מה אתם אומרים

[מענדי מ]

ב. אני חושב שפורום מעמדים צריך להיות למעמדים ולא למכרזים, דהיינו שלא ינצלו את הפלטפורמה שנועדה לטובתינו, כנגדנו.

זה נכון. ופשוט.
כל השאר תוספות.
תוכל להעביר את האורז?

 

[אברהם]

זו תמיד הדרך אבל
התחלה בשכר נמוך, ועם הנסיון מעלים מחירים, לא?
מה ההסבר שמתחיל ומנוסה יקחו אותו מחיר?

א. לא חייב שייקחו אותו מחיר, אבל גם לא מחיר רצפה שיוצא לא משתלם. גם מתחיל צריך להרוויח מהעבודה שלו
ב. אם המתחיל עושה עבודה לא פחות טובה מהמנוסה, למה שייקח פחות? ויש כאלה - אפשר לראות כאן באתר תיקי עבודות של תלמידים בפרוג באיזה רמה העבודות שלהם.

 

[Rרחמים]

יש גם דבר שנקרא "שבירת שוק" (וכמדומני שגם על זה יש פיקוח מטעם המדינה, ונקרא "הרשות לתחרות" או "ועדת ההגבלים" וכדו'), וזה כעין 'חב לאחריני'.

אני מכיר רק איסור הפקעת מחירים דהיינו מחירים גבוהים, ורשות התחרות מפקחת שתהיה כמה שיותר תחרות ולא יהיה מצב של מונופול והפקעת מחירים, אבל מי שרוצה לעבוד בחינם או חצי חינם אין שום חוק שיכול למנוע אותו מזה, אדרבא תביא מקור.

 

[חיים רכניטצר]

אתה רק לא חושב על המתחילים בתחום...

בטח שהוא חושב על המתחילים.
רוב החברה שמסתובבים כאן הם מתחילים.
בדר"כ המעמדים הגדולים לא מחפשים כאן עבודה - כי יש להם כבר מאגר לקוחות מספיק גדול.
(אסייג ואומר שיש כאן גם כמה מעמדים גדולים, ותרומתם לפורום אדירה)

זה מקובל לחלוטין שמעמד חדש (שלא מרגיש מספיק בטוח לבקש מחירים גבוהים) יקח קצת יותר זול ממעמדים אחרים.
אבל למה שיקח מחירי רצפה? למה לשבור את השוק?

אולי שיעמד ב-20 אג' לעמוד.
זה בטח לא!
למה?
כי הוא יודע שזה מחיר הזוי.
כמו כן גם המעמדים הזולים צריכים לדעת שגם 3.95 ש"ח לעמ' זה מחיר הזוי - כי זה מתחת למינימום.
אם יש מינימום של 4 ש"ח לעמוד, ואף מעמד לא יסכים לעמד בפחות מזה - אזי גם הלקוחות שאין להם תקציב ישלימו בע"כ עם המציאות הזו.
(בר מן דין, שבפורום פרוג קבעו המנהלים מינימום של 7 ש"ח לעמוד)

ועכשיו לצד של אותם מעמדים ששוברים את השוק,
ממש לאחרונה היה מישהו שפרסם בפורום דרושים,
דרוש מעמד לאיזה ספר, כך וכך עמודים, והוא משלם (ממתי הלקוח קובע את המחיר?) כך וכך...
עשיתי חישוב מהיר, זה יצא 1.78 ש"ח לעמוד.
הוא כתב שם שהוא יודע שזה זול, אלא שהוא מחפש בעל חסד....

למה הוא כותב כך?
כי הוא יודע שיהיו כאלו שיקפצו על "המציאה"...
אבל אנחנו לא צריכים להגשים את חלומותיו ההזויים!

אז רבותי,
אפילו כולנו בעלי חסדים, בכל זאת כולנו חכמים ונבונים ויודעים את תורת התמחור,
אם אף אחד מאיתנו לא ירד מתחת למחיר המינימום,
אזי מחיר המינימום יישאר "מחיר מינימום" - ולא יהפוך ח"ו ל"מחיר מקסימום".

