למה "אִשֶּׁה" נהפך לפעמים לצירי? ("אִשֵּׁה")

[גידל]

שמתי לב שכאשר המלה "אִשֵּׁה" מגיע יחד עם צמד המילים "אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ", הסגול שבשין נהפך לצירי, מדוע?

 

[סערצע]

לכאו' הוא כנסמך. לא כך?

 

[באקינגהם]

זה ממש כמו המילה "את" שכשהיא בעלת טעם פרטי היא נקודה בצירה וכשהיא סמוכה למילה שאחריה היא נקודה סגול.

 

[גידל]

לכאו' הוא כנסמך. לא כך?

ולכן??? יש עוד "אשה" שהוא "כנסמך" ואינו בצירי! לדוגמא: וְהִקְרַבְתֶּ֨ם אִשֶּׁ֤ה עֹלָה֙ לַֽיהֹוָ֔ה פָּרִ֧ים בְּנֵי־בָקָ֛ר שְׁנַ֖יִם וְאַ֣יִל אֶחָ֑ד וְשִׁבְעָ֤ה כְבָשִׂים֙ בְּנֵ֣י שָׁנָ֔ה תְּמִימִ֖ם יִהְי֥וּ לָכֶֽם׃ (במדבר כח יט)

 

[גידל]

זה ממש כמו המילה "את" שכשהיא בעלת טעם פרטי היא נקודה בצירה וכשהיא סמוכה למילה שאחריה היא נקודה סגול.

זה ממש לא כמו המילה "את"! כש"אשה" בעלת טעם פרטי היא נקודה בסגול ! וְאָמַרְתָּ֣ לָהֶ֔ם זֶ֚ה הָֽאִשֶּׁ֔ה אֲשֶׁ֥ר תַּקְרִ֖יבוּ לַיהֹוָ֑ה כְּבָשִׂ֨ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֧ה תְמִימִ֛ם שְׁנַ֥יִם לַיּ֖וֹם עֹלָ֥ה תָמִֽיד׃ (במדבר כח ג)

 

[גידל]

ארחיב לתועלת העניין:
ישנם מילים מסוימות שבעקרון הם מנוקדות בסגול שהיא(כלומר: הסגול) משתייכת לקבוצת התנועות הקטנות, אבל כאשר אותה מילה מוטעמת בטעם מפסיק (למשל אתנחתא) המסמלת על עצירה (.) התנועה הקטנה (סגול) נהפכת לתנועה הגדולה המקבילה (צירי),
לדוגמא הבית של "דבר".
וַיֹּאמְר֗וּ הֲרַ֤ק אַךְ־בְּמֹשֶׁה֙ דִּבֶּ֣ר יְהוָ֔ה הֲלֹ֖א גַּם־בָּ֣נוּ דִבֵּ֑ר וַיִּשְׁמַ֖ע יְהוָֽה׃(תנ"ך/תורה/ספר במדבר/פרק יב/פסוק ב)
זהו הכלל המקובל בדרך כלל.
לעומת זאת במלה "אשה" דבר הפוך ראיתי שכשהוא בטעם מפסיק הוא בסגול (תנועה קטנה) וכשהוא בטעם משרת (מחבר) והוא סמוך למלה "ריח ניחוח" הוא עלה לתנועה גדולה (צירי) מה הפשט/הכלל בזה? תודה.

 

[גידל]

@חגי פאהן @חייט @צבי ג.

 

[סערצע]

ולכן??? יש עוד "אשה" שהוא "כנסמך" ואינו בצירי!

הדוגמא שהבאת אינה נראית לי כנסמך מובהק, ושמא טעות היא בידי.

 

[סערצע]

לעומת זאת במלה "אשה" דבר הפוך ראיתי שכשהוא בטעם מפסיק הוא בסגול (תנועה קטנה) וכשהוא בטעם משרת (מחבר) והוא סמוך למלה "ריח ניחוח" הוא עלה לתנועה גדולה (צירי) מה הפשט/הכלל בזה? תודה.

לאו דוקא. נראה שהכלל הוא סמיכותה ל'ריח ניחוח', כי - כמדומה לי - פעמים שמוטעמת בתביר (המפסיק) ונקודה ציר"י.

 

[גידל]

הדוגמא שהבאת אינה נראית לי כנסמך מובהק, ושמא טעות היא בידי.

נניח שזה לא נסמך מובהק, הרי "זֶ֚ה הָֽאִשֶּׁ֔ה" (במדבר כח ג) שהיא בוודאי לא נסמך נקודה בסגול!?

 

[סערצע]

שהיא בוודאי לא נסמך נקודה בסגול!?

ודאי. הי' בדעתי לומר שהציר"י מסמן (בנדו"ד) נסמך, אך שוב נסתפקתי טובא בדבר.

 

[גידל]

לאו דוקא. נראה שהכלל הוא סמיכותה ל'ריח ניחוח',

גם לי נראה שהכלל הוא סמיכותה ל'ריח ניחוח', ומדוע??

כמדומה לי - פעמים שמוטעמת בתביר (המפסיק) ונקודה ציר"י.

