מה להגיד לילדה

yosi44

משתמש פעיל
מה הייתם אומרים לילדות המשפחה כאשר חוזרות הביתה ומתלוננות שלפעמים צוחקים על הצניעות שלהם, על החצאית שמכסה יותר ממה שמצוי אצל הרבה (אך גם כמוהם יש הרבה שלובשות כך), או הסגנון הלא עדכני ל 2017 (תאריך לועזי בכוונה) וכו'
 

פנינה 99

משתמש סופר מקצוען
ראשית מבינים ומכילים את הכאב והתחושות שלהן.
שנית תבדקי עם עצמך האם הילדות זוכות ליחס זה בגלל משהו המתווסף ללא מעודכן(גודל לא מתאים,מרושל,לא נקי ומטופח דיו ועוד...)
אם הכל נבדק מבחינתך-חזקי אותן בדרככן ויש במה.
ילדות שנשמו בטחון ושמחה בדרך הבית מקרינות החוצה ויוצרות לעצמן רשת בטחון גם מפני המלעיגים.
אל תקפצי לאחרון לכי שלב,שלב.
רוב נחת!
 

ari1980

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
חלילה אני לא בעד להלביש לא צנוע ואפילו לא קרוב
אבל לבדוק אם היא בחברה שצוחקת אז החברה לא מתאימה לכן ואם בחברה נורמאלית ועדיין צוחקים? אז לבדוק את עצמכם אולי באמת זה קצת מוגזם. לא להיות צדיקים מדי על חשבון נפש הילדים
 

yosi44

משתמש פעיל
זה לא החברה שלהם שצוחקות אלא שכנים או סתם ילדי השכונה. כמובן שהם בחברה שמתלבשים כמוהם פחות יותר (יש שיותר מהם ויש שפחות קצת) ולא משם הבעיות. אבל גם שכנה שצוחקת זה מאד לא נעים ופוגע.
 

מילה בסלע

משתמש סופר מקצוען
מנהל קבוצה
פרסום וקופי
תגובה ראשונה: לעטוף, לנחם, להרגיע. ילד רוצה להשתייך לקבוצת השווים, ולהיות דחוי זאת חויה מכאיבה.

חווית הדחייה קשורה לדת- ולכן ננהג משנה זהירות וחכמה כפולה.

תגובה מאוחרת: כשהילדה נרגעה ואפילו חייכה וצחקה (עברה נושא...) את מובילה אותה למקום חדש: (שיחה אמיתית שנהלתי עם אחיינית בכיתה ה') :

אל תשאלי, חוי, יש לי חברה מה-זה מוזרה! ראיתי אותה בגינה עם הילדים שלה...
- מה מוזר בה?
לא יודעת, כל האמהות נתנו לילדים שלהן ארוחת ערב, כריכים עם גבינה ולבן, והיא... לא תדמייני מה היא נתנה לילדים שלה לאכול!
-מה? בטח לחמניות מקמח מלא...
חחח לא, בכלל לא! היא הוציאה צ'יפסים, וופלים, חמצוצים... בכמויות!
-דאיייי איזה כיף להם!! סתם ככה? אולי היה להם יום הולדת?
אין לי מושג! הם כל כך שמחו הילדים האלה, רקדו מרוב שמחה... הילדה חבקה את אמא שלה ושרה לה "את האמא הכי טובה בעולם..."
(הילדה-) "ממש..."
"בטח! תראי לי עוד אמא שנותנת ממתקים לילדים שלה, כל היום כל יום..."
היא בכלל לא אמא טובה... ממתקים זה בכלל לא בריא! אם כל יום היא תיתן להם זה יעשה אותם חולים!
(אני-) מה זה משנה מה יקרה אחר כך? עכשיו הם שמחים וזה העיקר!
(הילדה-) שטויות! צריך לחשוב מה יקרה אחר כך!
- אז מה, היא לא אמא טובה?

