• פרוג למען העצמאים!

    כפורום העצמאים והעסקים הקטנים המוביל בציבור החרדי, אתר פרוג נרתם לעזרתכם. בעקבות התפשטות נגיף הקורונה והשפעתו על המשק, נגרמים נזקים כלכליים לעצמאים רבים אשר מתמודדים עם מחסור בלקוחות. לכן החלטנו להושיט לכם יד ואנו מעניקים לכם, חברי האתר היקרים, את מערכת הפרסום העצמאית שלנו ב30% הנחה!!!

    למימוש ההטבה, אין צורך בהקלדת קוד קופון, פשוט פרסמו!

    לתשומת לב! המבצע עד חג הפסח

    למעבר ליצירת קמפיין >>>
     
    להתייעצות ועזרה בין חברי הפורום >>>
     
    לחבילת פוש לעסקים לחץ כאן >>>
     

ליתובי דעתא: מדוע משאירים את טעויות הדפוס (לכאו') על מכונם

קנקן חדש

משתמש רשום
עריכה תורנית
מגליון 'רזא יקירא' לפרשת שמות מדברי תורתו של הגרי"מ ארלנגר שליט"א:
כתב בשארית ישראל (שער ההתקשרות מאמר ד') על מאמרם ז"ל שאין אדם עומד על דברי תורה אלא א"כ נכשל בהם, שהוא ענין פלאי. וביאר, שהצדיק מצד עצמו לא היה נכשל בתורתו, אולם בהיות שהצדיק מתקן בתורתו נשמות ישראל, ויש נשמות נידחות אשר אינם יכולים להיתקן רק ע"י טעות של הצדיק, בסוד חיסורי מחסרא והכי קתני, פירוש אלו הנשמות אשר פגמו מאד, תיקונם הוא רק ע"י חיסורי מחסרא, שנחסר תחילה, ורק הכי קתני מלשון תיקון, שבתיקון הטעות נתקנים גם הם. ומוסיף עוד, שלזה F"אח נמצאים טעויות כתיב בספרים, כי בכל אות שטעו בו בכתיבת דברי תורה, אחוז בו איזה נשמה אשר תיקונו הוא רק ע"י זה הטעות, וע"כ אין למחוק טעות, רק לתקן בצד הספר התיבה שתהיה ראויה, אולם הטעות שבגוף הספר ישאר על מכונו.
 

MM הפקות דפוס

משתמש מקצוען
פרסום וקופירייטינג
עריכה תורנית
אולם לצערנו ניתן לראות כי יש עדיין מעט דפוסים חדשים ממגזרים מסוימים, שנראה כי מרשים לעצמם לשנות בתוך הספר על פי חוות דעתם והשערתם...
 

2u2

משתמש פעיל
עריכה תורנית
כתיבה ספרותית
אשתדל להגיב לגופם של דברים..

דוקא לפי דבריו יש לומר כי ראוי להביא את כל הדברים לתקונם, ולתקן בפנים.

בודאי שאין הכוונה אמורה על טעות הדפסים והמעתיקים,
וכמו כן אינה אמורה על ציון הדפים למשל, אם נעשו לפי מהדורה שאינה נמצאת בידינו זולת בספריה הלאומית, הרי אין טעם להלאות את המעיין ובכל מקום לפתוח סוגריים עגולים ורבועים.
 
נערך לאחרונה ב:

טראכטער

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
@מוישה הדברים האלו לא בשבילך :cool:

לגופם של דברים - אני לא מאמין שכוונתו על כל ספר וספר, אולי על ספרים בודדים ששם אף אחד לא מהין לתקן בפנים, למשל תלמוד בבלי.
 

מוישה

Moderator
מנהל
עריכה תורנית
כתיבה ספרותית
זאת סוגיה שלמה של חרם המיוחס לרגמ"ה וכן תקנת רבינו תם בנוגע להגהת ספרים. כלומר דנו באריכות בנושא עוד הרבה שנים לפני התיאוריה הנ"ל.
 

