שיתוף - לביקורת למה החלטתי להתגייר

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
כילד, אני זוכר את אבי מכה את אימי, צועק עליה שהיא לא מספיק מקשיבה לג'וסף סטילמן, הכומר הנערץ עליו. הוא גם היכה אותנו קצת, בדרך כלל עם תנ"ך כבד וישן שירש מאמו, סבתי טניה בל. הוא התרה בנו תכופות שאם לא נברח מהשטן ומפיתוייו, בסוף אולי נמצא את עצמנו כמו היהודים, נקלים וחוטאים וסובלים.

בגלל האופי שלו והמרירות הקבועה, ואולי מעוד סיבות, לימודי הדת לא נתפסו אצלי אף פעם כמשהו נעים, או דבר שארצה להשקיע בו את כל כוחותיי כשאגדל.

עם זאת, הוריי בחרו עבורי את מסלול חיים, וכך מצאתי את עצמי בגיל חמישה עשר יושב בתוך מבנה אפל, חשוך ועתיק, ביחד עם עוד עשרות ילדים כמוני. מאזינים למגוון ענק של הרצאות ותכנים בנושאי המושיע, אדוננו, האגרת לבני טריוונקה, ועוד ועוד מושגי יסוד. הנזירים במקום לימדו אותנו להכין אוכל בסיסי, וחיינו בצורה ספרטנית על גבי מזרוני קש.

בימי ראשון התייצבנו כולנו, פרחי הכהונה של מרכז לימודי האל בעיירה רוטרדם, וסייענו בעבודות המזבח השונות בכנסיית מרי הקדושה. יוצקים יין, פורסים את לחם הקודש, ואפילו פה ושם גם מבצעים עבודות תחזוקה קטנות במבנה. פעם צבעתי את הדוכן לבדי, ערב המיסה הגדולה בניהולו של הנרי טיינפ, הבישוף הראשי של האזור.

לא ממש הייתה לי ברירה, זהו המסלול שהוריי בחרו עבורי, ובסך הכל למדתי ליהנות מהדרך הזו. אחרי שנתיים במרכז לימודי האל כבר התחברתי מאוד לכל מושגי היסוד, וחשתי אהבה גדולה לאדוננו המושיע.

אבל בגיל שבע עשרה נסענו כולנו לטיול בצרפת, למכון להפצת דת האהבה והרחמים בפרובינציה קולון. שם היינו צריכים להתפעם מהמראה הנשגב של מאות ואלפי צעירים מוכשרים מכל אירופה השוקדים על הכנותיהם האחרונות טרם מבחני ההסמכה לכמורה.
מה שקרה זה שכמה ימים קודם הביקור, נפל סכסוך בין התלמידים במקום, עניין נקודתי על חלוקת חדרי המגורים וסידורי הישיבה באולם המרכזי, ואולי קצת ויכוחים זניחים על סמכותם וחשיבותם של שני נשיאי המכון.

בדיוק כשנכנסנו להיכל הקודש, מייחלים להתרגש, ראינו מחזה בל-ישכח:
מאות צעירים לבושים בתלבושת אחידה מכים זה את זה, שואגים, בועטים, משליכים אחד על השני כסאות עץ עתיקים ומלאים זלזול וכעס אחד על השני.

עמדנו מזועזעים, כולנו, ואני אישית הלכתי לפינה צדדית, ושם ראיתי כומר קשיש נס מהפורעים ונאחז בשארית כוחותיו בעמוד מתכת. אחד הצעירים משך בזקנו, והשני קפץ עליו והסיג אותו אחורה.

מזועזע לחלוטין, יצאתי משם לבדי, רועד, ומייד החלטתי שכל מה שאבא שלי הטיף לנו עליו פשוט לא נכון. ראיתי במו עיניי! אני עם המושיע גמרתי. אז התקשרתי לסטיבן פופאו חברי מילדות, סוכן כרטיסי תעופה, והוא מכר לי מייד כרטיס לארץ ישראל. שם, החלטתי באותו רגע, אלך ללמוד בישיבה יהודית. הכי טובה וחשובה שיש. אולי הם יודעים איך לכבד אחד את השני ואת אנשי הדת שלהם.
 
נערך לאחרונה ב:

שיילה

מהמשתמשים המובילים!
כתיבה ספרותית
המשך אלטרנטיבי-
במהלך הטיסה לארץ ישראל, בתוך קהל הנוסעים הרבגוני והרועש, עצמתי את עיניי, מחפש פינה שקטה במוח שאוכל לחשוב על הצעד הדרמטי שאני עומד לעשות.
חשבתי על האלימות ועל חוסר הכבוד מול אנשי הדת, הסמקתי, איך אפשר להגיע למצב כזה? הרי זה נוגד את החינוך הקתולי הבסיסי.
ניסיתי להבין מדוע זה כה מציק לי, הרי אני יודע שהדת לא כזו, אני יודע שהמושיע היה נגד אלימות. כנראה פשוט רע לי שמבזים את הדת שלי, את כל מה שאני מאמין בו.
וככל שחשבתי על זה יותר, התחלתי ממש לכעוס. קבוצה שמתיימרת להיות קתולית רומסת את הדת ברגל גסה, ועוד הכמרים שלהם מעודדים אותם בשתיקה, בושה שכזו.
אם הייתה לי את האפשרות והאומץ לצעוק על הכמרים פנים מול פנים הייתי עושה את זה.
ובעיני רוחי אני זועק מרה על דוכן הכנסייה ואני רואה את הבישוף המקומי מחייך לי בפרצוף, מיד תפסתי בזקנו ונתתי סטירה על לחיו תוך שאני צועק עליו "אתה ביזיון לדת", ובלי בושה הוא עונה לי - "א-ת-ה ביזיון לדת".
מיד כשירדתי מהמטוס קניתי כרטיס חזור, הבנתי שהבעיה איננה בחיסרון דת שמוביל לאלימות, ההיפך, האלימות היא בשם הדת, צריך להוקיע התנהגות כזו, אבל איך? אולי אכתוב פוסט עם סיפור דומה על אחד בישראל שראה אלימות באיזו ישיבה ורצה להתנצר, אולי זה ישפיע על דעת הקהל.
 

