התייעצות מהי לדעתכם התגובה המומלצת לבן 11 וחצי שהפר בידוד ביג טיים

[צף]

יום אחד קראו לי לקחת את הילדה מהגן כי הגן נכנס לבידוד.
הגננת עמדה בפתח ואמרה לכולם:
"לא יודעת מה הפרטים! דבר אחד בטוח - אל תכניסו ילדה לבידוד!!!!!!!"
חחח

 

[סמינר דוד]

רק אני בהלם מהאשכול הזה??
לתת עונש לילד כאילו לא מספיק הבידוד
אולי תכנסי את קודם לבידוד שבועיים
ואם תחזיקי מעמד נעזור לך לחשוב על עונש

למה בהלם?
האמא לא אמרה שהיא הענישה אותו, היא רק מבולבלת מהרצון להשמר שחלילה לא ידביקו אף אחד, ומהרצון להבין את הבן שלה.

ואת רוצה לומר, שעד עכשיו אף אחד לא החזיק בבידוד?
כולם יצאו?

וסליחה, אם הדברים נאמרו לפני, כי לא קראתי הכל.

 

[כוכב103]

איך היה להם שירותים? ואמבטיה?

שרותים אחד היה רק שלהם (היה נעול כל הזמן)
לפני כל יציאה הם התריעו שכולם יתרחקו
יצאו עם מסכה וחזרו מיד
מקלחת- התקלחו אחרונים כל פעם וחיטאו אחריהם.

 

[קובילה]

הילד שלי בן 12 היה חיובי, וכמובן שהוא היה חייב בידוד.
פשוט נכנסנו כל המשפחה לבידוד, העיקר שיישאר בריא בנפשו.
הוא הסתובב חופשי בבית, והשתדלנו לשמור מרחק, כשאפשרי.
סופו של דבר חלק מהמשפחה נדבקו ממנו, ובכל זאת אף אחד לא התחרט שלא הכנסנו אותו לבידוד.
זה פשוט לא הגיוני שבן אדם יהיה בבידוד, וכמובן שלא ילד בן 12.

 

[רסיס לילה]

ואח"כ תספרו לי שההגבלות וההפחדות לא עושות כלום לאנשים.
רחמנא ליצלן.
לחשוב על עונש לילד על הפרת בידוד...
בררררררר

 

[sarago]

כן. בהחלט.

אנשים אחראיים, שרוצים לא להידבק ולא להדביק.

מכירה משפחה שחצתה חדר מרכזי בבית בעזרת מפת שולחן שקופה, הילד היה חלק בלתי נפרד מכל הפעילות בבית. היה לו טלפון פרטי והוא פטפט כל היום עם החברים (כל הכיתה בבידוד...), פונק בממתקים ובמשחקים. עבר בקלות לגמרי.

כאילו שמי ששמר מאד, לא נדבק
אני לא מזלזלת חלילה, יש מגיפה, הקב"ה רוצה לעורר אותנו
והתפקיד שלנו זה לחזור בתשובה ולעשות כל אחד בדק בית
אבל צר לי, אין קשר בין מי ששומר, לבין מי שנדבק, הנגיף הזה רחוק מלהיות אחד ועוד אחד שווה שתיים
ויותר מזה, מכירה סביבי אנשים ששמרו מאד מאד ונדבקו.
אני לא מתכוונת שבנאדם עם תסמינים יסתובב חופשי, ברור שמוטלת עלינו חובת זהירות
אבל מכאן ועד להתחרפן, ולשים ילדים בחדר וכו' וכו' הדרך ארוכה
ובסוגריים, אחוזי ההדבקה אצל ילדים כ"כ נמוכים, שמעתי היום בקו של משרד הבריאות, שגוטרמן-ראש עיריית מ"ע
אמר את נתוני התחלואה בעיר (חצי אחוז בביה"ס ובחיידרים 0.3% בגנים...
איך אמר לי היום מישהו: יש מקומות שעברו מקפסולות לכדורים.... (מקוה שלא לאשפוז)

 

[chaia]

ואח"כ תספרו לי שההגבלות וההפחדות לא עושות כלום לאנשים.
רחמנא ליצלן.
לחשוב על עונש לילד על הפרת בידוד...
בררררררר

לא מדובר פה על הפרת בידוד שמשמעותה יציאה למרחב הביתי אלא על יציאה מעבר לגבולות הבית.
אם הוא היה פוגש אותך בזמן הזה ומדביק אותך אז פתאום זה היה שונה.
ואני לחלוטין מתנגדת לבידוד שבוצע פה (אני נכנסתי לבידוד משפחתי עם ילדי), אבל המעשה של יציאה מעבר לגבולות הבית הוא חמור

 

[לרעהו]

משאלת פותחת האשכול מובן שעד היום הוא היה ממושמע ועכשיו לא, האם זה לא בגלל החירפון של הבידוד השינוי הזה??

