קורונה לא רק לברוח, לא סתם לצרוח----חייבים לדווח!

בשעות הפנאי

משתמש סופר מקצוען
עריכה תורנית
אנים פה לא נורמליים, אם היית רואה מישהו עם סכין נוטפת דם, שהולך ודוקר אנשים ברחוב, היית מתחיל לדון האם מותר להלשין עליו, ומה הגדר בזה???
אני לא רוצה לתת דוגמאות נוספות מאירועי פשע נוספים, שלו היית רואה אותם ברחוב לא היית מההס בכלל.
זה ממש אותו דבר!

מאות אנשים חרדיים נרצחו בארצות הברית בגלל מאות אנשים חרדים אחרים!!!

זה מה שצריך להבהב לנו מול העיניים כשאנו דנים בעניין!
 

בשעות הפנאי

משתמש סופר מקצוען
עריכה תורנית
פורסם בימים האחרונים ע"י רופא ב'שערי צדק'


*באו אספר לכם קצת על מה עבר עלי אתמול בערב, ערב יום השואה.* אתמול הייתי תורן באחת המחלקות קורונה בשערי צדק. הגעתי לביקור ערב בשעה 4 בצהריים ונכנסתי לחדר של הרב ש'. הרב ש' הוא יהודי חרדי בן 95 שמוכר למחלקתינו מזה שבוע וחצי. בן אדם נחמד מאד ובסה"כ היה במצב ייחסית טוב לאורך כל האישפוז (חוץ מקצת תמיכה נשימתית עם חמצן, לא היה לו משהו נורא מורכב בנוגע לטיפול). בכל אופן, נכנסתי לחדר שלו וראיתי שיש לו לחץ דם על הצד הנמוך, דופק מעט מוגבר, חום 38.9, וסטורציה 98 (על חמצן). בסה"כ המספרים שלו לא היו מחרידים במיוחד. אך משום מה התמונה הקלינית שלו לא מצא חן בעיניי. קשה לי להסביר את זה, אבל הוא היה "נראה לא טוב". התחלתי לדבר איתו וראיתי שהוא לא מגיב כמו שהוא היה מגיב כל יום. התקשרתי דרך המצלמות לחמ"ל (החדר מחוץ למחלקה, איפה שיש את כל המסכים והרופאים עושים את רוב המעקב על המטופלים משם) ואמרתי להם שמצבו של הרב ש' לא מוצא חן בעיניי. אמרו לי להמשיך את הביקור ושהם יעקבו אחריו ושמידי פעם עלי לבוא ולהסתכל עליו. וכך עשיתי, כחצי שעה לאחר מכן חזרתי אליו. הפעם היו לו לחצים נמוכים עוד יותר ודופק עוד יותר מוגבר. הורדתי את הסמיכה שלו וראיתי מלא כתמים אדומים מפוזרים לאורך הגפיים שלו. למי שלא יודע, לכתמים כאלה קוראים "כתמי מוות" והסיבה ברורה... מפה לשם הוא התחיל להתדרדר מול העיניים שלי. התקשרתי שוב לרופאים בחוץ דרך המצלמות וביקשתי עזרה. אמרו לי שמישהו בדרך ובינתיים עלי להכניס 2 עירויים ולתת לו נוראדרנלין. התחלתי לנסות להכניס לו את העירויים אבל לא מצאתי ווריד מכיוון שהוא היה בצקתי לגמרי. לא משנה איפה דקרתי אותו, יצא מים ולא דם. אמרתי לרופאים דרך המצלמות שצריכים להכניס לו central line (עירוי מרכזי גדול דרך ורידי הצוור שנכנס ישר לתוך הלב). בשלב הזה הנשימות שלו גם ירדו, הוא התחיל לנשום לאט יותר וגם עמוק יותר, סימן ממש ממש לא טוב. נתתי לו אקמול דרך הווריד (מצאתי עירוי קטן שאיכשהו עדיין היה פתוח) וגם נתתי לו מורפיום ועוד נוראדרנלין. לא עזר, הלחצים שלו לא עלו. התחלתי להזיע עוד יותר בתוך הסרבל שלי. אחרי כ-6 נסיונות טיפול נכנס מרדים לאינטובציה והכנסת central line. תוך כדי הפרוצדורה שמתי לב שאין לו דופק. קפצתי על המיטה שלו והתחלתי עיסויים. וכך עשינו החייה עליו