE אינו קיים כלל, אבל נכון להיום הממצאים שבידינו שוללים את זה והסיכוי לכך קלוש. הסיכון מהמחלה עצמה והנזק שהיא עשויה לגרום גם למי שאינו באוכלוסיית הסיכון, לעומת זאת, תועדו באין ספור מחקרים.
יש שם גם 57 תגובות, אך - לכאו' - אין טעם בהעתקתן הֵנָּה.
 

במבונה

משתמש מקצוען
צילום מקצועי
מ"רותם מכוני מחקר"

  • במחקרים שעקבו אחר תופעת ה- ADE (הסבר ופרטים להלן) מאז שנות ה-60 של המאה הקודמת הוברר שקיימים שני תנאים להתפתחות ADE:
    [*]אם מוסיפים לכך את העובדה שבמבדקים אחרונים שנעשו בפועל במרכז הרפואי שיבא[viii] נמצא ש- 98 אחוז ויותר ממקבלי החיסונים החדשים נגד קורונה מייצרים נוגדנים מנטרלים נגד נגיף הקורונה, הרי ברור שוב שהחיסון נגד קורונה איננו גורם ADE אלא להיפך, מגן מפני אפשרות כזאת.
    [*]בניגוד לנטען – גם אם מספרם של הנוגדנים המנטרלים יילך וייפחת עם הזמן, והמחוסנים ייחשפו שוב לנגיף הקורונה, תאי הזיכרון של מערכת החיסון ייצרו שוב כמויות גבוהות של נוגדנים מנטרלים והנגיף לא ידביק את תאי מערכת החיסון לכן שוב, ההסתברות להתפתחות ADE בגלל החיסון שואפת לאפס.
    [*]בניגוד לנטען – מחלת הקורונה הנוכחית (COVID-19) שונה לחלוטין משתי מחלות הקורונה שהיו בעבר[ix] – SARS (Nov 2002 – Jul 2003) או MERS (2012-present) שבהן אכן התגלו בעיות בחיסונים עוד בשלבים הראשונים של הבדיקות של החיסונים ולכן החיסונים שלהם לא אושרו. בקורונה הנוכחית, החיסונים עברו בדיקות יסודיות ולא נתגלו שום תופעות לוואי משמעותיות וגם לא ADE בשום שלב!!!
    [*]במחקרים משנות ה- 60 של המאה הקודמת ועד ימינו, הוברר שבמחלות נגיפיות וגם בחיסונים שבהם נגרם ADE, הדבר לא נגרם בכל פעם שרמת הנוגדנים יורדת, אלא כאשר לאדם היו נוגדנים לא מנטרלים ברמה גבוהה – בעיקר כאשר הייתה חשיפה לנגיף מסרוטיפ (זן) שונה, בדרך כלל אלים הרבה יותר.
    [*]חשוב להבהיר כי הווריאנטים (מוטציות) החדשים של נגיף הקורונה (הבריטי, הדרום אפריקאי ועוד) אינם נחשבים סרוטיפים חדשים, כי הם שונים מהנגיף המקורי בפחות מאחוז אחד וכפי שכבר מסתמן, החיסון הנוכחי מכסה גם אותם!!!
    [*]טיעון מסולף נוסף – "כל מי שהנוגדנים שלו יירדו, מייד יחלה במחלה הסופנית ADE". העובדות שעולות ממחקרים רבי שנים, מוכיחות שגם במקרים הקלסיים של ADE רק אחוז קטן של האנשים שנחשפו שוב לנגיף אלים ושונה (סרוטיפ)3 פיתחו ADE קיצוני. כלומר מדובר באחוז קטן של נדבקים שפיתחו ADE במקרה של הדבקה בנגיף שונה לחלוטין מהנגיף המקורי שבו חלו. כלומר לא מדובר בתחלואה מפושטת או נרחבת של ADE.
    [*]עוד טיעון מסולף – "כל מי שחלו ב- ADE מתו ואין מה לעשות נגד "המחלה האיומה הזאת". זהו שוב סילוף העובדות שהרי מאות אלפים של ילדים ואנשים שחלו ב- ADE בעקבות הדבקה בנגיף דאנגה (ראו פרטים להלן) טופלו והבריאו ואז חיסנו אותם בחיסון משופר שגרם ליצירת נוגדנים יעילים נגד כל הסרוטיפים של הנגיף והם חיים ובריאים (באושר) עד עצם היום הזה.
    [*]עוד טיעון מסולף – "לאחר שישה חודשים יתפתח אצל כל המחוסנים נגד קורונה ADE". העובדות המחקריות מראות ש- ADE מתפתח בתוך שבועות או חודשים בודדים לאחר החיסון, אם בכלל. עובדה זו אומרת שאם החיסון נגד קורונה היה גורם ל- ADE, התופעה הייתה כבר מתגלה ומדווחת שהרי יש היום לפחות 80 אלף אנשים שחוסנו ראשונים בחיסון החדש ועוד מיליוני מחוסנים שהתחסנו כבר ואצל כל אלה, באופן הברור ביותר, אין ולא הייתה שום תופעה של ADE, למרות שעברו כבר שבועות וחודשים מאז קיבלו את החיסון.
    [*]עוד טיעון מסולף – "גם החברות שמייצרות את החיסון וגם ה- FDA מודים שיש סכנה להתפתחות ADE" ומה האמת? האמת היא ששני גורמים חשובים אלה מבטיחים שימשיכו לעקוב אחר המחוסנים כדי לוודא שאין כל סכנה להתפתחות ADE. אם נהיה הוגנים, עלינו לומר שמגיע להם צל"ש על כך שהם לא מטאטאים את הנושא מתחת לשטיח אלא להיפך, מציגים אותו בכל פירסום ובשיא הזהירות חוזרים וטוענים "נמשיך ונעקוב למרות שעד כה לא ראינו שום סימן ל- ADE".
    [*]לכך יש להוסיף את העובדה שארגון הבריאות העולמי (WHO) ביחד עם 2800 רופאים ומדענים ברחבי תבל[x] משתפים פעולה וכולם, ללא יוצא מן הכלל מחפשים אם יש איזו תופעה שלילית בעקבות החיסונים. עד כה, לאחר למעלה מ- 60 מיליון חיסונים בעולם, אף אחד מהם לא דיווח על מקרים של ADE או תופעה דומה בעקבות החיסון החדש לקורונה!!!

