מחכה לביקורת לשונית

כּוֹתָר

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
שימי נכנס לשוק ביום קייצי, כולו נוטף זיעה מהדרך הארוכה שעשה תחת השמש הקופחת, איך שהוא נכנס קולות התגרנים דופקים באזניו, בפרט אותו מוכר שגבר בקולו מעל כולם, לא היה לו כוח להקשיב למה שהוא צועק, אך להתעלם גם לא היה יכול. הוא חזר על עצמו כל הזמן כמו תקליט "אבטיחים אדומים ! סחורה טריה מהיום !" "אבטיחים אדומים ! סחורה טריה מהיום !"

שימי לא מצא מקום לעצמו וביקש להירגע קצת, ופנה ללקט את המצרכים שביקש קצת מדוכן זה, וקצת מדוכנים אחרים, וכך בעוד שהוא מבקש לשלם לאחד המוכרים, אותו מוכר פונה אליו בהצעה: אתה יודע מה צלחת של אבטיח קר יכולה לעשות לך ולמשפחתך בימים חמים שכאלה ? שימי נענה מיד וביקש להוסיף לשקול עבורו 2 אבטיחים טובים, לאחר ששילם בעודו מסדר בעגלתו מקום גם לאבטיחים, הוא מהרהר לעצמו, "מענין, הלא בתחילת השוק כבר נתקלתי במוכר שהציע לי אבטיחים, מדוע א לא העליתי בדעתי לקנותם, וכאן מיד כשהציע לי קניתי".

נניח עתה לשימי להסתדר לבד עם הרהוריו ומסקנותיו. לנו כ'מוכרים' ההבדל ברור, המוכר הראשון שצעק סיפר על טיב הסחורה שיש לו, והשאיר ללקוחות לעשות לבד את ההקשר איך זה יענה על צרכיהם, אולם המוכר השני דיבר מיד לצורך של הלקוח.
 

ראש לשועלים

מהמשתמשים המובילים!
כתיבה ספרותית
שימי לא מצא מקום לעצמו וביקש להירגע קצת, ופנה ללקט את המצרכים שביקש קצת מדוכן זה, וקצת מדוכנים אחרים, וכך בעוד שהוא מבקש לשלם לאחד המוכרים, אותו מוכר פונה אליו בהצעה:
וביקש, ופנה, וקצת, וכך.
ארבע לשונות של גאולה.
יש להוריד לכה"פ וי"ו אחת או שניים.
 

ראש לשועלים

מהמשתמשים המובילים!
כתיבה ספרותית
שאיך שהוא נכנס קולות התגרנים דופקים באזניו, בפרט אותו מוכר שגבר בקולו מעל כולם, לא היה לו כוח להקשיב למה שהוא צועק, אך להתעלם גם לא היה יכול. הוא חזר על עצמו כל הזמן כמו תקליט "אבטיחים אדומים ! סחורה טריה מהיום !" "אבטיחים אדומים ! סחורה טריה מהיום !"
"קולות התגרנים דופקים באזניו, בפרט אותו מוכר שגבר בקולו מעל כולם"???
חסר כאן קישור, אולי "בפרט קולו של המוכר שגבר מעל כולם". אולי.
"הוא חזר על עצמו כל הזמן", הוא זה המוכר? רגע קודם כתבת "לא היה לו כח" ו"לא היה יכול" כשכוונתך לנכנס לשוק, אז צריך להודיע לציבור שהפוקוס חזר למוכר. הם לא אמורים לנחש את זה בכוחות עצמם.

אני משאיר משהו ליתר הנכבדים, אבל הייתי חייב לקיים בעצמי הדיוט קופץ בראש, שלא על ידי שליח.
על הדרך עזרנו ליהודי שביקש יפה כל כך.
 