במשך כ12 דקות שהיו נראות לי נצח, אני עשיתי עיסויים והמרדים הזריק תרופות החייה לפי הפרוטוקול. תוך כדי העיסויים ומתן התרופות החייה הסתכלתי בעיניים של היהודי הזה. ניצול שואה ששמר על הדת גם לאחר כל מה שהוא עבר. ראיתי את העיניים שלו ואת האישונים שלו שלאט לאט הלכו ונהיו מורחבים יותר. ובכיתי, בכיתי עם דמעות כמו שלא בכיתי שנים... תוך כדי העיסויים התחלתי להפנים שהוא כנראה לא ישרוד את זה. ואז המוח שלי עבר לשלב הבא, השלב של אחרי ההחייה. מי יהיה איתו בזמן צאת הנשמה? מי יאמר איתו וידוי וקריאת שמע? עדיין בשיא העיסויים התחלתי להגיד וידוי ושמע ישראל בקול רם. לאחר 15 דקות נוספות אמר לי המרדים "אשר, עזוב, אין לנו יותר מה לעשות בשבילו. תראה, גם המוניטור לא מודד דופק יותר. הוא נפטר". הסתכלתי עליו בפעם אחרונה ולא היתה לי אפילו אפשרות לנגב את הדמעות מאחורי המגן פנים שלי. ירדתי מהמיטה, אמרתי שבע פעמים "השם הוא האלוקים" וכיסיתי אותו.
חברים ומשפחה יקרים, אני לא מאחל לאף אחד מכם להיות במצב כזה. נכון, בחרתי תחום עבודה שהמוות הוא חלק בלתי נפרד ממנו, ולצערי הייתי כבר עד ללא מעט פטירות. אבל הפעם משהו נגע בי יותר מתמיד. לרוב, בחולים קשים שמצבם מתדרדר מהר והעתיד לא נראה טוב במיוחד, מתקשרים למשפחה והמשפחה נמצאת שם בזמן יציאת הנשמה. ולפעמים עם הדבר מתאפשר, יש מקרים שאפילו מביאים מניין ונותנים לנשמה להיפרד בצורה מכובדת.
לראות ניצול שואה הולך לעולמו ללא משפחה וללא טקס מינימלי זה הדבר הכי עצוב שראיתי בחיים שלי. הוא כבר עבר את השיא! הוא עבר את השואה! הצליח להגיע לארץ הקודש ולהקים משפחה לתפארת! ובכל זאת הוא נפטר בתנאים דומים למה שהיה לפני 75 שנים. לבד...
תעשו לי טובה, עזבו את ההנחיות החדשות של ראש הממשלה ושל משרד הבריאות ותמשיכו עם ההנחיות הישנות. תישארו בבית. תתפללו במרפסות. אל תלכו למקווה. *למה? כי אם נתחיל לחזור לחיים "הרגילים" מהר מידי, סיכוי גבוה שיהיה גל נוסף של מקרים כאלה. ויודעים מה? לא מגיע לזקנים שלנו למות בצורה כזו. פשוט לא מגיע להם...*
 

אמא של אפרת

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
תקראו את המכתב של הרב שטרנבוך.
זה לא כזה פשוט לתת היתר גורף למסור ולהלשין כל מקרה צריך דיון לגופו של ענין, צריך קודם התראה, ואולי לקרוא קודם לבי"ד.
איך אתם מעודדים ככה ללכת ולהלשין? זה לא כ"כ פשוט.
אדרבה הרב כותב שיש היתר להלשין לא רק על חולה קורונה ידוע, גם על כל אדם אחר שמסכן את הרבים, אלא שלא להחליט מיד מהו גדר סכנה.
מי שמצופפים למשל מאות ילדים במצב הנוכחי, במיוחד באיזורים שידוע בהם על תחלואה גבוהה, קרוב לוודאי שיש ביניהם חולה קורונה גם אם מורים למי שלא מרגיש טוב להשאר בבית (מניסיון קרוב -הקורונה עדיין נמצאה בבדיקות כחמישה שבועות ויותר אחרי חלוף הסימנים!!!) ,
ידוע לי מהרבה רבנים חשובים שהורו שמדובר בסכנה מוחשית ויש לדווח עליה,
ומי שלא לכל הפחות מתייעץ אם לדווח קרוב לעבור על תעמוד על דם רעך.
 