א. נוסבוים

משתמש מקצוען
פרסום וקופירייטינג
עריכה תורנית
כתיבה ספרותית
יש תיקונים ויש תיקונים.
כשמגיהים בגמרא עפ"י בארות המים, שחי כמעט איתנו, שרוב האשנים כשיעמיקו עוד קצת יבינו שההגהה לא נכונה, זו בעיה מטרידה!
 

תא חזי

תג, רב-טקסט
עימוד ספרים
עיצוב גרפי
עריכה תורנית
מגליון 'רזא יקירא' לפרשת שמות מדברי תורתו של הגרי"מ ארלנגר שליט"א:
כתב בשארית ישראל (שער ההתקשרות מאמר ד') על מאמרם ז"ל שאין אדם עומד על דברי תורה אלא א"כ נכשל בהם, שהוא ענין פלאי. וביאר, שהצדיק מצד עצמו לא היה נכשל בתורתו, אולם בהיות שהצדיק מתקן בתורתו נשמות ישראל, ויש נשמות נידחות אשר אינם יכולים להיתקן רק ע"י טעות של הצדיק, בסוד חיסורי מחסרא והכי קתני, פירוש אלו הנשמות אשר פגמו מאד, תיקונם הוא רק ע"י חיסורי מחסרא, שנחסר תחילה, ורק הכי קתני מלשון תיקון, שבתיקון הטעות נתקנים גם הם. ומוסיף עוד, שלזה F"אח נמצאים טעויות כתיב בספרים, כי בכל אות שטעו בו בכתיבת דברי תורה, אחוז בו איזה נשמה אשר תיקונו הוא רק ע"י זה הטעות, וע"כ אין למחוק טעות, רק לתקן בצד הספר התיבה שתהיה ראויה, אולם הטעות שבגוף הספר ישאר על מכונו.
מעשה רב, ויתקנו אותי יודעי דבר אם אני טועה: הלא הגרימ"א שליט"א גופיה, ממה שאני יודע, משתמש רבות בכתבי יד בענייני קבלת הראשונים, ומדקדק בהם הד'ק היטב ובונה בשמים עליותיו, וכמו שיראה עי'ן הקור'א בספריו הרבים, וכמובן שנאה דורש ונאה מקיים, ולהכי נראה כי אין דבריו אמורים על הגהה מכת"י, אלא על הגהה מסברא. ובזה כל בר-דעת מבין שזו בעיה גדולה מאוד.


יש תיקונים ויש תיקונים.
כשמגיהים בגמרא עפ"י בארות המים, שחי כמעט איתנו, שרוב האשנים כשיעמיקו עוד קצת יבינו שההגהה לא נכונה, זו בעיה מטרידה!
א. בפשטות אתה מתכוון שיש כאלה שמגיהים בתוך נוסח הגמרא, כן?
ב. אני מאמין שאתה מבין את ההבדל - גמרא לחוד, וספרים מהאחרונים לחוד (וגם בהם לכאו' אין להגיה מסברא בפנים, אבל לא להגיה בכלל?).

אולם לצערנו ניתן לראות כי יש עדיין מעט דפוסים חדשים ממגזרים מסוימים, שנראה כי מרשים לעצמם לשנות בתוך הספר על פי חוות דעתם והשערתם...
ויש "מגזרים" שמדפיסים עוד ועוד ועוד ועוד, ומוסיפים טעויות על הראשונות, מה עדיף?


בודאי שאין הכוונה אמורה על טעות הדפסים והמעתיקים,
וכמו כן אינה אמורה על ציון הדפים למשל, אם נעשו לפי מהדורה שאינה נמצאת בידינו זולת בספריה הלאומית, הרי אין טעם להלאות את המעיין ובכל מקום לפתוח סוגריים עגולים ורבועים.
לפעמים המהדורא אמנם לא נמצאת בידינו, אבל יש כמה וכמה מחברי ספרים שמציינים שוב ושוב לאותה המהדורה, ולכן יש לעתים מעלה בציון דפי דפוס ישן ונדיר, בגלל אותם ציונים.
 

