מהו "ספר חרדי"?!

עדיאל

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
היות והבטחתי כאן לפני מספר ימים לפתוח אשכול בנושא, אז הנה, הבה נפתח את הנושא לדיון.

ספר חרדי, מהי מהותו הפנימית, מה מייחד אותו מספר כללי?

ישנם סופרים, שאין בין עלילות המתח והדרמות שלהם ובין ספרים כלליים מאומה, אלא שברצותם להנעיק לספר איזשהו מימד חרדי, הם דואגים לשתול פה ושם מימד חרדי, שותלים איזה 'מנחה'לה' קטנה פה, ואיזה שיעור תורני שם, בין לבין מגיחה דמות רבנית שמייעצת פלאים מאחורי הקלעים, והספר 'גוייר לחומרא'...

אני קורא ספר כזה, ומשתומם. אין כאן שום תיאור פנימי של פנימיותם של גיבורי הספר, שבמקרה כאן הם קרויים חרדים, איפה אמונתם? איפה רצונותיהם? איפה שאיפותיהם?

ספר טוב, מכניס אותך אל תוך תוכו של הדמות, ואילו, כאן, הדמות ריקנית לחלוטין, אין שם פנימיות חרדית, אין שם שום דבר שמפריד בין דמו זו לדמות סתמית כלשהי.
הזה ספר חרדי?!
 

איכות

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
עריכה והפקת סרטים
בעצם אמרתם הכל...
מה שאני חשבתי זה שיש ספר שכתוב בצורה טובה.
בלי קשר לזה שהוא חרדי או לא.
ואז נעים לקרוא אותו. כי אני מאמינה שגם בחיים הלא חרדיים לא כל האנשים ריקניים, ויש הרבה שהם בעלי שאיפות ורצונות גבוהים ואיכותיים.
יש סופרים המגדירים עצמם כחרדים אך תוכנם האישי דליל ושאיפותיהם כנ"ל.
ההשפעה שלהם על הספר תהיה כזאת שהמסרים החרדיים יושתלו בצורה נלעגת ותלושה.
או שהמטרה שלהם היא לחרד ספר אבל האמצעים שלהם דלילים ולא מספקים.
כמובן שיש עוד....
 

תמי אחת

משתמש סופר מקצוען
ספר טוב, בעיני, מעבר לכתיבה היפה והמרתקת, זה ספר שמשאיר אותי עם 'משהו ביד', עם רצון להיות טוב יותר, עם תובנות וכיווני חשיבה נוספים. משהו שמקדם אותי.
 

עדיאל

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
אחדד יותר:
אין בדעתי לדון כעת בפן החינוכי שבענין, או בשליחות המוטלת על סופר להביע מסרים חיוביים, שהם גם ערכים נעלים כמובן.
ברצוני להתייחס לפן המקצועי שבכתיבת ספר חרדי.

ספרים שאין בהם בעייתיות מבחינת תכניהם, הם ספרים שמורים ונקיים. הם עדיין לא הופכים להיות חרדיים בשל כך.
סופר טוב, אמור להכניס את קוראיו אל תוך דמויותיו, הקורא אמור להרגיש את הדמות, לחיות את הסיפור ואת כל ההוויה יחד עם הדמות.
ולכן, איך יתכן להכניס קורא אל תוך דמות חרדית, מבלי להעניק מימד לפנימיותו, האחרת לחלוטין מאשר דמות כללית כלשהי.

אמנם, גם לדמויות שאינן חרדיות יכולות להיות ערכים נעלים, יכולה להיות פנימיות מסוימת. עדיין, לדמות חרדית אמורה להיות פנימיות מסויימת מאד, לבטים מסוג מסוים, חיבוטי נפש מסוגים מסוימים. הקורא אמור להרגיש את הדמות כחרדית, בכל מאודו.

ולכן, אני תמה על אותו סופר מקצועי, שכמו שלא יעז לכתוב על אריזונה מבלי שלא יחקור אותה הדק היטב, ואולי אף יטריח עצמו בטיסה מעייפת לאותו אתר שעליו יבקש להשחיז את הגיגיו, כדי להבין את הדבר, כדי לא לכתוב מהשפה ולחוץ.
ובהגיע לדמות חרדית, הוא מרשה לעצמו 'לחפף', לתאר אותו כדמות שאינה בעלת עומק מסוג מאד מסויים.

מקווה שהובנתי.
 

