הנושאים החמים
הנושאים החמים
מ. י. פרצמן
סופרת ועורכת, מנהלת קהילת כתיבה
מנהל
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
D I G I T A L
מקור: מדריך הידיעה העיתונאית, אתר משרד החינוך.
למדריך המלא
מבנים בסיסיים של ידיעה עיתונאית
// הפירמידה ההפוכה
הפירמידה ההפוכה מורכבת משני חלקים עיקריים: הפתיח, וגוף הידיעה.
בפתיח מופיעים הפרטים היותר חשובים, מעניינים, משמעותיים וחדשים, על מנת לתת לקורא בקיצור את תמצית הידיעה.
בגוף הידיעה נכללים כל שאר הפרטים בהרחבה ולפי סדר חשיבות יורד – מהחשוב ביותר אל הפחות חשוב.
בסיום הידיעה מופיע משפט סיום הסוגר את הידיעה.
// המבנה הסיפורי
העיקרון הבולט ביותר במבנה זה הוא, שהפרטים החשובים ביותר אינם נמצאים דווקא בפתיח, אלא משולבים בגוף הידיעה.
הפתיח אמור לגרות את הקורא להמשיך לקרוא את הטקסט כולו.
גוף הידיעה כתוב בנימה סיפורית שבה מתפתחת העלילה עד לשיאה,
פסקת הסיום תכלול עובדה, ציטוט או קביעה, שיתחזקו את מה שנאמר או יפתיעו את הקורא.
// הנוסחה של וול סטריט ז'ורנאל
חלק ראשון – פתיח: מתמקד בסיפורו האישי של אדם מסוים, המייצג או משקף את התופעה או האירוע בו תעסוק הידיעה.
חלק שני – קטע קישור היוצר את הקשר בין הסיפור האישי, לבין התופעה הרחבה יותר, שהיא נושא הידיעה.
חלק שלישי – גוף הידיעה, המתייחס לנושא המרכזי.
חלק רביעי – פסקת הסיום, החוזרת לסיפור אישי הממחיש את הנושא, לעיתים אף לאותו סיפור שהוזכר בתחילה.
שני מבנים מקובלים נוספים הם הכתיבה על פי לוח זמנים, והפירמידה הכפולה.
למדריך המלא
מבנים בסיסיים של ידיעה עיתונאית
// הפירמידה ההפוכה
הפירמידה ההפוכה מורכבת משני חלקים עיקריים: הפתיח, וגוף הידיעה.
בפתיח מופיעים הפרטים היותר חשובים, מעניינים, משמעותיים וחדשים, על מנת לתת לקורא בקיצור את תמצית הידיעה.
בגוף הידיעה נכללים כל שאר הפרטים בהרחבה ולפי סדר חשיבות יורד – מהחשוב ביותר אל הפחות חשוב.
בסיום הידיעה מופיע משפט סיום הסוגר את הידיעה.
// המבנה הסיפורי
העיקרון הבולט ביותר במבנה זה הוא, שהפרטים החשובים ביותר אינם נמצאים דווקא בפתיח, אלא משולבים בגוף הידיעה.
הפתיח אמור לגרות את הקורא להמשיך לקרוא את הטקסט כולו.
גוף הידיעה כתוב בנימה סיפורית שבה מתפתחת העלילה עד לשיאה,
פסקת הסיום תכלול עובדה, ציטוט או קביעה, שיתחזקו את מה שנאמר או יפתיעו את הקורא.
// הנוסחה של וול סטריט ז'ורנאל
חלק ראשון – פתיח: מתמקד בסיפורו האישי של אדם מסוים, המייצג או משקף את התופעה או האירוע בו תעסוק הידיעה.
חלק שני – קטע קישור היוצר את הקשר בין הסיפור האישי, לבין התופעה הרחבה יותר, שהיא נושא הידיעה.
חלק שלישי – גוף הידיעה, המתייחס לנושא המרכזי.
חלק רביעי – פסקת הסיום, החוזרת לסיפור אישי הממחיש את הנושא, לעיתים אף לאותו סיפור שהוזכר בתחילה.
שני מבנים מקובלים נוספים הם הכתיבה על פי לוח זמנים, והפירמידה הכפולה.
