מבוא לחוכמולוגיה

[gedalya vaisbord]

"נו, 'הרב שטיין' לא יפה ששברת לאחיך ככה את היד,"
אמר האומר וגיחך גיחוך אווילי. שטיין התקצף ורצה לראות גבס על אצבעו של האומר.
האומר לא מבין רמזים אז המשיך, "מה נשמע בישיבה?"
"המשגיח הרשה לך להיות ער בליל שישי מאוחר?" הולך לך בשידוכים או שככה-ככה?"
האומר עבר את הגבול. ושטיין הלך משם בלי להשיב לו.
אחרי מעריב נפגשו שוב ושוב חזר על כל חוכמתו באוזני אבא של שטיין ובנוכחותו.
אחר כך האומר היה נעלב כששטיין התעלם ממנו לגמרי. הוא ניסה לומר לשטיין כל מיני דברים מצחיקים, בלי תועלת.
ואחר כך בא להתלונן אצל שטיין האבא שזיכה אותו בחיוך סלחני ופטר אותו בגוטשאבעס.

בסוף הוא בא לשטיין יום אחד לישיבה כי היה באזור, ודרש בשלומו רוב שלומות, וחקר חקירות
וחפר חפירות, וחייך בטיפשות. רבע שעה עיכב אותו בפתח בית המדרש.

כשחזר שטיין לחברותא, החברותא שאל אותו: "אז זה החוכמולוג הקהילתי שלכם?
תזכור אותו טוב. כי אם תשכח גם אתה תהיה כזה,"