מאגר קטן של המדור אדרבה - פ. חובב משנת תשס"ו

דוכסוסטוס

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
באותם ימים הייתי בחור בישיבה קטנה ובמהלך שהיום אני מתקשה להסביר אותו, גזרתי בכל שבוע את המדור הפובליציסטי האהוב (מוסף יתד השבוע, עמוד 5) והדבקתי במחברת מלווה בכיתוב הסבר קצר.

הנושאים ברובם לא רלוונטיים שתים עשרה שנה אחרי וגם סגנון הפובליציזם של אז, דומה שעבר זמנו.

אם יש לכך ביקוש אעלה כאן בל"נ את החומרים, כיון שמהתצלום יהיה קשה לקרוא, אשתדל להקליד.

אגב, מה לגבי זכויות יוצרים?
 

מוישה

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
באותם ימים הייתי בחור בישיבה קטנה ובמהלך שהיום אני מתקשה להסביר אותו, גזרתי בכל שבוע את המדור הפובליציסטי האהוב (מוסף יתד השבוע, עמוד 5) והדבקתי במחברת מלווה בכיתוב הסבר קצר.

הנושאים ברובם לא רלוונטיים שתים עשרה שנה אחרי וגם סגנון הפובליציזם של אז, דומה שעבר זמנו.

אם יש לכך ביקוש אעלה כאן בל"נ את החומרים, כיון שמהתצלום יהיה קשה לקרוא, אשתדל להקליד.

אגב, מה לגבי זכויות יוצרים?
אכן, אחד הטובים. אני נזכר בו בכאב כמעט בכל פעם שאני נחשף לטורים הXXXX שנכתבים על ידי יורשו.
אישית אשמח אם תעלה. לא נראה שישנה בעיה של זכויות יוצרים, אם הקרדיט גלוי. לכל היותר אפשר לשאול את יתד.
 

הדוויג

עורך תוכן ראשי
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
עריכה תורנית
אכן, אחד הטובים. אני נזכר בו בכאב כמעט בכל פעם שאני נחשף לטורים הXXXX שנכתבים על ידי יורשו.
מחילה.
היו לו כמה טורים טובים ובלתי נשכחים, אך בדרך כלל הוא היה חלש למדי, מַלְאֶה וחסר ברק.
הייתי משווה את פ. חובב לשלמה קרליבך. יש אליו כבוד בתור יוצר הז'אנר, אבל הרמה שלו הייתה די נמוכה ואלו שבאו אחריו עלו עליו עשרת מונים (קרליבך - מבחינה מוזיקלית, וחובב מבחינה ספרותית).
 

מוישה

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
מחילה.
היו לו כמה טורים טובים ובלתי נשכחים, אך בדרך כלל הוא היה חלש למדי, מַלְאֶה וחסר ברק.
הייתי משווה את פ. חובב לשלמה קרליבך. יש אליו כבוד בתור יוצר הז'אנר, אבל הרמה שלו הייתה די נמוכה ואלו שבאו אחריו עלו עליו עשרת מונים.
במחשבה שנייה יתכן שאתה צודק. לעתים אני מגלה נוסטלגיה לדברים שאהבתי מאוד, וכשאני מעיין בהם שוב אחרי שנים, אני מתאכזב. יתכן גם שאני משווה אותו למצב כיום. בכל מקרה אני חושב שהטאצ' שלו היה חזק יותר ולא תפור מלאכותית.
 

יאן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
באותם ימים הייתי בחור בישיבה קטנה
אני חושב שפה התשובה.
זה פשוט גירסא דינקותא בשילוב זכרונות מהעבר המתוק.

אני משווה את זה לחבר ילדות שנזכרים בו בגעגוע ומצפים ליום שבו החיים יפגישו אותנו. ויום אחד זה קורה. ואנחנו משתעממים ממנו :(.