כשהתביר מגיע לפני טיפחא יש לו דין של טעם משרת!
עי' רש"י תצווה "וְהַכֹּהֵ֨ן הַמָּשִׁ֧יחַ תַּחְתָּ֛יו מִבָּנָ֖יו"–"יַעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֑הּ" ופירש"י-"הַמָּשִׁיחַ מִבָּנָיו תַּחְתָּיו". (ויקרא ו טו):
כלומר אל תחשוב שמִבָּנָ֖יו הכוונה לבנים של הכה"ג, שהם יכולים להקריב את המנחה, וזה כשר לכהן הדיוט,("וְהַכֹּהֵ֨ן הַמָּשִׁ֧יחַ תַּחְתָּ֛יו"-"מִבָּנָ֖יו יַעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֑הּ").אלא מִבָּנָ֖יו הכוונה לבני אהרן הכהן, ורק הכה"ג כשר להקרבת המנחה.
וגם בניד"ד יש להתייחס לתביר כאל משרת ("אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַה'׃")

 

[חגי פאהן]

מה משמעות "אשה ריח ניחוח" אני לא יודע, אבל בדרך כלל שם עצם הנגמר בהברה סגורה - אותה הברה מונעת בתנועה גדולה, ואם הוא נסמך תהיה שם תנועה קטנה (עיר וּמִגְדָּל לעומת כְּמִגְדַּל דוד). מה שאין כן במילה הנגמרת בהברה פתוחה ובה', בסתם יש שם סגול ובנסמך צירי (במרכבת הַמִּשְׁנֶה לעומת מִשְׁנֵה התורה).

 

[גידל]

ובנסמך צירי

הנה יש "אשה" בנסמך בסגול, וְהִקְרַבְתֶּ֨ם אִשֶּׁ֤ה עֹלָה֙ לַֽיהֹוָ֔ה פָּרִ֧ים בְּנֵי־בָקָ֛ר שְׁנַ֖יִם וְאַ֣יִל אֶחָ֑ד וְשִׁבְעָ֤ה כְבָשִׂים֙ בְּנֵ֣י שָׁנָ֔ה תְּמִימִ֖ם יִהְי֥וּ לָכֶֽם׃ (במדבר כח יט)
הטעם "מהפך" לכאו' "כנסמך"!?

 

[גידל]

מה שאין כן במילה הנגמרת בהברה פתוחה ובה', בסתם יש שם סגול ובנסמך צירי (במרכבת הַמִּשְׁנֶה לעומת מִשְׁנֵה התורה).

לכאו' מהפסו' דלהלן נראה ש"נסמך" הוא רק כשהאות הבאה היא אות גרונית.

תנ"ך/כתובים/ספר אסתר/פרק ב/פסוק יח
וַיַּ֨עַשׂ הַמֶּ֜לֶךְ מִשְׁתֶּ֣ה גָדֹ֗ול לְכׇל־שָׂרָיו֙ וַעֲבָדָ֔יו אֵ֖ת מִשְׁתֵּ֣ה אֶסְתֵּ֑ר וַהֲנָחָ֤ה לַמְּדִינֹות֙ עָשָׂ֔ה וַיִּתֵּ֥ן מַשְׂאֵ֖ת כְּיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ׃

ואילו מהפסו' הבא לא נראה כך:

תנ"ך/כתובים/ספר אסתר/פרק א/פסוק ט
גַּ֚ם וַשְׁתִּ֣י הַמַּלְכָּ֔ה עָשְׂתָ֖ה מִשְׁתֵּ֣ה נָשִׁ֑ים בֵּ֚ית הַמַּלְכ֔וּת אֲשֶׁ֖ר לַמֶּ֥לֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹֽושׁ׃
אז מה הכלל בזה?????????????????

 

[אברהם]

לכאו' מהפסו' דלהלן נראה ש"נסמך" הוא רק כשהאות הבאה היא אות גרונית.

תנ"ך/כתובים/ספר אסתר/פרק ב/פסוק יח
וַיַּ֨עַשׂ הַמֶּ֜לֶךְ מִשְׁתֶּ֣ה גָדֹ֗ול לְכׇל־שָׂרָיו֙ וַעֲבָדָ֔יו אֵ֖ת מִשְׁתֵּ֣ה אֶסְתֵּ֑ר וַהֲנָחָ֤ה לַמְּדִינֹות֙ עָשָׂ֔ה וַיִּתֵּ֥ן מַשְׂאֵ֖ת כְּיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ׃

מה הקשר לאות?
משתה של אסתר - נסמך
משתה שהוא גדול - לא נסמך

כמו בַּיִת גדול , לעומת בֵּית אסתר

 

[גידל]

בגלל ששתיהם מוטעמים ב"מונח" הי' נדמה ששתיהם נסמכות, אך אתה צודק.

 

[חגי פאהן]

הנה יש "אשה" בנסמך בסגול, וְהִקְרַבְתֶּ֨ם אִשֶּׁ֤ה עֹלָה֙ לַֽיהֹוָ֔ה פָּרִ֧ים בְּנֵי־בָקָ֛ר שְׁנַ֖יִם וְאַ֣יִל אֶחָ֑ד וְשִׁבְעָ֤ה כְבָשִׂים֙ בְּנֵ֣י שָׁנָ֔ה תְּמִימִ֖ם יִהְי֥וּ לָכֶֽם׃ (במדבר כח יט)
הטעם "מהפך" לכאו' "כנסמך"!?

כבודו מערבב. לא כל מילה שבטעם משרת היא נסמכת, ולא כל מילה שבטעם מלך איננה נסמכת. וכדי להבין האם המילה המודגשת נסמכת צריך להבין את המשמעות, ועל זה הקדמתי ואמרתי שאני לא יודע מה המשמעות. יש רש"י על התורה שמסביר אבל אני לא זוכר איפה.

 

[גידל]

יש רש"י על התורה שמסביר אבל אני לא זוכר איפה.

חפש בבקשה כי הדבר אינו סובל דיחוי!

 

[חגי פאהן]

חפש אתה בבקשה, אם הדבר אינו סובל דיחוי.
מן הסתם זה באחת ההופעות הראשונות של המילה 'אִשֶּׁה'.