מה הבדל בין ציור לכיור

[שבתאי ספרא]

מה הבדל בין ציור לכיור?

 

[חגי פאהן]

אולי אין הבדל?
רש"י ב"ב ס:
"ואין מכיירין. צורות שצר בסיד. וי''מ דהיינו נמי סיוד אלא שהכיור לבן יותר:"

חיפשתי קצת את הפועל 'לצייר' בש"ס, ואלה הן מסקנותי:
א. 'אין צייר כאלקינו' - צַיָר הוא מי שעוסק בלצור צורות. שורש צ.ר, גזרת נע"ו. כשם שדיין עוסק בלדון ודייג עוסק בלדוג.
ב. בארמית הפועל צָיֵיר משמעותו גם צַר מלשון צורר (גזרת הכפולים), "בר קפרא צייר להו בכילתא" (ברכות כד.), וגם צָר מלשון צורה (גזרת נע"ו), "רב צייר כורא ורבי חנינא צייר חרותא" (גיטין לו.).
ג. את הפועל 'ציור' כמו שאנו משתמשים בו היום, לא כ"כ מצאתי.

 

[אפכא מסתברא]

ב"ב נג: 'המוצא פלטרין בנכסי הגר וסד בהן סיוד אחד או כיור אחד' רש"י: 'סיוד. טיח בסיד: כיור. ציורין מחוקין על הקיר'. כמדומני ש'ציור' הוא דמות/צורה בכל שהוא (רישום, צביעה וכיו"ב) ואילו 'כיור' - הטבעת דמות/צורה דווקא בחריתה בטיח שעל הקיר.

 

[חגי פאהן]

כמדומני ש'ציור' הוא דמות/צורה בכל שהוא (רישום, צביעה וכיו"ב) ואילו 'כיור' - הטבעת דמות/צורה דווקא בחריתה בטיח שעל הקיר.

מהרש"י הזה? אפשר להבין אותו אחרת. אולי כיור הוא דוקא על הקיר (ואולי מכאן הגיעה המילה), אבל לא דוקא חריתה.
ומע"ז מז: ברש"י משמע שהיינו הך: "סיידו וכיידו לעבודת כוכבים. שהיה בית בנוי לדירת אדם והקצהו לעבודת כוכבים וטחו בסיד ועשה בו ציורין לעבודת כוכבים".

 

[אפכא מסתברא]

מהרש"י הזה? אפשר להבין אותו אחרת. אולי כיור הוא דוקא על הקיר (ואולי מכאן הגיעה המילה), אבל לא דוקא חריתה.
ומע"ז מז: ברש"י משמע שהיינו הך: "סיידו וכיידו לעבודת כוכבים. שהיה בית בנוי לדירת אדם והקצהו לעבודת כוכבים וטחו בסיד ועשה בו ציורין לעבודת כוכבים".

אם 'כייד' היינו 'כייר' - נעשית רחוקה הסברה ש'כייר' מ'קיר'...
והשפל עיניך באותו מ"מ בע"ז מז: וראה: 'והוא שסייד וכייד בגופה של אבן והא דומיא דבית' - רש"י": סייד וכייד בגופה של אבן שחקק בה צורה בברזל אבל סייד וכייד עליה ע''י טיח מותרת ... והא בית. סיוד וכיוד שלה אינה נעשה ע''י חקיקה אלא טח על הכותל:
כמדומני שנראה כאן שכיוד או כיור יכול שיהיה חריתה באבן או יצירת צורה ע"י הטיח עצמו.