הנושאים החמים
הנושאים החמים
כל החיים השקעתם בי, נתתם לי, קניתם לי.
כל החיים אהבתם אותי, נישקתם, חיבקתם, נתתם לי להרגיש הכי יקר לכם בעולם.
כל החיים עשיתם בשבילי הכל, קרעתם בשבילי את הים, חיפיתם, גוננתם, דאגתם.
ופתאום.
למה עזבת אותי, אימא?
למה נטשת אותי בחדר הזה?
למה סגרת אותי מאחורי הניילון העבה, צמא לחיבוק, למגע?
איך נתת לזה לקרות, אבא?
איך הסכמת שאני ורק אני, אהיה פה לבדי??
שבועיים.
שבועיים של עצב וריק.
שבועיים של בדידות. ונטישה.
שבועיים של לבד. לבד. לבד.
שבועיים.
שבועיים שאני מרגיש מצורע, מנודה, שנוא.
שבועיים שאני מרגיש בלתי רצוי.
שבועיים שאני בוכה פה לבדי אל השקט, מרגיש נגוע, מקולקל, חולני.
בטוח שלא רוצים בי יותר.
לא רוצים אותי.
ולא ירצו אותי לעולם.
לא אאמין בכם יותר. אבא ואימא.
את כל ליבכם נתתם לי. את כל כולכם. כל מה שיש לכם. את כל נשמתכם.
עד שביום אחד, ברגע קטן, זנחתם אותי לבד.
לא רוצים לגעת, לא רוצים להיות איתי, לא מכירים בי כבן שלכם, כמו שאר הילדים שמחוץ לסגר הביתי הזה.
שוכחים שאני חלק מבשרכם.
אז אני פה לבד.
בבידוד הנורא הזה.
חנוק מדמעות.
גלמוד בבדידות.
דחוי מאהבה.
כל החיים אהבתם אותי, נישקתם, חיבקתם, נתתם לי להרגיש הכי יקר לכם בעולם.
כל החיים עשיתם בשבילי הכל, קרעתם בשבילי את הים, חיפיתם, גוננתם, דאגתם.
ופתאום.
למה עזבת אותי, אימא?
למה נטשת אותי בחדר הזה?
למה סגרת אותי מאחורי הניילון העבה, צמא לחיבוק, למגע?
איך נתת לזה לקרות, אבא?
איך הסכמת שאני ורק אני, אהיה פה לבדי??
שבועיים.
שבועיים של עצב וריק.
שבועיים של בדידות. ונטישה.
שבועיים של לבד. לבד. לבד.
שבועיים.
שבועיים שאני מרגיש מצורע, מנודה, שנוא.
שבועיים שאני מרגיש בלתי רצוי.
שבועיים שאני בוכה פה לבדי אל השקט, מרגיש נגוע, מקולקל, חולני.
בטוח שלא רוצים בי יותר.
לא רוצים אותי.
ולא ירצו אותי לעולם.
לא אאמין בכם יותר. אבא ואימא.
את כל ליבכם נתתם לי. את כל כולכם. כל מה שיש לכם. את כל נשמתכם.
עד שביום אחד, ברגע קטן, זנחתם אותי לבד.
לא רוצים לגעת, לא רוצים להיות איתי, לא מכירים בי כבן שלכם, כמו שאר הילדים שמחוץ לסגר הביתי הזה.
שוכחים שאני חלק מבשרכם.
אז אני פה לבד.
בבידוד הנורא הזה.
חנוק מדמעות.
גלמוד בבדידות.
דחוי מאהבה.