וכל מי שעדיין לא מבין את מה שכתבתי,
אני רוצה להדגיש לו שוב, שכל הנ"ל הוא לטובתו.

 

[גיוון]

בטח שהוא חושב על המתחילים.
רוב החברה שמסתובבים כאן הם מתחילים.
בדר"כ המעמדים הגדולים לא מחפשים כאן עבודה - כי יש להם כבר מאגר לקוחות מספיק גדול.
(אסייג ואומר שיש כאן גם כמה מעמדים גדולים, ותרומתם לפורום אדירה)

זה מקובל לחלוטין שמעמד חדש (שלא מרגיש מספיק בטוח לבקש מחירים גבוהים) יקח קצת יותר זול ממעמדים אחרים.
אבל למה שיקח מחירי רצפה? למה לשבור את השוק?

אולי שיעמד ב-20 אג' לעמוד.
זה בטח לא!
למה?
כי הוא יודע שזה מחיר הזוי.
כמו כן גם המעמדים הזולים צריכים לדעת שגם 3.95 ש"ח לעמ' זה מחיר הזוי - כי זה מתחת למינימום.
אם יש מינימום של 4 ש"ח לעמוד, ואף מעמד לא יסכים לעמד בפחות מזה - אזי גם הלקוחות שאין להם תקציב ישלימו בע"כ עם המציאות הזו.
(בר מן דין, שבפורום פרוג קבעו המנהלים מינימום של 7 ש"ח לעמוד)

ועכשיו לצד של אותם מעמדים ששוברים את השוק,
ממש לאחרונה היה מישהו שפרסם בפורום דרושים,
דרוש מעמד לאיזה ספר, כך וכך עמודים, והוא משלם (ממתי הלקוח קובע את המחיר?) כך וכך...
עשיתי חישוב מהיר, זה יצא 1.78 ש"ח לעמוד.
הוא כתב שם שהוא יודע שזה זול, אלא שהוא מחפש בעל חסד....

למה הוא כותב כך?
כי הוא יודע שיהיו כאלו שיקפצו על "המציאה"...
אבל אנחנו לא צריכים להגשים את חלומותיו ההזויים!

אז רבותי,
אפילו כולנו בעלי חסדים, בכל זאת כולנו חכמים ונבונים ויודעים את תורת התמחור,
אם אף אחד מאיתנו לא ירד מתחת למחיר המינימום,
אזי מחיר המינימום יישאר "מחיר מינימום" - ולא יהפוך ח"ו ל"מחיר מקסימום".

וכל מי שעדיין לא מבין את מה שכתבתי,
אני רוצה להדגיש לו שוב, שכל הנ"ל הוא לטובתו.

דפח"ח

 

[שלימות]

ספר סיפורי מעשיות לרבי נחמן מברסלב - מעשה ט
(הבאתי קטע קטן מכל המעשה אם הרבה הרבה מוסר השכל לנידון דידן, והעיקר אמונה בה' ושהוא זה שזן ומפרנס לכל)​

