שיתוף - לביקורת מחייבת מס' 332

הדוויג

עורך תוכן ראשי
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
עריכה תורנית
זה התחיל בקטן.
פינה שולית בעיתון השכונתי, אפילו 'טור פובליציסטי' אי אפשר היה לקרוא לזה. סתם, כמה הגיגים שפורסמו מדי שבוע. על הטורים היה חתום השם הסתמי 'המהגג'. ההגיגים לא היו קשורים למשהו - ובטח לא למישהו - מסוים.
העיתון לא דרש ממנו תשלום על הפינה, הוא חיפש קצת תוכן אמיתי שימלא את הדפים מלבד שלל הפרסומות. הוא מצידו לא דרש תשלום על הפרסום. התנאי היחיד שלו היה שיהיה מותר לו לכתוב מה שהוא רוצה בלי שום צנזורה.

לאט לאט הוא תפס אומץ והתחיל לכתוב על נושאים אמיתיים. על מצוקת התחבורה בשכונה, על הנערים המרעישים בלילות, על תופעת ההרחבות הבלתי חוקיות.
השם של הטור השתנה מ'הגיגי ערב' ל-'הצעת ייעול'. במקום 'המהגג' הוא החליף את החתימה ל'המייעל'.
בשלב זה הטור הפך לפופולרי במיוחד. הייתה לו עט חדה. הוא ידע להניח את האצבע על נקודות כואבות, והיה לו את הכישרון החמקמק לשכנע את הקוראים ולהעביר אותם אל הצד שלו.

אחרי כמה כתבות שהביאו תועלת אמיתית לתושבי השכונה, הוא צבר אהדה ותמיכה רבה מהציבור. אנשים אהבו את הרעיונות שלו, את החשיבה שלו, וגם את האומץ לטפל בבעיות כואבות.

ההתנגשות הראשונה אירעה כשהוא כתב נגד מנהל המתנ"ס שלום בן שלמה. הוא לא כתב את שמו במפורש, אבל כל ילד שמעט בינה בקדקודו הבין למי הכוונה 'העסקן שאפילו אינו מתגורר בשכונה'.
שלום בן שלמה גם ככה לא היה אהוד במיוחד. המייעל רק הציף טענות שנשמעו גם כך מתחת לפני השטח. אחרי כמה שבועות של מאמרים נשכניים נגד בן שלמה, פנה מנהל המתנ"ס למערכת העיתון השכונתי וביקש מהם לפטר את הכתב. אחרת, כך איים, הוא יפסיק לפרסם אצלם.
המייעל כתב טור בלתי נשכח בשם 'זה אני או הוא'. הוא פרש בלי שום כפפות את כל המעללים של בן שלמה. רמז למהלכים פליליים של מנהל המתנ"ס, וסיים בחשיפת האיום שלו, 'בן שלמה החליט שזה או אני או הוא. אני - שדואג לציבור, או הוא - שדואג לעצמו'.

הציבור זעם. תושבי השכונה שלחו פניות למערכת העיתון, למתנ"ס, לעיריה ולמי לא. בסוף בן שלמה התקפל. הוא נאלץ להתפטר ועזב את ניהול המתנ"ס בבושת פנים.

המייעל קיבל חיזוק למעמדו. הוא פתח משרד לקבלת קהל וביקש לשמוע את תלונות הציבור. מדי פעם היה מוציא 'הצעת ייעול' חדשה.
כשהייתה יוצאת הצעת ייעול כולם היו מתיישרים לפיה. אנשים פחדו להתעסק איתו.
דוד, בעל חנות האופניים, היה יוצא דופן. כשהמייעל פנה אליו בהצעת ייעול להוריד את מחירי האופניים ולהשוות אותם למחירים ברשתות הגדולות מחוץ לשכונה - דוד סירב. 'אני לא רשת גדולה, מחזור המכירות שלי הוא יותר קטן, וממילא גם מתח הרווחים. תודה על הצעת הייעול, אבל אני לא מעוניין להתייעל'.
המייעל פתח במתקפה חזיתית נגד חנות האופניים של דוד. הוא הוציא הצעת ייעול לחנות הצעצועים להתחיל למכור אופניים גם הם. חנות הצעצועים נעתרה להצעה. ומחזור המכירות של דוד הפך מקטן לזעיר, ומזעיר לבלתי קיים.
דוד היה האחרון שהעז לסרב להצעת ייעול של המייעל.

