שיתוף - לביקורת לחובבי ממלכה במבחן

[דיונון]

צריך לעבור דמות דמות בספר ולחפש מה ההבדל בין אביר לאציל...
לא בטוחה שהספר מאה אחוז עקבי בנושא.

דעת הספר פחות רלוונטית.
מושג אבירים ותארי אצולה הם כלל אירופיים.
אם אני לא טועה -
אציל = בן למשפחת אצולה.
אביר = חייל שנמשח ל'אביר', שזה לוחם מיומן שמחויב ל'קוד האבירים'.

 

[נודד]

יפה מאוד.

אם אני לא טועה (בכל זאת עברו כמה שנים...) הפנייה של המשפחה לאיסתרק היא בסגנון הרבה יותר מרוחק ומלכותי. בטח לא בנימת ציווי.

 

[נ. גל]

קחי כל ספר אחר שיש לך במדף ותעשי לו גם רשימה... תראי את ההבדלים ברמת התהיות.

סתם אגב, אצל רותי קפלר מצאתי דיוק רב יותר בפרטים הקטנים מאשר אצל מיה. בערך טעות אחת לספר, ובדברים ממש שוליים.
אבל אולי אני זו שלא זיהיתי את הטעויות, יש מצב.

זו סתירה.
הוא נלחם!
הוא היה יערן. סחב חזירים במשקל עצום!
רגיש ועדין זה יותר הנסיך מיכאל.
איכשהו ביוזבד מלוחם הוא הפך לנסיך. והמהפך הזה ממש לא ברור לי

יש יכולות לוחמה פיזיות, ויש לוחמנות נפשית.
מהללאל אולץ ללחום, אך נפשו רכה. היא הייתה רכה מהרגע בו נולד, לאורך כל הספר, וגם כשהוא נלחם - הוא עושה זאת מתוך עדינות הנפש שלו. ראי סעיף הסוס המשוגע.
לכן, אם יש לאיסתרק טיפה של הגינות כלפיו - הוא לא יגיע למשרדי המלחמה.

המהפך הזה הגיוני בהחלט, אם מתחשבים בעובדה שהוא הפך מאדם שלא מגיע לו כלום, וצריך לשלם בדם חזירים על עצם קיומו, לאדם המוקף בסביבה אוהבת ותומכת.

(כמו שהיא התעלמה מהקבלה של איסתרק, שלא לשמוע מוזיקה קווארית. איך זה ייתכן שאדם מקבל על עצמו כזו קבלה ואף פעם לא מגיע ניסיון עליה?)

ממלכה במבחן איננה סדרה המיועדת לתיאור כל תולדות חייהם של כל גיבוריה. אין שום סיבה שהסופרת הנכבדת תתאר את המקרים בהם כל גיבור נתקל בהתמודדויות. היא מכניסה רק את מה שמקדם את העלילה.
בשביל זה, קיים פאן ארט. בדיוק כדי לייצר את כל מה שלא נוגע לעלילה עצמה, אבל כנראה קרה.

דעת הספר פחות רלוונטית.
מושג אבירים ותארי אצולה הם כלל אירופיים.
אם אני לא טועה -
אציל = בן למשפחת אצולה.
אביר = חייל שנמשח ל'אביר', שזה לוחם מיומן שמחויב ל'קוד האבירים'.

כל קשר בין הספר ובין ההיסטוריה מקרי בהחלט.

 

[מירי11111]

הוא לא יגיע למשרדי המלחמה.

רק עדכון, הוא כבר במשרד המלחמה. בתפקיד זוטר כלשהו שאביו סידר לו.

 

[מירי11111]

דמעות ניקוו בעיניה של אונמר ונשרו לאיטן על הדפים המלוכלכים.

אונמר בוכה? וואו!!!

הגיוני סה"כ
אם שר הצבא, האקסידטור, מהללאל כל אחד בתורו היה בקטע שבירה והצליח לבכות, אז הגיוני שגם היא.
רק הופתעתי.

 

[מירי11111]

כיוון שהוא גיס המלך, הוא מקבל תואר אצולה. על כן אולה היה צריך להיקרא "האציל אולה XXXאן".

לא זוכרת שרובן קיבל איזשהו תואר אצולה.
אולי כי הוא אמור לרשת את התואר של אביו?!

