"גזר יש?" שאלתי את ערימת הצמר שקיפצה לידי.
כדור שלג התפצח על כתפי. "יש", אינפף הזאטוט.
"יופי חמוד, תבנה בובה", אמרתי ופניתי להתחמם מאגזוז של מזדה.
"קודם אני אבנה אבא משלג ואחר כך את הילדים שלו", הסביר הקטנצ'יק בפאתוס לילדים אקראיים.
*-*-*
"א-ב-א?!"
"מה קרה?"
"זה לא מצליח לי, זה בכלל לא נראה אבא".
"למה? זה דווקא מאד יפה".
"אבל הוא מכופף כזה".
"ברור. כי הוא לא הלך לחוג ההתעמלות שאמא רשמה אותו".
"ולמה היד שלו עקומה?"
"כאן? כי הוא קיבל עכשיו חיסון".
"לא היד הזאת, התכוונתי ליד השנייה שנכנסת לו לתוך הבטן".
"אה, זה בגלל הטשולנט שחילקו למתחסנים".
*-*-*
השלג כבר התחיל לימס ולהימאס. "צדיק", קראתי, " בוא נצטלם ונחזור הביתה".
"אבל אבא, עוד לא בניתי את הילדים".
"אולי בשלג הבא", ניחמתי אותו, מביט מלא חמלה במתחסן הערירי שנמס למול מבטי ה'אמרתי לך' הירושלמיים.
כדור שלג התפצח על כתפי. "יש", אינפף הזאטוט.
"יופי חמוד, תבנה בובה", אמרתי ופניתי להתחמם מאגזוז של מזדה.
"קודם אני אבנה אבא משלג ואחר כך את הילדים שלו", הסביר הקטנצ'יק בפאתוס לילדים אקראיים.
*-*-*
"א-ב-א?!"
"מה קרה?"
"זה לא מצליח לי, זה בכלל לא נראה אבא".
"למה? זה דווקא מאד יפה".
"אבל הוא מכופף כזה".
"ברור. כי הוא לא הלך לחוג ההתעמלות שאמא רשמה אותו".
"ולמה היד שלו עקומה?"
"כאן? כי הוא קיבל עכשיו חיסון".
"לא היד הזאת, התכוונתי ליד השנייה שנכנסת לו לתוך הבטן".
"אה, זה בגלל הטשולנט שחילקו למתחסנים".
*-*-*
השלג כבר התחיל לימס ולהימאס. "צדיק", קראתי, " בוא נצטלם ונחזור הביתה".
"אבל אבא, עוד לא בניתי את הילדים".
"אולי בשלג הבא", ניחמתי אותו, מביט מלא חמלה במתחסן הערירי שנמס למול מבטי ה'אמרתי לך' הירושלמיים.