בסיכום – הסבירות ש- ADE יתפתח בעקבות החיסון החדש לקורונה שואפת לאפס מוחלט בגלל העובדות המדעיות הברורות שנגיף הקורונה איננו מדביק הדבקה פרודוקטיבית מקרופאגים או תאי חיסון ואיננו מתרבה בהם וש- 95 אחוז מהמחוסנים מפתחים נוגדנים מנטרלים. נקודה. שוב הוכח מעבר לכל ספק שהנ"ל מהלך עלינו אימים ומנבא לנו נבואות שחורות פרי דמיונו הפורה, ופרי אינטרסים ברורים שלו, תוך שהוא מוכיח פעם נוספת את בורותו בענייני רפואה, למרות שהצהיר שלפחות בתחום הזה הוא מבין.



לקריאה נוספת:



נוגדנים מנטרלים לעומת נוגדנים לא מנטרלים:

תגובות מערכת החיסון נגד פולש זר (נגיף, חיידק) כוללות יצירת נוגדנים. המטרה העיקרית של הנוגדנים היא להתקשר לפולש (כמו נגיף) ולמנוע ממנו להדביק או להיכנס לתא. נוגדנים המונעים כניסה לתאים נקראים נוגדנים מנטרלים (Neutralizing Antibodies). מרבית החיסונים המודרניים פועלים על ידי גרימת ייצור של נוגדנים מנטרלים.

ישנם פולשים (נגיפים, חיידקים) שאינם גורמים לייצור קבוע של נוגדנים מנטרלים אלא לעיתים ליצירת נוגדנים שאינם מונעים כניסת הנגיף לתאים. נוגדנים כאלה נקראים נוגדנים לא מנטרלים. לעיתים, נוגדנים אלו עלולים להגביר את יכולתו של נגיף להיכנס לתאים ולגרום להחמרת המחלה באמצעות מנגנון שנקרא תגובה מוגברת תלויית נוגדנים (ADE=Antibody-Dependent Enhancement).

מה זה ADE?

כאשר נוגדן שנוצר כנגד נגיף אינו מסוגל לנטרל את הנגיף הוא נקרא נוגדן לא מנטרל והוא יוצר קומפלקס של נוגדן מחובר לנגיף. לאחר שהקומפלקס הזה עובר בליעה (פאגוציטוזה או תהליך אקטיבי אחר) על ידי מקרופאגים או תא חיסוני אחר, הדבר גורם לשחרור הקשר בין הנגיף לנוגדן בגלל קשירה לקויה עם הנוגדן הלא מנטרל. הנגיף שלא נוטרל משתחרר, משתכפל בתוך המקרופאג (או תאי החיסון האחרים), מתרבה בקצב מהיר ביותר, מחסל את תאי מערכת החיסון המודבקים, משתחרר מהתאים הללו, מתפשט לכל עבר ופוגע ברקמות בתהליך דלקתי מוגבר שנקרא ADE.