מעשה שני בעלי בתים היו בעיר אחת, והיו גדולים בעשירות, והיה להם בתים גדולים, והיו להם שני בנים, לכל אחד בן אחד, ולמדו שניהם בחדר אחד. ואלו השני בנים היו אחד מהם בר הבנה, והאחד היה תם (לא שהיה טפש, אלא שהיה לו שכל פשוט ונמוך). ואלו השני בנים היו אוהבים זה את זה מאד; אף על פי שהאחד היה חכם והאחד היה תם ומחו היה נמוך, אף על פי כן אהבו זה את זה מאד:‏
התם הנ"ל למד מלאכת רצענות, ומחמת שהיה תם, למד הרבה עד שקבל, ולא היה בקי באמנות בשלמות. ונשא אשה, והיה מתפרנס מן המלאכה, ומחמת שהיה תם, ולא היה בקי בהמלאכה כל כך על כן היה פרנסתו בדחק גדול ובצמצום, ולא היה לו פנאי אפלו לאכל כי היה צריך תמיד לעסק במלאכה מחמת שלא היה יכול האומנות בשלמות, רק בשעת המלאכה, בשעה שהיה נוקב במרצע והיה מכניס ומוציא החוט העב של התפירה כדרך הרצענים, אז היה נושך חתיכת לחם ואוכל:‏
‏
ומנהגו היה, שהיה תמיד בשמחה גדולה מאד, והיה רק מלא שמחה תמיד. והיו לו כל המאכלים וכל המשקאות וכל המלבושים. והיה אומר לאשתו: אשתי, תן לי לאכל! והיתה נותנת לו חתיכת לחם ואכל. אחר כך היה אומר: תן לי הרטב עם קטנית! והיתה חותכת לו עוד חתיכת לחם ואכל. והיה משבח ואומר: כמה יפה וטוב מאד הרטב הזה! וכן היה מצוה לתן לו הבשר ושאר מאכלים טובים כיוצא בזה, ובעד כל מאכל ומאכל היתה נותנת לו חתיכת לחם, והוא היה מתענג מאד מזה ושבח מאד את אותו המאכל, כמה הוא מתוקן וטוב, כאלו היה אוכל אותו המאכל ממש. ובאמת היה מרגיש באכילתו הלחם טעם כל מאכל ומאכל שהיה רוצה מחמת תמימותו ושמחתו הגדולה:‏
‏
וכן היה מצוה: אשתי, תן לי שכר לשתות! ונתנה לו מים. והיה משבח כמה יפה השכר הזה. תן לי דבש! ונתנה לו מים, והיה משבח גם כן כנ"ל. תן לי יין וכו' כיוצא בזה! ונתנה לו מים, והיה מתענג ומשבח אותו המשקה כאלו הוא שותה אותה ממש:‏
‏
וכן במלבושים היה להם בשותפות, לו ולאשתו פעלץ אחד. והיה אומר: אשתי, תן לי הפעלץ! כשהיה צריך ללבש פעלץ, כגון לילך לשוק. והיתה נותנת לו. כשהיה צריך ללבש טוליפ לילך בין אנשים, היה אומר: אשתי, תן לי הטוליפ! והיתה נותנת לו הפעלץ, והיה מתענג ממנו, והיה משבח: כמה יפה הטוליפ הזה! כשהיה צריך לקאפטין, כגון לילך לבית הכנסת, היה מצוה ואומר: אשתי, תן לי הקאפטין! והיתה נותנת לו הפעלץ, והיה משבח ואומר: כמה יפה ונאה הקאפטין הזה! וכן כשהיה צריך ללבש יופא, היתה נותנת לו גם כן הפעלץ, והיה משבח ומתענג גם כן: כמה יפה ונאה היופא הזאת, כנ"ל, וכן בכיוצא בזה. והיה רק מלא שמחה וחדוה תמיד:‏
‏
כשהיה גומר המנעל ומן הסתם היה לו שלש קצוות, כי לא היה יכול האמנות בשלמות, כנ"ל היה לוקח המנעל בידו והיה משבח אותו מאד, והיה מתענג מאד ממנו והיה אומר: אשתי כמה יפה ונפלא המנעל הזה! כמה מתוק המנעל הזה! כמה מנעל של דבש וצוקיר המנעל הזה! והיתה שואלת אותו:
אם כן מפני מה שארי רצענים נוטלים שלשה זהובים בעד זוג מנעלים, ואתה לוקח רק חצי טאלער (הינו זהוב וחצי)?