טראכטער

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
זאת סוגיה שלמה של חרם המיוחס לרגמ"ה וכן תקנת רבינו תם בנוגע להגהת ספרים. כלומר דנו באריכות בנושא עוד הרבה שנים לפני התיאוריה הנ"ל.
(התיאוריה הנ"ל) [דבריו של הרה"ק מוויעלדניק] לא באה ליצור מציאות, אלא להסביר מציאות שכבר היתה קיימת, ולפיה מיעטו כמה שיותר להגיה את הספרים בפנים, והעדיפו להשאיר גם טעויות דמוכחי על מקומם.
וממה שהבאת יש סימוכין למה שכתבתי אני, שהדברים הנ"ל בענין הטעויות לא מתייחסים לכל הספרים הרבים המצויים, אלא למס' ספרים בודדים שנתקדשו בצורתם מזה מאות בשנים. והמגמה היתה שלא להגיה בתוכם כלל.
 
נערך לאחרונה ב:

טראכטער

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
מעשה רב, ויתקנו אותי יודעי דבר אם אני טועה: הלא הגרימ"א שליט"א גופיה, ממה שאני יודע, משתמש רבות בכתבי יד בענייני קבלת הראשונים, ומדקדק בהם הד'ק היטב ובונה בשמים עליותיו, וכמו שיראה עי'ן הקור'א בספריו הרבים, וכמובן שנאה דורש ונאה מקיים.
נכון מאד, והדברים אמורים על מקרים בודדים, וכמשנ"ת. ובהם עדיף שלא להגיה בפנים גם מתוך כת"י.
ידועים גם דבריו של החזו"א בנושא (קובץ אגרות ח"א סי' לב).
 
נערך לאחרונה ב:

תא חזי

תג, רב-טקסט
עימוד ספרים
עיצוב גרפי
עריכה תורנית
(התיאוריה הנ"ל) [דבריו של הרה"ק מוויעלדניק] לא באה ליצור מציאות, אלא להסביר מציאות שכבר היתה קיימת, ולפיה מיעטו כמה שיותר להגיה את הספרים בפנים, והעדיפו להשאיר גם טעויות דמוכחי על מקומם.
ומכאן סימוכין למה שכתבתי אני, שהדברים לא מתייחסים לכל הספרים הרבים המצויים, אלא למס' ספרים בודדים שנתקדשו בצורתם מזה מאות בשנים. והמגמה היתה שלא להגיה בתוכם כלל.
במחכת, זה נשמע כמו מעמיד ואח"כ מקשה.
 

מחבר

משתמש פעיל
עריכה תורנית
כתיבה ספרותית
מה שמעניין, שישנן טעויות עתיקות-יומין שלא משנים, אף לא אלו המתקנים, וגם ללא סוגריים או השארת הנוסח הקודם, דוגמה מאלפת היא הנוסח ב'קדושה':
"אז בקול רעש גדול אדיר וחזק משמיעים קול".
שזה ידוע, וכיום יודעים את זה יותר ברור מסידורים עתיקים בכתבי יד, שהיה כתוב: "אז בקול רעש א"ו משמיעים קול" א"ו - אופנים וחיות, וזה גם מסביר את פירוש המילים (שכן: 'אדיר וחזק משמיעים קול' לא ממש ברור מי משמיע קול?). אבל המדפיס הראשון שפתח את ראשי התיבות טעה וסבר שהכוונה ל:"אדיר וחזק". וכיום, למרות שהדבר ידוע ובדוק, אולם מאחר וכבר נתקבל הנוסח בכל תפוצות ישראל, לא משנים, והנח להם לישראל.
 

קנקן חדש

משתמש רשום
עריכה תורנית
לגופם של דברים - אני לא מאמין שכוונתו על כל ספר וספר, אולי על ספרים בודדים ששם אף אחד לא מהין לתקן בפנים, למשל תלמוד בבלי.
אך בדברי השארית ישראל אין כל הגבלה, זה לשונו:
"כי בכל אות שטעו בו בכתיבת דברי תורה, אחוז בו איזה נשמה אשר תיקונו הוא רק ע"י זה הטעות, וע"כ אין למחוק טעות".
 