מכאן ברור שנוגדנים לא מנטרלים פועלים כ"סוס טרויאני", ומאפשרים לנגיף לחדור לתוך תאי מערכת החיסון ולהמשיך להתרבות בתוכם, לפגוע ביכולתם לספק הגנה, לצאת מהתאים ולהתפשט לכל עבר ולהחריף את התגובה הדלקתית.

[במאמר מוסגר – חשוב להעיר שההסבר הנ"ל נכתב בלשון פשוטה להבנה, אבל תהליך החדירה של הנגיף המחובר לנוגדן לא מנטרל הינו מורכב בהרבה ומערב לעיתים קרובות גם את מערכת המשלים (Complement) לשם כך]

דוגמה לנגיף שגורם למחלת ADE

אחת הדוגמאות הטובות ביותר למחקר של נגיף העלול לגרום ל- ADE היא נגיף הדנגה Dengue)). נגיף הדנגה הוא אחד הזיהומים הנפוצים בעולם, מדביק מאות מיליונים והורג עשרות אלפי אנשים בכל שנה. שלא כמו נגיפים כמו חצבת או חזרת שיש להם רק סוג (סרוטיפ) אחד, לנגיף הדנגה יש ארבעה סוגים שונים, המכונים "סרוטיפים". סרוטיפים אלה דומים מאוד, אך הבדלים מהותיים ביניהם מהווים את הסיבה לכך שהם עלולים לגרום ל- ADE. אדם נגוע בסרוטייפ אחד של נגיף דנגה, בדרך כלל יסבול ממחלה קלה וגופו ייצר תגובה חיסונית שמגנה עליו, כולל נוגדנים מנטרלים, כנגד אותו סרוטיפ. אך אם אדם זה יידבק בסרוטייפ שני של נגיף דנגה, השונה מהותית מהראשון, הנוגדנים המנטרלים הנוצרים מהזיהום הראשון עשויים להיקשר לנגיף מהסרוטיפ השני ולא ינטרלו אותו ולמעשה יגבירו את יכולתו של הנגיף השני להדביק תאים של מערכת החיסון (מקרופאגים ואחרים), להתרבות בהם ולפתח צורה קשה של ADE שנקראת קדחת-דנגה דימומית Dengue hemorrhagic fever)).

האם ADE נגרם על ידי חיסונים?

אכן היו כמה מקרים שבהם ADE נגרם בגלל חיסון:

הנגיף הסינציאלי הנשימתי (RSV) – נגיף זה גורם לרוב לדלקת ריאות אצל ילדים. חיסון נוצר על ידי גידול RSV, טיהורו והמתה שלו (אינאקטיבציה) באמצעות פורמלדהיד. בניסויים קליניים, ילדים שקיבלו את החיסון הזה היו בסיכון גבוה יותר לפתח או למות מדלקת ריאות ו- ADE לאחר זיהום חוזר ב- RSV. כתוצאה מממצא זה נעצרו ניסויי החיסון, והחיסון מעולם לא הוגש לאישור ולא שוחרר לציבור.

חצבת – גרסה מוקדמת של חיסון נגד חצבת נעשתה על ידי המתת נגיף חצבת באמצעות פורמלדהיד. ילדים שחוסנו ואחר כך נדבקו שוב בחצבת פיתחו חום גבוה, פריחה חריגה ו- ADE בצורה לא טיפוסית של דלקת ריאות. לאחר שהתקבלו תוצאות אלו, הוצא החיסון מהשימוש, ואלה שקיבלו גרסה זו של החיסון, טופלו, הבריאו, וקיבלו המלצה להתחסן שוב באמצעות חיסון חצבת חי, מוחלש, שאינו גורם ל- ADE ונמצא בשימוש עד היום. כאן רואים שוב, שברוב המקרים ADE לא גורם לתמותה של החולה אלא לתסמינים שניתנים לטיפול ולריפוי, בניגוד גמור לטענה הדמגוגית של הרא"י.

החיסון הישן נגד – RSV וגם החיסון הישן נגד חצבת שגרמו ל- ADE נחקרו בשנות השישים. מאז יוצרו בהצלחה חיסונים לנגיפים אלה ואחרים. לדוגמה: חיסונים נגד הפטיטיס A, כלבת וחיסון פוליו. כיום ברור ללא שום ספק שחיסונים עדכניים אלה אינם גורמים ל- ADE.

כך קרה עם חיסונים ישנים נגד נגיפים כמו דאנגה, פוליו, כלבת ועוד. מתברר שברגע שחיסנו את האנשים עם גירסאות מתקדמות של החיסונים הללו (בדרך כלל עם נגיף חי מוחלש במקום בנגיף מומת) המחוסנים פיתחו נוגדנים מנטרלים ותופעת ה- ADE נמנעה לגמרי.