בנקודה הזאת הילדה קלטה שאני חותרת לאנשהוא ופשוט חיכתה להמשך... והמשכתי:
בעצם בעצם, את הכי צודקת. עכשיו הילדים האלה שמחים, אבל אחר כך הם יהיו חולים, והאמא הזאת בכלל לא טובה, היא לא חושבת על הבריאות של הילדים שלה! אמא חכמה יודעת שגם אם הילדים שלה קצת יכעסו עליה שהיא לא נותנת להם ממתקים- אחר כך הם יבינו כמה היא טובה ודואגת להם.
בעולם יש הרבה אנשים כאלה. עכשיו הם נהנים, עושים מה שהם רוצים, ומתעלמים ממה שה' אמר. ה' ברא את כל העולם, והוא הכי יודע מה טוב לנו ומה מזיק לנו. אם ה' אמר לנו איך להתלבש- הוא הכי יודע. הוא גם זה שנותן אחר כך את השכר למי שמצליח לעמוד בנסיון.

את כל זה- החברות שלך לא יודעות. ואולי גם האמהות שלהן לא יודעות. עכשיו את מבוישת, כי הן צחקו עלייך, אבל בסוף בסוף... מי יחייך ויקבל את השכר? את! איך באמת צריך להתלבש? כמו שאת לבושה! את מי ה' הכי שמח לראות? אותך!
וכל האחרות? כל האחרות טועות. עכשיו הן צוחקות, אבל הן כמו הילדים ההם, ששמחו עם הממתקים... את אמרת לי שזה שטויות שהילדים שמחים עכשיו, שזה לא העיקר! צריך לחשוב מה יקרה אחר כך...

את יודעת מה יקרה אחר כך? את תקבלי את השכר הענק שה' מכין לך, ואם הן תרצינה גם כזה שכר כמותך-הן תצטרכנה להתלבש כמותך...!
 

פנינה ריימונד

הום סטיילינג מקצועי ואליאקספרס.
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
מוזיקה ונגינה
הפקות ואירועים
עיצוב ואדריכלות פנים
לשוחח עם הילדים שירגישו ביטחון עצמי בנושא.
שהם בסדר גמור וההורים גם צריכים לשדר שזה לא מציק להם כי הם בסדר גמור!
זה לא קל,
אבל צריך לבצע "עבודת שטח" מה לומר להם ואיך.
 

סימי

משתמש מקצוען
חלילה אני לא בעד להלביש לא צנוע ואפילו לא קרוב
אבל לבדוק אם היא בחברה שצוחקת אז החברה לא מתאימה לכן ואם בחברה נורמאלית ועדיין צוחקים? אז לבדוק את עצמכם אולי באמת זה קצת מוגזם. לא להיות צדיקים מדי על חשבון נפש הילדים
בתור מורה בביה"ס חסידי שמור וצנוע- בין כל המשפחות המובחרות- ומובחרות באמת! קיימת משפחה יוצאת דופן בלבושה... לא אכנס לפרטים מדויקים, רק אציין שהבנות לבושות ומסורקות בצורה שונה מכולן, וכן- מרושלות יותר...
הן בהחלט מסכנות ודחויות...
ומה מוזר, האמא עוד מעזה להתלונן מדי פעם על שיעורים/פעילויות/תוכן וכו' שלדעתה לא מתאימים לבית הספר- כשרק היא עצמה מתלוננת על כך!
אז אנא- נהגו כמנהג המקום, או- חפשו לכם מקום אחר, בו נוהגים כמוכם!
 

