מה השורש של "כי ישל זיתך"?

חגי פאהן

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
מנוי פרימיום
עימוד ספרים
עיצוב גרפי
בעזהי"ת

נ.ש.ל?
ש.ל.ל?
ש.ל.ה?

אני בוחר ש.ל.ל (ואז הבניין הוא נפעל). אבל מה אתם אומרים?
 

דודסטו

משתמש מקצוען
כי ישל - ישיר פירותיו, לשון (לעיל יט, ה) ונשל הברזל:
רשי במקום
 

רבנים

משתמש מקצוען
עימוד ספרים
כתיבה ספרותית
עיצוב גרפי
רש"ר הירש דברים פרק ז

ונשל השוה: "כי ישל זיתך" (להלן כח, מ): עץ הזית ישיר את פריו בטרם עת;
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
'ישל' - שרש נשל, בנין קל עתיד, במשקל אפעַל, כמו יִזַּל מן נזל.
 

שמואל גרינשטיין

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
פרסום וקופירייטינג
צילום מקצועי
עיצוב גרפי
פיתוח / אפיון / עיצוב אתרים
נכתב ע"י אפכא מסתברא;2171975:
'ישל' - שרש נשל, בנין קל עתיד, במשקל אפעַל, כמו יִזַּל מן נזל.
מדויק!

חני
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
מנוי פרימיום
עימוד ספרים
עיצוב גרפי
בעזהי"ת

אבל קשה לי על זה: נשל זה בניין פעיל, כמו "ונשל ה' אלקיך את הגוים האל מפניך", "ונשל גוים רבים מפניך", "וינַשֵל את היהודים מאילות".

וגם "ונשל הברזל" הוא פעיל - שהוא נשל את החלק מהעץ שניתז והרג בשוגג. זו מחלוקת רבי וחכמים במסכת מכות ז:, המשנה אומרת: "נשמט הברזל מקתו (של הגרזן) והרג, רבי אומר: אינו גולה, וחכמים אומרים: גולה. מן העץ המתבקע, רבי אומר: גולה, וחכמים אומרים: אינו גולה." הגמרא מביאה ברייתא: אמר להם רבי לחכמים: וכי נאמר "ונשל הברזל מעצו"? והלא לא נאמר אלא מן העץ!... אמר רב חייא בר אשי אמר רב: ושניהם מקרא אחד דרשו: "ונשל הברזל מן העץ".
להבנתי, רבי מפרש נ.ש.ל מגזרת השלמים בבניין פעל, כמו "ונשל ה'" וכו' כדלעיל; וחכמים מפרשים ש.ל.ל מגזרת הכפולים בבניין נפעל (כמו ונסב, נקל ועוד); ועל כך הוא אומר להם: אם היה כתוב "ונשל הברזל מעצו" היה אפשר לומר שהברזל סביל והעץ הוא הקת של הגרזן, אך כיון שכתוב "מן העץ" הכוונה לעץ שהוא מבקע. (לכן דברי רש"י "לשון ונשל הברזל" לא יכולים לעזור פה)

ואם כן, כולם מסכימים שנ.ש.ל הוא הַפָּעִיל, וש.ל.ל במקרה זה הוא הסביל. ולכן אני שואל: לפי דבריכם היה צריך להיות כתוב "כי יִנָּשֵׁל זיתך"!

אלא אם אתם מדייקים מדברי רש"י "ישיר פירותיו" - שהוא התכוון דוקא שהעץ יעשה כביכול מעשה פעיל וישיר את הפירות מעליו. ואז הפסוק דיבר בלשון קצרה - "זיתים יהיו לך בכל גבולך, ושמן לא תסוך כי ישל [את הפירות] זיתך".

אך אם אומרים שזה ש.ל.ל, "כי ישל" לשון שלילה, שהפירות יישללו על ידי נשירה מוקדמת, ואין סתירה מרש"י. כמו "אלכה שולָל וערום", "וסר מרע משתולל" - היינו שולל את עצמו מתוך החברה, שזהו פירוש משתגע שכתבו שם המפרשים. "מוליך יועצים שולל" - ששולל אותם מחכמתם.

ועכשו אחרי שקראתם את המגילות שלי, אני מקווה שנשאר לכם כח לענות...
 

63388

משתמש צעיר
עדיין חושבת ש:נשל הוא השורש הנכון, כפי שחשבו אלו מעלי.
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
ייש"כ לערך רב. אכן, כדבריך הרב פאהן, מבחינה דקדוקית הצורה 'ישל' יכולה להיות שורש שלל נפעל עתיד, ועל כן אין לנו אלא לבחון את דברי המפרשים. מעניין אם נמצא פרשן המנתח באופן אחר מאשר הרד''ק. (אין לי פנאי כרגע לחפש)
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
מנוי פרימיום
עימוד ספרים
עיצוב גרפי
בעזהי"ת

תודה על התגובות ועל הרד"ק.
שאלתי כי קיבלתי לנקד את המשנה בביצה "משילין פירות" והגמרא אומרת שזה מלשון הפסוק "כי ישל זיתך", אז לא ידעתי אם "מַשִּׁילִין" או "מְשִׁלִּין".
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
מנוי פרימיום
עימוד ספרים
עיצוב גרפי
בעזהי"ת

יש שם הסבר למה ניקדו בצורה שניקדו?
 

מבחר הקורסים המקצועיים של פרוג באונליין!

פְּרוֹגְלַיין | לוח אירועים

למעלה