הנושאים החמים
הנושאים החמים
בטיפול יש צורך, לעיתים די קרובות, להגיע לשורשים עמוקים בנפשו של האדם.
זה יכול להיות אדם בן 40 שצריך לגעת בילדת ובקשיים שהיו לו אש שמשליכים עליו גם בהיותו בן 40 ומפריעים לו בהתנהלות תקנית בחיים. רגשית לפחות.
זה יכול להיות בתת מודע.
במקרים מהסוג הזה ועוד רבים יתכן שהיו קשיים מול ההורים. שההורים או אחד מהם התנכל לילד [לצערינו קורה במשפחות הכי טובות שילד אחד הוא סוג של כבשה שחורה רק כי הוא X U או Z. זה ל אומר שהילד לא קשה. אבל אסור לתת הרגשה שהוא רע וזה קורה]. במקרים כאלו ועוד יש חשיבות רבה מאוד בכך שהמטופל יפרוק את כל מה שהאו מרגיש גם אם זה כעסים מול ההורים. תחושות לא מכבדות בגלל מה שעשו לו כילד, או כמבוגר.
אם מטפל/ת יעצרו כזה מטופל ויאמרו "כבד הורים, אל דבר כך", הטיפול לא יביא שום התקדמות.
יש ענין לפרק את כל המטען, כי אם הוא מלא ברפש ואח"כ לעשות שם חוויה מתקנת. כאשר הנפש במצב של הבראה, אחרי הריקון, שיכול לקחת אגב, המון זמן, אז הבן אדם כבר מסתכל על הדברים התורה אחרת, לא ממקום של פציעה אלא מנקודת מבט שונה, לפעמים אפילו חמלה ואז הכעסים, ההטחות וכל מה שהוא לכאורה לא כיבוד הורים ואולי אפילו זלזול נעלם.
אז חשוב לזכור שזה יכו להיות חלק מהתהליך ואם עוקפים אותו הטיפול לא יגיע לשורש.
אגב, דמות רבנית אמרה לי שהמטפל לא צריך להאמין הוא צריך להכיל ולהבין את מקומו הקשה של המטופל. והוא יכול בהחלט לחשוב לעצמו שהשורש הוא אחר, לא זה, לקחת בע"מ ובעז"ה להביא את המטופל למקום בריא שהוא מעצמו כבר לא ירגיש כך כלפי ההורים
זה יכול להיות אדם בן 40 שצריך לגעת בילדת ובקשיים שהיו לו אש שמשליכים עליו גם בהיותו בן 40 ומפריעים לו בהתנהלות תקנית בחיים. רגשית לפחות.
זה יכול להיות בתת מודע.
במקרים מהסוג הזה ועוד רבים יתכן שהיו קשיים מול ההורים. שההורים או אחד מהם התנכל לילד [לצערינו קורה במשפחות הכי טובות שילד אחד הוא סוג של כבשה שחורה רק כי הוא X U או Z. זה ל אומר שהילד לא קשה. אבל אסור לתת הרגשה שהוא רע וזה קורה]. במקרים כאלו ועוד יש חשיבות רבה מאוד בכך שהמטופל יפרוק את כל מה שהאו מרגיש גם אם זה כעסים מול ההורים. תחושות לא מכבדות בגלל מה שעשו לו כילד, או כמבוגר.
אם מטפל/ת יעצרו כזה מטופל ויאמרו "כבד הורים, אל דבר כך", הטיפול לא יביא שום התקדמות.
יש ענין לפרק את כל המטען, כי אם הוא מלא ברפש ואח"כ לעשות שם חוויה מתקנת. כאשר הנפש במצב של הבראה, אחרי הריקון, שיכול לקחת אגב, המון זמן, אז הבן אדם כבר מסתכל על הדברים התורה אחרת, לא ממקום של פציעה אלא מנקודת מבט שונה, לפעמים אפילו חמלה ואז הכעסים, ההטחות וכל מה שהוא לכאורה לא כיבוד הורים ואולי אפילו זלזול נעלם.
אז חשוב לזכור שזה יכו להיות חלק מהתהליך ואם עוקפים אותו הטיפול לא יגיע לשורש.
אגב, דמות רבנית אמרה לי שהמטפל לא צריך להאמין הוא צריך להכיל ולהבין את מקומו הקשה של המטופל. והוא יכול בהחלט לחשוב לעצמו שהשורש הוא אחר, לא זה, לקחת בע"מ ובעז"ה להביא את המטופל למקום בריא שהוא מעצמו כבר לא ירגיש כך כלפי ההורים