יש חלומות שעדיף שלא יתגשמו.
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
מחילה.
היו לו כמה טורים טובים ובלתי נשכחים, אך בדרך כלל הוא היה חלש למדי, מַלְאֶה וחסר ברק.
הייתי משווה את פ. חובב לשלמה קרליבך. יש אליו כבוד בתור יוצר הז'אנר, אבל הרמה שלו הייתה די נמוכה ואלו שבאו אחריו עלו עליו עשרת מונים (קרליבך - מבחינה מוזיקלית, וחובב מבחינה ספרותית).
אני לא הייתי בא בטענות למי שהצליח להפיח חיים כלשהם בעיתון המיובש והמייבש הזה.
אפילו חיים ולדר האגדי התייבש בעיתון הזה, וכיום הוא רק מצטמק ורע לו. פעם הטור שלו היה הדבר היחיד שגרם לי לפתוח את 'יתד השבוע', היום גם זה לא.
כל פעם שאני מסיט מבט בטעות למדור ההוא בדף האחרון של העיתון - זה עם הקריקטורה הגדולה של יוני - מהר מאד אני מבין שזו היתה טעות חמורה. יש מישהו שאמור לצחוק מה''בדיחות'' שם?
כשאני רואה איך נראים באמת הכותבים בעיתון הזה, ומהי צורת חייהם, אני תוהה אם יש שם מישהו אחד שמתכוון ברצינות למה שהוא כותב.
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
ואלו שבאו אחריו עלו עליו עשרת מונים (קרליבך - מבחינה מוזיקלית, וחובב מבחינה ספרותית).
תוכל להביא שם של עיתונאי חרדי פובליציסט טוב, חד ושנון, שמעז לכתוב היום 'מחוץ לקופסא'?
 

דוכסוסטוס

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
הנה קטע ראשון מיתד השבוע כ' בטבת תשס"ו.

על רקע פרישתו של טומי לפיד ממפלגת שינוי אחרי שרון לוונטל (מי בכלל זוכר?) כמעט ניצח אותו בבחירות הפנימיות לראשות המפלגה.

העליבו אותו / אדרבה / פ. חובב
אז זהוזה, בשעה טובה ומוצלחת, המשוקץ הידוע הסתלק מהשטח, החברים שלו במפלגה העליבו אותו, אז הוא לקח את עצמו בידיים ובלי להגיד מילה נעלם עם עצמו, בחרי חוטם.

למה? מה יש? מה קרה? תסביר את עצמך. אז מה אם העליבו אותך? תירגע. תיפרד מהחברים בצורה מסודרת. לאן אתה הולך? תגיד מה בדיוק כואב לך. תספר מה התכניות שלך. תדבר. אולי אפשר לפתור את הבעיות. אולי אפשר למצוא איזושהי נוסחת פשרה – שום דבר. כלום. דממה מוחלטת. הבן-אדם שותק כמו דבר אחרץ העליבו אותו, אז שיסתדרו בלעדיו. א'חוצפנייאקס. בושה וחרפה. תתביישו לכם. תתחרייפו לכם. טיפשים. מצאתם את מי להעליב?!?

הלך, הלך. אבל מה יהיה עכשיו? אפשר לתת למנהיג מפלגה להתנדף סתם-כך כמו ריח רע שאין בו ממש? בוודאי שלא. אז אם המשוקץ הידע נעלם מהשטח בלי להסביר את עצמו, בלית ברירה ננסה לנחש לבד מה הוא היה אומר, אם הוא כן היה מסביר את עצמו.

סביר להניח, כי זה היה נשמע בערך כך: כידוע לכם, אני לא באתי לפוליטיקה בגלל שרציתי פרסומת. לפני כן הייתי עיתונאי מפורסם. כתבתי מאות טורים והופעתי בלי סוף בכלי התקשורת. כולם הכירו אותי. הפרסומת לא הייתה חסרה לי. הייתה לי שאיפה אחת שבגללה עזבתי הכל ונכנסתי לפוליטיקה: לעצור את החרדים.

