הנושאים החמים
הנושאים החמים
חמש וחצי בבוקר, עץ שיקמה גדול פורש כנפיו מהחלון, מלא כל הארץ דשא, ציוץ של ציפורי שיר וילדה אחת שנמאס לה לנסות להירדם יוצאת אל המרחב, אני יוצא בעקבותיה.
גם אני התהפכתי על משכבי, האדמה הקשה, החמה עוד מיום האתמול, אוהל הניילון האוגר לתוכו גזי חממה דליקים, הכלבים של השכנים שבכל פעם שמישהו זר עבר באזור נבחו את נשמתנו גם לא הוסיפו שלווה לילדי העיר הדוסים שרק רצו לישון.
על קו המים יושב שכן שמי היה מאמין שיש בו לחלוחית עם טלית ותפילין רגליים מטופפות במים, והוא כולו מחובר למעלה, תכלת דומה לים, מים ושמים.
הכינרת, מלא כל האופק כבודה, השתכנו בצד הרחב של האגס, טבריה מימין והגולן משמאל. המים לא קרים בימים אלו של השנה, טבילת בוקר עסיסית. אנחנו נתפלל אצל רבי שמעון, בכל זאת מנין וקפה אצל שניצר.
אנחנו עוד שבעים מאתמול אמא דחפה לנו חבילה של חזות עוף מתובלת ונקניקיות עוף, כנפיים ופרגיות כאילו היינו השבט ממול שהגיע עם ארבע אוהלים, גנרטור, ומאווררים, וגיטרה אקוסטית, היה להם קפה שחור גם לבוקר, הם חיממו באמגזית גם את הדגים של הלילה, אנחנו נפנפנו מנגל חד פעמי ויצאנו ידי חובה.
אתמול פגשנו בנחל אל על, סבא עם גופיית סבא יורד אל המפל השחור, עם סבתא ועד זוג בגילם. "קראת לי זקנה?" היא נופפה לעברי בכעס מבויים עם מקל הליכה מאולתר מקנה סוף, כשפירגנתי על היכולות, בעודי מתזכר כמיטב המסורת את בנותי שאני חייב לחזור לכושר.
על הארץ שם ליד הנחל נחו מיטב נערי הארץ הזאת בעיקר חובשי כיפות שחורות ושאינם כאלו ומשפחות משפחות, בדרך היו תאנים, זיתים ועצי דקל, תמרים, לולבים וכמובן ערבות, ערבי נחל.
היום לפני הירידה לנחל כזיב דרוזי חמוד שקטף לנו רימון חמצמץ. והראה לנו את הדרך, לא אל תרדו בסימן האדום זה ארוך ואתה לא נראה לי כמו אחד שבא עם אנרגיות, לכו דוך, בדרך של הג'יפים. ירדנו, שכחנו שצריך גם לעלות. הוא לעומתנו הסתפק בשאכטה ופחית בירה למעלה.
אז פעם הבאה שמספרים לכם "ישנו באוהלים והיה כיף", תוסיפו את המילה 'לא'.
'לא ישנתי באוהל הלילה' רק עליתי בשעה מאוחרת יותר לג'רמק, שם שלחתי את הצאן לסובב את הפיסגה, נזרקתי על הארץ וחרפתי. התעוררתי מהקור, הם אכלו בשקט ארוחת בוקר לא להעיר את אבא. והייתי צריך לשתות עוד קפה בכביש שש חזור, מסוכן להירדם בדרך.
גם אני התהפכתי על משכבי, האדמה הקשה, החמה עוד מיום האתמול, אוהל הניילון האוגר לתוכו גזי חממה דליקים, הכלבים של השכנים שבכל פעם שמישהו זר עבר באזור נבחו את נשמתנו גם לא הוסיפו שלווה לילדי העיר הדוסים שרק רצו לישון.
על קו המים יושב שכן שמי היה מאמין שיש בו לחלוחית עם טלית ותפילין רגליים מטופפות במים, והוא כולו מחובר למעלה, תכלת דומה לים, מים ושמים.
הכינרת, מלא כל האופק כבודה, השתכנו בצד הרחב של האגס, טבריה מימין והגולן משמאל. המים לא קרים בימים אלו של השנה, טבילת בוקר עסיסית. אנחנו נתפלל אצל רבי שמעון, בכל זאת מנין וקפה אצל שניצר.
אנחנו עוד שבעים מאתמול אמא דחפה לנו חבילה של חזות עוף מתובלת ונקניקיות עוף, כנפיים ופרגיות כאילו היינו השבט ממול שהגיע עם ארבע אוהלים, גנרטור, ומאווררים, וגיטרה אקוסטית, היה להם קפה שחור גם לבוקר, הם חיממו באמגזית גם את הדגים של הלילה, אנחנו נפנפנו מנגל חד פעמי ויצאנו ידי חובה.
אתמול פגשנו בנחל אל על, סבא עם גופיית סבא יורד אל המפל השחור, עם סבתא ועד זוג בגילם. "קראת לי זקנה?" היא נופפה לעברי בכעס מבויים עם מקל הליכה מאולתר מקנה סוף, כשפירגנתי על היכולות, בעודי מתזכר כמיטב המסורת את בנותי שאני חייב לחזור לכושר.
על הארץ שם ליד הנחל נחו מיטב נערי הארץ הזאת בעיקר חובשי כיפות שחורות ושאינם כאלו ומשפחות משפחות, בדרך היו תאנים, זיתים ועצי דקל, תמרים, לולבים וכמובן ערבות, ערבי נחל.
היום לפני הירידה לנחל כזיב דרוזי חמוד שקטף לנו רימון חמצמץ. והראה לנו את הדרך, לא אל תרדו בסימן האדום זה ארוך ואתה לא נראה לי כמו אחד שבא עם אנרגיות, לכו דוך, בדרך של הג'יפים. ירדנו, שכחנו שצריך גם לעלות. הוא לעומתנו הסתפק בשאכטה ופחית בירה למעלה.
אז פעם הבאה שמספרים לכם "ישנו באוהלים והיה כיף", תוסיפו את המילה 'לא'.
'לא ישנתי באוהל הלילה' רק עליתי בשעה מאוחרת יותר לג'רמק, שם שלחתי את הצאן לסובב את הפיסגה, נזרקתי על הארץ וחרפתי. התעוררתי מהקור, הם אכלו בשקט ארוחת בוקר לא להעיר את אבא. והייתי צריך לשתות עוד קפה בכביש שש חזור, מסוכן להירדם בדרך.
נערך לאחרונה ב:
