מאמר ומכתב

מאיר14

משתמש מקצוען
עימוד ספרים
בס"ד

שלו' לכל החברים

מכתב – פירושו, העלאת פרי מחשבתו של אדם והגיונו לזולתו, באופן ישיר על גבי הכתב, ללא כל אמצעי אחר. כגון, הכותב מכתב לחבירו, או המחבר ספר בעצמו עבור זולתו, וכיוצא בזה.

לעומת זאת,
מאמר – פירושו, לקיחת דברים שנאמרו מפי אדם אל זולתו (יחיד או רבים), והעלאתם על גבי הכתב, למען יזכרו ימים רבים. כגון, שיחות או הרצאות, ואפילו פתגמים חכמים, וכיוצא בהם.

ובהיות שהדברים הנ"ל הם חלק מנושא שהנני עסוק בו, שאלתי היא, האם ידוע לכם על פירוש או משמעות אחרת מהנכתב כאן.

תודה וברכה מראש לכל המגיבים
ושבת שלו'
 

תרצה

משתמש מקצוען
לעניות דעתי, מאמר לא בהכרח נאמר לזולת, אלא דברים (רעיונות ו/או דעות) שהכותב מעוניין שיגיעו לידיעת הציבור (ולא דווקא לנמען מסוים).
 

מאיר14

משתמש מקצוען
עימוד ספרים
זה נכון לפי השפה המדוברת היום.
אמנם שכחתי לציין שכוונתי למשמעות המקראית של מילים אלו.
 

אברהם

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
D I G I T A L
עימוד ספרים
המשמעות המקראית של מכתב - כתיבה (כמו בלוחות הברית למשל) וכן כמשמעות המוכרת בימינו - איגרת (כמו "מכתב מאליהו" שקיבל המלך יהורם). לענ"ד לאו דוקא מאדם לזולתו אלא אף לעצמו - כמו "מכתב לחזקיהו", שזו בעצם מעין הודאה לה' שחזקיהו העלה על הכתב.

המשמעות המקראית של מאמר - ציווי ולאו דוקא על גבי הכתב (כמו "ואת מאמר מרדכי אסתר עושה")
 

מאיר14

משתמש מקצוען
עימוד ספרים
לגבי "מכתב לחזקיהו", עיי"ש ברד"ק.

ולענין מאמר, אם נתייחס למשמעות מאמר - בלי כל קשר לכתיבה, נכון הוא.

אך כאשר אנו מתייחסים לדבר הנכתב המונח לפנינו, במקרה זה, האם נכון להגדירו תמיד רק כמכתב, או רק כמאמר.
או שיש לחלק בין מכתב למאמר כפי המשמעות שכתבתי לעיל.
 

מאן דאמר

משתמש פעיל
גם לדעתי בצורה המקראית לא נכון לקרוא לחומר כתוב בשם 'מאמר', זה דבר חדש מודרני.
 

מאיר14

משתמש מקצוען
עימוד ספרים
טוב,
אני אבדוק זאת שוב.

רק רציתי לציין עוד בנוסף למה שכתבתי - דבר הנכתב, שאין להכליל בזה שטרות וכדו' שנכתבו לראיה גרידא.
 

מאיר14

משתמש מקצוען
עימוד ספרים
ראשית, תודה על תגובותיכם.
עקב כך, בדקתי שנית את הענין – אך מהכיוון ההפוך, שמא שגיתי. אלא שהגעתי שוב לנקודה בה התחלתי, והפעם בתוספת דיוק, כדלהלן:

פשוט הוא, כי דבר הנכתב - קרוי מכתב, ודבר הנאמר - קרוי מאמר.

אך כאשר אני לוקח מאמר שנאמר ומעלהו על הכתב, הרי שלא יתכן לקוראו "מכתב" מצד היותו עתה כתוב, אלא "מאמר". וכמו שמצינו בהרבה מקומות לשון "כמאמר הכתוב" "מאמר חז"ל" וכיוצ"ב (אע"פ שהוא אכן כתוב).

אם כן, חזרנו למשמעות הראשונה שהזכרנו לעיל.

אמנם, מה שכיום קוראים גם למחקר כתוב וכדו' – מאמר, זה נראה מן החדש.

יתכן שיש מקום לויכוח בנושא זה. אך לענ"ד, נראה לי שזו המשמעות היותר נכונה.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ר'

קנג רְאֵה עָנְיִי וְחַלְּצֵנִי כִּי תוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי:קנד רִיבָה רִיבִי וּגְאָלֵנִי לְאִמְרָתְךָ חַיֵּנִי:קנה רָחוֹק מֵרְשָׁעִים יְשׁוּעָה כִּי חֻקֶּיךָ לֹא דָרָשׁוּ:קנו רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְהוָה כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנִי:קנז רַבִּים רֹדְפַי וְצָרָי מֵעֵדְוֹתֶיךָ לֹא נָטִיתִי:קנח רָאִיתִי בֹגְדִים וָאֶתְקוֹטָטָה אֲשֶׁר אִמְרָתְךָ לֹא שָׁמָרוּ:קנט רְאֵה כִּי פִקּוּדֶיךָ אָהָבְתִּי יְהוָה כְּחַסְדְּךָ חַיֵּנִי:קס רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת וּלְעוֹלָם כָּל מִשְׁפַּט צִדְקֶךָ:
נקרא  2  פעמים

לוח מודעות

למעלה