 

[M . A]

זו סתירה.
הוא נלחם!
הוא היה יערן. סחב חזירים במשקל עצום!
רגיש ועדין זה יותר הנסיך מיכאל.
איכשהו ביוזבד מלוחם הוא הפך לנסיך. והמהפך הזה ממש לא ברור לי

באמת הדבר שהכי מציק ביוזבד הוא המהפך של מהללאל
מלוחם שמראה את עצמו קשוח הוא הופך לאישה בכיינית ועדינת נפש
כל הסתירות הקטנטנות מתקבלות, כל הדקדוקים האלה סתם בשביל הפאן
אבל השינוי באופי של מהללאל ממש צורם

 

[נ. גל]

באמת הדבר שהכי מציק ביוזבד הוא המהפך של מהללאל
מלוחם שמראה את עצמו קשוח הוא הופך לאישה בכיינית ועדינת נפש
כל הסתירות הקטנטנות מתקבלות, כל הדקדוקים האלה סתם בשביל הפאן
אבל השינוי באופי של מהללאל ממש צורם

תרשי לי לחלוק עלייך.
מהללאל בן ה17, הוא נער חסר אהבה. לזאב בודד יש כח, דווקא כיוון שאין לו מה להפסיד. הוא נראה חזק - כי אחרת הוא לא יהיה.
כאשר הוא מגיע לאתיל, הוא מקבל אבא, אחים ומשפחה. אלו - מקבלים אותו כפי שהוא, אוהבים אותו כפי שהוא, ורוצים אותו באמת.
בנוסף לכך, בגיל 17 הוא עוד נער מתבגר. כזה שלא מכיר די את עצמו ואת דרכו. ביוזבד, מהללאל כבר בוגר יותר, וכבר בטוח בצורה בה הוא רוצה לראות את חייו: רכים, מלאי עומק, ומלאי נתינה.
אמנם בספרים המעבר נראה חד בהחלט, אך אם שמים לב לעובדה שמהללאל אכן עבר שינוי מהותי כפול - השינוי הזה מתקבל בהחלט, ואף נדרש.
לא הייתי רוצה לראות את מהללאל מגיע הביתה, וממשיך להיות לוחמני ומרדן. הרי לאורך כל הספר הקודם הוא ייחל לרגע בו יוכל לפשוט את מסכותיו.

 

[מירי11111]

תרשי לי לחלוק עלייך.
מהללאל בן ה17, הוא נער חסר אהבה. לזאב בודד יש כח, דווקא כיוון שאין לו מה להפסיד. הוא נראה חזק - כי אחרת הוא לא יהיה.
כאשר הוא מגיע לאתיל, הוא מקבל אבא, אחים ומשפחה. אלו - מקבלים אותו כפי שהוא, אוהבים אותו כפי שהוא, ורוצים אותו באמת.
בנוסף לכך, בגיל 17 הוא עוד נער מתבגר. כזה שלא מכיר די את עצמו ואת דרכו. ביוזבד, מהללאל כבר בוגר יותר, וכבר בטוח בצורה בה הוא רוצה לראות את חייו: רכים, מלאי עומק, ומלאי נתינה.
אמנם בספרים המעבר נראה חד בהחלט, אך אם שמים לב לעובדה שמהללאל אכן עבר שינוי מהותי כפול - השינוי הזה מתקבל בהחלט, ואף נדרש.
לא הייתי רוצה לראות את מהללאל מגיע הביתה, וממשיך להיות לוחמני ומרדן. הרי לאורך כל הספר הקודם הוא ייחל לרגע בו יוכל לפשוט את מסכותיו.

מהללאל והנסיך מיכאל נולדו באותו יום. בני אותו מזל, אותו שם, מאוד דומים (שלואן שפגש את מהללאל שנתיים קודם וידע על קיומו התבלבל) ומיכאל בן ה 12 מאוד מזכיר באופי את מהללאל.

מעניין יהיה לקרא בפדאל איך היא תאפיין כל אחת מהדמויות הללו. (למשל ויכוח ביניהם..) הם חייבים איפיון מוגדר

למרות שיותר צפוי ששוב היא תשלח אחד מהם אל מעבר להרי החושך.. (נרמז שמהללאל מעוניין לנסוע לקופה לאחוזת בנטיליאן)

 

[מירי11111]

דעת הספר פחות רלוונטית.
מושג אבירים ותארי אצולה הם כלל אירופיים.
אם אני לא טועה -
אציל = בן למשפחת אצולה.
אביר = חייל שנמשח ל'אביר', שזה לוחם מיומן שמחויב ל'קוד האבירים'.

בסדרה יש חוסר עקביות בנושא.
דוג:
באיסתרק כתוב על רובן שהוא אציל, למרות שאביו אביר
הנסיך הפרוש הוא אביר למרות שאין לו שום קשר ללוחמה, ואין לו גם קשר היסטורי כזה.

 

[מירי11111]

אביו עומד על בימת הכבוד, בעוד מהללאל - על בימת הנאשמים. יש ביניהן מרחק מסויים.

טוב זה מעניין. מתברר שאין בימת כבוד. יש מושב כבוד של המלך... לא מתוארת במה או שולחן מיוחד שמפריד ביניהם. וזה גם הגיוני לאור זאת שמהללאל מצליח לזהות את המבט בעיני המלך..

מה כתוב על זה באיסתרק? בתיאור על הברחתו?

שהוא התא הכי נורמלי שם.
ההיגיון אומר שהשמועות הטעו חלק מן האנשים, או שאנשים בעצמם טרחו לשקר. דבר מאוד הגיוני, בכוזר של מיה.

קראתי את זה שוב, והכוונה לתא בו שהה האביר מקאן בזמנו. טעות שלי..