למדקדקים שבחבורה

[מאיר עיני חכמים]

בפרשת האזינו קרא הבעל קורא את המילה "יצרנהו" כאישון עינו בשווא נח. העיר לו מאן דהו אחר הקריאה, שצריך לקרוא בשווא נע, ויתכן ויש בזה שינוי משמעות שמן הראוי לחזור ולקרוא כהוגן.
מבלי להיכנס לנדון ההלכתי, רק לנדון הדקדוקי, האם אכן יש משמעות שונה לשתי הצורות.
תחילה סברתי שבשווא נח המשמעות היא "היצר שלנו", אבל זה לא נראה, כי באופן זה הה' שבפסוק מיותרת וכמו כן הר' בצירה, ובפסוק הר' בסגול.

מה דעתכם ?
תודה

 

[ריקי שחור]

"יצרנהו" - פרושו: ינצור אותו, ישמור, כמובן מהמשך הפסוק:כאישון עינו.
וכמו שמפרש הרמב"ן: "רמז לנצור, יאמר שינצור ה' אותו כאשר ינצור הוא עצמו את עינו."
ולכן יש דגש חזק ב-י', ולכן השווא נע, כי נפלה ה-נ' של השורש : נ.צ.ר

 

[מאיר עיני חכמים]

ברור.
השאלה היא האם יש משמעות שונה למילה זו כאשר היא מבוטאת בשווא נח.
תודה.

 

[חגי פאהן]

לא נראה לי שזו משמעות אחרת, מהטעמים שכתבת. ויש הרבה במקרא דגשים חזקים שנופלים בשוא: וַיְכֹנְנֶךָ בלי דגש בי', מֵחַלְמִישׁ בלי דגש בל'.

 

[אפכא מסתברא]

אכן, כדבריך, הה"א המוספת והסגול ברי"ש מונעות את הפרשנות של 'יצר שלנו'. ייתכן שהמעיר סבר כי ייתכן שינוי משמעות בין השורש 'נצר' לשורש 'יצר', אבל מאחר שהשורש 'יצר' בכל מקרה שייך לחסרי פ"י הגוררים דגש בעה"פ, אין בהטעמת השווא כנח שינוי משמעות, כי אין שורש אחר בהטעמה כזו, וכפי שציין @חגי פאהן, המקרא מלא בהשמטת דגשים בשווא.