איכות

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
עריכה והפקת סרטים
אני מוצאת את עצמי מסכימה מאד עם הנכתב פה
וזה גם מחדד ומסביר לי את הרגשת האי נעימות הלא מוסברת
שהרגשתי כלפי ספרים מסוימים.
 

יואל ארלנגר - קקטוס

משתמש סופר מקצוען
מנהל
מנוי פרימיום
מנוי פרימיום
מוזיקה ונגינה
כתיבה ספרותית
צילום מקצועי
עריכה והפקת סרטים
אחלק את התגובה לשני חלקים.

א.
ספר חרדי יכול להיות כמו קוקה קולה.
אנשים רוצים לשתות קולה, כי זה טעים. אז בא הרב לנדא, נותן לזה הכשר - וכולם שותים ונהנים.
העלילה יפה? הפורמט נמכר טוב? נכניס את הרבי בכדי שייתן "הכשר", ונשנע מייד אל החנויות.
ספר חרדי יכול להיות כמו טשולנט.
טשולנט (או חמין - למתקשים ביידיש) הוא חלק מהמסורת היהודית, וחלק מהתרבות היהודית. הוא לא צריך חותמת חיצונית בכדי להפוך אותו לאוכל יהודי - הוא כזה.
ספר כזה נכתב מהקישקעס, הוא בא מתוך הציבור החרדי והתרבות שלו. הכותב מתאר את התרבות הזאת מבלי להתאמץ, ולפיכך אין צורך בקטעים שיהוו חותמת כשרות לספר.
עד כאן השימוש בדימויים ומשלים.

ב.
איכות הכתיבה.
לעניות דעתי: התופעה נובעת מאיכות כתיבה נמוכה, שנובעת מעולם פנימי רדוד.
סופר שהעולם הפנימי שלו עשיר, ייצור בעצמו את הסוגה הספרותית, אשר מושפעת מהחוויות שלו, מההשראה שהוא קיבל מהעולם שלו, ומהתרבות שלו שאותה הוא חי ונושם כל חייו.
באופן מעניין, חסרים על מדף הספרים החרדי ספרים שנובעים ממש מהבטן של המגזר. יש לכך סיבות מובנות: נושאים שהם בטאבו, נושאים שבצנעה, חוסר הכלה של הקהל. כולם גורמים לכך שיוצאים לאור ספרים בינוניים לחלוטין, לפעמים ללא רמז לתחושה אישית אמיתית של הכותב.
היכולת להתעלות על הקשיים, ולהביא ספר שמספר סיפור שאיננו מאולץ לתוך תבנית קלאסית, קיימת רק אצל סופרים בודדים. תרבות החיקוי החיצונית שמביאה ספרות "מתורגמת-עם-הכשר", גורמת לרפליקות של ספרי מתח לועזיים בלבוש חרדי מרושל היטב.
תרבות החיקוי הפנימית של "כמעט כמו חוה רוזנברג"(כדוגמא) מביאה לנו ספרות כאילו פנימית, שגם היא צמודה היטב לעלילות תבניתיות שלא ממריאות לשום מקום.
(במאמר המוסגר: הנושא הזה קיים כמעט בכל תחום אחר של אמנות במגזר. "אברהם פריד הבא", "סגנון וקסברגר", תלמידי גדי פולק, ותואמי יוני גרשטיין, אשר מגבילים את המעוף של היוצרים למסגרות צרות מאוד.)
מיעוט היוצרים האיכותיים ביחד עם החברה המאוד פרובנציאלית שלנו, גורמת לביקוש אדיר אצל היוצרים הטובים, שמנסים לשחזר את ההצלחה בספר שדומה כשתי טיפות מים לספר הקודם ופורץ הדרך שלהם. התוצאה = פ"נ סופר דגול...
 

אפרת 10

משתמש סופר מקצוען
צילום מקצועי
איור וציור מקצועי
עיצוב גרפי
מהו ספר חרדי?

ספר החרד לגורלם של הקוראים

;):)
 

שפריץ

משתמש סופר מקצוען
מנהל
מנוי פרימיום
קקטוס, אחריך אין עוד לאף אחד מה לומר.

כל הכבוד על הבהירות והפירוט.
 

יואל ארלנגר - קקטוס

משתמש סופר מקצוען
מנהל
מנוי פרימיום
מנוי פרימיום
מוזיקה ונגינה
כתיבה ספרותית
צילום מקצועי
עריכה והפקת סרטים
נכתב ע"י שפריץ;1790383:
קקטוס, אחריך אין עוד לאף אחד מה לומר.

