בבקשה.
למי שיש כח
לא להגיב!! שלא יגרום לנעילת האשכול ומחיקתו.
נכתב לפני שבוע וחצי, לא מעודכן
קודם כל אקדים.
חובה גמורה להישמע לכל כללי הזהירות, חובת הבידוד, איסור ההתקהלות, יציאה לצורך דברים הכרחיים, כולל האיסור לציאה לצורך תפילה במנין (שהוגשה עליו עתירה לבגץ. אבל על כל פנים כרגע מוטלת עלינו חובת הציות)
תחילתו של נושא זה הוא שאין אנו יודעים כמה זמן ימשך המשבר הנוכחי.
תקשח שנקבעים בימים אלו יכולים להיות בידיוק כמו תקשח של שנת 48 ו67 שקבעו את המציאות עד עצם היום הזה במדינת ישראל ובשטחים, הכבושים ושהוחלו עליהם הריבונות.
תקנות שעת חירום שהוקבעו בימים אלו, למרות המאמצים הרבים במשך 70 ו50 שנה בהתאמה, לא עלו לידי חקיקה מוסדרת, ועל כל פנים קבעו את המציאות למרות שבטלו להם מצב המלמה כפי שהיה בשעת קביעת התקנות.
בהתאם לזה - אנחנו יכולים להבין כי תקנות שעת חירום אלו יכולים להימשך ולהיות כנורמה לאורך זמן רב. במיוחד ובמיוחד כאשר 'קורונה' זה לא מלחמה שפגים איומי הטילים אלא דבר שיכול להיות כל עוד והנגיף חי בעולם, אין אמות מידה שקובעות מתי הוא נעלם מחיינו ומתי לא.
למעלה מזאת, כל תקנת שעת חירום וכל אמצעי שהופעל, הוא הפך לנורמה מקובלת כאשר כל השאלה היא מתי להפעיל אותו, ולא איך להפעיל אותו.
לאור האמור לעיל
ניתן לראות כי ישנו תהליך הרסני על כל מנגונני ההגנה על דמוקרטיה, ואף כפי שהם הם מסוכנים
נתמקד כרגע בשניים מאלו
1. הסגר על בני ברק.
המצב שנוצר הוא כי כושר ההשכרות, והשגת מוצרי מזון תלויה בהחלטת המפקד המקומי.
כלומר - בשונה משאר הארץ שהאפשרות לעבוד תלויה בתפקיד אותו אתה מחזיק - חיוני או לא חיוני - ומתי שיאפשרו לעבוד יאפשרו לעבוד לכולם. תושבי בני ברק חורגים מכלל זה, וגם עובדים חיוניים כהגדרתם בתקנות משק לשעת חירום אינם יכולים לצאת מבני ברק, ולמעלה מזו - גם מתי שיאפשרו לכלל האכלוסיה לצאת ולעבוד - תושבי בני ברק עדיין יכולים להיות בהסגר משום שבאזור ההתפרצות שלהם עדיין לא 'הושגה שליטה'
כדי לשמור על הדמוקרטיה נוצר מנגנון שבו לא מתייחסים לאדם בשל דעותיו ובשל שיוכו הפוליטי, וכדי להגן על זה נוצר גם מנגנון של אי הפליה לפי מקום מגורים.
ובעצם - כל אחד יכול ליצור הפגנה, להתאגד, ללכת לעבוד ולחיות במקום אחר
המצב שקיים כרגע הוא - שתושבי בני ברק, ובהמשך כל אזור שיוכרז, נמנעים מהם כל מנגונני ההגנה האלה.
המצב שמתפתח בו כל חייל אחראי על מספר בנינים - הוא מסוכן לאין ערוך, הוא יכול ליצור מצב של 'אוי ואבוי אם תרגיז את הממשל, ולא משנה מאיזה סיבה, לא יהיה לך אספקה הביתה של אוכל ושירותים חיוניים' ובעצם כל קיום האדם תלוי בממשל וכוחות הפיקוד המקומיים.
המצב הוא שאם רוצים להשתיק אזור מסוים שמתנגד אפשר להכריז עליו כאזור מוגבל.
אין אמות מידה וסד זמנים מחייב לבדיקה.
כלומר יתכן שבאשקלון יש את אותם אחוזי הדבקה כמו בהרנוף, אבל שם יטילו סגר ופה לא.
ההחלטה היא לפי אזור מגורים ולא לפי קריטוריונים יבשים
כמו שאמר פר' גרוטו בוועדת הקורונה היום "יש לנו מידע פנימי על כמות החולים"
צר לי, אבל זה לא עומד בדיני הראיות.
יש עוד המון מה להרחיב בזה, אבל בעזרת ד' בהמשך.
2. האפשרות לאישפוז בכפיה במידה ונימצא ואי אפשר לקיים בבית חובת בידוד
מצב זה הוא מאוד מסוכן, המאפשר הקמת מחנות ריכוז,
כרגע אני לא מדבר על תרחיש אלא על היעדר אמצעי הגנה
כרגע - אין אמות מידה מדויקות מה נקרא אמצעי בידוד
-ואנו נצטרך לשים לב שמאוד מהר יהיה אפשר לחייב מישהו בבידוד בגלל מגע עם חולה
בכל אשפוז בכפיה עקב מסוכנות יש ביקורת שיפוטית על ההליך, ועל הצורך בו, שפה הוא אינו קיים.
כמו כן - מכיון שהאדם מאושפז - עד שהוא יהי בריא - זה יכול להיות אשפוז לתקופה לא מוגדרת - עד שיוכח שהוא לא חולה, ומי יכול להוכיח שהוא לא חולה? רק מי שאחראי על האשפוז שלו,
והכל נעשה בהיעדר פרוטוקול מסודר ומנגונני הגנה שזה לא יהפך למחנות ריכוז למתנגדי משטר
עצם קיום האפשרות היא בעייתית.
עצם היכולת לאיים בכזה דבר - שהוא חוקי - הוא מסוכן עד אימה לדמוקרטיה
הוא יכול לשמש ככלי השתקה אפקטיבי.
מנגונני ההגנה שהוקמו לצורך מניעת תהליכים כגון אלו
מעצר ימים בפיקוח משפטי - אשפוז בפיקוח משפטי ובסד זמנים מחייב, אינם קיימים.
דברים אלו - מדאיגים הרבה יותר מהקורונה, לטעמי, כי הקורונה תבוא, תלך, והיא היא תיעלם, היא תיעלם במידה שוה מכל העולם.
אבל מצב שנוצר יכול להישאר כי הרבה אחרי שהקורונה תלך.