השיב לה:‏
מה לי בזה? זה מעשה שלו, וזה מעשה שלי!, ועוד: למה לנו לדבר מאחרים? הלא נתחיל לחשב כמה וכמה אני מרויח במנעל זה מיד ליד: העור הוא בכך, הזפת והחוטים וכו' בכך, ושארי דברים כיוצא בזה בכך, לאפקיס בכך; ועתה אני מרויח מיד ליד עשרה גדולים, ומה אכפת לי רוח כזה מיד ליד?! והיה רק מלא שמחה וחדוה תמיד:‏​

‏

 

[עמירם יוסף]

צריך לעשות מחירון בשביל המתחילים, ואם כולם יהיו מגובשים אז ללקוחות לא יהיה ברירה
אבל אם כל מאן דהו מעלה הודעה דרושים/ות ומקבל מבול של פניות וכל אחד חושב על עצמו בלבד ככה לא תתקדמו לאף מקום, כי זה יהפוך להיות שיטה מצד הלקוחות ודי לחכימא ברמיזא

איתמר אשרך

 

[שלימות]

איתמר אשרך

זה הדדי!
אוהב אותך!

 

[תא חזי]

מה לי בזה? זה מעשה שלו, וזה מעשה שלי!, ועוד: למה לנו לדבר מאחרים?​

‏

התם, לפום ריהטא בא בענווה, ולא מתוך חמדת הממון. שהוא בתר איפכא אצל אלה השוברים המחירים כלפי מטה.
ויש לומר כי לכן דייקא אסור לשבור השוק... כי אז "מעשה שלי" נהיה בעל כרחו "מעשה שלו", וד"ל.

ועיין ליקוטי הלכות אבן העזר הל' פו"ר הלכה ג אות לד באמצע.

 

[שלימות]

ועיין ליקוטי הלכות אבן העזר הל' פו"ר הלכה ג אות לד באמצע.

ספר ליקוטי הלכות אה"ע - הלכות פריה ורביה ואישות הלכה ג ​

והכלל, שכל העולם הזה מלא חסרונות וכל הכרוך אחריו יש לו חסרונות תמיד, וכל מי שכרוך אחריו יותר ויותר אף על פי שנדמה לו שיש לו עשירות ותאוות עולם הזה, אף על פי כן הוא חסר יותר ויותר, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, אין אדם מת וחצי תאותו בידו. יש לו מנה מבקש מאתים וכו'...
וכל מה שמתרחק יותר מהעולם הזה ומתקרב להשם יתברך, הוא נתרחק ביותר מהחסרונות ונכלל בהשלמות, והעקר הוא האמונה....
...כי הם כל ימיהם אין להם שום שמחה אמתית שתהיה מגיע לחלק מאלף ממעט השמחה שיש לפחות שבישראל בכניסת שבת וכיוצא, רק להפך, כל ימיהם כעס ומכאובות ותמיד חסר להם רבוי תאוותיהם לאין קץ, כי הם רוצים שיהיה הכל בשלמות אצלם, שיהיה המלבוש תפור כרצונו דיקא בכל הדקדוקים והפרטים הרבים שהוא רוצה, ושיהיה לו כמה מלבושים שונים המכרחים לו לפי דעתו, כי זה המלבוש צריך בבקר כשקם ממטתו, וזה צריך בעת יציאתו לשוק, וזה בצהרים (ומלבוש לתוך הקבר אינו חושב כלל וכו'). וכן בענין המנעלים ומשיחתן והכלי עץ שהם הדפוסים שעליהם מושחין אותן, וכיוצא בזה רבוי צרכיהם המכרחים להם, ולא לנו, המטרידים את ימיהם. ומי שהוא עשיר חסר לו הצטרכות כאלו הרבה מאד, ובפרט בעניני הדירות שלהם וכלי הבית שלהם, שהכל רוצים שיהיה על פי חכמה, עד שמחמת זה רבו צרכיהם מאד, עד שמכרחים להפליג עצמן למרחקים, והם כל ימיהם נעים ונדים יומם לא ינוחו ולילה לא ישקוטו, ומחמת שרוצים שיהיה להם בית נאה עם כל הכלים שלהם, מחמת זה לנים על פי רב בכפרים ובבתי נכרים ומבלים רב ימיהם בבית אחרים, וכשבאים לביתם טרודים בהבליהם, עד שאין יודעין אם הם בביתם אם הם בחוץ בדרך, וסוף כל סוף נעשים בעלי חובות עד ששכיח אצלם הרבה שממיתים עצמם בידים בקני שרפה, או בסכין, שמאבדין עצמן לדעת מחמת רבוי תאוותיהם שרדפו כל ימיהם ולא השיגום. ובאמת גם אנשי בני ישראל הכשרים צריכים מלחמה גדולה עם יצרם לבלי לרדף אחר מותרות ולהסתפק במועט בכל מה דאפשר, כי כל מה שרוצה להשלים חסרונו יותר מזה העולם, חסר לו עוד הרבה יותר ויותר כנראה בחוש.

