לדוברי אידיש: האם יש תרגום למלת 'ממשיך'? ‏

[שיקול דעת]

לדוגמה: 'וממשיך שם וכותב'

 

[חוה קוה]

לדוגמה: 'וממשיך שם וכותב'

ער זעצט פאר און שרייבט

 

[hershy sh]

באידיש המדוברת שלנו, הייתי אומר:
און ער איז ממשיך...

מזכיר לי מישהו שגער במישהי, על היותה מדברת בעברידיש:
גימאכט להמשיך...
תגידי באידיש: ממשיך גיווען...
וכן הלאה וכן הלאה...
לא נעים

 

[אפכא מסתברא]

בבית אבי נהגו לומר בכהאי גוונא: ווייטער שרייבט ער

 

[113570]

דערנאך שרייבט ער

 

[שיקול דעת]

ער זעצט פאר און שרייבט

זהו אכן הניסוח התקני, לדעתי. ייש"כ.

 

[חוה קוה]

בבית אבי נהגו לומר בכהאי גוונא: ווייטער שרייבט ער

את זה אני אוהבת, לו רק בגלל החרוז המוצלח

 

[שיקול דעת]

בבית אבי נהגו לומר בכהאי גוונא: ווייטער שרייבט ער

יש הבדל בין מה שאומרים לבין מה שכותבים. וכמו בעברית יש עברית מדוברת ויש עברית סופרתית.

 

[מישהו טוב מאד !!]

מע געיט וויטער

 

[אפכא מסתברא]

את זה אני אוהבת, לו רק בגלל החרוז המוצלח

החרוזים בדם שלנו

 

[אפכא מסתברא]

יש הבדל בין מה שאומרים לבין מה שכותבים. וכמו בעברית יש עברית מדוברת ויש עברית סופרתית.

ייש"כ. בהבדלים הללו באידיש אכן אין לי שום הבנה.

 

[שיקול דעת]

את זה אני אוהבת, לו רק בגלל החרוז המוצלח

החרוזים בדם שלנו

גם מצד החרוז המוצלח לדעתכם, לא הייתי כותב כך... כי אני למשל בכלל לא שמתי לב לחרוז.
החרוז נשמע רק בהגיה מסויימת של המלה 'ווייטער', כשמדגישים היטיב את ה'ער' של המלה 'ווייטער'. אבל באידיש חסידי אמריקני מדוברת הוגים את המלה הזאת כאילו היה כתוב וַטְר, אז זה בכלל לא מתחרז עם המלה 'ער', אז אני נשאר קרח מכאן ומכאן...

 

[אפכא מסתברא]

גם מצד החרוז המוצלח לדעתכם, לא הייתי כותב כך... כי אני למשל בכלל לא שמתי לב לחרוז.

החרוז סתם 'התפלק' לי...

 

[מטעמים]

מה התרגום המדוייק של "וייטער"?
הייתי בטוח שזה "להמשיך" אבל מתברר שלא...

 

[שיקול דעת]

החרוז סתם 'התפלק' לי...

לא מצאתי מלה כזאת במילונים השונים. מה זה?

 

[שיקול דעת]

מה התרגום המדוייק של "וייטער"?
הייתי בטוח שזה "להמשיך" אבל מתברר שלא...

האמת, שהתרגום המדוייק ממש זה 'יותר מרוחק'.
ווייט = רחוק
ווייטער = יותר מרוחק
אבל משתמשים עם זה כשרוצים לומר 'הלאה'.
ובגלגול יותר מאוחר משתמשים עם זה כשרוצים לומר שבהמשך (-יותר מרוחק מנקודה הזאת שאנו עומדים שם) הוא כותב כך וכך.

ובכן 'ווייטער' כלל אינו תרגום נכון למלה 'ממשיך', כי ב'ממשיך' אין הכוונה לומר 'הלאה' או 'יותר מרוחק', אלא פשוט שממשיך שם מאותה נקודה שאנחנו עומדים בה. ולכן התרגום הנכון זה 'זעצט פאר'.

 

[אפכא מסתברא]

לא מצאתי מלה כזאת במילונים השונים. מה זה?

ברור, זו אינה מלה 'מילונית' כלל - היא מהמילון של הרב אמנון יצחק, ומשמעה בהשאלה: משהו שיוצא מאליו, בלי כוונה. (המקור הוא דווקא המלה 'פליק' באידיש, וזה מתחיל בסיפור שהוא מספר על מישהו שהולך ברחוב ומעניק סטירה מצלצלת לעובר אורח. הלה מתקומם: מה זה?? עונה המכה: לא התכוונתי, זה רק התפלק לי...)

 

[חוה קוה]

גם מצד החרוז המוצלח לדעתכם, לא הייתי כותב כך... כי אני למשל בכלל לא שמתי לב לחרוז.
החרוז נשמע רק בהגיה מסויימת של המלה 'ווייטער', כשמדגישים היטיב את ה'ער' של המלה 'ווייטער'. אבל באידיש חסידי אמריקני מדוברת הוגים את המלה הזאת כאילו היה כתוב וַטְר, אז זה בכלל לא מתחרז עם המלה 'ער', אז אני נשאר קרח מכאן ומכאן...

שמעו ב/פדיחה":
בדיוק אתמול ביקשה ממני אחיינית, לכתוב ברכה לכבוד יום הולדת של אחי.
אני: וויפיל ווערט ער? [כמה הוא נהיה?]
היא: כמה שאת רוצה. [כי היא שומעת: "וויפיל ווערטער? - "כמה מילים?"]
אני: אני שואלת 'וויפיל ווערט ער?"
היא: לא משנה, אין הגבלה!

 

[אין-עוד-מלבדו]

שמעו ב/פדיחה":
בדיוק אתמול ביקשה ממני אחיינית, לכתוב ברכה לכבוד יום הולדת של אחי.
אני: וויפיל ווערט ער? [כמה הוא נהיה?]
היא: כמה שאת רוצה. [כי היא שומעת: "וויפיל ווערטער? - "כמה מילים?"]
אני: אני שואלת 'וויפיל ווערט ער?"
היא: לא משנה, אין הגבלה!

אהבתי!

 

[אסתיג]

ווייטער שרייבט ער - ז"א - והלאה הוא כותב, ובהמשך הוא כותב
ולכן יכול גם להתאים, כי גם כשאומרים להמשיך בהחלט מצרפים 'להמשיך הלאה'