ביזנסטורי - אילה

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
צילום מקצועי
הפקות ואירועים
עריכה והפקת סרטים
שימי נכנס לשוק ביום קייצי, כולו נוטף זיעה מהדרך הארוכה שעשה תחת השמש הקופחת,
נקודה.
איך שהוא נכנס קולות התגרנים דופקים באזניו, בפרט אותו מוכר שגבר בקולו מעל כולם,
נקודה.
שימי לא מצא מקום לעצמו וביקש להירגע קצת, ופנה ללקט את המצרכים שביקש קצת מדוכן זה, וקצת מדוכנים אחרים,
נקודה.
שימי נענה מיד וביקש להוסיף לשקול עבורו 2 אבטיחים טובים,
נקודה.
לאחר ששילם בעודו מסדר בעגלתו מקום גם לאבטיחים, הוא מהרהר לעצמו,
נקודתיים:
"מענין, הלא בתחילת השוק כבר נתקלתי במוכר שהציע לי אבטיחים,
נקודה.
מדוע א לא העליתי בדעתי לקנותם, וכאן מיד כשהציע לי קניתי"
סימן תמיהה?!
וכן הלאה...
למעשה, זה בעצם זה:
הרבה מדי פסיקים -
מעט מדי חלוקה למשפטים.
 

פסיק

עורך תורני וכותב תוכן
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עריכה תורנית
נערך לאחרונה ב:

פסיק

עורך תורני וכותב תוכן
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עריכה תורנית
יפה מאד כתבת. אך אני אישית הייתי מחיה אותו עם קצת מילים

אותו מוכר פונה אליו בהצעה: אתה יודע מה צלחת של אבטיח קר יכולה לעשות לך ולמשפחתך בימים חמים שכאלה ?
אותו מוכר פונה אליו הפעם בחביבות: אדוני היקר, אתה יודע מה צלחת אבטיח קר טרי ועסיסי - יכולה לעשות וכו'.

הוא חזר על עצמו כל הזמן כמו תקליט
הוא חזר על עצמו בתדירות באותו טון מעצבן, כתקליט נדוש ומקרטע.

וכן הלאה כיד הטובה עליך...



שימי לא מצא מקום לעצמו וביקש...
מה שימי מחפש פה שוב? פגשנו אותו כבר בכניסה לשוק. לא כן?!
 

פסיק

עורך תורני וכותב תוכן
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עריכה תורנית
"איך שהוא נכנס" - זה לא נדוש, זה פשוט טעות גסה, נפוצה ולא קבילה. אפשרי אולי אולי בציטוט של מישהו שמתבטא כך.
תובנה.

אני הייתי כותב "עם כניסתו" (אני אוהב נדוש) או מסגנן עם "בעודו עומד בכניסה לשוק" וכדומה
 

כּוֹתָר

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
תודה רבה על עזרתכם, בודאי ראיתם שפרסמתי את הסיפור במאמרים בפרוג, התודות והתגובות הנלהבות נזקפים גם לזכותכם.
אשמח לקבל תגובות גם על הסיפור הבא שאני עומד לפרסם:


גשם על גג התחנה

למרות התחזית ליום גשום רובי לא לקח מעיל ומטריה, הוא לא שיער שהפעם החזאים כן יצליחו. בדיוק כשיצא מהכולל החל לרדת גשם שוטף, מלווה בברקים ורעמים וקור עטף את עצמותיו. הוא מיהר בדרכו כשכולו נרטב והחליט לנסוע באוטובוס, מתוך מחשבה ששווה להשקיע חמשה שקלים העיקר לא לרעוד מקור.

כשהגיע לתחנה ראה את שימי שכנו שדווקא כן היה מצויד במטריה: "כמה זמן אתה מחכה לאוטובוס ?" שואל רובי, "זה לא שייך ככה !" מסנן שימי בין שיניו במבט זועם, "אני מחכה כבר עשרים דקות וכלל לא רואה את קו שתים על הצג האלקטרוני! מעניין, רק האוטובוס שלנו מתעכב, כאילו הגשם גרם רק לו להאט".