המייעל שינה את שמות ההצעות ל'הצעה מחייבת'.
הוא הוציא 'הצעה מחייבת' לסניף הבנק להרחיב את שעות הפעילות, הבנק התקפל במקום. בית הכנסת 'חסדי משולם' קיבל הצעה מחייבת להסכים לבניית קומה נוספת על הגג לשם הקמת בית כנסת לקהילת האורפלים. עוד הצעה מחייבת הורתה לבית הספר השכונתי לשנות את התפריט בצהרונים. אף אחד לא העז להתנגד. כולם נעתרו להצעות הייעול.

התושבים התרגלו לכך שאין שום אפשרות להתנגד להצעות של המייעל. בפרט לאחר שיצאה 'הצעה מחייבת' מס' 332 שהורתה לכל תושבי השכונה כי חובה עליהם לציית לכל הצעה של המייעל.
הוא כבר לא היה צריך לאיים ולא לצעוק. הוא פשוט היה מוציא 'מחייבת' וכולם התרגלו לציית ללא אומר ודברים. המייעל הפך לשליט העל של השכונה.

ויום אחד, אחרי הרבה שנים, בא לשכונה תושב חדש. הוא קיבל מהמייעל 'מחייבת' להפסיק לחנות בחנייה שעל יד ביתו. לתדהמת כולם סירב לציית.
המייעל הוציא 'מחייבת' חדשה שהורתה לו לקיים במיידי את ה'מחייבת' הקודמת. אך הוא התעלם גם ממנה.
התושבים לא ידעו את נפשם. "חצוף שכמוך, איך אתה מעז להמרות 'מחייבת' מפורשת?" שאלו אותו.
"למה היא מחייבת אותי?" תמה.
"ככה זה. זה הרעיון של מחייבת. היא מחייבת אותך".
"אבל למה?"
"בגלל מחייבת מס' 332".
"ומה מחייב אותי לציית למחייבת מס' 332?"
"מ... מה? מה זאת אומרת?! ככה זה פה בשכונה. כל התושבים מצייתים למחייבות. מה שאתה עושה זה פשוט הרס הדמוקרטיה".
"מה דמוקרטיה בזה שמישהו החליט שהוא מחליט בשביל כולם?"
"זה לא שהוא החליט. הוא מסתמך על מחייבת 332".
"אבל גם אותה בעצמה הוא קבע".
"אל תתחכם. ככה זה וזהו".
 
נערך לאחרונה ב:

מ. י. פרצמן

סופרת ועורכת, מנהלת קהילת כתיבה
מנהל
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
D I G I T A L
הרעיון גאוני.
גם הכתיבה.
קריאה כייפית, וקטע שנשאר למחשבה.
 

שיילה

מהמשתמשים המובילים!
כתיבה ספרותית
נוקב. כתוב היטב. מצווה לפרסם (ע"פ מחייבת 230).
ובקשר לנמשל- מוסד לכפיית כללי הדמוקרטיה נחשב לדיקטטורה? מסתבר שלא. דמוקרטיה מכתיבה לאנושות מה לא לעשות, דיקטטורה מכתיבה גם מה כן לעשות.
ברם דבר ברור הוא שמוסד הדמוקרטיה טעות מעיקרו. עדיף מושחת אחד בצמרת שמייצג את כל החנפים באופן שווה לבקשיש ולא שיהא מושחת מכל קהילונת שינסה לייצג את מה שיביא לו את הבחירות הבאות.
החיסרון היחיד בדיקטטורה הוא רצח פוליטי. אם תמצא דיקטטור שינהל מדינה כמו דיקטטור אך בלי שפיכות דמים הוא יהיה הדיקטטור המושלם. בעצם... יש אחד כזה.
 

