יש כמה שיטות של חומרי עזר בהוראת תוכנות (בכלל, וגרפיות בפרט
.
בשיטה אחת - מחלקים לתלמידים הסברים כתובים (בהרחבה או בתימצות, לפי הזמן העומד לרשות המורה...), המורה עובר עליהם בכיתה, או מנחה את התלמידיםפ לעבור על החומר בבית כסיכום השיעור, ומתרגלים.
יש שיטות נוספות, כגון - לחלק שכפולים עם "צילומי מסך", ולתת לתלמידות להשלים את ההסברים.
באופן זה התלמידות בשום אופן לא יכולות לטעון " לא למדנו" - וכי מי השלים את ההסברים?!
אני נוקטת בדר"כ בשיטה הראשונה, למרות שהיא דורשת ממני, כמובן, הרבה יותר טרחה, משום שכך אני יודעת בודאות שיש בידי התמידות חומר מסוכם, מובנה, ברור ונכון. אולם יחד עם זאת, בכל תחילת נושא חדש - אני נוהגת לסכם בקצרצרה את ראשי הפרקים של הנושאים בהם עסקנו, כדי לתת לתלמידותי את התפיסה הכללית של התוכנ, ולחבר בין הנושאים הנלמדים. ("עד כה למדנו כיצד ליצור צורות וקווים, כיצד להעניק להם נתוני צבע מסוגים שונים, וכיצד להגדיר את אופי הקווים. היום נלמד כיצד לבצע שינויים בצורות שיצרנו".)
בסיום לימוד התוכנה, אני נוהגת פשוט לעבור על תפריטי התוכנה השונים, כדי להראות שהכל בעצם נלמד וידוע.
סיכום טוב נוסף לחומר, היכול להקנות תחושת בטחון לתלמידות, הוא הדגמת מוצרים מוכנים שנוצרו בעזרת התוכנה - ודיון משותף: באילו כלים וטכניקות השתמש המעצב לביצוע המוצר. מהי הדרך הנכונה הקלה והמהירה להגיע לתוצאה זו?
לדעתי, אחרי דיון שכזה - אי אפשר לומר "לא למדנו"...