החרדים הם נטע זר כאן. הם לא ידעים מה זה דמוקרטיה; מה זה שלטון הרוב; מה זה פלורליזם. המפלגות שלהם פועלות על פי תכתיבים מלמעלה. אין להם חופש פעולה. הם מנצלים את החופש הדמוקטי במדינה כדי להשתלט עלינו ולגנוב לנו את המדינה. חייבים לעצור אותם בכל הכוח.

באותם ימים לא הייתה אף מפלגה שזו הייתה האג'נדה שלה. היו מפלגות שהאג'נדה שלהן הייתה השאיפה לשלום. היו מפלגות שהעדיפו להציב את נושאי הכלכלה והחברה כאג'נדה שלהן. היו כל מיני. אבל אני התעקשתי שהאג'נדה של מדינת ישראל צריכה להיות: לעצור את החרדים. עוד כשהייתי ילד קטן, כבר הבנתי שכל הצרות באות מהם.

בהתחלה לא היה לי קל. לגמרי לא. מה לא אמרו עלי? אמרו שאני אנטישמי, שאני מפיץ שנאה, שאני מערער את יציבות החברה בישראל. זה לא היה נעים. אבל לא נרתעתי. עשיתי את כל המאמץ כדי לשכנע את אזרחי ישראל שהאג'נדה החשובה ביותר למדינה היא ההתלכדות המשותפת לעצירת החרדים. אחר כך תדאגו לעשות שלום. אחר כך תטפלו בבעיות הכלכלה והחברה. אבל קודם כל תדאגו לעצור את החרדים. אם לא תעצרו אותם, איזה ערך יהיה לשלום שיושג? מה יהיה לכם מזה שתפתרו את הבעיות הכלכליות? הרי החרדים ייקחו לעצמם את כל הכסף, אתם לא מכירים אותם?

וזה עבד מצוין. החברה בישראל קלטה את המסר הזה כמו חברה אירופאית בוגרת. הצלחתי להציב את שנאת החרדים בראש האג'נדה של מערכת הבחירות, ומאות אלפי אנשים נתנו לנו מנדט לעצור את החרדים. הם הבינו שכל זמן שהחרדים נהנים מהחופש הדמוקרטי כמו אזרחים שווי זכויות, אין לנו סיכוי להעביר במדינה הזו אף חוק נורמלי. החרדים ייתנו להעביר את חוק "ברית הזוגיות", למשל הרי הם דוגלים בכפייה, הם לא מכירים בחופש הבחירה העצמית. הם לא מבינים שבמדינה דמוקטית, יש חופש לכל אחד לבחור לעצמו את דרכו.

ולכן זה מה שכל-כך מרגיז אותי, שדווקא עכשיו, כשאנחנו עומדים לפני בחירות חדשות וכל-כך חשוב לעורר מחדש את המאבק על הצביון הדמוקרטי של המדינה, פתאום אני מגלה שבחרו בי לראשות המלגה בהפרש קולות זעום בלבד מהמועמד השני. איזו בושה. איך זה יכול להיות שכמעט חצי מהחברים תמכו במועמד השני? מי נתן להם זכות להביע עמדות עצמאיות? איך זה שהם הצביעו עבור מועמד צעיר, בזמן שיש למפלגה מעמד מבוגר ובעל ניסיון, שיכול לשלוט במפלגה ללא מיצרים ולהכתיב לה בצורה מסודרת את כל המהלכים?

ואחר-כך הם עוד העזו לבחור למקום השני את אחד מאנשי האופוזיציה. איזו הפקרות. הם לא מבינים שהחופש המסוכן שהם לקחו לעצמם, יכול להרוס את כולנו? איפה שמענו דבר כזה, שאנשים מהשורה עושים מה שהם רוצים? הם לא מבינים שבמפלגה שמכבדת את דרכה, לא יכולה להרות לעצמה שיצלו לרעה את החופש הדמוקרטי?

מפלגה שיש לה מנהיגים ותיקים ומנוסים, צריכה להתנהל על פי סדר היום שהם מכתיבים. צריך להיזהר מאוד מכל מיני סיסמאות על דמוקרטיה, שלטו הרוב, פלורליזם וכל מיני שטויות כאלו, שמובילות ישר לאנרכיה. הדמוקרטיה צריכה להיות בשליטה שלנו. אסור לתת לה להשתלט עלינו ולהרוס את ההייררכיה (הטעות במקור) במפלגה.

