מה פירוש ראשי התיבות את"ד?

תא חזי

תג, רב-טקסט
עימוד ספרים
עיצוב גרפי
עריכה תורנית
מה פירוש ראשי התיבות את"ד?
 

משה מנחם

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
עריכה תורנית
אולי "אלו תורף דבריו"? (שגיאה לשונית לכאורה, כי צריך לכתוב "זה תורף דבריו")
 

מוישה

Moderator
מנהל
עריכה תורנית
כתיבה ספרותית
יש עוד ראשי תיבות עם שיבוש, כמו למשל זי"ע. אלו ר"ת שנוצרו במרחב שלא דיבר עברית או לשון הקודש.
 

תא חזי

תג, רב-טקסט
עימוד ספרים
עיצוב גרפי
עריכה תורנית
תודה רבה לכל העונים והמתפלפלים, ולאלה שענו בפרטי....

יש עוד ראשי תיבות עם שיבוש, כמו למשל זי"ע. אלו ר"ת שנוצרו במרחב שלא דיבר עברית או לשון הקודש.
[יש לציין כי בלבול בין צורות זכר ונקבה היה נפוץ אצל יהודים דוברי שפות אירופאיות (יידיש או לאדינו) כשפת היום-יום, שכן בשפות אלו בהרבה מקרים אין הבדל בין זכר לנקבה בשמות עצם יחיד או רבים, ומהן זה נעתק בתהליך מסויים (איני זוכר את שמו המדעי) ללשונם העברית בכתיבה. מעברים כאלה קרו בימי הביניים (זה ניכר במיוחד בספרי פילוסופיא מספרד, או בכתבי האר"י, יש שם אלפי חילופים וצירופי לשון זכר ונקבה שכיום נחשבים ללא תקינים, בהשוואה ללשון המקרא והמשנה) - והמשיכו לתוך השפה אף כאשר אותם יהודים חדלו לדבר בשפות אלו (כגון גולי ספרד שהתערבבו עם האוכלוסיה בצפון אפריקה, ארץ ישראל ועירק)]
 

מוישה

Moderator
מנהל
עריכה תורנית
כתיבה ספרותית
יש להבחין בין לשון אנטומית ללשון אטימולוגית, שגם בעברית יש המתייחסים כזכר, כמו לשון נופל על לשון או תפוס לשון אחרון, ומצוי גם בעברית החדשה (דומני שהכותב התורני היחיד שדקדק ב'זו לשונו' הוא הגר"ע יוסף, וגם אצלו אין אחידות). והדברים עתיקים.
 

א. נוסבוים

משתמש פעיל
עריכה תורנית
וזה אינו מתייחס על הלשון, על צבעה או מראה, אלא על הדברים שנכתבו ומובאים בלשונם, אשר על כן נכון יותר הניסוח וזה לשונו.
 

קנקן חדש

משתמש רשום
עריכה תורנית
הגם שהציבור העלה פנינים נכבדים, כמדומני שכאשר שואלים שאלה כמו זו, צריך להבין את ההקשר, כמאמר הידוע מהו חמרא? שהתשובה תלויה במיקום החמרא!
בכ"א בפרויקט השו"ת בר אילן יש מילון ר"ת ובו הועלו ב' אפשרויות א. אלו תוכן דבריו. ב. אשרי תמימי דרך.
 

yonatanr

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
מוזיקה ונגינה
כתיבה ספרותית
וזה אינו מתייחס על הלשון, על צבעה או מראה, אלא על הדברים שנכתבו ומובאים בלשונם, אשר על כן נכון יותר הניסוח וזה לשונו.
כיצד 'זה' מורה על דברים? אם כן היה צריך לומר 'אלו לשונו'!
 

קנקן חדש

משתמש רשום
עריכה תורנית
הלשונות הכתובים כוללים בתוכם כמה דברים, לפיכך כאשר נזכיר לשונות אלו בלשון יחיד - כיון שאלו לשונות של מחבר יחיד - נאמר זו לשונו.
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
עריכה תורנית
מוזיקה ונגינה
וזה אינו מתייחס על הלשון, על צבעה או מראה, אלא על הדברים שנכתבו ומובאים בלשונם, אשר על כן נכון יותר הניסוח וזה לשונו.
ומנין לכם ש'לשון' במשמעות של שפה היא לשון זכר? במקרא מפורש שגם זו לשון נקבה: בְּלַעֲגֵי שָׂפָה וּבְלָשׁוֹן אַחֶרֶת (ישעיה כח, יא) וְלָשׁוֹן רַכָּה תִּשְׁבָּר גָּרֶם (משלי כה, טו) ועוד הרבה.
 

yonatanr

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
מוזיקה ונגינה
כתיבה ספרותית
הלשונות הכתובים כוללים בתוכם כמה דברים, לפיכך כאשר נזכיר לשונות אלו בלשון יחיד - כיון שאלו לשונות של מחבר יחיד - נאמר זו לשונו.
אפשר לומר 'אלו לשונותיו' גם כאשר מדובר במחבר יחיד.
 

קנקן חדש

משתמש רשום
עריכה תורנית
גם הוראותיה של האקדמיה אינם מתקבלות תמיד לרצון אצל העם, אי לכך ודאי שלא נוכל לשנות את כללי הכתיבה, באנו רק להסביר ולבאר מדוע אכן כותבים כך.
 

yonatanr

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
מוזיקה ונגינה
כתיבה ספרותית
גם הוראותיה של האקדמיה אינם מתקבלות תמיד לרצון אצל העם, אי לכך ודאי שלא נוכל לשנות את כללי הכתיבה, באנו רק להסביר ולבאר מדוע אכן כותבים כך.
אין צורך לבאר, אפשר להסביר בפשטות, כמו שכתב פותח האשכול, ש-
[יש לציין כי בלבול בין צורות זכר ונקבה היה נפוץ אצל יהודים דוברי שפות אירופאיות (יידיש או לאדינו) כשפת היום-יום, שכן בשפות אלו בהרבה מקרים אין הבדל בין זכר לנקבה בשמות עצם יחיד או רבים, ומהן זה נעתק בתהליך מסויים (איני זוכר את שמו המדעי) ללשונם העברית בכתיבה.
 
למעלה