אשר כותבת

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
חושבת שאם הבגדים נקיים ולפי מידתן ומתואמים בין הפריטים... צריכים יותר לחזק את הנושא, שכל בית מתנהל לפי מה שההורים שלו- קובעים. וקודם כל- לפי רצון ה'.
פעם אחת הופתעתי, אבל כשהילד שלי התווכח איתי על משהו (בן כמעט 6) ושאלתי אותו פתאום:"רגע, בקול מי אתה צריך לשמוע???" כדי להפסיק את הויכוח ולהעמיד אותו במקומו.
הוא ענה לי "בקול ה', ואחר כך בקול אמא".
"ומה ה' רוצה ממך עכשיו?" שאלתי מופתעת. "שאשמע בקולך, טוב אמא..."
מאז, למדתי להשתמש בשאלות האלו, וקצת קצת, להחדיר להם את נושא קביעת ההחלטות בבית.

לגבי עקרונות של כל בית, במיוחד בענייני לבוש וכו',

אני רואה את זה, כבר אצל בת ה4 וחצי שלי...
היא: "אמא, אני רוצה תסרוקת (לגן! כמעט שמונה בבוקר!) עם 2 צמות מתחברות לחצי קוקו"
אני:"למה את רוצה? מה רע בקוקו היפה שלך או בצמא אחת יפה?"
היא: "ככה ראיתי את חברות שלי עושות, והם מהממות!"
אני:"גם את מהממת עם הקוקו תלתלים שלך, לא עושים תסרוקת לגן!"
היא: "אבל הם אמרו לי שזה הכי יפה תסרוקת כזו"....(שוב, מדגימה לי איך)
אני: "טוב, אז ביום שישי, אם תקומי יותר מוקדם, אני אסכים. עכשיו יום רביעי, ואת יפה ככה.
וחוצמיזה, כל אחת עושה מה שא-מ-א שלה מחליטה! אם אמא אחת מחליטה שהיא רוצה תסרוקת- שתעשה. לא כל הבנות בגן צריכות לעשות. כל אחת, עושה..
היא:" מה שאמא שלה אומרת".

יופי.
לא תמיד זה מסתיים בקלות. לפעמים אני נישברת, לפעמים היא מייללת עד הגן (רוצה נעליי שבת!)

אבל העיקרון הוא: אנחנו עושים בבית שלנו- מה שאבא ואמא מחליטים שטוב לנו- כי הם גדולים ומבינים והם אוהבים אותנו- ורוצים בטובתנו-
זה, חייב להיות א' ב' של כללי הבית.
 

כוס קקאו

משתמש סופר מקצוען
זה לא כל כך משנה על מה צוחקים...
זה יכול להיות על כל נושא
אם זה נוגד את ערכי הבית- הילד אמור לקבל כח ועוצמה כנגד המלעיגים.
ראשית יש כאן רגש לא נעים- הילדה זקוקה להזדהות
בסגנון של-
אויש זה לא נעים שככה ילדים אומרים.
אחר כך לומר את דעתינו באופן ברור ורגוע.
הרגיעה והנחישות נותנים כח.
ובכך אנחנו מעודדים את הילדה לענות לעצמה את אותם דברים אם זה יקרה שוב.
 

מילה בסלע

משתמש סופר מקצוען
מנהל קבוצה
פרסום וקופי
זה לא כל כך משנה על מה צוחקים...
זה יכול להיות על כל נושא
אם זה נוגד את ערכי הבית- הילד אמור לקבל כח ועוצמה כנגד המלעיגים.
ראשית יש כאן רגש לא נעים- הילדה זקוקה להזדהות
בסגנון של-
אויש זה לא נעים שככה ילדים אומרים.
אחר כך לומר את דעתינו באופן ברור ורגוע.
הרגיעה והנחישות נותנים כח.
ובכך אנחנו מעודדים את הילדה לענות לעצמה את אותם דברים אם זה יקרה שוב.

הבעיה שבגיל ההתבגרות (12+) התשובה הזו כבר לא עובדת, למרות שהיא מעולה לכשעצמה.
 