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
בלי שום קשר לטור - ואולי דווקא עם - אצטט מויקיפדיה:

סמכויותיו של בג"ץ מוגדרות בחוק יסוד: השפיטה, בסעיף 15(ג) ו-(ד):

(ג) בית המשפט העליון ישב גם כבית משפט גבוה לצדק; בשבתו כאמור ידון בעניינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר.
(ד) מבלי לפגוע בכלליות ההוראות שבסעיף קטן (ג), מוסמך בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק -
(1) לתת צווים על שחרור אנשים שנעצרו או נאסרו שלא כדין;
(2) לתת צווים לרשויות המדינה, לרשויות מקומיות, לפקידיהן ולגופים ולאנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה במילוי תפקידיהם כדין, ואם נבחרו או נתמנו שלא כדין - להימנע מלפעול;
(3) לתת צווים לבתי משפט, לבתי דין ולגופים ואנשים בעלי סמכויות שיפוטיות או מעין-שיפוטיות על פי דין - למעט בתי משפט שחוק זה דן בהם ולמעט בתי דין דתיים - לדון בעניין פלוני או להימנע מלדון או מלהוסיף ולדון בעניין פלוני, ולבטל דיון שנתקיים או החלטה שניתנה שלא כדין;
(4) לתת צווים לבתי דין דתיים לדון בעניין פלוני לפי סמכותם או להימנע מלדון או מלהוסיף ולדון בעניין פלוני שלא לפי סמכותם; ובלבד שלא ייזקק בית המשפט לבקשה לפי פסקה זו אם המבקש לא עורר את שאלת הסמכות בהזדמנות הראשונה שהייתה לו; ואם לא הייתה לו הזדמנות סבירה לעורר שאלת הסמכות עד שניתנה החלטה על ידי בית הדין הדתי, רשאי בית המשפט לבטל דיון שנתקיים או החלטה שניתנה על ידי בית הדין הדתי ללא סמכות.
***
אני מקווה שחוק יסוד שעבר בכנסת על ידי רוב נבחרי הציבור - כן נחשב 'הצעה מחייבת'.

נוקב. כתוב היטב. מצווה לפרסם (ע"פ מחייבת 230).
ובקשר לנמשל- מוסד לכפיית כללי הדמוקרטיה נחשב לדיקטטורה? מסתבר שלא. דמוקרטיה מכתיבה לאנושות מה לא לעשות, דיקטטורה מכתיבה גם מה כן לעשות.
ברם דבר ברור הוא שמוסד הדמוקרטיה טעות מעיקרו. עדיף מושחת אחד בצמרת שמייצג את כל החנפים באופן שווה לבקשיש ולא שיהא מושחת מכל קהילונת שינסה לייצג את מה שיביא לו את הבחירות הבאות.
החיסרון היחיד בדיקטטורה הוא רצח פוליטי. אם תמצא דיקטטור שינהל מדינה כמו דיקטטור אך בלי שפיכות דמים הוא יהיה הדיקטטור המושלם. בעצם... יש אחד כזה.
ועל הרעיון הגאוני שיהיו אנשים שלא יצביעו למושחת שהקהילה שלהם מורה להם להצביע, אלא פשוט לאנשים שבאים בשביל לעבוד בשבילם - לא חשבת.
'מושחת אחד בצמרת' מייצג רק את עצמו ואת מה שיועיל לעצמו, ולא את אף אחד אחר. גם אם כל קהילה מצביע למושחת אחר, עצם העובדה שהמושחת יודע שאם הוא לא ידאג לקהילה שלו הוא יעוף מתפקידו - גורמת למושחת לדאוג לקהילה הזו.
ברגע שהמושחת יזהה שאין מושחתים אחרים שמאיימים עליו, הוא לא יבחל בשום פעולה, כולל שפיכות דמים. כך התחילו כל הדיקטטורות.
 
נערך לאחרונה ב:

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ב'

ט בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ:י בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ:יא בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ:יב בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:יג בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ:יד בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן:טו בְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ:טז בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ:
נקרא  9  פעמים

לוח מודעות

למעלה