מה השורש של "כי ישל זיתך"?

[חגי פאהן]

בעזהי"ת

נ.ש.ל?
ש.ל.ל?
ש.ל.ה?

אני בוחר ש.ל.ל (ואז הבניין הוא נפעל). אבל מה אתם אומרים?

 

[גיטי 123]

נ.ש.ל

 

[דודסטו]

כי ישל - ישיר פירותיו, לשון (לעיל יט, ה) ונשל הברזל:
רשי במקום

 

[רבנים]

רש"ר הירש דברים פרק ז

ונשל השוה: "כי ישל זיתך" (להלן כח, מ): עץ הזית ישיר את פריו בטרם עת;

 

[אפכא מסתברא]

'ישל' - שרש נשל, בנין קל עתיד, במשקל אפעַל, כמו יִזַּל מן נזל.

 

[שמואל גרינשטיין]

'ישל' - שרש נשל, בנין קל עתיד, במשקל אפעַל, כמו יִזַּל מן נזל.

מדויק!

חני

 

[חגי פאהן]

בעזהי"ת

אבל קשה לי על זה: נשל זה בניין פעיל, כמו "ונשל ה' אלקיך את הגוים האל מפניך", "ונשל גוים רבים מפניך", "וינַשֵל את היהודים מאילות".

וגם "ונשל הברזל" הוא פעיל - שהוא נשל את החלק מהעץ שניתז והרג בשוגג. זו מחלוקת רבי וחכמים במסכת מכות ז:, המשנה אומרת: "נשמט הברזל מקתו (של הגרזן) והרג, רבי אומר: אינו גולה, וחכמים אומרים: גולה. מן העץ המתבקע, רבי אומר: גולה, וחכמים אומרים: אינו גולה." הגמרא מביאה ברייתא: אמר להם רבי לחכמים: וכי נאמר "ונשל הברזל מעצו"? והלא לא נאמר אלא מן העץ!... אמר רב חייא בר אשי אמר רב: ושניהם מקרא אחד דרשו: "ונשל הברזל מן העץ".
להבנתי, רבי מפרש נ.ש.ל מגזרת השלמים בבניין פעל, כמו "ונשל ה'" וכו' כדלעיל; וחכמים מפרשים ש.ל.ל מגזרת הכפולים בבניין נפעל (כמו ונסב, נקל ועוד); ועל כך הוא אומר להם: אם היה כתוב "ונשל הברזל מעצו" היה אפשר לומר שהברזל סביל והעץ הוא הקת של הגרזן, אך כיון שכתוב "מן העץ" הכוונה לעץ שהוא מבקע. (לכן דברי רש"י "לשון ונשל הברזל" לא יכולים לעזור פה)

ואם כן, כולם מסכימים שנ.ש.ל הוא הַפָּעִיל, וש.ל.ל במקרה זה הוא הסביל. ולכן אני שואל: לפי דבריכם היה צריך להיות כתוב "כי יִנָּשֵׁל זיתך"!

אלא אם אתם מדייקים מדברי רש"י "ישיר פירותיו" - שהוא התכוון דוקא שהעץ יעשה כביכול מעשה פעיל וישיר את הפירות מעליו. ואז הפסוק דיבר בלשון קצרה - "זיתים יהיו לך בכל גבולך, ושמן לא תסוך כי ישל [את הפירות] זיתך".

אך אם אומרים שזה ש.ל.ל, "כי ישל" לשון שלילה, שהפירות יישללו על ידי נשירה מוקדמת, ואין סתירה מרש"י. כמו "אלכה שולָל וערום", "וסר מרע משתולל" - היינו שולל את עצמו מתוך החברה, שזהו פירוש משתגע שכתבו שם המפרשים. "מוליך יועצים שולל" - ששולל אותם מחכמתם.

ועכשו אחרי שקראתם את המגילות שלי, אני מקווה שנשאר לכם כח לענות...

 

[63388]

עדיין חושבת ש:נשל הוא השורש הנכון, כפי שחשבו אלו מעלי.

 

[ערך רב]

מצ"ב העתקה מספר השורשים לרד"ק.

 

[אפכא מסתברא]

ייש"כ לערך רב. אכן, כדבריך הרב פאהן, מבחינה דקדוקית הצורה 'ישל' יכולה להיות שורש שלל נפעל עתיד, ועל כן אין לנו אלא לבחון את דברי המפרשים. מעניין אם נמצא פרשן המנתח באופן אחר מאשר הרד''ק. (אין לי פנאי כרגע לחפש)

 

[חגי פאהן]

בעזהי"ת

תודה על התגובות ועל הרד"ק.
שאלתי כי קיבלתי לנקד את המשנה בביצה "משילין פירות" והגמרא אומרת שזה מלשון הפסוק "כי ישל זיתך", אז לא ידעתי אם "מַשִּׁילִין" או "מְשִׁלִּין".

 

[toichen]

למה לא לבדוק בכתבי יד, או במשניות של אלבק.

 

[חגי פאהן]

בעזהי"ת

יש שם הסבר למה ניקדו בצורה שניקדו?

 

[toichen]

יש לו כרך שהוא מסביר השיטה שלו.