סיפור בהמשכים לכתחילה

הני ר.

משתמש סופר מקצוען
הפקות ואירועים
"בואו הולכים. הולכים . הולכים"
אני נזכרת בכל מיני סרטים של אנשים רצים.
זה מה שאני זוכרת עכשיו, הולכים בשורות שורות ומשהו מאחור עם אקדח.
אני אוספת את הילדים ברגליים כושלות ושפתיים קפוצות.
"לא לבכות לא לבכות" אומר לי הבראש האיש המפחיד.
"יוסף מאיר" צרחה יוצאת ממני."בא הולכים מהר"
לא יודעת איך הגעתי לבית.
לא יודעת מי האכיל ומי השכיב כל כך חשוך כשהשמים נופלים אני לא רואה כלום.
אני משחזרת מה בדיוק היא אמרה לי"היא" אני שונאת אותה.
אני לא יודעת איך קוראים לה אפילו, מאיפה היא יודעת שאני ברמן?
ומי הייתה שם בגינה?מי שמעה?
הכל מתערבב לי לעיסה דביקה.
אוייייי יבבה פורצת מתוכי וזהו.
הגיע מבול
רק חצי שעה עברה?
שלוימי נכנס כולו חיוכים
"מה קורה?, מה הכנת?"
שמה לב שהוא לא שם לב.
רצה לתוך האש אין לי כבר מה להפסיד
"איפה אתה בליל שישי"?
מבועת,
זה מה שהאיש שאני נשואה אליו כבר שמונה שנים.
האיש שלי שאת כל חיי הקדשתי לתורה שלו.
האיש שהבאתי איתו חמישה ילדים.
הבהלה שלו עוברת אליי ואני מתחילה לבכות צונאמי.
"האמת שרציתי לדבר איתך על זה מזמן"
"דבר מהר. אל תענה אותי"
שלוימי מסתכל מסביב מתלבט נכנס למטבח ומביא שתי כוסות מים.
ומזה אני עוד יותר פוחדת.
"אתה חורט לי את הנשמה תענה לי"
"אני עונה"
"רק את האמת" אני סוחרת בי ובו, מנסה להיות קשוחה.
"ברור את האמת, אין לי כח לשקר"
"זוכרת לפני שלוש שנים רצית שאני אכנס לכולל ליל שישי?"
אני מספיק ישרה כדי לקבל את ה"רצית" שלו.
כן רציתי בכל מאודי.
"אז הלכתי כמה שבועות והאמת, היה לי קשה אין לך מושג כמה כי אני כן רוצה ללמוד ובכלל.."
"נו.." אני קוטעת אותו אני לא עומדת בזה.
"אז חבר קרא לי לבוא איתו לאיזה מקום ו..והלכתי"
אני לא מבינה אולי לא רוצה להבין.
אני מתחילה לבכות שוב, ומבינה שמקודם בכיתי סתם.
או שזה נכון שאשה מרגישה ראשונה, ויודעת אחרונה.
"אז הלכת פעם אחת?"
תגיד שכן תגיד שכן אני מתחננת בפנים.
"אני שלוש שנים הולך לשם"
"לאאאאאא" הצרחה שיוצאת ממני מבהילה את שנינו.
משום מקום אני מקבלת כח.
"מה זה לשם?"
"הם שוכרים מקום יושבים קצת, מדברים שותים מקשקשים. זהו מבטיח לך"
"מי זה הם?"
"חברים מהשיעור שלי ועוד כמה"
"מי זה המשפחה שהגיעו לרחוב מעלינו שלמד איתך פעם?"
"חיימסון. למד שיעור מתחתי"
"היא סיפרה לי שאתה שאתה..
הבכי מאיים לקרוע אותי
"שאתה מגניב ויש סרטונים שלך שאתה קורע, אה..יש לה וואצאפ"
הוא מחוויר. נראה לי ילד פתאום.
חוזרת לבכות.
ליילל.
נגמר לי החיים.
הוא מתיישב בספה,
מתחיל לבכות.
העולם שלי צורח.
ואני מחפשת שקט בתוכו.
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:

רינתיה

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
סאונד והפקות אולפן
מוזיקה ונגינה
צילום מקצועי
ממש אהבתי!
גם לי הפריע מעבר השורות התכוף...
לדעתי שורות שלמות יוסיפו, מידי פעם מעבר שורה אחרי נקודה.
מחכה להמשך!
 

