הנושאים החמים
הנושאים החמים
שלום וברכה. נפתח בשבח הפורום, שיזכו להגדיל תורה ולהאדירה.
דקדוק אינו כעיצוב גרפי, עימוד בתג או צילום. הוא דבר הנצרך וייצרך לכל יהודי. כולנו צריכים להתפלל בלשון שתתקבל אצל בורא עולם, וכולנו צריכים להבין את פירוש התורה, שלפעמים תלוי בכללי הדקדוק.
היום י"ב תמוז, יום פטירתו של רבנו יעקב בן הרא"ש, בעל הטורים שמפיו כולנו חיים. לכבודו ולכבוד פתיחת פורום עריכה לשונית, דקדוק וניקוד, אענה על שאלה שנשאלתי אתמול: כתוב בפסוק 'ועשית לֻלְאֹת תכלת'. האם השוא בל' השניה נע או נח? זה בלבל את השואל, כי יש לפניו קובוץ, שהוא תנועה קטנה. ולפי הכללים שלימדו אותו, כללי אבגד"ה המפורסמים, שוא זה צריך להיות נח!
מהם כללי אבגד"ה? כללים מאחד מהקדמונים, שאוספים את המקרים שבהם השוא הוא נע: א - כאשר השוא באות הראשונה במילה. ב - השוא השני מבין שני שואים רצופים. ג - שוא לאחר תנועה גדולה. ד - שוא באות דגושה. ה - הדומות, כגון מתפללים. וכל שוא שאינו אחד מאלה - הוא נח, כך מלמדים.
זה יפה שיש כללים, אך אמרתי לו קודם כל שקיבלנו במסורה שיש מתג בל' הראשונה, ומשמעותו של מתג זה היא שהשוא שאחריו נע. אם כן למה יש שם קובוץ, והרי ראוי להיות שורוק שהוא תנועה גדולה! לא יודע. ככה כתוב בתורה. ושאלה שלישית, מה עם חמשת הכללים?! הכללים הם סימן ולא סיבה. הסיבה היא שבצורת המקור השוא היה תנועה, ולכן הוא לעולם לא יוכל להיות נח, בשום הטיה. כאן מילת המקור היא לֻלָאֹת, בה הל' השניה בקמץ, ולכן גם בהטיה השוא נע.
(יש להקשות על זה מבִּרְכֵּי, אבל לא נערב שמחה בשמחה)
דקדוק אינו כעיצוב גרפי, עימוד בתג או צילום. הוא דבר הנצרך וייצרך לכל יהודי. כולנו צריכים להתפלל בלשון שתתקבל אצל בורא עולם, וכולנו צריכים להבין את פירוש התורה, שלפעמים תלוי בכללי הדקדוק.
היום י"ב תמוז, יום פטירתו של רבנו יעקב בן הרא"ש, בעל הטורים שמפיו כולנו חיים. לכבודו ולכבוד פתיחת פורום עריכה לשונית, דקדוק וניקוד, אענה על שאלה שנשאלתי אתמול: כתוב בפסוק 'ועשית לֻלְאֹת תכלת'. האם השוא בל' השניה נע או נח? זה בלבל את השואל, כי יש לפניו קובוץ, שהוא תנועה קטנה. ולפי הכללים שלימדו אותו, כללי אבגד"ה המפורסמים, שוא זה צריך להיות נח!
מהם כללי אבגד"ה? כללים מאחד מהקדמונים, שאוספים את המקרים שבהם השוא הוא נע: א - כאשר השוא באות הראשונה במילה. ב - השוא השני מבין שני שואים רצופים. ג - שוא לאחר תנועה גדולה. ד - שוא באות דגושה. ה - הדומות, כגון מתפללים. וכל שוא שאינו אחד מאלה - הוא נח, כך מלמדים.
זה יפה שיש כללים, אך אמרתי לו קודם כל שקיבלנו במסורה שיש מתג בל' הראשונה, ומשמעותו של מתג זה היא שהשוא שאחריו נע. אם כן למה יש שם קובוץ, והרי ראוי להיות שורוק שהוא תנועה גדולה! לא יודע. ככה כתוב בתורה. ושאלה שלישית, מה עם חמשת הכללים?! הכללים הם סימן ולא סיבה. הסיבה היא שבצורת המקור השוא היה תנועה, ולכן הוא לעולם לא יוכל להיות נח, בשום הטיה. כאן מילת המקור היא לֻלָאֹת, בה הל' השניה בקמץ, ולכן גם בהטיה השוא נע.
(יש להקשות על זה מבִּרְכֵּי, אבל לא נערב שמחה בשמחה)