כל הכבוד על הבהירות והפירוט.
לא התכוונתי לכך.
זה בסך הכל קמצוץ בתוך מה שאפשר לכתוב על הנושא.
לפחות חמישים אחוז מהאשמה מוטלת על הציבור שרוכש זבל ממוחזר. (להערכתי התופעה של גיור פורמטים נוכריים, התמעטה בזמן האחרון בחסדי שמים מרובים) כשמכרתי בחנות ספרים לפני כמה שנים, הייתי בהלם מכמות הנערים שבאים לחפש את אחד מהכרכים החדשים של סידרת מתח אינפנטילית ומגויירת.
 

יואל ארלנגר - קקטוס

משתמש סופר מקצוען
מנהל
מנוי פרימיום
מנוי פרימיום
מוזיקה ונגינה
כתיבה ספרותית
צילום מקצועי
עריכה והפקת סרטים
נכתב ע"י קוצקער;1790389:
מה הבעיה בגיור ספרים טובים?
אם הם טובים, למה לגייר? מספיק לצנזר..
 

קוצקער

משתמש צעיר
עיצוב גרפי
נכתב ע"י קקטוס;1790390:
אם הם טובים, למה לגייר? מספיק לצנזר..
צודק, לזה הייתה כוונתי.
רק לפעמים הצנזור גורם לגיור רציני, אחרת כל העלילה משתבשת.
 

Ruty Kepler

משתמש סופר מקצוען
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
נכתב ע"י קקטוס;1790381:
היכולת להתעלות על הקשיים, ולהביא ספר שמספר סיפור שאיננו מאולץ לתוך תבנית קלאסית, קיימת רק אצל סופרים בודדים.
ואז הם מקבלים תגובות נזעמות מכל מיני אנשים שחושבים שעוול הוא לדגדג פרות.
לכו תסבירו להם שהפרות אינן קדושות, כפי שהגנגס אינו קדוש, והמציאות האלוקית היא הרבה מעבר למוסכמות חברתיות כאלה או אחרות.
לכו תסבירו להם שיש עוד דרכים טובות לעבוד את ה', חוץ מזו שהם נולדו לתוכה (או עברו אליה באמצע החיים).

והסופר הנבוך אומר: למה הצרה הזו על ראשי?
ולמחר הוא כותב סיפור נבוב על מרים שהציעו לבנה היקר נערה ש-שומו שמיים - יש לה לקות קלה. מרים עובדת על עצמה, שומעת כמה מאמרי צדיקים, ומסכימה להתקדם עם השידוך הזה למרות שאינו תואם את חלומותיה. בנה מאושר, ונולדים נכדים נפלאים. באמצע יש הסתבכות כלכלית/ירושה עתיקה/משהו עם הסבתא בשואה/סכסוך משפחתי. הגיבורים הולכים לרב ושואלים אותו מה לעשות, והוא אומר להם לעשות מה שהסופר רצה מראש שהם יעשו, וככה גם הוספנו את המסר של לשמוע לדעת תורה. ואז בסוף הדוד החילוני בא ורואה את הנרות שבת/חנוכה/סוכה/לביבות, ורוחו נפעמת עליו והוא חוזר בתשובה.

וכולם מרוצים, והפרות ממשיכות לרעות בשלווה באחו.
 

קוצקער

משתמש צעיר
עיצוב גרפי
נכתב ע"י רותי קפלר;1790393:
ואז הם מקבלים תגובות נזעמות מכל מיני אנשים שחושבים שעוול הוא לדגדג פרות.
לכו תסבירו להם שהפרות אינן קדושות, כפי שהגנגס אינו קדוש, והמציאות האלוקית היא הרבה מעבר למוסכמות חברתיות כאלה או אחרות.
לכו תסבירו להם שיש עוד דרכים טובות לעבוד את ה', חוץ מזו שהם נולדו לתוכה (או עברו אליה באמצע החיים).