sheen

משתמש מקצוען
אין שום חובה או היגיון ללבוש מסיכה כשהולכים ברחוב!!!!!!!!!!!!
חובה אולי אין,
היגיון בטח שיש!
ההיגיון שלי אומר שבמקומות הומי אדם חניות וכדו' צריכים מסכה אבל ברחוב בשביל מה להיחנק.
אז משרד הבריאות הצטרף להגיון שלנו שצריך מסכה גם ברחוב,
ועכשיו זו חובה.

מצטטת מקישור שהובא באשכול סמוך:
עוד נקבע בישיבה כי יתבצע תיקון וכי תהיה חובה על חבישת מסכות גם במרחב הציבורי, החל מגיל 7 למעט מי שעוסק בספורט או מי שיש לו סיבה רפואית ואישור על כך. עוד יתוקן בהמשך בתיקון נפרד כי יינתן קנס בשל הפרת החובת של חבישת מסיכה כבר בפעם ראשונה.
 

דוד מרדכי

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
מוזיקה ונגינה
עימוד ספרים
עריכה והפקת סרטים
למלשינים...
מכתב הרב קארפ.jpg
 

אחת.....

משתמש פעיל
פורסם בימים האחרונים ע"י רופא ב'שערי צדק'


*באו אספר לכם קצת על מה עבר עלי אתמול בערב, ערב יום השואה.* אתמול הייתי תורן באחת המחלקות קורונה בשערי צדק. הגעתי לביקור ערב בשעה 4 בצהריים ונכנסתי לחדר של הרב ש'. הרב ש' הוא יהודי חרדי בן 95 שמוכר למחלקתינו מזה שבוע וחצי. בן אדם נחמד מאד ובסה"כ היה במצב ייחסית טוב לאורך כל האישפוז (חוץ מקצת תמיכה נשימתית עם חמצן, לא היה לו משהו נורא מורכב בנוגע לטיפול). בכל אופן, נכנסתי לחדר שלו וראיתי שיש לו לחץ דם על הצד הנמוך, דופק מעט מוגבר, חום 38.9, וסטורציה 98 (על חמצן). בסה"כ המספרים שלו לא היו מחרידים במיוחד. אך משום מה התמונה הקלינית שלו לא מצא חן בעיניי. קשה לי להסביר את זה, אבל הוא היה "נראה לא טוב". התחלתי לדבר איתו וראיתי שהוא לא מגיב כמו שהוא היה מגיב כל יום. התקשרתי דרך המצלמות לחמ"ל (החדר מחוץ למחלקה, איפה שיש את כל המסכים והרופאים עושים את רוב המעקב על המטופלים משם) ואמרתי להם שמצבו של הרב ש' לא מוצא חן בעיניי. אמרו לי להמשיך את הביקור ושהם יעקבו אחריו ושמידי פעם עלי לבוא ולהסתכל עליו. וכך עשיתי, כחצי שעה לאחר מכן חזרתי אליו. הפעם היו לו לחצים נמוכים עוד יותר ודופק עוד יותר מוגבר. הורדתי את הסמיכה שלו וראיתי מלא כתמים אדומים מפוזרים לאורך הגפיים שלו. למי שלא יודע, לכתמים כאלה קוראים "כתמי מוות" והסיבה ברורה... מפה לשם הוא התחיל להתדרדר מול העיניים שלי. התקשרתי שוב לרופאים בחוץ דרך המצלמות וביקשתי עזרה. אמרו לי שמישהו בדרך ובינתיים עלי להכניס 2 עירויים ולתת לו נוראדרנלין. התחלתי לנסות להכניס לו את העירויים אבל לא מצאתי ווריד מכיוון שהוא היה בצקתי לגמרי. לא משנה איפה דקרתי אותו, יצא מים ולא דם. אמרתי לרופאים דרך המצלמות שצריכים להכניס לו central line (עירוי מרכזי גדול דרך ורידי הצוור שנכנס ישר לתוך הלב). בשלב הזה הנשימות שלו גם ירדו, הוא התחיל לנשום לאט יותר וגם עמוק יותר, סימן ממש ממש לא טוב. נתתי לו אקמול דרך הווריד (מצאתי עירוי קטן שאיכשהו עדיין היה פתוח) וגם נתתי לו מורפיום ועוד נוראדרנלין. לא עזר, הלחצים שלו לא עלו. התחלתי להזיע עוד יותר בתוך הסרבל שלי. אחרי כ-6 נסיונות טיפול נכנס מרדים לאינטובציה והכנסת central line. תוך כדי הפרוצדורה שמתי לב שאין לו דופק. קפצתי על המיטה שלו והתחלתי עיסויים. וכך עשינו החייה עליו במשך כ12 דקות שהיו נראות לי נצח, אני עשיתי עיסויים והמרדים הזריק תרופות החייה לפי הפרוטוקול. תוך כדי העיסויים ומתן התרופות החייה הסתכלתי בעיניים של היהודי הזה. ניצול שואה ששמר על הדת גם לאחר כל מה שהוא עבר. ראיתי את העיניים שלו ואת האישונים שלו שלאט לאט הלכו ונהיו מורחבים יותר. ובכיתי, בכיתי עם דמעות כמו שלא בכיתי שנים... תוך כדי העיסויים התחלתי להפנים שהוא כנראה לא ישרוד את זה. ואז המוח שלי עבר לשלב הבא, השלב של אחרי ההחייה. מי יהיה איתו בזמן צאת הנשמה? מי יאמר איתו וידוי וקריאת שמע? עדיין בשיא העיסויים התחלתי להגיד וידוי ושמע ישראל בקול רם. לאחר 15 דקות נוספות אמר לי המרדים "אשר, עזוב, אין לנו יותר מה לעשות בשבילו. תראה, גם המוניטור לא מודד דופק יותר. הוא נפטר". הסתכלתי עליו בפעם אחרונה ולא היתה לי אפילו אפשרות לנגב את הדמעות מאחורי המגן פנים שלי. ירדתי מהמיטה, אמרתי שבע פעמים "השם הוא האלוקים" וכיסיתי אותו.
חברים ומשפחה יקרים, אני לא מאחל לאף אחד מכם להיות במצב כזה. נכון, בחרתי תחום עבודה שהמוות הוא חלק בלתי נפרד ממנו, ולצערי הייתי כבר עד ללא מעט פטירות. אבל הפעם משהו נגע בי יותר מתמיד. לרוב, בחולים קשים שמצבם מתדרדר מהר והעתיד לא נראה טוב במיוחד, מתקשרים למשפחה והמשפחה נמצאת שם בזמן יציאת הנשמה. ולפעמים עם הדבר מתאפשר, יש מקרים שאפילו מביאים מניין ונותנים לנשמה להיפרד בצורה מכובדת.
לראות ניצול שואה הולך לעולמו ללא משפחה וללא טקס מינימלי זה הדבר הכי עצוב שראיתי בחיים שלי. הוא כבר עבר את השיא! הוא עבר את השואה! הצליח להגיע לארץ הקודש ולהקים משפחה לתפארת! ובכל זאת הוא נפטר בתנאים דומים למה שהיה לפני 75 שנים. לבד...
תעשו לי טובה, עזבו את ההנחיות החדשות של ראש הממשלה ושל משרד הבריאות ותמשיכו עם ההנחיות הישנות. תישארו בבית. תתפללו במרפסות. אל תלכו למקווה. *למה? כי אם נתחיל לחזור לחיים "הרגילים" מהר מידי, סיכוי גבוה שיהיה גל נוסף של מקרים כאלה. ויודעים מה? לא מגיע לזקנים שלנו למות בצורה כזו. פשוט לא מגיע להם...*
מצמרר!
 

