רוצה לשתף בחוויה לא נעימה שחוויתי בחג.
כבת שומרת מצוות צעדתי גם אני ככולכם לשמוע קול שופר בבוקרו של יום.
אכן עטיתי מסיכה על פני וצעדתי לכיוון הישיבה שמול ביתו.
עזרת הנשים היתה דלילה וכמו"כ היתה שמירה על כללי מרחק
וכמו בת טובה של ד', מבינה שאין באפשרותה להתנחל בתוך בית הכנסת, עומדת צנופה בפינה יחד עם קרובת משפחה, רק לקיים את מצוות היום ולהמשיך לפלל בביתנו.
לא חלפו שתי דקות של דומיה עד שנגשת אלינו אשת הרב, ראש הישיבה, מסבירה לנו בטוב טעם עד כמה שהמקום מאוכלס כבר יתר ומשום שהיא אינה חושקת ליפול לחולי עם קשיי נשימה ללא טעם וריח, לא נעים לה ממש, אבל בעדינות, אם אפשר...
וכך, הלכנו חפויות ראש, כך צעדנו ברחובותיה של עיר, בשמש חמה, ובדילוגי עקב, לחפש מפלט, בית מקדש קטן, שנוכל לקיים בו מצווה לשמוע קול שופר.
לרגע לא תטעו, אינני שופטת את אותה אשת רב, אינני רוצה לקטרג על אף אדם מעמ"י, אני מבינה את החשש שמא ה'כוביד' ירדוף אחריה כשהיא בורחת ממנו....אני מסכימה איתה שהיא אינה צריכה לקחת חסות על חובת המצווה שלי, מרחמת עליה שהשהות שלי מאיימת יותר מאימת הדין..
רק שאלה, תגידו, לא איבדנו את זה??
בתקווה ליו"כ יותר מלבב,
שנה טובה
וגמר חתימה טובה.
כבת שומרת מצוות צעדתי גם אני ככולכם לשמוע קול שופר בבוקרו של יום.
אכן עטיתי מסיכה על פני וצעדתי לכיוון הישיבה שמול ביתו.
עזרת הנשים היתה דלילה וכמו"כ היתה שמירה על כללי מרחק
וכמו בת טובה של ד', מבינה שאין באפשרותה להתנחל בתוך בית הכנסת, עומדת צנופה בפינה יחד עם קרובת משפחה, רק לקיים את מצוות היום ולהמשיך לפלל בביתנו.
לא חלפו שתי דקות של דומיה עד שנגשת אלינו אשת הרב, ראש הישיבה, מסבירה לנו בטוב טעם עד כמה שהמקום מאוכלס כבר יתר ומשום שהיא אינה חושקת ליפול לחולי עם קשיי נשימה ללא טעם וריח, לא נעים לה ממש, אבל בעדינות, אם אפשר...
וכך, הלכנו חפויות ראש, כך צעדנו ברחובותיה של עיר, בשמש חמה, ובדילוגי עקב, לחפש מפלט, בית מקדש קטן, שנוכל לקיים בו מצווה לשמוע קול שופר.
לרגע לא תטעו, אינני שופטת את אותה אשת רב, אינני רוצה לקטרג על אף אדם מעמ"י, אני מבינה את החשש שמא ה'כוביד' ירדוף אחריה כשהיא בורחת ממנו....אני מסכימה איתה שהיא אינה צריכה לקחת חסות על חובת המצווה שלי, מרחמת עליה שהשהות שלי מאיימת יותר מאימת הדין..
רק שאלה, תגידו, לא איבדנו את זה??
בתקווה ליו"כ יותר מלבב,
שנה טובה
וגמר חתימה טובה.