והסופר הנבוך אומר: למה הצרה הזו על ראשי?
ולמחר הוא כותב סיפור נבוב על מרים שהציעו לבנה היקר נערה ש-שומו שמיים - יש לה לקות קלה. מרים עובדת על עצמה, שומעת כמה מאמרי צדיקים, ומסכימה להתקדם עם השידוך הזה למרות שאינו תואם את חלומותיה. בנה מאושר, ונולדים נכדים נפלאים. באמצע יש הסתבכות כלכלית/ירושה עתיקה/משהו עם הסבתא בשואה/סכסוך משפחתי. הגיבורים הולכים לרב ושואלים אותו מה לעשות, והוא אומר להם לעשות מה שהסופר רצה מראש שהם יעשו, וככה גם הוספנו את המסר של לשמוע לדעת תורה. ואז בסוף הדוד החילוני בא ורואה את הנרות שבת/חנוכה/סוכה/לביבות, ורוחו נפעמת עליו והוא חוזר בתשובה.

וכולם מרוצים, והפרות ממשיכות לרעות בשלווה באחו.
אני רוא שחטפת הרבה על הסיפור שלך עם השאלים. :p
 

Ruty Kepler

משתמש סופר מקצוען
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
נכתב ע"י קוצקער;1790394:
אני רוא שחטפת הרבה על הסיפור שלך עם השאלים. :p
לא רק עליו.
מצד שני, כמות התגובות האוהדות והיקפן, איזנה את המצב.
 

קוצקער

משתמש צעיר
עיצוב גרפי
נכתב ע"י רותי קפלר;1790398:
לא רק עליו.
מצד שני, כמות התגובות האוהדות והיקפן, איזנה את המצב.
קבלי עוד תגובה אוהדת: אני אוהב את הסיפור הזה, וחיכיתי כבר שנים שמישהו ידבר בפתיחות על הנושאים האלו.
 

איכות

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
עריכה והפקת סרטים
ועוד תגובה:
העיתון הזה שווה לקנות אותו ולו בשביל סיפורים כאלה.
 
חזק חזק ונתחזק על כל הנאמר כאן! דפח"ח!!!

חושבני שהדבר תלוי גם ב'איך התחיל כל הסיפור'.

דהיינו, אם רוצים לכתוב עלילה למטרת רווח או כל דבר אחר, אבל, נעבך, צריך שתהיה גם 'חרדית', אז מוסיפים כמה אלמנטים חרדיים מדין 'גיור' או 'הכשר'...

אבל... אם קודם כל רוצים להעביר מסר חיובי, ורוקמים סביבו עלילה לסבר את האוזן ולהכנס מהדלת האחורית, אז הוא יוצא אחרת לגמרי. ממש אפשר לנשום בו את היידישקייט גם בלי השתלת איברים חרדיים.

אני אישית חיברתי כמה סיפורים, ולפני כן ישבתי לבדי או עם אשתי וחשבנו על המסר.
אח"כ על ה'שלד' של הסיפור, ולבסוף על הפרטים.
והתוצאה בהתאם. ב"ה.
 

יואל ארלנגר - קקטוס

משתמש סופר מקצוען
מנהל
מנוי פרימיום
מנוי פרימיום
מוזיקה ונגינה
כתיבה ספרותית
צילום מקצועי
עריכה והפקת סרטים
נכתב ע"י אורי ש;1790407:
אבל... אם קודם כל רוצים להעביר מסר חיובי, ורוקמים סביבו עלילה לסבר את האוזן ולהכנס מהדלת האחורית, אז הוא יוצא אחרת לגמרי. ממש אפשר לנשום בו את היידישקייט גם בלי השתלת איברים חרדיים.

אני אישית חיברתי כמה סיפורים, ולפני כן ישבתי לבדי או עם אשתי וחשבנו על המסר.
אח"כ על ה'שלד' של הסיפור, ולבסוף על הפרטים.
והתוצאה בהתאם. ב"ה.
זה לא יוצא כמו מסר עטוף בספר?
וחוץ מזה, יוצא מדבריך שלכתוב ספר ללא "מסר" זה בעייתי.
 
שני דברים.

א. מסר עטוף בספר הוא דבר מצוין, בתנאי שהוא עטוף היטב. היה לי עונג אמיתי לקבל את המסרים העטופים של רוזנברג תוך כדי קריאת סיפור מוצלח.

ב. לא באתי לומר שספר ללא מסר הוא בעייתי, (והאמת, שאולי יש בזה משהו, אני צריך לחשוב בעניין), אלא רק לומר שאם מתחילים מהכיון של המסר, כל הספר נראה אחרת.
ונמשיל ונדמה זאת כדרכך לעיל, לחבורה שיצאה מתוך לימוד מעמיק מול חבורה שנכתבה כי הגיע תורך בכולל. אופס...
 
למעלה