עזרה למה אומרים מוצאי שבת

[kola]

למה אומרים מוצאי שבת, לשון רבים - ולא מוצא שבת לשון יחיד
תודה מראש

 

[יאן]

אולי בגלל שיש כאלו שמוציאים בזמן חזו"א ויש ברבינו תם?

סתם. לא יודע.

אולי פה בקישור יש תשובה

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=41427

 

[שמחהלוי]

באופן כללי ניתן להגדיר שהשבת יוצאת בשלבים. זה מובא בהלכה. יש יציאת השבת מדאורייתא אך מדרבנן עדיין שבת, יש אפשרות להוציא שבת ע"י אמירת ברוך המבדיל (בזמן המתאים) אך עדיין לא עושים מלאכה גמורה (יש לזה גדרים) עד אחרי הבדלה, יש את ההבדלה על הכוס שמוציאה עוד את השבת, וכו'.

 

[קופירייטה]

ולכן אומרים מוצאי??
בגלל שהשבת יוצאת בשלבים?

משום מה לא נראה לי...

 

[שמחהלוי]

יש לשבת כמה יציאות (לא 'מוציאי שבת' אלא 'מוצאי שבת'). לא בטוח שזה המקור לביטוי 'מוצאי שבת'.

 

[תן חיוך!]

בזמן חזו"א

מה זה?

 

[חושב מחדש]

בספר ארשת שפתינו כתב, שלשון מוצאי שבת הוא משום, שהשעות שאחר השבת עדיין פועם הרגש של שבת בנפש האדם, כמו שכתוב שסעודה רביעית יש לכבד, ועיין שם לשון רש''י[שבת קיט:], שהוא משום כבוד השבת. ומשום כך מוצאי שבת, הינו שהשבת יוצאת אט אט, וכן משמע מלשון הזוהר הקדוש משפטים צח. שכתב לשון בתר דנפיק שבתא.

 

[פרסומון]

מה זה?

לפי החזו"א לא עובר יום לפני 45 דקות מהשקיעה. ואני חושב שבמוצ"ש מקפידים על 50 דקות.

 

[חושב מחדש]

ואני חושב שבמוצ"ש מקפידים על 50 דקות.

מחלוקת האחרונים מתי הגיע זמן צאת הכוכבים,
יש אומרים 18 דקות, החזו''א החמיר 45 דקות, ויש את שיטת רבנו תם..

 

[אנונימי/ת]

חושבני שבעברית תקינה
אומרים מוצאי גם בלשון יחיד
לדוגמה
נפגש במוצאי יום העצמאות

 

[אנונימי/ת]

מוצאי בניקוד ציירה מתחת לצדי =זה יחיד
מוצאי בניקוד פתח מתחת לצדי = זה בלשון רבים

 

[אפכא מסתברא]

מוצאי בניקוד ציירה מתחת לצדי =זה יחיד
מוצאי בניקוד פתח מתחת לצדי = זה בלשון רבים

הברקה...
אין לא זה ולא זה, לא הצורות ולא פירושן! יש 'מוצאי' בשווא תחת הצד"י, וזו צורת סמיכות רבים של 'מוצֵא', ויש 'מוצאי' בקמץ תחת הצד"י, וזו צורת סמיכות רבים של מוצָא

 

[מחשבת מילים]

מוצא השבת זה מה שיוצא משבת כמו מוצא שפתיך
מוצאי שבת - זה יציאת השבת

 

[אפכא מסתברא]

מוצא השבת זה מה שיוצא משבת כמו מוצא שפתיך
מוצאי שבת - זה יציאת השבת

'מוצָאי' זה רבים של 'מוצָא' (בנסמך). 'מוצָא' יכול להיות הן מה שיוצא מ- והן יציאת הדבר, כמו: 'מוצא מים אשר לא יכזבו מימיו'. ההבדל בין שתי הצורות הוא רק יחיד/רבים. 'מוצאי שבת' = יציאות השבת. למה 'יציאות' ולא 'יציאת'? על זה הביאו מקורות לעיל.

 

[מיכאל ב.]

יתכן שהכוונה מוצאי שבת - יוצאים מהשבת, והביטוי הוא גם לשון כבוד שבני האדם הם היוצאים מהשבת ולא השבת יוצאת ... וכן שאפשר להוסיף מקודש לחול ...
המילה מוצאי במשמעות "יוצאים", מופיעה בתנ"ך:
"מוֹצָאֵי בֹקֶר וָעֶרֶב תַּרְנִין" (תהלים סה, ט) - הכוונה למאורות שיוצאים בבוקר ובערב.
וכן ביחזקאל יב,ד: מוצאי הגולה.
וכן ביחזקאל מד,ה: מוצאי המקדש.

 

[משה מנחם]

אולי בגלל שיש כאלו שמוציאים בזמן חזו"א ויש ברבינו תם?

והביטוי הוא גם לשון כבוד שבני האדם הם היוצאים מהשבת ולא השבת יוצאת ...

וזה מתאים גם ב'מוצאי שביעית'?

 

[חושב מחדש]

וזה מתאים גם ב'מוצאי שביעית'?

בספר שהבאתי לעיל, אכן מדמה לענין מוצאי שביעית, אם תרצה אעלה צילום מן הספר הנ''ל.

 

[נוכחות]

תוכלו להמשיך כאן
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=33&t=3957

 

[שמחהלוי]

בספר ארשת שפתינו כתב, שלשון מוצאי שבת הוא משום, שהשעות שאחר השבת עדיין פועם הרגש של שבת בנפש האדם, כמו שכתוב שסעודה רביעית יש לכבד, ועיין שם לשון רש''י[שבת קיט:], שהוא משום כבוד השבת. ומשום כך מוצאי שבת, הינו שהשבת יוצאת אט אט, וכן משמע מלשון הזוהר הקדוש משפטים צח. שכתב לשון בתר דנפיק שבתא.

על זה מברכים: ברוך שכיוונתי ...

 

[ישראל מיכאל]

מברכים

מברך