סיפור בהמשכים לאולידה

אנטיפטרוסה

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
למה זה בעיה, שזה דומה?
את מתכוונת שזה מרגיש חיקוי ולא יצירה ייחודית?
 

.כותבת.

משתמש מקצוען
יפה. מאד יפה. עושה חשק להפוך את הדף כבר לפרק הבא, תביאי אותו!
לגבי העניין של הדמיון לממלכה במבחן, אכתוב את דעתי.
הדמיון אכן קיים.
אבל בנוסף לדמיון שאולי התכוונו פה - הדמיון בעלילה - ממלכה, אבא מלך, בן יורש עצר וכו', אני רואה דמיון חזק גם בסגנון הכתיבה, וזה חבל. כי איך שהבנתי את סופרת מוצלחת מאד בפני עצמך, ואלי יצירת סיפור שקויו מקבילים לסדרה כה מוכרת ועוצמתית, תגרום לך לא להביא את הכתיבה היחודית שלך בסיפור, אלא לכתוב בסגנון מושאל מעט.
אפילו מצאתי משפט שלפי זכרוני - יש משפט שדומה לו ממש באחד הספרים בסדרה -
יחייך בדיוק כשצריך ובדיוק בזווית הנכונה
בקיצור - למרות מה שכתבתי, באנוכיות אני כותבת - אל תפסיקי :) כי אני רוצה את ההמשך, וכולם פה רוצים. אבל נסי גם בתוך הקונספט של ממלכה וכל זה, להישאר בסגנון אחר, שלך.
מחכה!!
 

לילך אור

משתמש סופר מקצוען
מנהל קבוצה
צילום מקצועי
הבעיה בסיפור הזה שהוא נכתב לפני בערך חמש שנים, כנראה בניסיון תפל לחקות את ממלכה במבחן.
עכשיו אני קוראת את מה שכתבתי ולא אוהבת את זה. מנסה לשנות, ולא מצליחה לשפץ עד הסוף. ונתקעת. נמנעת מלעלות פרקים כי אולי זה דומה מידי (תאמרו מה שתאמרו, ככה אני. פוחדת :))
עכשיו אני צריכה לבחור בין שלוש אפשרויות:
1. לזנוח את הסיפור. זו עבודה קשה מידי לשפץ אותו, ואין מצב שזה יצא אי פעם בספר.
2. לכתוב סיפור חדש. אבל אם אני עושה את זה, אני לא חוזרת על הטעות הזו בבחירת עלילה שכל כך דומה לסגנון קיים. ולמצוא עכשיו עלילה חדשה - זה כמו למצוא יהלום ברצפת החדר שלי.
3. להעיז להעלות עוד פרק, לקבל את הבושות, את ההארות, ואולי, אחרי הרבה עבודה, והמון שיפוצים, להצליח להוציא משהו קטן תחת ידי. השאלה אם אני רוצה שיצא מהסיפור הזה, עם העלילה הנוכחית, משהו. ואם אני משנה את העלילה, חזרנו לאפשרות מספר שתיים.
 

אפילו

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
תעשי טבלה של 3 אפשרויות,
ותצייני את כל הנתונים למה לא, למה כן.
ולפי זה תחליטי מה משתלם לך, מה את רוצה.
כמובן שאני מצדדת בעד בלי שום טבלה ;).
אבל גם סיפור חדש יתקבל בברכה, רק שנצתרך להתאזר בסבלננוווות.... לא?
הצלחות בהחלטה הקשה.
 

MORIYAT

משתמש פעיל
הפרק מדהים. זה דבר ראשון. נהניתי מאד לקרוא.

אבל בעיני, יש דמיון מדי גדול לאיסתרק. למי שקרא את ממלכה במבחן נראה שזה קטע שנכתב בהשראת הספר, לא ספר בפני עצמו. (לגבי ניסיון תפל לחקות - זה לא תפל בכלל. זה יפהפה. עייני ערך פאנפיקשן - זה לא פאנפיק, אבל קצת מזכיר)

העלילה נראית כמתמקדת בדמות הנסיך וגם במערכת היחסים בינו לבין אביו- שלא בדיוק חלקה. מה שהיה גם באיסתרק.
היא אמנם שונה (ואולי הפוכה מזו של איסתרק) אבל מרגיש כאילו "החלפת תפקידים" לרעואל ואיסתרק ושינית שמות ומיקום גאוגרפי.