תפוח זהב

משתמש פעיל
זה בונוס וערך מוסף שקבלנו מהקרונה:
אנשים נהיו שונאים אחד לשני
כל אחד רואה את שכינו כרודף וכרוצח
מרשה לעצמו בחסות ה"ובערת.." ונשמרתם"
ועוד כמה מצוות
לרכל ולקלל את השכן המחמיר מידי או המיקל
קהילה כזו או אחרת
שכונה זו או אחרת
בקיצור
אנחנו עוד נסחוב את הנזק הזה לדורות
מספיק אנחנו סובלים מהתקשורת שמשמיצה אוכלוסיה או עיר במגמתיות
וכולנו כמו פתיים עולים על הגל
קונים את הלוקש, ויורים לעצמינו ברגלים
ע"י השנאה ההדדית שמופצת בינינו
ירחם ה'
 

לווים

משתמש מקצוען
שמעתי מהנכד של מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א (הרב הוניגסברג שליט"א) ששאל את סבו שר התורה האם מותר להלשין על מי שמתפל במנין? ושר התורה ענה לו: "מי שמלשין הוא מוסר".
וידוע עונשו של מוסר שהוא מתגלגל בכלב.
בלי שמעתי מ...שאמר ש....
צריך שיהיה לתקדים כתוב
וכול מה ששמעתי ואמרתי וראיתי שעובר מפה לאוזן הכול פייק ניוז
 

לווים

משתמש מקצוען
יש לי קצת חשש שלא תמיד גדולי ישראל מקבלים את כול המידע...
כמו שהיה בהתחלה כשאמרו להמשיך עם החיידרים...
ואחכ האשימו את העסקנים שלא העבירו את המידע כמו שצריך...
 

Duvid TBD

משתמש פעיל
המשתמש נחסם
ו אדמור מאמשינוב התבטא מאוד חריף ומפני חובת להמליץ טוב על ישראל לא יביא שבוודאי שוגגים הווי אבל שידוע שזה ממש לא פשוט ולכל אורך הדורות יש הרבה ממרות.

ואם מתחילים זה יותר מותר להרוג מסור מלמסור. ואני לא נותן לזה היתר רק שתידע בהלכה זה יותר קל. אבל חלילה וחס להרוג יהודים... ואקמי אחזקה ששוגגים היה. ..
 

Duvid TBD

משתמש פעיל
המשתמש נחסם
זה בונוס וערך מוסף שקבלנו מהקרונה:
אנשים נהיו שונאים אחד לשני
כל אחד רואה את שכינו כרודף וכרוצח
מרשה לעצמו בחסות ה"ובערת.." ונשמרתם"
ועוד כמה מצוות
לרכל ולקלל את השכן המחמיר מידי או המיקל
קהילה כזו או אחרת
שכונה זו או אחרת
בקיצור
אנחנו עוד נסחוב את הנזק הזה לדורות
מספיק אנחנו סובלים מהתקשורת שמשמיצה אוכלוסיה או עיר במגמתיות
וכולנו כמו פתיים עולים על הגל
קונים את הלוקש, ויורים לעצמינו ברגלים
ע"י השנאה ההדדית שמופצת בינינו
ירחם ה'
וזה הברוך הגדול מכל מה שזה הביא אין יותר גרוע מזה. ולא נאריך.
 