​

 

[משי 1]

צריך לעשות מחירון בשביל המתחילים, ואם כולם יהיו מגובשים אז ללקוחות לא יהיה ברירה
אבל אם כל מאן דהו מעלה הודעה דרושים/ות ומקבל מבול של פניות וכל אחד חושב על עצמו בלבד ככה לא תתקדמו לאף מקום, כי זה יהפוך להיות שיטה מצד הלקוחות ודי לחכימא ברמיזא

אדרבה!
אם משהו ירים את הככפה לעשות מחירון זה יהיה מחייה נפשות ממש!
אולי בסגנון של מחירון פרוג הישן
מתחיל ומנוסה, משהו שיתן אינדקציה כמה לקחת בהמשך (וכן בשביל להשתמש בזה לפעמים מול הלקוח... אולי)

 

[עמירם יוסף]

לכן יש לנו שני מנהלים תותחים מחכים בכליון עינים

 

[srp]

א. לא חייב שייקחו אותו מחיר, אבל גם לא מחיר רצפה שיוצא לא משתלם. גם מתחיל צריך להרוויח מהעבודה שלו
ב. אם המתחיל עושה עבודה לא פחות טובה מהמנוסה, למה שייקח פחות? ויש כאלה - אפשר לראות כאן באתר תיקי עבודות של תלמידים בפרוג באיזה רמה העבודות שלהם.

אולי בעימוד זה אחרת
אני במקצוע הגרפיקה רואה את זה בעיניים,
אין מושג של מתחיל ששווה ערך למנוסה, פשוט לא קיים.

 

[אברהם]

אולי בעימוד זה אחרת
אני במקצוע הגרפיקה רואה את זה בעיניים,
אין מושג של מתחיל ששווה ערך למנוסה, פשוט לא קיים.

עובדה, שמי שזכה בתחרות של אלמנטור במקום הראשון זה ילד בן 16 ששיחק קצת בפוטושופ בבית ספר ולא למד עיצוב בצורה מקצועית, ועקף כאלה עם הרבה ניסיון

 

[srp]

עובדה, שמי שזכה בתחרות של אלמנטור במקום הראשון זה ילד בן 16 ששיחק קצת בפוטושופ בבית ספר ולא למד עיצוב בצורה מקצועית, ועקף כאלה עם הרבה ניסיון

יש לי מה לומר על זה.

 

[אברהם]

ספר סיפורי מעשיות לרבי נחמן מברסלב - מעשה ט
(הבאתי קטע קטן מכל המעשה אם הרבה הרבה מוסר השכל לנידון דידן, והעיקר אמונה בה' ושהוא זה שזן ומפרנס לכל)​