כוס קקאו

משתמש סופר מקצוען
הי, מילה בסלע.. מי אמר לך?
זה בוודאי עובד על גיל הבגרות.
הכי ..
רק לא תמיד רואים מיד תוצאות... זה תלוי מי הילדה...
איזה אינטראקציות יש לה עם בני המשפחה או עם הממסד..
אם היא לא נלחמת נגד המבוגרים דרך הצניעות...
לבת נורמטיבית מבית מכיל - זו התשובה..
ולא צריך להיבהל אם התגובה לא נראית מספקת מיד..
עוד פעם ועוד פעם עד שמגיעה ההפנמה.
 

מילה בסלע

משתמש סופר מקצוען
מנהל קבוצה
פרסום וקופי
הי, מילה בסלע.. מי אמר לך?
זה בוודאי עובד על גיל הבגרות.
הכי ..
רק לא תמיד רואים מיד תוצאות... זה תלוי מי הילדה...
איזה אינטראקציות יש לה עם בני המשפחה או עם הממסד..
אם היא לא נלחמת נגד המבוגרים דרך הצניעות...
לבת נורמטיבית מבית מכיל - זו התשובה..
ולא צריך להיבהל אם התגובה לא נראית מספקת מיד..
עוד פעם ועוד פעם עד שמגיעה ההפנמה.

למתבגרות שאני נתקלת בהן לא מספיק לחתוך "ככה זה אצלנו". הן חושבות, משוות ומחפשות את ההגיון מאחורי הדרך. זה לא מטפחת לבנה בליל שבת שבתור מנהג את אומרת "ככה זה אצלנו"- בת אינה רוצה להתריס, היא ברוב הפעמים פשוט רוצה להבין למה.

אז בקטע של צניעות התשובה האמיתית היא: כי ככה נוהג יהודי עובד ה', ללא קשר להחלטות ההורים בדווקא.
 

כוס קקאו

משתמש סופר מקצוען
אכן ברור
זה בכלל לא סותר.
כאשר אני מעבירה למתבגרת את דעת הבית- זו דעת תורה זו דעת היהודי.
אבל לא זה העניין
הילדה לא מחפשת כל כך את ההסבר השכלי- אולי מעט
בעיקר היא מחפשת את החוסן הרגשי.
את את העמידה המבינה מצד אחד והברורה מצד שני של ההורה.
שהוא לא כועס ולא נבהל כאשר היא מביאה את המלעיגים והוא עונה בנחת.
את הבלתי מילולי- את זה היא מחפשת.
הסברים נכונים.. תמיד יבואו בברכה.
 

איילת :)

משתמש מקצוען
תגובה ראשונה: לעטוף, לנחם, להרגיע. ילד רוצה להשתייך לקבוצת השווים, ולהיות דחוי זאת חויה מכאיבה.

חווית הדחייה קשורה לדת- ולכן ננהג משנה זהירות וחכמה כפולה.

תגובה מאוחרת: כשהילדה נרגעה ואפילו חייכה וצחקה (עברה נושא...) את מובילה אותה למקום חדש: (שיחה אמיתית שנהלתי עם אחיינית בכיתה ה') :

אל תשאלי, חוי, יש לי חברה מה-זה מוזרה! ראיתי אותה בגינה עם הילדים שלה...
- מה מוזר בה?
לא יודעת, כל האמהות נתנו לילדים שלהן ארוחת ערב, כריכים עם גבינה ולבן, והיא... לא תדמייני מה היא נתנה לילדים שלה לאכול!
-מה? בטח לחמניות מקמח מלא...
חחח לא, בכלל לא! היא הוציאה צ'יפסים, וופלים, חמצוצים... בכמויות!
-דאיייי איזה כיף להם!! סתם ככה? אולי היה להם יום הולדת?
אין לי מושג! הם כל כך שמחו הילדים האלה, רקדו מרוב שמחה... הילדה חבקה את אמא שלה ושרה לה "את האמא הכי טובה בעולם..."
(הילדה-) "ממש..."
"בטח! תראי לי עוד אמא שנותנת ממתקים לילדים שלה, כל היום כל יום..."
היא בכלל לא אמא טובה... ממתקים זה בכלל לא בריא! אם כל יום היא תיתן להם זה יעשה אותם חולים!
(אני-) מה זה משנה מה יקרה אחר כך? עכשיו הם שמחים וזה העיקר!
(הילדה-) שטויות! צריך לחשוב מה יקרה אחר כך!
- אז מה, היא לא אמא טובה?

