מהי דרגה גבוהה יותר - אהבת ה' או יראת הרוממות?

[צפור]

לאיזה קישור כוונתך?

הקישור לאתר חב"ד.

 

[stars]

הקישור לאתר חב"ד.

אה, את זה לא בדקתי. רק ראיתי מלמעלה שהוא מדבר על הנושא, אבל לא קראתי את מה שכתוב שם. (וכפי שכתבתי, אני גם לא מכיר את האתר, אז אין לי אחריות...)

 

[פינחס רוזנצוויג]

איך אתה רואה זאת ברש"י?

כי מבואר בגמרא שם שאהבה גדולה מיראה, ומפרש רש"י שאין הכוונה לפרוש מיראת העונש ועל כרחך דהיא יראת הרוממות.

 

[למאי נפקא מינה]

כי מבואר בגמרא שם שאהבה גדולה מיראה, ומפרש רש"י שאין הכוונה לפרוש מיראת העונש ועל כרחך דהיא יראת הרוממות.

שמעתי מיהודי עובד ה' מופלג [שאחד מגדולי האדמו"רים בדורנו העיד בו שהוא בעל רוח הקודש], שיש בחינת יראת חטא - עוד לפני בחינת יראת הרוממות.
ועניינה בקיצור נמרץ - שסטייה מציווי ורצון ה' הינה דבר בלתי אפשרי, לא מתקבל על הדעת. או כלשונו 'זה לא מסתדר עם החיים, אם אני עובר עבירה - אז למה אני חי בכלל?'
[והיא נובעת מהחדרה בעומק ההכרה שוב ושוב. כי בתוך הלב יש 'אוצר של יראת שמים' [לשון התניא, לא אברהם פריד,] וצריך רק לגלות אותו.
מקווה שהסברתי קצת ברור.
הוא אמר שכל דבריו אינם חידושים אלא מספה"ק, אולם מפני כבודו כמובן לא שאלתי מה מקורותיו.

 

[stars]

שמעתי מיהודי עובד ה' מופלג [שאחד מגדולי האדמו"רים בדורנו העיד בו שהוא בעל רוח הקודש], שיש בחינת יראת חטא - עוד לפני בחינת יראת הרוממות.
ועניינה בקיצור נמרץ - שסטייה מציווי ורצון ה' הינה דבר בלתי אפשרי, לא מתקבל על הדעת. או כלשונו 'זה לא מסתדר עם החיים, אם אני עובר עבירה - אז למה אני חי בכלל?'
[והיא נובעת מהחדרה בעומק ההכרה שוב ושוב. כי בתוך הלב יש 'אוצר של יראת שמים' [לשון התניא, לא אברהם פריד,] וצריך רק לגלות אותו.
מקווה שהסברתי קצת ברור.
הוא אמר שכל דבריו אינם חידושים אלא מספה"ק, אולם מפני כבודו כמובן לא שאלתי מה מקורותיו.

אני לא בטוח שצריך לזה מקור. כשאני חושב על כך, דומני שזו סברא פשוטה.

 

[למאי נפקא מינה]

אני לא בטוח שצריך לזה מקור. דומני שזו סברא פשוטה.

גם אני הק', אך כל שכן שהוא אומר שהכל מהספרים.
עכ"פ יש בזה מענה לידידנו הגאון רבי @פינחס רוזנצוויג שליט"א, שאם אין הכוונה ליראת העונש, לא מוכרח שזה יראת הרוממות.

 

[למאי נפקא מינה]

שמעתי מיהודי עובד ה' מופלג [שאחד מגדולי האדמו"רים בדורנו העיד בו שהוא בעל רוח הקודש], שיש בחינת יראת חטא - עוד לפני בחינת יראת הרוממות.
ועניינה בקיצור נמרץ - שסטייה מציווי ורצון ה' הינה דבר בלתי אפשרי, לא מתקבל על הדעת. או כלשונו 'זה לא מסתדר עם החיים, אם אני עובר עבירה - אז למה אני חי בכלל?'
[והיא נובעת מהחדרה בעומק ההכרה שוב ושוב. כי בתוך הלב יש 'אוצר של יראת שמים' [לשון התניא, לא אברהם פריד,] וצריך רק לגלות אותו.
מקווה שהסברתי קצת ברור.
הוא אמר שכל דבריו אינם חידושים אלא מספה"ק, אולם מפני כבודו כמובן לא שאלתי מה מקורותיו.

רק זאת אוסיף עוד, שהעניין היה מבוסס על חמישה סוגי לשונות שראינו במקורות:
ירא ה', ירא חטא, ירא אלקים, ירא שמים וירא - שכחתי כעת.
הוא ביאר מה עניין כל לשון בחיי המעשה המחשבתיים.