מעשה שני בעלי בתים היו בעיר אחת, והיו גדולים בעשירות, והיה להם בתים גדולים, והיו להם שני בנים, לכל אחד בן אחד, ולמדו שניהם בחדר אחד. ואלו השני בנים היו אחד מהם בר הבנה, והאחד היה תם (לא שהיה טפש, אלא שהיה לו שכל פשוט ונמוך). ואלו השני בנים היו אוהבים זה את זה מאד; אף על פי שהאחד היה חכם והאחד היה תם ומחו היה נמוך, אף על פי כן אהבו זה את זה מאד:‏
התם הנ"ל למד מלאכת רצענות, ומחמת שהיה תם, למד הרבה עד שקבל, ולא היה בקי באמנות בשלמות. ונשא אשה, והיה מתפרנס מן המלאכה, ומחמת שהיה תם, ולא היה בקי בהמלאכה כל כך על כן היה פרנסתו בדחק גדול ובצמצום, ולא היה לו פנאי אפלו לאכל כי היה צריך תמיד לעסק במלאכה מחמת שלא היה יכול האומנות בשלמות, רק בשעת המלאכה, בשעה שהיה נוקב במרצע והיה מכניס ומוציא החוט העב של התפירה כדרך הרצענים, אז היה נושך חתיכת לחם ואוכל:‏
‏
ומנהגו היה, שהיה תמיד בשמחה גדולה מאד, והיה רק מלא שמחה תמיד. והיו לו כל המאכלים וכל המשקאות וכל המלבושים. והיה אומר לאשתו: אשתי, תן לי לאכל! והיתה נותנת לו חתיכת לחם ואכל. אחר כך היה אומר: תן לי הרטב עם קטנית! והיתה חותכת לו עוד חתיכת לחם ואכל. והיה משבח ואומר: כמה יפה וטוב מאד הרטב הזה! וכן היה מצוה לתן לו הבשר ושאר מאכלים טובים כיוצא בזה, ובעד כל מאכל ומאכל היתה נותנת לו חתיכת לחם, והוא היה מתענג מאד מזה ושבח מאד את אותו המאכל, כמה הוא מתוקן וטוב, כאלו היה אוכל אותו המאכל ממש. ובאמת היה מרגיש באכילתו הלחם טעם כל מאכל ומאכל שהיה רוצה מחמת תמימותו ושמחתו הגדולה:‏
‏
וכן היה מצוה: אשתי, תן לי שכר לשתות! ונתנה לו מים. והיה משבח כמה יפה השכר הזה. תן לי דבש! ונתנה לו מים, והיה משבח גם כן כנ"ל. תן לי יין וכו' כיוצא בזה! ונתנה לו מים, והיה מתענג ומשבח אותו המשקה כאלו הוא שותה אותה ממש:‏
‏
וכן במלבושים היה להם בשותפות, לו ולאשתו פעלץ אחד. והיה אומר: אשתי, תן לי הפעלץ! כשהיה צריך ללבש פעלץ, כגון לילך לשוק. והיתה נותנת לו. כשהיה צריך ללבש טוליפ לילך בין אנשים, היה אומר: אשתי, תן לי הטוליפ! והיתה נותנת לו הפעלץ, והיה מתענג ממנו, והיה משבח: כמה יפה הטוליפ הזה! כשהיה צריך לקאפטין, כגון לילך לבית הכנסת, היה מצוה ואומר: אשתי, תן לי הקאפטין! והיתה נותנת לו הפעלץ, והיה משבח ואומר: כמה יפה ונאה הקאפטין הזה! וכן כשהיה צריך ללבש יופא, היתה נותנת לו גם כן הפעלץ, והיה משבח ומתענג גם כן: כמה יפה ונאה היופא הזאת, כנ"ל, וכן בכיוצא בזה. והיה רק מלא שמחה וחדוה תמיד:‏
‏
כשהיה גומר המנעל ומן הסתם היה לו שלש קצוות, כי לא היה יכול האמנות בשלמות, כנ"ל היה לוקח המנעל בידו והיה משבח אותו מאד, והיה מתענג מאד ממנו והיה אומר: אשתי כמה יפה ונפלא המנעל הזה! כמה מתוק המנעל הזה! כמה מנעל של דבש וצוקיר המנעל הזה! והיתה שואלת אותו:
אם כן מפני מה שארי רצענים נוטלים שלשה זהובים בעד זוג מנעלים, ואתה לוקח רק חצי טאלער (הינו זהוב וחצי)?