בהקשר זה נזכיר את העובדה שעם השנים יוצרו והוכחו כבטוחים חיסונים מיוחדים שמכוונים נגד מספר סוגים (סרוטיפים) של אותו נגיף, כולל חיסונים נגד פוליו (3 סרוטיפים), וירוס רוטה (5 סרוטיפים), וירוס הפפילומה האנושי (9 סרוטיפים) ובכולם הושגה הצלחה רבה וכלל לא התגלתה התפתחות של ADE.



האם עלי להיות מודאג מכך שילדי יפתח ADE לאחר קבלת חיסון?

החיסונים המומלצים כיום בשגרה אינם גורמים ל- ADE. במהלך הניסויים המוקדמים שעורכים לכל חיסון חדש, אם מגלים תכשירי חיסון שגורמים ל- ADE כמו אלה שתוארו לעיל, הייצור שלהם יופסק והם לא יוגשו לאישור. ניסויים קליניים בשלב III נועדו לחשוף תופעות לוואי תכופות או חמורות לפני אישור חיסון לשימוש כולל ADE.

עובדות אלה שוללות את הטיעונים המופרכים כאילו ADE מתגלה רק חודשים רבים או שנים אחרי השימוש בחיסון. בשלב III של הניסויים, אחרי שכבר חוסנו חיות מעבדה הן מודבקות שוב ע"י נגיף חי ובוחנים את עמידותם אחרי החיסון ובעיקר שוללים את התפתחות ADE בעקבות החיסון. נזכיר שוב שלא הירידה בכמות הנוגדנים היא שגורמת לתגובת ADE אלא עצם היצירה של נוגדנים לא מנטרלים היא זו שיכולה לגרום ל- ADE כפי שהוסבר בפרוטרוט לעיל.



מסקנה: החיסונים החדשים מסוג COVID-19 אינם גורמים ולא יגרמו ל- ADE

מחלת COVID-19 וחיסוני COVID-19 החדשים אינם גורמים ל- ADEמהסיבות שפורטו לעיל. אנשים שנדבקו ב- SARS-CoV-2, הנגיף שגורם ל- COVID-19, לא עשויים לפתח ADE לאחר חשיפה חוזרת בגלל העובדה שהנגיף לא מדביק מקרופאגים או תאי חיסון אחרים. מעל 95 אחוז מהמתחסנים מפתחים נוגדנים מנטרלים, עוד סיבה לשלילת אפשרות לפתח ADE. כמו כן, מחקרים על חיסונים במעבדה עם בעלי חיים או בניסויים הקליניים באנשים לא מצאו עדויות ל- ADE למרות שעברו כבר כמה חודשים מאז בוצע החיסון, כפי שהוכח עם עשרות אלפי המחוסנים הראשונים שנבחנו בשלב III של הבדיקות.

בברכת בריאות טובה ואיתנה תמיד

© פרופ' חיים גמליאל
 

ש.ז.י.

משתמש פעיל
 

ברוך ר

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
מוזיקה ונגינה
עימוד ספרים
עיצוב גרפי
זה פתוח בנטפרי ומדבר בדיוק על הנושא הזה
מה שאני מחפש כרגע, מאמר שמסביר מדוע אין חשש ADE בחיסונים.
 

שיקול דעת

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
יש בהתחלה קצת לשון הרע על איזה מרפא אלטרנטיבי. עדיף שלא יהיה כאן.
אשריך ישראל!!!
זה היה פתוח לי מקודם, רק המאמר של מכון דוידסון ושל 'רותם' לא.
 

שיקול דעת

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
יש למישהו הסרטון התקין של פרופ' אוקון בהקשר הזה? ביוטיוב יש סרטון שלא שומעים דבר מדבריו.
 

סערצע

משתמש מקצוען
'@שיקול דעת', הכוונה לאחד מאלו?
 

קרעפט

משתמש מקצוען
לא מבין מה האזרח הפשוט נטפל לעיסוק בנושא הזה...
א''א לתמצת בסרטון אחד עולם שלם של ידע.
לשמוע אדם מן השורה מדבר על זה.
הרבה יותר ממגוחך ומטופש...
 

המספרים של פרוג:

337,452

משתמשים נכנסו לפרוג בחודש האחרון

80

משתמשים מבקרים ברגע זה באתר

4,986

הודעות נכתבו בממוצע ליום בחודש האחרון

לוח נדל"ן | למכירה והשכרה

לוח מודעות | קניה מכירה

לוח דרושים

למעלה