 

[רסיס לילה]

לא מדובר פה על הפרת בידוד שמשמעותה יציאה למרחב הביתי אלא על יציאה מעבר לגבולות הבית.
אם הוא היה פוגש אותך בזמן הזה ומדביק אותך אז פתאום זה היה שונה.
ואני לחלוטין מתנגדת לבידוד שבוצע פה (אני נכנסתי לבידוד משפחתי עם ילדי), אבל המעשה של יציאה מעבר לגבולות הבית הוא חמור

אם לא היו מחייבים אותו להשאר בחדר הוא כנראה גם לא היה יוצא מחוץ לבית.
אשמח אם האמא תתקן אותי.
ומלבד זאת הוא לא חולה - הוא מחויב בידוד, שזה אומר אחוז אפסי להדבקה.

 

[בן מרדכי]

התשובה לבידודי ילדים לא יכולה להיות אחידה
ראשית, יש להבדיל בין בית שיש שם מישהו בסיכון לבית רגיל. שתי עולמות ממש! כשיש מישהו בסיכון, אין מה לעשות וחייבים לעשות הכל כדי שלא ידבק, תירוצי 'בריאות נפש' וכו' אינם עומדים בפני 'ספק פיקוח נפש'! וחייבים למצוא עצה מקצועית מה לעשות, ולא על כך התשובה דלהלן.
באם אין רמת סיכון רפואי בבית, הרי זה תלוי אופי הילד, יש ילדים שאוהבים רוגע ושקט, ואם יעשו להם אכן שקף ויתנו להם פלאפון משוחרר, הם ירגישו בענינים, ואולי אפילו יהנו מהשקט/רוגע/פינוק...
אך יש ילדים, והם רבים מאוד, שהם צריכים 'אקש'ן', חייבים לזוז מכאן לשם, לגעת בזה ובזה, לא לפספס שום דבר וכו' וכו', כאלו ילדים הם אכן בסיכון גבוה אם יכניסו אותם לבידוד, לכאורה הסיכון יותר גבוה מהסיכון שידביקו אחרים, [אני לא מדבר על מאומתים, אלא על חייבי בידוד], ובהחלט שיש מקום להקל עליהם, כמובן שילבישו מסכה אטומה על האף והפה, עדיף גם שקף על העיניים ואז שיסתובבו בזהירות תוך כדי הרחקות מהשאר עד כמה שאפשר, אם קשה להם המסכה והשקף וכו' צריך להסביר להם שעליהם לבחור בין האופציה הראשונה שהיא בידוד ובין האופציה השניה שהיא המסכות וההרחקות, הם יכולים גם לשלב להחליט על שעות מסוימות של בידוד ושעות מסוימות של מסיכות וכו', בדרך כלל אם עושים זאת לילד בצורה נבונה ואחראית הוא אמור להבין את זה ולשתף פעולה, במקרים אחרים יש להתייעץ עם מומחים לנפש הילד הספיציפי הזה כיצד להגיב וכו', [אני אישית מאמין בגרפולוגיה, והייתי שולח לגרפולוג מומחה שייעץ כיצד לתת לילד את התחושה הנכונה במצב הנוכחי].
מה שברור, שלא שייך עונש על כגון דא, עונש אמור להיות משהו יעיל, שיחנך לעתיד, אך על דבר חריג כגון המצב הנוכחי שאנו שרוים בו, לא שייך 'חינוך' וענישה. כנלע''ד. כמובן שאם היה צפצוף לשם צפצוף, הרי זה ככל חוסר דרך ארץ ומשמעת שיש להעניש על זה, אבל בצורה חכמה ומועילה בלבד, כי אחרת יצא שכרו בהפסדו.

 

[chaia]

אם לא היו מחייבים אותו להשאר בחדר הוא כנראה גם לא היה יוצא מחוץ לבית.
אשמח אם האמא תתקן אותי.
ומלבד זאת הוא לא חולה - הוא מחויב בידוד, שזה אומר אחוז אפסי להדבקה.

מי שמחוויב בבידוד אלא הוא בסיכון אפסי להדבקה, ההדבקה נוצרת כתוצאה ממפגש עם חולה השאלה היא עם הנגיף חדר לגופו והוא יתחיל להראות תסמינים או לא.

 

[MDG]

שגם מבוגרים ממנו, ונבונים ממנו עושים זאת

מבוגרים ממנו אולי כן, נבונים ממנו, לא בטוח1!!

 

[אימפריה]

לא חושבת שהוא צפצף עליה
לפני חצי שנה אם הורה היה מכניס ילד לשבועיים לחדר סגור
היו שולחים לו רווחה הביתה
פתאום היום בגלל הקורונה אפשר הכל

רק לשם הדיוק לפני חצי שנה כבר היינו במצב ההזוי הזה, תשני ל"לפני שנה"...