הכתיבה גם די דומה.

ואפילו הדיאלוג הזה -
"הבנת?"
"כן, אבא".
"נהדר. ועוד דבר – יורש עצר חייב לעצמו אישה. אתה צעיר עדיין, אני יודע, אולם הגיע זמנך".
"כן, אבא".
"טקס ההכתרה יערך שבוע הבא. טקס הנישואין יערך שבוע לאחר מכן. חשבתי על בת לפירים".
"כן, אבא".
יש דיאלוג דומה לו כמעט בדיוק באיסתרק (-כאשר הוא נענש ואביו סוטר לו)

אני אשמח לקרוא עוד פרקים, מאד. השפשוף והשיפוץ חשובים וממש יכולים לעשות שינוי.
אבל עלילה חדשה ושונה תעשה טוב לז'אנר הזה אצלנו, שיש בו בדיוק סדרה אחת. (וגם את הספר סלמנדרה)
 

לילך אור

משתמש סופר מקצוען
מנהל קבוצה
צילום מקצועי
כל הזכויות שמורות ל@לילך אור
אין להעתיק/להדפיס
פרק ב

המכות. הן אלו שמעירות את בניהו משנתו הכבדה. מוחו המורגל כבר לפציעות כואבות יותר מאלו, משותק עדין, ואת ראשו ממלאת רוח לבנה ומרגיעה בעלת ניחוח יסמין.

שניים עומדים מעליו, פניהם החצובות משיש אינם מגלים מאומה ממה שמתחולל בליבם, ורק ידיהם העשויות פלדה ממשיכות את פעולתן במרץ בלתי נדלה.

תחילה מהרהר בניהו אחר הסיבה שהזמינה את המכות הללו, וכשחוזר אליו זיכרון פניו הפגיעות של נסיך האדמות בה הוא שבוי, חוזרים לפעולה גם עצבי הכאב, והמכות אותם ספג גופו עד עתה בשלווה כואבות עד מאד.

לא לחינם בחר בו אלוקים לענות לשאלותיו של נסיך אטלנטיס. ולמרות הכאבים האיומים המסבים לו זוג הסוהרים, נותרות שפתיו חשוקות ואף לא צליל קטנטן של אנחה בוקע החוצה.

יפה, בניהו. יפה מאד. אבא יהיה גאה בך.

למה זה עוזר? מתקפלת פנימה ידו הימנית מעצמת חבטה מזדמנת, אילו לא אשוב הביתה, וכנראה זה מה שיקרה, לא ידע אבא מה חוה בנו בשבי האויב.

חבורה יפה וסגולה צומחת במרכז מצחו כשמצמצם החייל עיניו מכאב פנימי. וכי רק את ההערכה של אבא אתה צריך? הסוהר מכה על מצחו שנית. בשביל המטרה הזו בלבד אתה סובל כל כך? אין לך מגמה מוגדרת, נעלה מעט יותר, לשם תנקז את כל העבודה?

המהלומות חדלות באחת.

"בניהו!" לאולידה זונח את גינוני הכבוד, רץ פנימה כאחוז אמוק. "מה זה?"

ממקומו על הרצפה מניף השבוי יד חבולה. "שלום גם לך".

לאולידה בולע את רוקו בחלחלה, מנפנף בזעף את שני הגברתנים. "וזו הפעם האחרונה שאתם רואים את המקום הזה! מקווה שאני ברור".

המשרת מרים ידו. "אם יורשה לי-"

"הרשות לא ניתנת".

הוא יודע שאבא הורה לשניים להכות את בניהו. יודע, וכועס. הוא יודע גם שבסילוקם הוא עובר על דבריו של המלך. יודע, ומתעלם.

