הנושאים החמים
הנושאים החמים
כמו כל לילה, הם רבים על המתג.
"חייבים לכבות" אומר האחד, קולו עבה וחשוב.
"לא בא לי" מצחקק השני, צחוק ילדותי , משוחרר מעול.
"אסור!" חוזר הקול המכובד.
אבל הילדותי נשען חזק על המתג וחורץ לשון "זה כייף! אפילו תשאל אותה- נכון בא לך?" נכון. בא לי.
"אבל זה לא טוב! ואת יודעת את זה" נוזף הקול שוב ואני נכנעת בסוף.
אחרי פורים הלך המאבק והחריף.
"אין לך תרוץ." צלצל צחוקו של הילדותי. "אני על המתג וזהו" המכובד נכנע, מידי פעם מלמל משהו על כח לילדים או לנקיונות או לליל הסדר או מה שהיה בדיוק רלוונטי אבל לא באמת הצליח.
חודשיים וחצי שמר הילדון על המתג , הלך והתחזק מיום ליום, ואני נותנת לו גיבוי מלא.
"אני ציפור לילה" טענתי לקול המכובד "ועד שיש לי אפשרות לחגוג..."
יום אחד כולם חזרו לשגרה, גם אני, אלא מה?
"תכבה מיד אמרתי לך!" הם ממשיכים לריב.
"המשבצת היא שלי, ויש לי חזָקה!"
"לא! אבל מורה עיפה זה מורה בלי משמעת!" מנסה שכל, שיודע דבר או שתיים בהחלטות חיוביות "מורה עיפה עלולה להעניש סתם!"
אבל רגש הוא ילדותי וזה לא מענין אותו. "המתג שלי, אין לך סכוי."
אני נחלצת לעזרת השכל, משכנעת, נוקטת בפעולות ומקוה שיבואו אחריהן גם תוצאות.
לא הולך לי.
השתלט עלי.
נזקי הקורונה אמרנו?
"חייבים לכבות" אומר האחד, קולו עבה וחשוב.
"לא בא לי" מצחקק השני, צחוק ילדותי , משוחרר מעול.
"אסור!" חוזר הקול המכובד.
אבל הילדותי נשען חזק על המתג וחורץ לשון "זה כייף! אפילו תשאל אותה- נכון בא לך?" נכון. בא לי.
"אבל זה לא טוב! ואת יודעת את זה" נוזף הקול שוב ואני נכנעת בסוף.
אחרי פורים הלך המאבק והחריף.
"אין לך תרוץ." צלצל צחוקו של הילדותי. "אני על המתג וזהו" המכובד נכנע, מידי פעם מלמל משהו על כח לילדים או לנקיונות או לליל הסדר או מה שהיה בדיוק רלוונטי אבל לא באמת הצליח.
חודשיים וחצי שמר הילדון על המתג , הלך והתחזק מיום ליום, ואני נותנת לו גיבוי מלא.
"אני ציפור לילה" טענתי לקול המכובד "ועד שיש לי אפשרות לחגוג..."
יום אחד כולם חזרו לשגרה, גם אני, אלא מה?
"תכבה מיד אמרתי לך!" הם ממשיכים לריב.
"המשבצת היא שלי, ויש לי חזָקה!"
"לא! אבל מורה עיפה זה מורה בלי משמעת!" מנסה שכל, שיודע דבר או שתיים בהחלטות חיוביות "מורה עיפה עלולה להעניש סתם!"
אבל רגש הוא ילדותי וזה לא מענין אותו. "המתג שלי, אין לך סכוי."
אני נחלצת לעזרת השכל, משכנעת, נוקטת בפעולות ומקוה שיבואו אחריהן גם תוצאות.
לא הולך לי.
השתלט עלי.
נזקי הקורונה אמרנו?
התייעצות - נקמת הלילה בצפוריו....
איזה כייף היה כל החופש הזה, וכל צפורי הלילה- לכאן, תנו הזדהות! אח, תענוג! חייתי ללילות כמו שאף פעם לא יכלתי להרשות לעצמי וזהו חזרנו לשגרה ולא מצליחה לחזור לשעות הרגילות! יאוש! מה יהיה?
www.prog.co.il