עוד הם מדברים, מונית חולפת ליד התחנה, שימי לא מהסס ומיד עוצר אותה, ומציע לרובי להצטרף אליו, לזאת רובי לא הסכין – בקושי החליט לשלם על אוטובוס, בשביל מונית וודאי שהוא לא הולך לשלם, וסימן בידו לשימי בתנועת ביטול, כאומר: טוב לי להישאר כאן ולחכות לאוטובוס.

"בין כה וכה אני משלם על מונית", הגיב שימי, "בוא הצטרף אלי בחינם ותגיע מהר לביתך". להזמנה חמה שכזאת רובי לא סירב ועלה יחד עמו למונית.

לא סיימנו עם הסיפור, כבר נמשיך. רק נעצור מעט ללמוד ממנו תובנה קטנה. למה שימי היה מוכן לשלם על מונית ורובי לא ? ודאי תאמר, רובי הוא אברך ואין לו כסף לשלם על מוניות. אך לא. זה יכול היה להיות נכון במקרה אחר, במקרה שלנו מי שהיה בודק את חשבונות העו"ש של רובי ושל שימי, היה מגלה שדווקא לרובי יש עכשיו יתרה גבוהה בבנק, ושימי נמצא בחריגה.

ההסבר הנכון להחלטה של שימי הוא, הרגשת חוסר בטחון שחש כשאין לו קורת גג, המונית נותנת לו הרגשת מנוחה ובטחון, כשיודע שיגיע מהר לביתו החמים אל המנוחה והנחלה. אבל אצל רובי ה'צורך' שלו שונה. קר לו והוא נרטב, אין לו בעיה לחכות תחת גג התחנה ולנסוע באוטובוס דרך ממושכת.

מרוב עיסוקנו ברובי ושימי עד לחדירה לנבכי המניעים הנסתרים שלהם, השארנו בתחנה אדם ללא 'טיפול'. יענקי הוא זה שעמד מאחוריהם , שמע את מה שאמר שימי לרובי ומאוד הזדהה עם כאבם. הסיבה שלא ביקש להצטרף לנסיעה במונית היא, כי הוא לא מכיר אותם ולא יודע באיזה אזור הם גרים. הפתרון של יענקי לגשם ולעיכוב האוטובוס היה שונה משל שניהם.

בזמן ההמתנה בתחנה והנסיעה הממושכת היה לו הרבה זמן לחשוב על הפתרון, הוא נאלץ להמתין בתחנה עוד רבע שעה עד שהגיע קו שתים, ואז התברר שהאוטובוס הקודם כלל לא יצא בגלל תקלה. עלו בליבו כל מיני מחשבות: "למה אני לא יכול לנהל סדר יום לעצמי ?! אני תלוי בלוח הזמנים שקבע משרד התחבורה ובכל העיכובים של האוטובוסים. גם מונית זה לא פתרון מושלם בשבילי, גם לה צריך לחכות, ובזמני עומס אין מוניות פנויות". כך הלכה והבשילה בליבו החלטה לרכוש רכב פרטי. זה לא לקח יום ולא יומיים, לזוגתו לקח זמן להסתגל לרעיון ובעיקר לסעיף ההוצאות שייפול עליהם מדי חודש בחודשו, אבל באותו יום החל התהליך שלבסוף הביא לקניית רכב מדגם פשוט וחסכוני.
 

Ushaya

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
איור וציור מקצועי
אוטומציה עסקית
תודה רבה על עזרתכם, בודאי ראיתם שפרסמתי את הסיפור במאמרים בפרוג, התודות והתגובות הנלהבות נזקפים גם לזכותכם.
אשמח לקבל תגובות גם על הסיפור הבא שאני עומד לפרסם:


גשם על גג התחנה

למרות התחזית ליום גשום רובי לא לקח מעיל ומטריה, הוא לא שיער שהפעם החזאים כן יצליחו. בדיוק כשיצא מהכולל החל לרדת גשם שוטף, מלווה בברקים ורעמים וקור עטף את עצמותיו. הוא מיהר בדרכו כשכולו נרטב והחליט לנסוע באוטובוס, מתוך מחשבה ששווה להשקיע חמשה שקלים העיקר לא לרעוד מקור.

