נכון לגבי סיפורי השגחה, שהם מגוחכים לחלוטין אם הם מומצאים.לעניות דעתי השאלה הפוכה
איך מעלילה מומצאת אפשר ללמוד מסר?
אפשר בהחלט להשחיל מסרים בעלילה מומצאת
אבל מהעלילה עצמה מהסיפור... איך נלמד אם הוא לא באמת קרה.
ונכון גם לגבי גישה של 'בואו נלמד מהגיבור מוסר השכל איך צריך להתנהג' - כי הגיבור הרי לא היה ולא נברא.
אבל יש משהו אחר שדוקא סיפור בדיוני יכול לתת:
סיפור טוב הוא משקף מציאות, וממילא עוזר להבין אותה.
נניח שהסיפור עוסק בהורים המתמודדים עם גידול ילד שיש לו צרכים מיוחדים שדורש התמסרות יוצאת דופן, ושממש סוחט את הכוחות ביום יום, עד לקצה: הסיפור ממחיש את ההשקעה וההתמסרות של ההורים לאורך השנים, את הויתורים הרבים שהם נאלצים לעשות במגוון תחומים - ואז, באופן כלשהו, את האמת שחובטת בהם אחרי 25 שנים כאלה: החמצה גדולה וכואבת שהייתה להם בגידול ילדיהם האחרים, ומחירים כואבים שהם שלמו, בלי להיות מודעים לכך, ובלי שבאמת רצו בהם.
סיפור כזה מעביר לקוראים תחושה חזקה, ומשפיעה מאד, והוא כמעט חייב להיות בדיוני - כי מעטים האנשים שיסכימו לחלוק את האמת הפנימית של סיפור חייהם.
או, נניח - שאותו סיפור יסתיים אחרת: ההורים אחרי כל השנים מאושרים בבחירה שלהם, והאחים אומרים שאמנם בזמנו הם התרעמו, אבל בסופו של דבר הם נתרמו מהחיים עם האח הזה. - סיפור כזה אומר לקוראים משהו שונה לגמרי על החיים.
כך שביסודו של דבר - לסיפור בדיוני יש כוח חזק של השפעה.
ככל שהוא נאמן יותר למציאות - הכוח שלו חזק יותר.
ואם הוא נאמן חלקית למציאות, ובחלק מזייף - נוצרת בעיה של העברת מסרים בלתי נכונים, של יצירת תמונה מוטעית.
הרבה נזקים חינוכיים נוצרים בנישה הזו, שהיא כאילו חורקת מבחינה ספרותית, אבל למעשה גורמת נזקים מבחינה ערכית.
ורק הבהרה - בדוגמה נגעתי כאן בנושא כואב בלי להתכוון להכנס אליו.
ברור שיש מקרי קצה שבנוגע אליהם אין שאלה מה הנכון - כמו ילד חריג שנעשה אלים ושלא מצליחים להתמודד עם האלימות שלו. בצד השני יש הורים שמגדלים ילד עם צרכים מיוחדים אפשריים יחסית, ואכן מצליחים להתמודד נכון, ולתת במקביל גם לילדים האחרים מה שהם זקוקים לו.
בתווך יש הרבה סיפורי חיים מורכבים, שקשה למצוא בהם את הנכון. כמובן שלא באתי להביע עמדה. ורק לצורך הענין: אם סופר בוחר לכתוב על נושא כזה, הוא צריך לערוך תחקיר טוב לא רק על הנושא, אלא בנוגע לדמויות שהוא בחר ליצור, ולסיפור החיים האישי שלהן.
האחריות שלו היא לא על כך שהן תבחרנה נכון, אלא על כך שהקוראים יבינו נכון את הבחירה שלהם, ואת התוצאות שלה, והשיספור לא יזייף להם אמיתות חיים, אלא הפוך.
נערך לאחרונה ב: