לפניכם פרק א' של סיפור שהעלה עובש על המחשב, לאחר שנתקע אי שם.
אני כבר לא חושב להמשיך אותו, אבל אולי יתן למנדהו השראה.
____________________
אתה לא איתנו היום, קבע רוזן בסיומו של הסבר ארוך שחלף ליד אוזני כרעש רקע.
לא, לחשתי.
רוזן לא שאל שאלות נוספות. הוא היה נשוי כבר שנתיים ואילו אני ארבעה וחצי חודשים. בהתחלה ניסיתי לשתף אותו בקשיים, לקבל הכוונה, אחרי הכל הוא היה נראה לי אברך חכם ונשוי ותיק שראה הכל. הוא לא הבין על מה אני מדבר.
למה קשה. הכל דבש.
אני יזוז עכשיו, אמרתי, ותסגור לי את הגמרא עוד שתי דקות.
רוזן הנהן ואני יצאתי.
הרחוב קיבל את פני בהמולה אדישה.
השתלבתי בתנועה והתחלתי פוסע במרץ לאין לי מושג איפה.
הרגשתי לרגע כמו בימי הבחרות. נשמתי מלוא ראותי מהסיגריה החשמלית, והשתדלתי לשכוח את היחידה הפצפונת, ואת ההיא שמתכרבלת שם תחת הפוך ומנמיכה עוד יותר את המעלות של המזגן. שיהיה כיף.
מימיני ראיתי שלט מתקלף "אביגדור מזכרות ומוצרי נוי ליופי", שלט מוזר, חשבתי. איך לא ראיתי את החנות הזו עד היום. מצאתי עצמי בפנים.
כמו שניחשתם, בעל הבית היה קשיש חובש כיפה סרוגה, שהציץ עלי מעל למשקפיים עבות.
במה אוכל לעזור לך?
אני רוצה, מזכרת מהימים הטובים. פלטתי מהר.
הקשיש קימר גבה ולא הגיב. חששתי שלא קלט, אך לאחר כמה שניות אמר, תייכף אני חוזר, ונכנס לירכתי החנות.
מה הוא הולך להביא לי, אני בעצמי לא יודע למה התכוונתי.
אולי פשוט אלך מפה וזהו, אך הסקרנות גברה עלי.
מהחדר הפנימי נשמעו קולות התעסקות שקטה שנמשכה זמן מה.
אביגדור? קראתי.
תייכף.
אני כבר לא חושב להמשיך אותו, אבל אולי יתן למנדהו השראה.
____________________
אתה לא איתנו היום, קבע רוזן בסיומו של הסבר ארוך שחלף ליד אוזני כרעש רקע.
לא, לחשתי.
רוזן לא שאל שאלות נוספות. הוא היה נשוי כבר שנתיים ואילו אני ארבעה וחצי חודשים. בהתחלה ניסיתי לשתף אותו בקשיים, לקבל הכוונה, אחרי הכל הוא היה נראה לי אברך חכם ונשוי ותיק שראה הכל. הוא לא הבין על מה אני מדבר.
למה קשה. הכל דבש.
אני יזוז עכשיו, אמרתי, ותסגור לי את הגמרא עוד שתי דקות.
רוזן הנהן ואני יצאתי.
הרחוב קיבל את פני בהמולה אדישה.
השתלבתי בתנועה והתחלתי פוסע במרץ לאין לי מושג איפה.
הרגשתי לרגע כמו בימי הבחרות. נשמתי מלוא ראותי מהסיגריה החשמלית, והשתדלתי לשכוח את היחידה הפצפונת, ואת ההיא שמתכרבלת שם תחת הפוך ומנמיכה עוד יותר את המעלות של המזגן. שיהיה כיף.
מימיני ראיתי שלט מתקלף "אביגדור מזכרות ומוצרי נוי ליופי", שלט מוזר, חשבתי. איך לא ראיתי את החנות הזו עד היום. מצאתי עצמי בפנים.
כמו שניחשתם, בעל הבית היה קשיש חובש כיפה סרוגה, שהציץ עלי מעל למשקפיים עבות.
במה אוכל לעזור לך?
אני רוצה, מזכרת מהימים הטובים. פלטתי מהר.
הקשיש קימר גבה ולא הגיב. חששתי שלא קלט, אך לאחר כמה שניות אמר, תייכף אני חוזר, ונכנס לירכתי החנות.
מה הוא הולך להביא לי, אני בעצמי לא יודע למה התכוונתי.
אולי פשוט אלך מפה וזהו, אך הסקרנות גברה עלי.
מהחדר הפנימי נשמעו קולות התעסקות שקטה שנמשכה זמן מה.
אביגדור? קראתי.
תייכף.