מוישה

Moderator
מנהל
עריכה תורנית
כתיבה ספרותית
מה שמעניין, שישנן טעויות עתיקות-יומין שלא משנים, אף לא אלו המתקנים, וגם ללא סוגריים או השארת הנוסח הקודם, דוגמה מאלפת היא הנוסח ב'קדושה':
"אז בקול רעש גדול אדיר וחזק משמיעים קול".
שזה ידוע, וכיום יודעים את זה יותר ברור מסידורים עתיקים בכתבי יד, שהיה כתוב: "אז בקול רעש א"ו משמיעים קול" א"ו - אופנים וחיות, וזה גם מסביר את פירוש המילים (שכן: 'אדיר וחזק משמיעים קול' לא ממש ברור מי משמיע קול?). אבל המדפיס הראשון שפתח את ראשי התיבות טעה וסבר שהכוונה ל:"אדיר וחזק". וכיום, למרות שהדבר ידוע ובדוק, אולם מאחר וכבר נתקבל הנוסח בכל תפוצות ישראל, לא משנים, והנח להם לישראל.
הנה סיבה למה לא לתקן בשרירות. ההשערה שהבאת התבררה כמופרכת מיסודה. "וכיום יודעים את זה יותר ברור מסידורים עתיקים בכתבי יד". ציין זאת בין היתר ידידי ר' יעקב לויפר כדוגמה להשערות נאות, אך שאינן נכונות.
 

מחבר

משתמש פעיל
עריכה תורנית
כתיבה ספרותית
הנה סיבה למה לא לתקן בשרירות. ההשערה שהבאת התבררה כמופרכת מיסודה. "וכיום יודעים את זה יותר ברור מסידורים עתיקים בכתבי יד". ציין זאת בין היתר ידידי ר' יעקב לויפר כדוגמה להשערות נאות, אך שאינן נכונות.
אני שמעתי כן מאחד מגדולי החוקרים בענין, אנסה לבקש ממנו את המקורות לכך.
בינתיים אשמח לדעת מנין לך שההשערה 'מופרכת מיסודה'?
 

מוישה

Moderator
מנהל
עריכה תורנית
כתיבה ספרותית
אני שמעתי כן מאחד מגדולי החוקרים בענין, אנסה לבקש ממנו את המקורות לכך.
בינתיים אשמח לדעת מנין לך שההשערה 'מופרכת מיסודה'?
ההשערה הזאת היא של רא"צ פרומר בארץ צבי. היא לא נכונה משום שאני יכול להביא לך נוסחאות בכת"י שמוכח מהן לא כך. כך אפשר להבין גם מהנוסח בסידורי רס"ג רע"ג רוקח מחזו"ו ועוד. וראה דברי ר"י מונדשיין ז"ל באור ישראל (מאנסי), לא, עמ' רלא:
upload_2020-1-27_17-10-24.png
upload_2020-1-27_17-10-42.png

וראה גם י' לויפר, משונצינו ועד וילנא, עמ' 273-271.
 

תא חזי

תג, רב-טקסט
עימוד ספרים
עיצוב גרפי
עריכה תורנית
"אז בקול רעש גדול אדיר וחזק משמיעים קול".
שזה ידוע....
וזה גם מסביר את פירוש המילים (שכן: 'אדיר וחזק משמיעים קול' לא ממש ברור מי משמיע קול?).
מה לא ברור בפירוש המילים? התארים "גדול אדיר וחזק" כולם חוזרים על ה"קול רעש", וכפל העניין במלות שונות (אם כי מעניין לציין שבפירושי הסידור לרבינו הרוקח ח"א עמ' רס"ו וח"ב עמ' תקלט - יש קצת פנים לומר שהגי' היתה אופנים וחיות, אבל כמובן שלע"ע לא ראיתי לכך ראיה מכרעת) ומה שיש המפסיקים "אז >> בקול רעש גדול >> אדיר וחזק" הוא לתועלת המנגינה וכדו', אבל הפיסוק לכאו' הוא כנ"ל. כנלע"ד פשוט וצויי"מ וימ"ן והיעבת"א.

לגבי מי משמיע קול - ראה בנוסח רע"ג שהוא אפילו יותר סתום
1580261657592.png
 

לוח דרושים

למעלה