אנשים שואלים אותי: ומה יהיה עם האג'נדה של "לעצור את החרדים"? איך אתה יכול להרשות לעצמך להיעלב ולהזניח את המערכה? למה שלא תצטרף לצעירים שנבחרו להמשיך להניף את דגל השנאה? הרי תמיד אמרת שאין לנו במדינה דבר יותר חשוב מזה – אבל הם לא מבינים שכל תקופה, יש לה את האג'נדה של. פעם, כשאני הובלתי את המאבק נגד החרדים, נאבקתי בכל כוחי כדי שהאנשים יבינו שזאת האג'נדה שעליה הולכים לבחירות. אבל זה היה פעם. כשאני הובלתי את המאבק ביחד עם החברים שלי. היום, אחרי שכמה צעירים חצופים העליבו אותי ואת החברים שלי מההנהגה הוותיקה, יש לי כבר אג'נדה יותר חשובה: ללמד לקח את החוצפנים שהעליבו אותי.

הרי זה מה שכל-כך יפה במפלגה דמוקרטית כמו שלנו, שלכל אחד יש חופש לבחור לעצמו את האג'נדה שלו. אז עם כל הכבוד לפרוצדורה-שמוצדורה של המפלגה – מצדי, המאבק נגד החרדים הסתיים. המאבק עכשיו הוא נגד מי שפגע בכבודי. הבנתם? יופי. תסתלקו מכאן.


 

דוכסוסטוס

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
זה פשוט גירסא דינקותא בשילוב זכרונות מהעבר המתוק.
ההסתערות על המדור חצתה גילאים.

זה פשוט עידן שהיה ואיננו עוד. לכתוב על דף עיתון 'פרוצדורה שמוצדורה' או לפתוח טור במילה 'זהוזה' ללא רווח, העלה חיוך והתחיל את היום של הקוראים באווירה מבודחת, "אה..., איך שהוא הכניס לו בשיניים, פרוצדורה שמוצדורה".
יחסי החילונים-חרדים היו אחרים, הרגשנו שנואים ואולי היה זה לפיד האב ששנא בלי גינונים ומסכות.

אבל לא יהיה נכון לשפוט לפי הטור הזה שהוא די אנמי ויבש, הטורים האחרים ששמרתי דווקא טובים לאין ערוך, בעז"ה בימים הבאים.
 

ארבע

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
הפקות ואירועים
איזו נוסטלגיה! חיוך שוורצברגנדרוביצי' מתרפק עולה על שפתי.
גם אני שמרתי בזמנו כמה גזירים, אבל בערב פסח אחד מיינתי וניפיתי את רובם הפחה. צריכה למצוא את המעטים ששרדו (גמ"ח חסדי חסד, למשל, למי שזוכר).
לטעמי שפיגלמן מוצלח לא פחות ואפילו יותר.
 

עכביש

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
D I G I T A L
כיוון שמצאתי בתיבת המייל את האיזכור הפחובבני ניערתי מעליי את שאריות הטחינה הגולמית, ונכנסתי כאן.
אחא, הטור אינו אנמי ולא יבש. והמיסטר האגדי הלז, זכור לטוב.
האמת שכוחו היה בתוכו ובתוכנו.
הוא פשוט כתב תוכן. תוכן טוב. ובלשון שחוזה.
הוא דיבר מגרוננו, והיטיב להגדיר את מה שאנו לא הצלחנו.

קראתיו, ועלה באפי ניחוח יצור תבוני העומד אחורי התיבה.
בניגוד...

אכן, לא קם, ולא יקום.


לגבי האיש העומד אחורי השם צ"ש. הוא אושיה אגדית בפני עצמה.
 

