שיתוף - לביקורת מאוחר מדי

[שלחן עורך]

וברוידא בכלל, לא להאמין שהוא חילוני, כזה שליטה בישיבישקייט, געוואלדיג.

כזה שליטה בפרחחניקים... גיוואלד!

סיפור שנגמר בהתעוררות מחלום, הוא דבר נדוש.
אבל כאן זה מפתיע. לסיום כזה איש לא ציפה לזה.
ולמה? כי תיאור כה חי של מחשבות והרגשת אכזבה, קשה לדמיין שכל זה ארע רק בחלום.
בדרך כלל איש אינו חולם שהוא אשה, ואשה לא חולמת שהיא בחורה.
יכולים לקרות אי אלו שיבושי זמן ומיקום בחלום, לא אגלה לכם את אלו שלי... אבל עד כדי כך?
האם מפני שזה כל כך הזוי ומפתיע, ניתן לסיים כך סיפור? מסופקני.

 

[RACHELIZ]

תיאור כה חי של מחשבות והרגשת אכזבה, קשה לדמיין שכל זה ארע רק בחלום.

אולי יש צדק בדבריך, אבל אולי בחלום הכל אפשרי ואח"כ אנחנו פשוט לא זוכרים אותו לעומק?
לי אישית זה מחליק בגרון ולא מפריע.

בדרך כלל איש אינו חולם שהוא אשה, ואשה לא חולמת שהיא בחורה.

הוא לא חלם שהוא משהו אחר אלא הגיע בחלום לנקודת זמן שכנראה התרחשה איתו. מסתבר שהוא התלבט על השידוך ההוא בזמנו. והגיוני מאוד לחלום על סיטואציה מהעבר.

 

[דיונון]

סיפור שנגמר בהתעוררות מחלום, הוא דבר נדוש.
אבל כאן זה מפתיע. לסיום כזה איש לא ציפה לזה.
ולמה? כי תיאור כה חי של מחשבות והרגשת אכזבה, קשה לדמיין שכל זה ארע רק בחלום.
בדרך כלל איש אינו חולם שהוא אשה, ואשה לא חולמת שהיא בחורה.
יכולים לקרות אי אלו שיבושי זמן ומיקום בחלום, לא אגלה לכם את אלו שלי... אבל עד כדי כך?
האם מפני שזה כל כך הזוי ומפתיע, ניתן לסיים כך סיפור? מסופקני.

אני משער שהסיפור לא נכתב במטרה להעיר אותו בסוף מחלום,
אלא באמת בא לתאר סיטואציה עגומה וכואבת ובעיקר - קיימת.
אבל בסוף חזר בו הכותב מה'אנד' הלא נעים ותפר לזה סוף משעשע.
לי הטעם החמוץ נשאר ולא טושטש.
זה אמיתי מדי.

 

[יאן]

אבל בסוף חזר בו הכותב מה'אנד' הלא נעים ותפר לזה סוף משעשע.

הסוף בכלל לא משעשע. אדרבה, עצוב מאוד.
משמים ריחמו עליו וכיוונו אותו להחליט את ההחלטה הנכונה שבלעדיה היה נשאר רווק מזדקן, והוא לא גומר להתלונן.

 

[דיונון]

הסוף בכלל לא משעשע. אדרבה, עצוב מאוד.
משמים ריחמו עליו וכיוונו אותו להחליט את ההחלטה הנכונה שבלעדיה היה נשאר רווק מזדקן, והוא לא גומר להתלונן.

אולי 'משעשע' זו לא ההגדרה הנכונה.
התכוונתי למסמוס של ה'עצם בגרון'.