השיב לה:‏
מה לי בזה? זה מעשה שלו, וזה מעשה שלי!, ועוד: למה לנו לדבר מאחרים? הלא נתחיל לחשב כמה וכמה אני מרויח במנעל זה מיד ליד: העור הוא בכך, הזפת והחוטים וכו' בכך, ושארי דברים כיוצא בזה בכך, לאפקיס בכך; ועתה אני מרויח מיד ליד עשרה גדולים, ומה אכפת לי רוח כזה מיד ליד?! והיה רק מלא שמחה וחדוה תמיד:‏​

‏

קודם כל - התם היה לו רווח מיד ליד עשרה גדולים כמו שאמר, אך מי שמעמד בזול מדי אם יעשה חשבון אמיתי, ייראה שלא יישאר לו רווח אלא הפסד וכל מה שעבד היה בחינם, מבחינת הזמן שביזבז.

דבר שני - התם באמת עשה עבודה לא מוצלחת (מנעל עם שלוש קצוות) ולכן מכר בזול, כי אף אחד לא היה מסכים לשלם לו מחיר גבוה יותר.
גם אני למשל כשאני עושה כריכה לספר, יכולים לשאול אותי "מפני מה שאר מעצבים כגון @גיוון ו @אדרת ו @איתמר נתן נוטלים שלשה זהובים בעד כריכה ואתה לוקח רק חצי טאלער" אני אומר מה לי בזה, זה מעשה שלו וזה מעשה שלי. הכריכה שלי שוה רק חצי טאלער והכריכה שלהם שוה שלושה זהובים
אבל החצי טאלער הזה זה לא הפסד בשבילי, כי הזמן שהשקעתי בעיצוב הכריכה שוה לי לקבל עליו חצי טאלער, אבל בשום פנים ואופן לא הייתי עושה כריכה גם הכי פשוטה בעולם בשביל לקבל עליה 3 גריוונה

 

[גיוון]

צריך לעשות מחירון בשביל המתחילים, ואם כולם יהיו מגובשים אז ללקוחות לא יהיה ברירה
אבל אם כל מאן דהו מעלה הודעה דרושים/ות ומקבל מבול של פניות וכל אחד חושב על עצמו בלבד ככה לא תתקדמו לאף מקום, כי זה יהפוך להיות שיטה מצד הלקוחות ודי לחכימא ברמיזא

איתמר אשרך

ר' @עמירם יוסף אתה טוען שאתה לא שולח הצעות מחיר ללקוח שמפרסם כאן וכו' זה דבר נכון
אבל אליה וקוץ בה כי הלקוח שניסה את מזלו יקבל רק הצעות מחיר זולות ויוכל לחשוב לתומו שזה המחיר הרי 'הוצף' ב'מבול' של פניות וכנראה שלא היו שם מחירים מי יודע מה... וזה עוד לקוח ועוד לקוח והלקוחות ביניהם בדרך כלל חברא חברא אית ליה וחברא דחברא חברא אית ליה וזה עובר מפה לאוזן, וזו בעייה!
אך אם בכל הצעה שתהיה פה הוא יוצף דוקא ע"י המקצוענים במחירים הנורמטיביים אפי' שלכאורה לא ילך על זה כי מי שמפרסם כאן לא מחפש מקצועי אלא זול. אך לכל הפחות ידע מה המחירים, ויבין לכאורה לבד שהוא נפל על מתחיל...

 

[גיוון]

קודם כל - התם היה לו רווח מיד ליד עשרה גדולים כמו שאמר, אך מי שמעמד בזול מדי אם יעשה חשבון אמיתי, ייראה שלא יישאר לו רווח אלא הפסד וכל מה שעבד היה בחינם, מבחינת הזמן שביזבז.