קופי 100

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
פרסום וקופי
זה מהסגנון הזה: "מאי אהנו לן רבנן?!"? מקוה מאוד שלא... וסליחה על החריפות :)
חריפות זה טוב. רק שתגובה שלו היא יותר לימוד זכות מאשר ביקורת. ואם כבר ציטוטים אז המתאים יותר הוא "מדשתיק רבנן וכו'" ולא "מאי אהנו"
 

יהלום-יצירות מלוטשות

הוצאה לאור שמבינה אותך
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
מדהים ונוקב!!
תפרסם בישיבות 'הכי מפורסמות וידועות'.
היטבת להגדיר תחושות שהרגשתי.


השני קפץ עליו והסיג אותו אחורה
משפט שגרם לי להרהר אחריו, הוא תקין? (חמוד - הוא ודאי...)
 

מוישה

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
לעבור לדת אחרת. לא חשבתי על זה. הבעיה שאין אלטרנטיבה מוצלחת במיוחד.

וקצת יותר ברצינות, הצבעת על נקודה חשובה. מעגל הסביבה, הקהילה, החסידות, נתפס אצלנו כחלק מהזהות הדתית שלנו, וכך אנו נתקלים ביוצאים בשאלה על רקע משבר מול האדמו"ר או הישיבה, ועל החיבור הלא בריא הזה צריך לעבוד.
 
נערך לאחרונה ב:

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
מדהים ונוקב!!
תפרסם בישיבות 'הכי מפורסמות וידועות'.
היטבת להגדיר תחושות שהרגשתי.



משפט שגרם לי להרהר אחריו, הוא תקין? (חמוד - הוא ודאי...)
מה מרגיש לך לא נכון בטקסט?
ממש אשמח אם תוכל לפרט.

המשך אלטרנטיבי-
במהלך הטיסה לארץ ישראל, בתוך קהל הנוסעים הרבגוני והרועש, עצמתי את עיניי, מחפש פינה שקטה במוח שאוכל לחשוב על הצעד הדרמטי שאני עומד לעשות.
חשבתי על האלימות ועל חוסר הכבוד מול אנשי הדת, הסמקתי, איך אפשר להגיע למצב כזה? הרי זה נוגד את החינוך הקתולי הבסיסי.
ניסיתי להבין מדוע זה כה מציק לי, הרי אני יודע שהדת לא כזו, אני יודע שהמושיע היה נגד אלימות. כנראה פשוט רע לי שמבזים את הדת שלי, את כל מה שאני מאמין בו.
וככל שחשבתי על זה יותר, התחלתי ממש לכעוס. קבוצה שמתיימרת להיות קתולית רומסת את הדת ברגל גסה, ועוד הכמרים שלהם מעודדים אותם בשתיקה, בושה שכזו.
אם הייתה לי את האפשרות והאומץ לצעוק על הכמרים פנים מול פנים הייתי עושה את זה.
ובעיני רוחי אני זועק מרה על דוכן הכנסייה ואני רואה את הבישוף המקומי מחייך לי בפרצוף, מיד תפסתי בזקנו ונתתי סטירה על לחיו תוך שאני צועק עליו "אתה ביזיון לדת", ובלי בושה הוא עונה לי - "א-ת-ה ביזיון לדת".
מיד כשירדתי מהמטוס קניתי כרטיס חזור, הבנתי שהבעיה איננה בחיסרון דת שמוביל לאלימות, ההיפך, האלימות היא בשם הדת, צריך להוקיע התנהגות כזו, אבל איך? אולי אכתוב פוסט עם סיפור דומה על אחד בישראל שראה אלימות באיזו ישיבה ורצה להתנצר, אולי זה ישפיע על דעת הקהל.
אוי, זה טוב!
 

יהלום-יצירות מלוטשות

הוצאה לאור שמבינה אותך
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
מה מרגיש לך לא נכון בטקסט?
ממש אשמח אם תוכל לפרט.
'הסיג אותו אחורה' - מלשון נסיגה. במבט שטחי הייתי אומר: וגרם לו 'לסגת' לאחור.
'הסיג' הוא מילה שלא שמעתי עליו קודם, כך שבראיה ראשונה סברתי שאולי התבלבלת בין 'השיג'....
אבל אין בי מושג. לא מלך בכללי הדקדוק...
 

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
צריך להוקיע התנהגות כזו, אבל איך? אולי אכתוב פוסט עם סיפור דומה על אחד בישראל שראה אלימות באיזו ישיבה ורצה להתנצר, אולי זה ישפיע על דעת הקהל.
המשך הגיגים:
כי הרי אם אכתוב את הסיפור על המוסד הקתולי - יוקיעו אותי ככופר. וואלה בעיה.
 

2u2

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
עימוד ספרים
בשם הדת נעשים מעשי הנבלה הכי גדולים, ובהשאלה מהפוסט, מלחמות קודש בכופרים..
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט א'

א אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה:ב אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ:ג אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ:ד אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד:ה אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ:ו אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ:ז אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ:ח אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד:
נקרא  27  פעמים

לוח מודעות

למעלה