(מקור- חנן בן ארי)
כל אדם מתרחק מגן עדן,
כל אחד ביצרו כבול.
לכל אחד יש איזה חבל,
שהוא קשור בו עד מוות,
בעבורו הוא מסוגל לרדת בגלגול.
לא כל אדם ראוי להיות - אבא.
לא כל אחד דוגמא טובה לבנו.
עמוק בלב יש אמת קטנה,
שהיא רק רוצה לפרוץ כבר,
אך יש חומות שמקיפות אותו.
וגם אני נאבק כמו יוסף,
עם המזיקים שאיתי בבור.
באין עוזר, נשמה זועקת,
ואמר כבר בן זומא – איזהו גיבור.
איזהו גיבור.
כל אחת שבויה כמו אסתר,
עושה משתה, לכל המן שרק יבוא.
כמו כל אחת גם היא בוכה בסתר,
על גאולה פנימית שבוא תבוא.
והנה אני מולך כמו יוסף,
כן גם אותי העלו מבור,
מהקרב חוזר בלי תחמושת,
ואמר כבר בן זומא – איזהו גיבור.
איזהו גיבור.
כל אדם השתחווה לצלם,
כסף, כבוד, טרוניה אנוכית.
אחרי הניצחון הנשמה אז מתבהרת,
כמו אחרי יום כיפור – יכפר עוון ולא ישחית.
כל אדם מתרחק מגן עדן,
כל אחד ביצרו כבול.
לכל אחד יש איזה חבל,
שהוא קשור בו עד מוות,
בעבורו הוא מסוגל לרדת בגלגול.
לא כל אדם ראוי להיות - אבא.
לא כל אחד דוגמא טובה לבנו.
עמוק בלב יש אמת קטנה,
שהיא רק רוצה לפרוץ כבר,
אך יש חומות שמקיפות אותו.
וגם אני נאבק כמו יוסף,
עם המזיקים שאיתי בבור.
באין עוזר, נשמה זועקת,
ואמר כבר בן זומא – איזהו גיבור.
איזהו גיבור.
כל אחת שבויה כמו אסתר,
עושה משתה, לכל המן שרק יבוא.
כמו כל אחת גם היא בוכה בסתר,
על גאולה פנימית שבוא תבוא.
והנה אני מולך כמו יוסף,
כן גם אותי העלו מבור,
מהקרב חוזר בלי תחמושת,
ואמר כבר בן זומא – איזהו גיבור.
איזהו גיבור.
כל אדם השתחווה לצלם,
כסף, כבוד, טרוניה אנוכית.
אחרי הניצחון הנשמה אז מתבהרת,
כמו אחרי יום כיפור – יכפר עוון ולא ישחית.