דבר שני - התם באמת עשה עבודה לא מוצלחת (מנעל עם שלוש קצוות) ולכן מכר בזול, כי אף אחד לא היה מסכים לשלם לו מחיר גבוה יותר.
גם אני למשל כשאני עושה כריכה לספר, יכולים לשאול אותי "מפני מה שאר מעצבים כגון @גיוון ו @אדרת ו @איתמר נתן נוטלים שלשה זהובים בעד כריכה ואתה לוקח רק חצי טאלער" אני אומר מה לי בזה, זה מעשה שלו וזה מעשה שלי. הכריכה שלי שוה רק חצי טאלער והכריכה שלהם שוה שלושה זהובים
אבל החצי טאלער הזה זה לא הפסד בשבילי, כי הזמן שהשקעתי בעיצוב הכריכה שוה לי לקבל עליו חצי טאלער, אבל בשום פנים ואופן לא הייתי עושה כריכה גם הכי פשוטה בעולם בשביל לקבל עליה 3 גריוונה

מקצוענות לא תמיד נמדדת בזמן!

אני נוהג לומר ללקוחות
יש קולה של סופר דרינק (היה) ויש קולה של קוקה קולה
המחירים אכן בהתאם אבל התוצאה....
תחליט מה אתה רוצה שהספר שלך יהיה, אם אתה רוצה שזה יהיה קוקה קולה הגעת למקום הנכון.... ))

 

[תא חזי]

לכן יש לנו שני מנהלים תותחים מחכים בכליון עינים

גם אני פעם הייתי רוצה שייכתב איזה מחירון. אבל אח"כ נלע"ד שכתיבת מחירון לעבודות עימוד זה דבר מיותר, אין לדבר סוף. יש מחירי מינימום לטקסט שמהם לא ראוי לרדת. וזה הכל.
לשאר הדברים (כריכות, שערים, עבודות ידניות וכדו')- תראה מה אחרים לוקחים

ר' @עמירם יוסף אתה טוען שאתה לא שולח הצעות מחיר ללקוח שמפרסם כאן וכו' זה דבר נכון
אבל אליה וקוץ בה כי הלקוח שניסה את מזלו יקבל רק הצעות מחיר זולות ויוכל לחשוב לתומו שזה המחיר הרי 'הוצף' ב'מבול' של פניות וכנראה שלא היו שם מחירים מי יודע מה... וזה עוד לקוח ועוד לקוח והלקוחות ביניהם בדרך כלל חברא חברא אית ליה וחברא דחברא חברא אית ליה וזה עובר מפה לאוזן, וזו בעייה!
אך אם בכל הצעה שתהיה פה הוא יוצף דוקא ע"י המקצוענים במחירים הנורמטיביים אפי' שלכאורה לא ילך על זה כי מי שמפרסם כאן לא מחפש מקצועי אלא זול. אך לכל הפחות ידע מה המחירים, ויבין לכאורה לבד שהוא נפל על מתחיל...

אז שיקבל. ושגם החברים שלו יקבלו.
וכי אתה יכול להשתיק את כל העולם? מה שתלוי במנהלי הפורום, וזה למחוק הצעות זולות שהוצעו בפומבי (כדי שאח"כ לא יביאו כראיה שרשורים מהפורום שכתובים בהם מחירים נמוכים) - את זה הם עושים.
אי אפשר לשלוט על כל העולם. ולמה למעמד לרדת לחייו של לקוח ולהתחיל להסביר לו דברים שהוא לא מבין? הרי ברור שאף אחד לא רוצה לשלם את המחיר היקר.... אז מה יעזור ה"חינוך מחדש" הזה?

 

[גיוון]

לגבי מתחילים וכו'

א' ב' של הצלחה בשיווק זה קודם כל לשכנע את עצמך!
(להודיע לבני האדם גבורתיו)

כל אחד יכול למצוא נישה שבזה הוא חושב שהוא מושלם ומבודל מהאחרים.

אחרי ששוכנעת שאתה מושלם ומבודל אוטומטית כבר לא תסתכל על עצמך כמתחיל!