ר גן עדן

* מעצבת פנים והום סטילינג *
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
איור וציור מקצועי
הדמיות בתלת מימד
עיצוב ואדריכלות פנים
זה בונוס וערך מוסף שקבלנו מהקרונה:
אנשים נהיו שונאים אחד לשני
כל אחד רואה את שכינו כרודף וכרוצח
מרשה לעצמו בחסות ה"ובערת.." ונשמרתם"
ועוד כמה מצוות
לרכל ולקלל את השכן המחמיר מידי או המיקל
קהילה כזו או אחרת
שכונה זו או אחרת
בקיצור
אנחנו עוד נסחוב את הנזק הזה לדורות
מספיק אנחנו סובלים מהתקשורת שמשמיצה אוכלוסיה או עיר במגמתיות
וכולנו כמו פתיים עולים על הגל
קונים את הלוקש, ויורים לעצמינו ברגלים
ע"י השנאה ההדדית שמופצת בינינו
ירחם ה'
אנשים לא הפכו לשונאים.
אנשים מפחדים!!
אם השכן שלי השתתף במנין בשבת של 100 איש, מפחיד אותי עוד יותר לצאת אפילו לשפוך זבל!
להפוך לשונאה שלה? לא. זכותי לחשוב אחרת. וללכת לפי הכללים שהרבנים שלי הורו.
לא רלוונטי לגבי להלשין, יש דברים שאני משאירה לאחרים שיעשו או לא... - כך שאני גם לא הולכת לברר מה מותר ומה לא.
וכל אלו שצועקים שאסור להלשין שיזכרו את זה גם כשהשכן בונה...
 

Duvid TBD

משתמש פעיל
המשתמש נחסם
אנשים לא הפכו לשונאים.
אנשים מפחדים!!
אם השכן שלי השתתף במנין בשבת של 100 איש, מפחיד אותי עוד יותר לצאת אפילו לשפוך זבל!
להפוך לשונאה שלה? לא. זכותי לחשוב אחרת. וללכת לפי הכללים שהרבנים שלי הורו.
לא רלוונטי לגבי להלשין, יש דברים שאני משאירה לאחרים שיעשו או לא... - כך שאני גם לא הולכת לברר מה מותר ומה לא.
וכל אלו שצועקים שאסור להלשין שיזכרו את זה גם כשהשכן בונה...
עבירה אחת לא מתיר השניה...
 

זרח

משתמש צעיר
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
כתב בספר הקדוש ישמח משה וז"ל:​
ובגלות זה אמרו רז"ל (בסנהדרין דף צ"ז [ע"א]) אין בן דוד בא עד שירבה המסורת בישראל. והנ"ל בדרך אמת על פי דקיימא לן (יור"ד סי' ב' ס"ט) מסור הרי הוא כמומר לכל התורה ויצא מכלל ישראל, והנה ידוע החילוק שבין גאולת מצרים לגאולתינו שיהיה במהרה בימינו, כי אז לא היה נשלם התיקון לגמרי וגם ערב רב עלה אתם (שמות יב לח), אבל הגאולה לעתיד יהיה בלי סיגים, לכך וצרפתים וגו' (זכריה יג ט), וכמו שמפרשין מאמרם (סנהדרין צ"ו ע"א) או כולו חייב או כולו זכאי, (ור"ל שהזכאי יהיה כולו זכאי, והחייב כולו חייב ולא יהיה תערובות טוב ורע).
וזהו הפירוש עד שירבה המסורת, ר"ל דזה יהיה בהשגחה פרטיות מאת ה' שהפושעים המעכבים את הגאולה יהיה מוסרים ועל ידי זה יצאו מכלל ישראל כולו זכאי, ויבא לציון גואל אמן:​
(פרשת וישב סוף קטע ב)
 

נעמי

לעיצוב שמעיף גבוה
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
עריכה והפקת סרטים
ההיגיון שלי אומר שבמקומות הומי אדם חניות וכדו' צריכים מסכה אבל ברחוב בשביל מה להיחנק.

אני צריכה לחפש את זה אבל היה לי מסמך ממשרד הבריאות שמהשלב שהוירוס יוצא מהפה של האדם החולה, עד שהוא מגיע לרצפה זה יכול לקחת 4 שעות!!!
תתחילו לחשב, מי עבר 3 דקות לפניך ומה היה מצבו...
בקיצור- אם מדברים על הגיון אז כן-לפי ההגיון צריך לשים מסכה גם ברחוב,
חוצמיזה שברחוב שלי שהוא רחוב לא הומה (גם לפני הקורנה),
קנסו פה אנשים ברחוב עם מסיכה על הסנטר או בלי מסיכה, ובעיני ראיתי.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ב'

ט בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ:י בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ:יא בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ:יב בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:יג בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ:יד בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן:טו בְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ:טז בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ:
נקרא  5  פעמים

לוח מודעות

למעלה