בנקודה הזאת הילדה קלטה שאני חותרת לאנשהוא ופשוט חיכתה להמשך... והמשכתי:
בעצם בעצם, את הכי צודקת. עכשיו הילדים האלה שמחים, אבל אחר כך הם יהיו חולים, והאמא הזאת בכלל לא טובה, היא לא חושבת על הבריאות של הילדים שלה! אמא חכמה יודעת שגם אם הילדים שלה קצת יכעסו עליה שהיא לא נותנת להם ממתקים- אחר כך הם יבינו כמה היא טובה ודואגת להם.
בעולם יש הרבה אנשים כאלה. עכשיו הם נהנים, עושים מה שהם רוצים, ומתעלמים ממה שה' אמר. ה' ברא את כל העולם, והוא הכי יודע מה טוב לנו ומה מזיק לנו. אם ה' אמר לנו איך להתלבש- הוא הכי יודע. הוא גם זה שנותן אחר כך את השכר למי שמצליח לעמוד בנסיון.

את כל זה- החברות שלך לא יודעות. ואולי גם האמהות שלהן לא יודעות. עכשיו את מבוישת, כי הן צחקו עלייך, אבל בסוף בסוף... מי יחייך ויקבל את השכר? את! איך באמת צריך להתלבש? כמו שאת לבושה! את מי ה' הכי שמח לראות? אותך!
וכל האחרות? כל האחרות טועות. עכשיו הן צוחקות, אבל הן כמו הילדים ההם, ששמחו עם הממתקים... את אמרת לי שזה שטויות שהילדים שמחים עכשיו, שזה לא העיקר! צריך לחשוב מה יקרה אחר כך...

את יודעת מה יקרה אחר כך? את תקבלי את השכר הענק שה' מכין לך, ואם הן תרצינה גם כזה שכר כמותך-הן תצטרכנה להתלבש כמותך...!

כל מילה!
ונהנתי מאד מהמשפט האחרון, מזה שלא "הרגת" את החברות שמתלבשות פחות בצניעות...
 

עושה חיל

משתמש פעיל
חשה צורך להעלות עוד נקודת מבט בענין.
כאחת שגדלה בסביבה שהייתה שונה מאוד מבחינת סגנון הלבוש (הרבה יותר פרוץ ממה שהתלבשנו במשפחה). אחד הדברים שעזרו לי היה להבין את המקור למצווה זו, וכן את החשיבות שלה.
ידעתי שכך ד' ציווה, וכך נוהגים בבית, ושד' יודע מה טוב לנו.
אך מה שבאמת גרם לי לעשות את זה בשמחה היה ההבנה למה כ"כ חשוב להתלבש בצניעות. ההבנה שזה שומר עלי, וההבנה שזה משפיע על ההתנהגות שלי (כי סגנון לבוש משייך את האדם לציבור מסויים) הייתה זו שהכריעה את הכף וגרמה לי להיות שמחה באמת בסגנון הלבוש שלי.
אני מאמינה שכל ילדה/בחורה שמבינה זאת לעומק- יקל עליה מאוד להתלבש בצניעות.
לשם כך ניתן להעזר בספרים שונים שמבארים את הענין מאוד יפה (מי שמעונין אתן בפרטי כיון שלא מתאים לכ"א לקרוא את הספרים- שמיועדים לציבור מסוים או לציבור ההורים והמחנכים)
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכב

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יְהוָה נֵלֵךְ:ב עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם:ג יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו:ד שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם יְהוָה:ה כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִיד:ו שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ:ז יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ:ח לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ:ט לְמַעַן בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ:
נקרא  16  פעמים

לוח מודעות

למעלה