 

[stars]

יש בחינת יראת חטא - עוד לפני בחינת יראת הרוממות.

עשיתי חיפוש קצר באנציקלופדיה התלמודית בפרויקט השו"ת, ולהלן צילום מסך של חלק מתוכו:

 

[איכא מאן דאמר]

הרב בעל התניא מבאר שיראת הרוממות יותר גדולה מאהבה, אך יש את מידת "אהבה רבה" שהיא יותר גדולה גם מיראת הרוממות.
וז"ל בספה"ק ליקוטי תורה פרשת מסעי:
"הענין הוא ידוע י' יראה ה' אהבה ו' תורה ה' מצות והיותר למעלה יותר ענין אחדות והיראה עליונה הוא למעלה מן התורה כמ"ש ויצונו ה' לעשות את כל החקים האלה ליראה את ה' אלקינו, הרי כל שמירת המצות אינם רק להגיע למדרגת היראה ההיא והוא יראת הרוממות ולא כל אדם זוכה לזה היראה ואהבה העליונה שלמעלה מיראה זו היא אהבה רבה אשר אינה באה מעבודת האדם ויגיעתו כ"א השפעה עליונה כאשר יגיע האדם אל היראה עליונה ממילא תבוא עליו האהבה הזאת המופלגת והיא כלות הנפש לשרשו והיא אהבה בתענוגים ולמעלה היראה והאהבה הנ"ל הם כולא חד תרין ריעין דלא מתפרשין כי היותר למעלה הוא באחדות יותר משא"כ למטה הוא עולם הפירוד היראה והאהבה הם כמעט שני הפכים, היראה צריך שיגיע האדם מתחלה להשפיל א"ע במדרגת השפלות עד מאד ומזה יבוא ליראה התחתונה, ואהבה שלמעלה ממנו הוא השמחה ישמח ישראל בעושיו וזאת האהבה היא למטה מיראה העליונה שע"י האהבה הזאת יוכל להגיע למעט מן היראה העליונה שהוא בטל במציאות כו'. וזהו מה ה' אלקיך שואל מעמך כ"א ליראה העליונה הנ"ל וממילא בא אל האהבה העליונה הנ"ל כי דרכו של איש לחזור אחר אשה כי כולא חד למעלה כמבואר בלק"א.
אבל הבינונים צריכים להגיע מתחלה לאהבה שלמטה מן היראה העליונה הנ"ל והיא צמאה לך נפשי וגו'. ועליה רמז בזוהר לית פולחנא כפולחנא דרחימותא כי הוא כמ"ש לרפויא ארעא פי' עבודת הקרקע היא חרישתה שתתרכך להצמיח הזרעים שבתוכה. משא"כ אם היא קשה אין מצמחת מה שזורעין בה. וכן הענין בזאת האהבה המסותרת בלב כל אחד ואחד יעקב חבל נחלתו ניצוץ עליון, אך שהיא מלובשת מאד בעמקי הקליפות וצריך להעלותה לשרשה וצריך להיות רך בתחלה פי' כמו חרישה שמרככין ארעא כדי שתצמיח הזרעים, פי' להתגבר על חפציו ותשוקתו בעניני עוה"ז וכל תאוותיו ולעמוד על נפשו שלא לפנות לבבו אליהם ולשבור לבבו בשביל חפצו לדבקה בה' אלקים, ומה שיחרוש גופו ביותר וישבר בענין זה כן מצמיח יותר האהבה המסותרת הנ"ל, ועבודה זו נקראת בחינת יראה התחתונה הקודמת לאהבה זו והוא השפלות והכנעת לבו כמ"ש רז"ל אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש. ומן פסוק ועתה ישראל למד דוד המלך ע"ה בבקשתו שבקש רק דבר אחד שבתי בבית ה' פי' אותיות התורה הם נקראים בתים כנודע והם הכלים ולחזות בנועם ה' היא המתקה עמ"ש בביאור ע"פ באתי לגני והם האורות שבתוך הכלים ולמעלה הם כולם אחדות אחד משא"כ למטה הם נפרדים יש שלומד באותיות כו'. וכן מצינו ברבי יהודה בר' אלעאי שהיו פניו צהובים מטוב לבו מרוב השמחה והאורה שבתורה שבע"פ מפני שהיו צדיקים מופלגים והיו להם הפנימית והאותיות כולא חד וכו' וד"ל"

 

[צפור]

עשיתי חיפוש קצר באנציקלופדיה התלמודית בפרויקט השו"ת, ולהלן צילום מסך של חלק מתוכו:
צפה בקובץ המצורף 704487

כבר כתב המסילת ישרים (פרק כ"ד) ש'יראת חטא' הינה חלק מ'יראת הרוממות', ואילו 'יראת העונש' הינה דרגה פחותה בהרבה, עיי"ש.