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
במחשבה שנייה יתכן שאתה צודק. לעתים אני מגלה נוסטלגיה לדברים שאהבתי מאוד, וכשאני מעיין בהם שוב אחרי שנים, אני מתאכזב.
כולנו כאלה.
מתישהו קראתי ספר שזכרתי בילדותי במסעיר, והתאכזבתי עד דמעות מהשעמום ומהשטחיות
 

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
הקטע שהתחלתי להקליד באמת לא תואם את הזיכרונות והרזומה שלו.
טור אפור שהייתי זונח אחרי שורה או שתיים.

אבל אלו היו ימים אחרים.
אל תקליד. חבל על זמנך, חייך, וכו'.
רק תשיג סמארטפון איכותי, צלם, סרוק והעלה.
יש מצב?
 

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
@yonatanr
רק הערה. יצא לי לאמזמן לקרוא את חיים ולדר ביתד, עיתון שאינו מצוי תחתי ידיי כמעט אפפעם (התמכרתי לזהוזה), וממש נהניתי. יכול להיות שאתה / אחרים פשוט חווים רוויה. בעיניי החומרים שלו טובים ורק משתבחים.
הטור הספציפי ההוא סופק לי על ידי אביו של ניק שהיה איתנו ואיננו עוד, בליווי כוס בירה. חיים דיבר שם על ילד בשם טראמפ שנרדם בהשבעה של טראמפ. היה מלמד ומעשיר מאוד וגם מרתק.

(ואם כבר כותבים טובים, מקוריים ושנונים בני זמננו, בעיניי הטובים הם דוד דמן ויהודה פולק המהורהר, ולאה מייזל...)
 

הדוויג

עורך תוכן ראשי
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
עריכה תורנית
תוכל להביא שם של עיתונאי חרדי פובליציסט טוב, חד ושנון,
קובי אריאלי, חיים גרינבוים, ידידיה מאיר (שלושתם כתבו בבקהילה לפני למעלה מעשור. אח"כ הלכו איש לדרכו)
לאה מייזל, מנחם פינס - משפחה
עמליה, צ. שפיגלמן - יתד נאמן
שלמה קוק - בקהילה (יש שם עוד אחד ממש טוב שאיני זוכר את שמו)
אשר מדינה, ינון פלח - לשניהם היו תקופות טובות
נתן גלנט - הפעקלע של נתן
יהודה פולק
תותח גדול.
הוא עדיין כותב?
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
דוד דמן ויהודה פולק המהורהר, ולאה מייזל...)
קובי אריאלי, חיים גרינבוים, ידידיה מאיר (שלושתם כתבו בבקהילה לפני למעלה מעשור. אח"כ הלכו איש לדרכו)
לאה מייזל, מנחם פינס - משפחה
עמליה, - יתד נאמן
שלמה קוק - בקהילה (יש שם עוד אחד ממש טוב שאיני זוכר את שמו)
אשר מדינה, ינון פלח - לשניהם היו תקופות טובות
נתן גלנט - הפעקלע של נתן
האם יש מי מאלו שכותב בצורה פובליציסטית סאטירית על האקטואליה?
לגבי האיש העומד אחורי השם צ"ש. הוא אושיה אגדית בפני עצמה.
האם זה נכון שהוא חיים גרינבוים?
 

ארבע

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
הפקות ואירועים
האם זה נכון שהוא חיים גרינבוים?

אכן

אח, הוא היה הכי טוב בימים שבקהילה חינמון/שני שקלון.
הוא וששת קוראיו הנאמנים.

אולי גם אני סתם מתרפקת על נוסטלגיה?
(אגב בלתי קשור, זוכרים את המדור 'מן הגורן ומן היקב'?)
 

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
אגב, לפי השמועה שמסתובבת, חיים גרינבוים בכלל נכנס לבקהילה בתןר גרפיקאי עם שולחן אור וסכין יפני.
ממש במקרה זילברשלג (דודי) הציע לו לכתוב ונראה מה ייצא.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ב'

ט בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ:י בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ:יא בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ:יב בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:יג בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ:יד בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן:טו בְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ:טז בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ:
נקרא  9  פעמים

לוח מודעות

למעלה