וי שלוק

מהמשתמשים המובילים!
מוזיקה ונגינה
נערך לאחרונה ב:

הני ר.

משתמש סופר מקצוען
הפקות ואירועים
כתיבה חזקה ואינטנסיבית.
הדימוי לשואה לא ברור לי וגם קצת צורם.
נכון.
:(.
היא רואה בראש סרט של צעדות מוות. אולי פוחדת שזה יביא אותה לשם.
אם זה עדיין נראה צורם אני פתוחה לשינוי.
 

הני ר.

משתמש סופר מקצוען
הפקות ואירועים
מה יביא אותה לשם? והאם "שם" זה מחנה השמדה?
אם "ההיא" צודקת בקשר לשלוימי.
אז היא בשיירת מוות.
אגב, היא לא רואה מחנה השמדה.
היא רואה את האלפים הולכים אל הלא נודע.
תודה @שירה בירה על הדיוק.
אשמח שתעני לי גם על זה.
 

stars

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
תודה.
איך יותר נכון?
זה שיחת פחד.
קצרה ותכליתית
אולי לכן באמת יתאימו האנטרים יותר מקטע סיפור רגיל, אבל עדיין נראה לי קצת יותר מדי. קשה לי לעבור על כל הקטע ולציין איפה ואיך, כמה ולמה, אבל אולי תעברי שוב על הקטע ותבדקי כל מקום שאולי אפשר לוותר על האנטר.

עונה לך בפרטי.
מסתוריות :cool:
תנו גם לנו ליהנות מביקורת משובחת... (בצחוק, כן? תעשו כמובן מה שנראה לכם לנכון).
 

shira bira

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
אין פה מסתוריות.
לא הערתי מפוזיצית מנהלת אלא כקוראת וחברה מן השורה בפורום נכבד זה.
 

כספומילי

משתמש סופר מקצוען
מנהל קבוצה
פרסום וקופי
מאד חי מכניס לאווירה עוצר נשימה, הכתיבה מעולה סוחפת ועצובה
לגמרי לגמרי נוגעת!

גם בעיני הדימוי של נאצים הוא לא מדוייק אולי הייתי כותבת שהיא הפכה לרובוט אבל הנאצים הובילו אחרים ולגרדום, היא מובילה את ילדיה למקום מבטחים כאילו בורחת מהגרדום (הגינה במקרה הזה..)
האיש שלי שאת כל חיי הקדשתי לתורה שלו.
קצת מתקרבן, באופן אישי מעביר אותי לצד של הבעל- כאילו אשתו חפרה לו במח שילך ללמוד כמה ברירות כבר נשארו לו אם ללמוד לא מתחשק?... ובוודאי שאני לא מצדיקה אותו אבל זה יוצר קצת הבנה שלי כלפיו.
 

כספומילי

משתמש סופר מקצוען
מנהל קבוצה
פרסום וקופי
אני לא דברתי על דימוי לא מדויק אלא לא מתאים.
לא ספרותית, לא הסטורית. זילות שואה בלתי מכוונת.
מסכימה
אישית הבאתי את זה מצד אחר
יחד עם זאת מסכימה לגמרי עם מה שאת כותבת

הני הכתיבה מספיק עוצמתית גם ככה, אפשר לתת לזה אופציה חליפית
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ב'

ט בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ:י בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ:יא בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ:יב בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:יג בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ:יד בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן:טו בְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ:טז בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ:
נקרא  10  פעמים

לוח מודעות

למעלה