כשהגיע לתחנה ראה את שימי שכנו שדווקא כן היה מצויד במטריה: "כמה זמן אתה מחכה לאוטובוס ?" שואל רובי, "זה לא שייך ככה !" מסנן שימי בין שיניו במבט זועם, "אני מחכה כבר עשרים דקות וכלל לא רואה את קו שתים על הצג האלקטרוני! מעניין, רק האוטובוס שלנו מתעכב, כאילו הגשם גרם רק לו להאט".

עוד הם מדברים, מונית חולפת ליד התחנה, שימי לא מהסס ומיד עוצר אותה, ומציע לרובי להצטרף אליו, לזאת רובי לא הסכין – בקושי החליט לשלם על אוטובוס, בשביל מונית וודאי שהוא לא הולך לשלם, וסימן בידו לשימי בתנועת ביטול, כאומר: טוב לי להישאר כאן ולחכות לאוטובוס.

"בין כה וכה אני משלם על מונית", הגיב שימי, "בוא הצטרף אלי בחינם ותגיע מהר לביתך". להזמנה חמה שכזאת רובי לא סירב ועלה יחד עמו למונית.

לא סיימנו עם הסיפור, כבר נמשיך. רק נעצור מעט ללמוד ממנו תובנה קטנה. למה שימי היה מוכן לשלם על מונית ורובי לא ? ודאי תאמר, רובי הוא אברך ואין לו כסף לשלם על מוניות. אך לא. זה יכול היה להיות נכון במקרה אחר, במקרה שלנו מי שהיה בודק את חשבונות העו"ש של רובי ושל שימי, היה מגלה שדווקא לרובי יש עכשיו יתרה גבוהה בבנק, ושימי נמצא בחריגה.

ההסבר הנכון להחלטה של שימי הוא, הרגשת חוסר בטחון שחש כשאין לו קורת גג, המונית נותנת לו הרגשת מנוחה ובטחון, כשיודע שיגיע מהר לביתו החמים אל המנוחה והנחלה. אבל אצל רובי ה'צורך' שלו שונה. קר לו והוא נרטב, אין לו בעיה לחכות תחת גג התחנה ולנסוע באוטובוס דרך ממושכת.

מרוב עיסוקנו ברובי ושימי עד לחדירה לנבכי המניעים הנסתרים שלהם, השארנו בתחנה אדם ללא 'טיפול'. יענקי הוא זה שעמד מאחוריהם , שמע את מה שאמר שימי לרובי ומאוד הזדהה עם כאבם. הסיבה שלא ביקש להצטרף לנסיעה במונית היא, כי הוא לא מכיר אותם ולא יודע באיזה אזור הם גרים. הפתרון של יענקי לגשם ולעיכוב האוטובוס היה שונה משל שניהם.

בזמן ההמתנה בתחנה והנסיעה הממושכת היה לו הרבה זמן לחשוב על הפתרון, הוא נאלץ להמתין בתחנה עוד רבע שעה עד שהגיע קו שתים, ואז התברר שהאוטובוס הקודם כלל לא יצא בגלל תקלה. עלו בליבו כל מיני מחשבות: "למה אני לא יכול לנהל סדר יום לעצמי ?! אני תלוי בלוח הזמנים שקבע משרד התחבורה ובכל העיכובים של האוטובוסים. גם מונית זה לא פתרון מושלם בשבילי, גם לה צריך לחכות, ובזמני עומס אין מוניות פנויות". כך הלכה והבשילה בליבו החלטה לרכוש רכב פרטי. זה לא לקח יום ולא יומיים, לזוגתו לקח זמן להסתגל לרעיון ובעיקר לסעיף ההוצאות שייפול עליהם מדי חודש בחודשו, אבל באותו יום החל התהליך שלבסוף הביא לקניית רכב מדגם פשוט וחסכוני.
כיון שהכותרת עדיין מבקשת ביקורת...
זה רק קטע מתוך המאמר? כי אם לא- חסר כאן הפאנץ' -מסקנה או משהו. הקטע נראה קטוע.
 