המשרת נשלח לשמור על הדלת הסגורה מצידה החיצוני, ולאולידה מתיישב על הרצפה המאובקת, סוקר את בניהו בדממה.

"תודה". שפתיו השסועות של השבוי נמתחות במאמץ.

לאולידה מסייע לו להתיישב. "סליחה", הוא נכלם. "הייתי צריך לנחש".

"זה בסדר". בניהו מנסה לחייך, אבל עווית של בכי קורעת את שפתיו. "אני-" הוא מנסה לעצור את הדמעות, נוחל תבוסה.

לאולידה מגיש לו ממחטה, ממתין לשוך הסערה.

האדם הזה סובל בגללו. שותק בשבילו. והוא בא לדרוש עוד.
 

MORIYAT

משתמש פעיל
וואו. זה ממש ממש טוב. ממש.

אני קצת חוזרת בי ממה שכתבתי לעיל. הפרק הזה, עדיין מזכיר את ממלכה אבל לא בקטעים או קווי עלילה דומים.
כנראה שצריך לקרוא הכל בשביל להכריע. ובכל אופן ישוו כשיש רק עוד סדרה אחת כזאת

אז תמשיכי להעלות, ולא רק בשביל שאנחנו נהנה....
ואם יום אחד תפתחי קבוצה סגורה אשמח להשתתף:)

סתם טיפ מהצד: למרות/אף על פי וכד' זה פתיח נפוץ לפסקות/פרקים/סיפורים של מיה, תיאור מצב מסוים שבסתירה אליו בוחרת הדמות לעשות משהו אחר.

אין לי זמן לחפש דוגמאות בספרים שלה
אבל נגיד זה-
ולמרות הכאבים האיומים המסבים לו זוג הסוהרים, נותרות שפתיו חשוקות ואף לא צליל קטנטן של אנחה בוקע החוצה.
לגמרי קינני. (וכל כך יפה!)

אני לא אומרת לא לכתוב ככה בכלל, אבל אם את רוצה לשמור על ייחודיות ולהימנע מחיקוי זה משהו שדי אופייני לה, לפחות בעיניי.
(וגם - זו צורת ניסוח יפה, עתיקה כזאת. לפעמים קל מאד לכתוב איתה, אבל אם היא באה בפסקות ארוכות יש בה משהו קצת מורכב לקריאה עם כל היופי.)
 

אפרת תהל

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
הדמיות בתלת מימד
עיצוב ואדריכלות פנים
מדההיםםםםם, הפרק הזה כתוב יותר טוב מהראשון.

הערה שראיתי ברפרוף מלמעלה:
תחילה מהרהר בניהו אחר הסיבה שהזמינה את המכות הללו

המשפט לא כתוב נכון זה או:
תחילה מחפש בניהו אחר הסיבה שהזמינה את המכות הללו.
או:
תחילה מהרהר בניהו בסיבה שהזמינה את המכות הללו.

ועוד משהו, תני לנו תאורים על המקום, אם זה בחצר הארמון אז מרחבי דשא, שחים הגזומים היטב וכו'
אם זה בחדר טחוב אז אדמה נוקשת, קור, חושך וכו'.

שימי לב שאין לקורא מידע איפה נמצאים בשני הפרקים. חבל. זה מפריע להכנס לתוך העלילה.
 

אפילו

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
השארת אותי פעורת פה....
עם המוווןןן שאלות, לפי כל הכללים.
וואו. רק שתדעי לך שבד"כ אני אוהבת לקנות ספרים שלמים ולא עיתונים ;) אז תזדרזי..... בבקשה.

מצטרפת ל @אפרת תהל , תיאור על המקום היה מוסיף נופך מכובד.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכב

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יְהוָה נֵלֵךְ:ב עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם:ג יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו:ד שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם יְהוָה:ה כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִיד:ו שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ:ז יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ:ח לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ:ט לְמַעַן בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ:
נקרא  19  פעמים

לוח מודעות

למעלה