שיתוף - לביקורת לשבור

[כהן הדיוט]

הייתה זו תקופת יובש, כל חבריו של דוד התחתנו, ורק דוד נשאר לבד, בודד, ללא חברים, בלא אישה, בלא שמחה, כל צלצול טלפון, היה מקפיץ אותו ממקומו, אולי זה הצעה, אולי יש חדש, וכך עבר הזמן, שנדמה לו כנצח.

לילה אחד בעודו מתארגן לשינה, לבוש בפיג'מה, וממלא את הספל לנטילה מחר, הטלפון צלצל, דוד רואה על הצג- אמא, בטח זה הצעה חדשה, דוד עונה, ואכן אימו נשמעת מרוגשת, דוד, תשמע, הצעה כזו עוד לא הייתה, מ-ו-ש-ל-מ-ת, בחורה איכותית מסמינר מצוין, מידות טובות, ייחוס, נראות, הכל מעולה, כבר קבעתי לך פגישה, ביום שני הבא, בבית של דודה רוחלה', דוד היה המום, לרגע השתתק, אך אז אמר, מה, אבל אני לא מוכן נפשית, מהרגע להרגע?, כך קובעים פגישה?, כן מה הבעיה ענתה לו אימו, וכאן צריך לגלות לקוראים, שדוד מאד חשש ופחד מהבלתי נודע, אפשר לומר שמבחינה מסוימת זה הלחיץ אותו, אימו לא ידעה על כך דבר, אך דוד מאד נרתע, טוב, אמר דוד כמשלים עם המציאות, אבוא לפגישה.

הפגישה הייתה ברוח טובה, דוד מצא בבחורה את ההתאמה איליו, מהבחינה האינלקטואלית והערכית, וגם מבחינה רגשית, הוא הרגיש שזאת המיועדת לו, אבל הלחץ... הלחץ..., דוד היה לחוץ, אך לא ידע ממה, הוא הרגיש לאחר הפגישה חוסר שקט, אבל ביטל זאת בליבו באמרו: הרי כולם מתחתנים, וכעת הגיע תורי.

דוד התארס בשעטו"מ, עם בחירת ליבו, טקס האירוסין היה שמח לדוד וקרוביו, למה דווקא הם? כי שאר המוזמנים היו צריכים לשבת על כסא, עם בלינצ'ס\בורקס, ולהקשיב לשרשרת הנאומים שארכה כשעתיים.

אבל דוד חזר לישיבה, והלחץ... הלחץ..., די כבר אני רוצה לשבור !!!, למה לשבור? כולם מתחתנים, הכל בסדר, זה רק הרגשה, תסתכל חיובי, דוד נרגע לכמה זמן ואח"כ שוב: רוצה לשבור !!! אביו הרגיע אותו אימו דיברה על ליבו, וכלום לא עזר, דוד רוצה לשבור.

דוד שבר.

רעש של שבירת כוס זכוכית בתוך נייר כסף ודוד אמר: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי".

 

[כהן הדיוט]

נכתב בהשראת @על דא ועל הא בקטע הזה, @דיו וקסת בקטע הזה והזה @שיילה בקטע הזה

 

[קוביד]

רעיון מפעים!
צריך טיפה להחליק את הכתיבה, ואין לי מושג איך,
אני מרגיש איזו שהיא איטיות לשונית שמזכירה את שמואל ארגמן (האגדי בסגנונו!) , כמו:

וכאן צריך לגלות לקוראים

תוהה אם אני טועה או תועה.