כּוֹתָר

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
כיון שהכותרת עדיין מבקשת ביקורת...
זה רק קטע מתוך המאמר? כי אם לא- חסר כאן הפאנץ' -מסקנה או משהו. הקטע נראה קטוע.
נכון את הסיום אני יעלה רק במאמר הסופי.
 

כּוֹתָר

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
תודה רבה על עזרתכם, בודאי ראיתם שפרסמתי את הסיפור במאמרים בפרוג, התודות והתגובות הנלהבות נזקפים גם לזכותכם.
אשמח לקבל תגובות גם על הסיפור הבא שאני עומד לפרסם:


גשם על גג התחנה

למרות התחזית ליום גשום רובי לא לקח מעיל ומטריה, הוא לא שיער שהפעם החזאים כן יצליחו. בדיוק כשיצא מהכולל החל לרדת גשם שוטף, מלווה בברקים ורעמים וקור עטף את עצמותיו. הוא מיהר בדרכו כשכולו נרטב והחליט לנסוע באוטובוס, מתוך מחשבה ששווה להשקיע חמשה שקלים העיקר לא לרעוד מקור.

כשהגיע לתחנה ראה את שימי שכנו שדווקא כן היה מצויד במטריה: "כמה זמן אתה מחכה לאוטובוס ?" שואל רובי, "זה לא שייך ככה !" מסנן שימי בין שיניו במבט זועם, "אני מחכה כבר עשרים דקות וכלל לא רואה את קו שתים על הצג האלקטרוני! מעניין, רק האוטובוס שלנו מתעכב, כאילו הגשם גרם רק לו להאט".

עוד הם מדברים, מונית חולפת ליד התחנה, שימי לא מהסס ומיד עוצר אותה, ומציע לרובי להצטרף אליו, לזאת רובי לא הסכין – בקושי החליט לשלם על אוטובוס, בשביל מונית וודאי שהוא לא הולך לשלם, וסימן בידו לשימי בתנועת ביטול, כאומר: טוב לי להישאר כאן ולחכות לאוטובוס.
המאמר פורסם עכשיו
https://www.prog-school.co.il/גשם-בתחנה-כל-אחד-והצורך-שלו/
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ק'

קמה קָרָאתִי בְכָל לֵב עֲנֵנִי יְהוָה חֻקֶּיךָ אֶצֹּרָה:קמו קְרָאתִיךָ הוֹשִׁיעֵנִי וְאֶשְׁמְרָה עֵדֹתֶיךָ:קמז קִדַּמְתִּי בַנֶּשֶׁף וָאֲשַׁוֵּעָה (לדבריך) לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי:קמח קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת לָשִׂיחַ בְּאִמְרָתֶךָ:קמט קוֹלִי שִׁמְעָה כְחַסְדֶּךָ יְהוָה כְּמִשְׁפָּטֶךָ חַיֵּנִי:קנ קָרְבוּ רֹדְפֵי זִמָּה מִתּוֹרָתְךָ רָחָקוּ:קנא קָרוֹב אַתָּה יְהוָה וְכָל מִצְוֹתֶיךָ אֱמֶת:קנב קֶדֶם יָדַעְתִּי מֵעֵדֹתֶיךָ כִּי לְעוֹלָם יְסַדְתָּם:
נקרא  22  פעמים

לוח מודעות

למעלה