 

[stars]

כבר כתב המסילת ישרים (פרק כ"ד) ש'יראת חטא' הינה חלק מ'יראת הרוממות', ואילו 'יראת העונש' הינה דרגה פחותה בהרבה, עיי"ש.

אכן. הערה 85 שם מביאה את דברי המס"י, ועוד.

 

[צפור]

כתבתי מאמר בעניין זה, בו הסתמכתי רבות במה שכתבו לי כאן.
יישר כח לכולכם!
אשמח אם יעברו על זה (וכמובן שאשמח בהערות...)

 

[איכא מאן דאמר]

על פי דברי בעל התניא שהבאתי לעיל
הרי שאפשר לבאר את הסתירה
שכאשר מדברים על כך שיראה גדולה מאהבה מדברים על אהבה רגילה, וכאשר אומרים להיפך מתכוונים לאהבה רבה.
איני יודע אם אפשר לומר כך בכל המראי מקומות שהבאתם
אך בדבריט הרבי מלובלין בסוף המאמר בוודאי אפשר לומר כך (וביותר שהבעל התניא גם כותב שאת האהבה רבה מקבלים במתנה)

 

[צפור]

המאמר הנ"ל משודרג (בעיקר בסופו).
נ.ב. הייתי מכניסו במקום הקודם, אך נעלמה לי אפשרות ה'עריכה'.

 

[#ליבא]

אור החיים הקדוש דברים י, יב:
ועתה ישראל מה וגו' כי אם ליראה וגו'. כוונת הכתוב היא על זה הדרך לפי שיש ב' הדרגות שחפץ ה' מישראל עשות והם זו למעלה מזו. א' היא היראה, למעלה ממנה האהבה, ואמר להם שאינו מבקש מהם כי אם היראה, וטעם הדבר היא לפי שהיראה תסובב אתכם ללכת בכל דרכיו כי הירא לא יחדל מיראתו אפילו באחת מאלף שעליו לעשות, ולא זו בלבד מגיעתו אלא עוד לו 'ולאהבה אותו' הרי שהיראה היא פתח ליכנס לשער האהבה, ולזה כשאמר הכתוב 'מה ה' שואל כי אם ליראה' דקדק לומר 'ועתה' פירוש מה שהוא שואל ליראה הוא עתה בזמן הזה שאתה בא לישא עול האלהות אבל אין זה תכלית מה שחפץ ממנו עשות אלא שזה יעמידנו בגדר האהבה. ולדרך זה יתיישב מאמר מה וגו' כי אם וגו' שבערך האהבה שהיא דבר המקווה תהיה היראה מלתא זוטרתי, ובגמרא שאמרו (מגילה כ"ה א) אטו יראה מלתא זוטרתי וכו', הכוונה היא כיון שבערך משיגיה גדולה היא לא תקרא קטנה הגם שבערך האהבה היא למטה ממנה ותירץ לגבי משה וכו' שגם בערך המשיגים ישנה בגדר קטן:

 

[צפור]

אור החיים הקדוש דברים י, יב:
ועתה ישראל מה וגו' כי אם ליראה וגו'. כוונת הכתוב היא על זה הדרך לפי שיש ב' הדרגות שחפץ ה' מישראל עשות והם זו למעלה מזו. א' היא היראה, למעלה ממנה האהבה, ואמר להם שאינו מבקש מהם כי אם היראה, וטעם הדבר היא לפי שהיראה תסובב אתכם ללכת בכל דרכיו כי הירא לא יחדל מיראתו אפילו באחת מאלף שעליו לעשות, ולא זו בלבד מגיעתו אלא עוד לו 'ולאהבה אותו' הרי שהיראה היא פתח ליכנס לשער האהבה, ולזה כשאמר הכתוב 'מה ה' שואל כי אם ליראה' דקדק לומר 'ועתה' פירוש מה שהוא שואל ליראה הוא עתה בזמן הזה שאתה בא לישא עול האלהות אבל אין זה תכלית מה שחפץ ממנו עשות אלא שזה יעמידנו בגדר האהבה. ולדרך זה יתיישב מאמר מה וגו' כי אם וגו' שבערך האהבה שהיא דבר המקווה תהיה היראה מלתא זוטרתי, ובגמרא שאמרו (מגילה כ"ה א) אטו יראה מלתא זוטרתי וכו', הכוונה היא כיון שבערך משיגיה גדולה היא לא תקרא קטנה הגם שבערך האהבה היא למטה ממנה ותירץ לגבי משה וכו' שגם בערך המשיגים ישנה בגדר קטן:

יישר כח!
אולם הנושא כאן הוא אם יראת הרוממות דרגתה מעל האהבה, ולענין זה אינני רואה התייחסות באוה"ח הק'.