 

[פינחס רוזנצוויג]

ובצורה מצפצפת, על פי רוב ילד עדין טוב ונבון.
האם שייך לשקול עונש בכלל, הרי הסגר והבידוד הם עונש בפני עצמו בטח בגיל הזה. אם לא מה כן, ואם כן אז באיזה אופן.
אשמח לעצות,
תודה רבה

נראה לי שצריך לכרות לו את הרגל הימנית

 

[פינחס רוזנצוויג]

שרותים אחד היה רק שלהם (היה נעול כל הזמן)
לפני כל יציאה הם התריעו שכולם יתרחקו
יצאו עם מסכה וחזרו מיד
מקלחת- התקלחו אחרונים כל פעם וחיטאו אחריהם.

כמה שירותים יש בבית שאפשר לוותר כל כך בקלות על אחד מהם?

 

[RUSI10]

 

[יהלומים]

עצם התחושה שהוא דחוי ומצורע ללא קשר לתנאי הבידוד כבר יכול לגרום משבר נפשי לילד צעיר!!!!
מי החליט שנזקי הקורונה קשים מנזקים בנפש???

 

[ביגר]

בעלי היה צריך בידוד,
ניסינו שהוא יכנס לחדר ויצא רק עם מסיכה
זה החזיק מעמד בקושי יום, נכנסו לבידוד כל המשפחה וזהו
אם מבוגר לא מסוגל איך אפשר לדרוש מילד?

 

[איש הככר]

מנסיון עם כמה בידודים:
(1) תשאלו רב שמתמצא ברפואה, יתכן ותופתעו.
(2) לחילופין תשאלו רופא יר"ש אשר מבין גם בנפש, יתכן ותופתעו.
(3) הבינו את הקושי.
(4) במקרה ואחרי ששאלתם ההוראה היא להמשיך (מנסיון, ואנחנו לא מקלים בבידודים, רוב הסיכויים שתקבלו הוראה לקצר את ימי הבידוד או להקל באופן הבידוד), הריני לספר כי ילד בן 12 שעבר בידוד אצלנו בבית, זוכר את הימים לטובה. הוא קיבל חדר פרטי, עיצב אותו כרצונו וקיבל רשות לפרויקטים נחשקים כגון צביעת שידה, הרכבת מדפים, ופלאפון פרטי. קיבל זכות לבחור את תפריט הארוחות (עוד תעסוקה), תכנן לעצמו סדר יום הכולל תפילות, לימוד גמרא. אחריות על החדר (סידור ושטיפה מדי ערב) והשתתפות במבצעים לימודיים באמצעות הטלפון.
כשהוצאנו אותו מהבידוד הוא התאכזב מאד, אבל מה לעשות, כל חויה נגמרת בסוף...
(5) אם קיבלתם הוראה לשמור על כללי הבידוד ואתם עומדים על כך בעקביות, אתם זוכים להעניק לו חינוך מופלא לאכפתיות, אחריות חברתית, ערבות הדדית ומסירות נפש לכלל.
בהצלחה!

 

[רותי וינברג]

בידוד לילד לא אמור להיות משהו קשה כ"כ נפשית
הכל עניין של הסתכלות
הבן שלי בן 8.5 היה צריך להיות בבידוד, אמנם לא היה בידוד היסטרי (ז"א רבה בחיידר שלא היה קרוב אליו וכו', כך שלא חששנו כ"כ שנדבק)
זו היתה חוויה מענינת, לא הייתי בוחרת אותה מעצמי, אבל לאחר שנוצר הצורך- עשינו מזה כיף ופינוק
נתנו לו תחושה של אחראי ששומר על בריאותינו ובריאות הסבבה בכך ששומר
קנינו הרבה דברים טעימים ומתנות קטנות ומידי פעם נתנו לו, כי מגיע לו, הוא כ"כ אחראי ובוגר
לרגע הוא לא הרגיש מסכן, גם אם היה לו קצת משעמם
כן יצא בזמנים שהילדים לא היו בבית
ובערב הסתובב עם מסכה

אבל מה אני באה להגיד- תעשו מזה עניין נוראי, כל גם הילד יתפוס ויכנס לדכאון ואז באמת נכונות כל התגובות על נזק נפשי.
תסתכלו על זה ממקום של אחריות- גם הילד ירגיש כך ויוכל אפילו להנות מהדברים הנחמדים שבדרך.
אפשר גם לחשוב על בוגר קורונה שיכול לעניין אותו ולבוא מידי פעם לשחק איתו,
אפשר לייצר משחקים שניתן לשחק ממרחק (שחמט עם שני לוחות, משחקי חברה ועוד...)

כמובן שמי שחושב שבידוד הוא צחוק ואין בו צורך- לא אליו כיוונו דברי
דיברתי לאלו שחושבים שצריך אך חושבים שזה אסון נפשי לילד